גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
157 יחסים: מאיר הכהן פופרש, מרדכי מנסכיז, מרדכי מלעכוויטש, משנה ברורה, משה מקוברין, משה קורדוברו, מוסד הרב קוק, מינסק, ארצות הברית, אשר מסטולין (הראשון), אלחנן וסרמן, אברהם וינברג (הראשון), אברהם יצחק ברומברג, אהרן מבעלז, אוזדה, אוהל חב"ד לובביץ', נארול, נח מלעכוויטש, נחום דב שניאורסון, נבהרדק, ניו יורק, סטולין, סוסנוביץ, סוליצה, סיביר, עסקן, עלה לישראל, עלון שבת, קומוניזם, ראש כולל, רחוב רבי עקיבא, רחוב דיזנגוף, רב מובהק, רומניה, שאול ליברמן, שלמה מקרלין, שטעטל, שדליץ, שולחן ערוך, תנועת החסידות, תפילה בציבור, תרמ"ז, תרס"א, תרי"א, תשע"א, תל אביב-יפו, ליטא, ט"ז באדר, ט' בטבת, טבילת עזרא, ..., טומשפול, טופרוב, ז' בחשוון, זוויחוסט, זיץ, ח' באב, ח' בתשרי, חסידות אפטא, חסידות אלעסק, חסידות נובומינסק, חסידות סאווראן, חסידות סלונים, חסידות ראדוויל, חסידות שאץ, חסידות לעכוויטש, חסידות טריסק, חסידות בעלז, חסידות ברזנה, חסידי חב"ד, חצר חסידית, חיפה, חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול), חיים משה יהושע שניאורסון-טברסקי, חיים שניאורסון, ב' בתשרי, בני ברק, בראהין, ברנוביץ', ברגין, בלארוס, בוקרשט, בוטושאן, בית הקברות שומרי שבת, בית ישראל (שכונה), ג' בשבט, גטו וילנה, דזיארז'ינסק (בלארוס), ה'תק"ע, ה'תק"ב, ה'תקנ"ז, ה'תקס"ו, ה'תקע"ח, ה'תקצ"ט, ה'תקצ"ג, ה'תר"ן, ה'תרנ"ז, ה'תרס"ד, ה'תרס"ה, ה'תרע"ט, ה'תרע"ז, ה'תרע"ד, ה'תרע"ו, ה'תרפ"א, ה'תרפ"ט, ה'תרפ"ז, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"ה, ה'תרל"ב, ה'תרכ"ב, ה'תרי"ד, ה'תש"א, ה'תש"ט, ה'תש"ח, ה'תש"ב, ה'תשמ"ט, ה'תשנ"ד, ה'תשנ"ה, ה'תשל"ח, ה'תשל"ג, המאה ה-19, הרדזישצ'ה, הברונקס, ויקיטקסט, כ"א בתמוז, כ"ח בטבת, כ"ו באלול, כ"ו בחשוון, כ"ו בכסלו, י"ז באב, י"ז באייר, י"ג בשבט, י"ד בניסן, י' בטבת, יעקב ישראל מצ'רקס, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), ישראל, ישכר לייב וינברג, ישכר דב רוקח (הזקן), ישיבה קטנה, יהדות, יהדות טורוב, יהדות חרדית, 1806, 1810, 1834, 1862, 1871, 1886, 1887, 1897, 1905, 1925, 1927, 1940, 1941, 1978, 1994. להרחיב מדד (107 יותר) »
מאיר הכהן פופרש
רבי מאיר פופרש (או "פאפירש") בן יהודה לייב הכהן (ה'שפ"ח – ב' באדר ה'תכ"ב, 21 בפברואר 1662) היה מקובל, שעסק בהפצת תורת האר"י ורבי חיים ויטאל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ומאיר הכהן פופרש · ראה עוד »
מרדכי מנסכיז
#הפניה מרדכי מנשכיז.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ומרדכי מנסכיז · ראה עוד »
מרדכי מלעכוויטש
רבי מרדכי יפה מלעכוויטש (תק"ב (1742) – י"ג בשבט תק"ע (1810)) מתלמידי רבי שלמה מקרלין ומייסד חסידות לעכוויטש ממנה הסתעפו חצרות קוברין, סלונים, קוידנוב ונובומינסק.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ומרדכי מלעכוויטש · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה מקוברין
#הפניה משה פאלייר מקוברין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ומשה מקוברין · ראה עוד »
משה קורדוברו
#הפניה משה קורדובירו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ומשה קורדוברו · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ומינסק · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וארצות הברית · ראה עוד »
אשר מסטולין (הראשון)
רבי אשר פרלוב מסטולין (כונה דער גרויסער רבי אשר או רבי אשר הזקן; ה'תק"ך, 1759 – כ"ו בתשרי ה'תקפ"ז, 1826) היה בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין והאדמו"ר השלישי בשושלת קרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ואשר מסטולין (הראשון) · ראה עוד »
אלחנן וסרמן
לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ואלחנן וסרמן · ראה עוד »
אברהם וינברג (הראשון)
רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד, 1803 – י"א בחשוון תרמ"ד, 11 בנובמבר 1883) היה מייסדה של חסידות סלונים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ואברהם וינברג (הראשון) · ראה עוד »
אברהם יצחק ברומברג
הרב אברהם יצחק ברומברג (כ"ב בניסן ה'תרנ"ח, 14 באפריל 1898 - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב ישראלי דתי-ציוני יליד פולין, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ואברהם יצחק ברומברג · ראה עוד »
אהרן מבעלז
#הפניה אהרן רוקח.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ואהרן מבעלז · ראה עוד »
אוזדה
אוּזְדָה (בבלארוסית: Узда) היא עיירה בבלארוס, כ-70 ק"מ מדרום-מערב למינסק, ובה כ-10,000 תושבים (2009).
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ואוזדה · ראה עוד »
אוהל חב"ד לובביץ'
#הפניה אוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ואוהל חב"ד לובביץ' · ראה עוד »
נארול
נארול (בפולנית: Narol; ביידיש: נראל) היא עיירה במחוז לובאצ'וב שבפרובינציית פודקרפצקיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ונארול · ראה עוד »
נח מלעכוויטש
רבי נח יפה מלעכוויטש (כונה: דער זון, ביידיש: הבן; ה'תקל"ה – ח' בתשרי ה'תקצ"ג) היה אדמו"ר חסידי, השני בשושלת לעכוויטש, ונשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ונח מלעכוויטש · ראה עוד »
נחום דב שניאורסון
#הפניה נחום דובער שניאורסון.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ונחום דב שניאורסון · ראה עוד »
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ונבהרדק · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וניו יורק · ראה עוד »
סטולין
סטולין (בבלארוסית: Сто́лін; בפולנית: Stolin) היא עיירה במחוז ברסט שבבלארוס, בסמוך לנהר הורין ולגבול אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וסטולין · ראה עוד »
סוסנוביץ
סוֹסְנוֹביץ' היא עיר בפרובינציית שלזיה שבדרום-מערב פולין, בסמוך לנהר פשימשה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וסוסנוביץ · ראה עוד »
סוליצה
סוליצה או סוליצה רבתי (ברומנית: Sulița) הוא כפר גדול ("קומונה") ברומניה, במחוז בוטושאן שבצפון חבל מולדובה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וסוליצה · ראה עוד »
סיביר
סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וסיביר · ראה עוד »
עסקן
#הפניה עסקנות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ועסקן · ראה עוד »
עלה לישראל
#הפניה עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ועלה לישראל · ראה עוד »
עלון שבת
עלון "שיחת השבוע" של חב"ד, משנת תשס"ו. גילוי דעת, משנת תשע"ג.תמונה להחלפה עלון מצב הרוח, משנת תשע"א. עלון שבת (מכונה גם עלון פרשת השבוע) הוא שבועון המכוון לציבור היהודי-דתי ונועד לקריאה בשבתות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ועלון שבת · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וקומוניזם · ראה עוד »
ראש כולל
#הפניה כולל אברכים#ראש הכולל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וראש כולל · ראה עוד »
רחוב רבי עקיבא
רחוב רבי עקיבא הוא הרחוב הראשי של בני ברק, המשמש כמרכז העסקים הראשי של העיר, ברוח חרדית המתאימה לאופי העיר.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ורחוב רבי עקיבא · ראה עוד »
רחוב דיזנגוף
רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ורב מובהק · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ורומניה · ראה עוד »
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ושאול ליברמן · ראה עוד »
שלמה מקרלין
רבי שלמה הלוי סג"ל מקרלין (תצ"ח, 1738 – כ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ושלמה מקרלין · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ושטעטל · ראה עוד »
שדליץ
שֶדליץ (בפולנית: Siedlce, להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש: שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ושדליץ · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילה בציבור
#הפניה מניין#מצוות המצריכות מניין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ותפילה בציבור · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ותרמ"ז · ראה עוד »
תרס"א
#הפניה ה'תרס"א.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ותרס"א · ראה עוד »
תרי"א
#הפניה ה'תרי"א.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ותרי"א · ראה עוד »
תשע"א
#הפניה ה'תשע"א.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ותשע"א · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ותל אביב-יפו · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וליטא · ראה עוד »
ט"ז באדר
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלויה בסוג השנה שבה בר המצווה נחוג ובסוג בשנה שבה נולד (שנה פשוטה או מעוברת).
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וט"ז באדר · ראה עוד »
ט' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וט' בטבת · ראה עוד »
טבילת עזרא
טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וטבילת עזרא · ראה עוד »
טומשפול
טומשפיל או טומשפול (פולנית: Tomaszpol, אוקראינית: Томашпіль, רוסית: Томашполь) היא עיר באוקראינה, במחוז ויניצה, שבו היא משמשת כמרכז אזורי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וטומשפול · ראה עוד »
טופרוב
#הפניה טופוריב.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וטופרוב · ראה עוד »
ז' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וז' בחשוון · ראה עוד »
זוויחוסט
זוויחוסט (בפולנית: Zawichost; ביידיש: זאוויכאסט) היא עיירה במחוז סנדומייז' שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, במפגש הנהרות ויסלה וסן, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וזוויחוסט · ראה עוד »
זיץ
זיץ (תרגום מיידיש: שב) הוא מושג המבטא בעולם החסידות מסיבת אנשים יחד.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וזיץ · ראה עוד »
ח' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא, פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וח' באב · ראה עוד »
ח' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וח' בתשרי · ראה עוד »
חסידות אפטא
חסידות אפטא הייתה חסידות פולנית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות אפטא · ראה עוד »
חסידות אלעסק
חסידות אלעסק הייתה חסידות גליציאנית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות אלעסק · ראה עוד »
חסידות נובומינסק
רבי יעקב ישראל קורף מזווהיל-מז'יבוז' עורך טיש משפחתי עם הרבנים מרחמסטריווקא, נובומינסק, סקווירא, קופיטשניץ, בויאן, צ'רנוביל, קוסון, קוברין, שאץ, ברוד, טולנה וויז'ניץ. 1947 חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות נובומינסק · ראה עוד »
חסידות סאווראן
חסידות סאווראן (סאוורן, סוורן) היא חסידות שמקורה בעיירה סאווראן ופעלה באזור ווהלין ופודוליה שבמרחב האוקראיני ובבסרביה ומולדובה שבמרחב הרומני.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות סאווראן · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידות ראדוויל
חסידות ראדוויל או ראדיוויל היא שושלת חסידית שנוסדה בווהלין (כיום אוקראינה) באמצע המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות ראדוויל · ראה עוד »
חסידות שאץ
חסידות שאָץ (נהגה: "שוֹץ") היא שושלת חסידית, ענף של חסידות פרמישלאן, שנוסדה בסוצ'אבה ("שאָץ" ביידיש) שבבוקובינה, על ידי רבי יואל מוסקוביץ', נכדו של רבי יוסף מיאמפולה וחתנו של רבי מאיר מפרמישלאן.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות שאץ · ראה עוד »
חסידות לעכוויטש
חסידות לעכוויטש (לעיתים נכתב בעברית: לכוביץ') הייתה חסידות ליטאית, שפעלה מסוף המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות לעכוויטש · ראה עוד »
חסידות טריסק
חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף מחסידות צ'רנוביל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות טריסק · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות ברזנה
חסידות ברזנה הייתה חסידות שפעלה במערב אוקראינה ובלארוס של היום.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידות ברזנה · ראה עוד »
חסידי חב"ד
#הפניה חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחסידי חב"ד · ראה עוד »
חצר חסידית
תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחצר חסידית · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחיפה · ראה עוד »
חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)
רבי '''חיים מאיר יחיאל שפירא''' רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (כ' באלול ה'תרס"ז, 30 באוגוסט 1907 - י"ח בתמוז ה'תשס"ז, 4 ביולי 2007) היה רב ואב"ד בקהילת נארול (יידיש: נאראל) בגליציה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחיים מאיר יחיאל שפירא (נארול) · ראה עוד »
חיים משה יהושע שניאורסון-טברסקי
הרב חיים משה יהושע שניאורסון-טברסקי (ה'תר"ל 1870 רוסיה – י"א באלול ה'תשי"ט 14 בספטמבר 1959 ניו יורק, ארצות הברית) אדמו"ר מטומשפול וקוידינוב דרך אמו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחיים משה יהושע שניאורסון-טברסקי · ראה עוד »
חיים שניאורסון
#הפניה חיים משה יהושע שניאורסון-טברסקי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וחיים שניאורסון · ראה עוד »
ב' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וב' בתשרי · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ובני ברק · ראה עוד »
בראהין
#הפניה ברגין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ובראהין · ראה עוד »
ברנוביץ'
תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנאָװיטש, בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וברנוביץ' · ראה עוד »
ברגין
ברגין (בבלארוסית: Брагін, ברהין; ברוסית: Брагин; ביידיש: בראהין) היא עיירה הנמצאת בדרום מזרח בלארוס במחוז הומל כ-88 ק"מ מצפון לצ'רנוביל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וברגין · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ובלארוס · ראה עוד »
בוקרשט
אוניברסיטת בוקרשט גן ארמון מוגושואיה, הוקם על ידי קונסטנטין ברנקוביאנו ב-1702 ליד בוקרשט בוקַרשׁט (ברומנית: București; אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר הבירה, וככזו המרכז השלטוני-המדיני, המסחרי, התרבותי, הכלכלי והתעשייתי של רומניה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ובוקרשט · ראה עוד »
בוטושאן
בוטושאן (ברומנית: Botoşani, נהגה: /bo.to'ʃanʲ/) היא עיר הבירה של מחוז בוטושאן בצפון מזרח רומניה המונה נכון ל-2011 כ-106 אלף נפש.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ובוטושאן · ראה עוד »
בית הקברות שומרי שבת
מראה כללי של בית הקברות שומרי שבת, דצמבר 2016 (לאורך התמונה משמאל, חומת בית הקברות המפרידה בינו ובין בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז') בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ובית הקברות שומרי שבת · ראה עוד »
בית ישראל (שכונה)
זוננפלד בשכונה (בצד שמאל גמ"ח מכירת ספרים יד שנייה) גגות חלק מבתי השכונה מגג ישיבת מיר בית ישראל היא שכונה חרדית בירושלים מצפון לשכונת מאה שערים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ובית ישראל (שכונה) · ראה עוד »
ג' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וג' בשבט · ראה עוד »
גטו וילנה
מפת מחנות ריכוז והשמדה באזור גטו וילנה גטו וילנה היה גטו גדול בווילנה שבליטא שהוקם על ידי הנאצים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וגטו וילנה · ראה עוד »
דזיארז'ינסק (בלארוס)
דזיארז'ינסק (בבלארוסית: Дзяржы́нск; ברוסית: Дзержинск, דזרז'ינסק), או בשמה הקודם קוידנוב (ביידיש: קוידענאוו, קיידאנאוו; בפולנית: Kojdanów) היא עיר בבלארוס במחוז המשנה דזיארז'ינסק במחוז מינסק, הממוקמת כ-37 קילומטר מדרום מערב לעיר מינסק, בירת המדינה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ודזיארז'ינסק (בלארוס) · ראה עוד »
ה'תק"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תק"ע · ראה עוד »
ה'תק"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תק"ב · ראה עוד »
ה'תקנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תקנ"ז · ראה עוד »
ה'תקס"ו
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תקס"ו · ראה עוד »
ה'תקע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תקע"ח · ראה עוד »
ה'תקצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תקצ"ט · ראה עוד »
ה'תקצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תקצ"ג · ראה עוד »
ה'תר"ן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תר"ן · ראה עוד »
ה'תרנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרנ"ז · ראה עוד »
ה'תרס"ד
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרס"ד · ראה עוד »
ה'תרס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרס"ה · ראה עוד »
ה'תרע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרע"ט · ראה עוד »
ה'תרע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרע"ז · ראה עוד »
ה'תרע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרע"ד · ראה עוד »
ה'תרע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרע"ו · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרפ"א · ראה עוד »
ה'תרפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרפ"ט · ראה עוד »
ה'תרפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרפ"ז · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרצ"ה · ראה עוד »
ה'תרל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרל"ב · ראה עוד »
ה'תרכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרכ"ב · ראה עוד »
ה'תרי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תרי"ד · ראה עוד »
ה'תש"א
טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תש"א · ראה עוד »
ה'תש"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תש"ט · ראה עוד »
ה'תש"ח
הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תש"ח · ראה עוד »
ה'תש"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תש"ב · ראה עוד »
ה'תשמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תשמ"ט · ראה עוד »
ה'תשנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תשנ"ד · ראה עוד »
ה'תשנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תשנ"ה · ראה עוד »
ה'תשל"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תשל"ח · ראה עוד »
ה'תשל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וה'תשל"ג · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב והמאה ה-19 · ראה עוד »
הרדזישצ'ה
הרדזישצ'ה (בבלארוסית: Гарадзішча, בפולנית: Horodyszcze, ביידיש: האָראָדישטש) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב והרדזישצ'ה · ראה עוד »
הברונקס
מרכז רפואי על שם אברהם ג'קובי ברובע הברונקס (באנגלית: The Bronx) הוא הרובע הצפוני ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב והברונקס · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וויקיטקסט · ראה עוד »
כ"א בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וכ"א בתמוז · ראה עוד »
כ"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וכ"ח בטבת · ראה עוד »
כ"ו באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וכ"ו באלול · ראה עוד »
כ"ו בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וכ"ו בחשוון · ראה עוד »
כ"ו בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וכ"ו בכסלו · ראה עוד »
י"ז באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז אב היא פרשת עקב.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וי"ז באב · ראה עוד »
י"ז באייר
ר' יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וי"ז באייר · ראה עוד »
י"ג בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג שבט היא פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וי"ג בשבט · ראה עוד »
י"ד בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וי"ד בניסן · ראה עוד »
י' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וי' בטבת · ראה עוד »
יעקב ישראל מצ'רקס
#הפניה יעקב ישראל טברסקי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ויעקב ישראל מצ'רקס · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וישראל · ראה עוד »
ישכר לייב וינברג
קבר רבי ישכר לייב וינברג (מימין) לצד סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) רבי ישכר לייב וינברג (מכונה ביידיש: דער עלטערער, כלומר: המבוגר; נפטר בכ"ח בניסן תרפ"ח) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי בחסידות סלונים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וישכר לייב וינברג · ראה עוד »
ישכר דב רוקח (הזקן)
#הפניה ישכר דב רוקח (הראשון).
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וישכר דב רוקח (הזקן) · ראה עוד »
ישיבה קטנה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב וישיבה קטנה · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ויהדות · ראה עוד »
יהדות טורוב
בית הכנסת בטורוב (1929), נחרב על ידי הנאצים בשואה (1941-1944) (מארכיון משפחת ל. סמילוביצקי) הקהילה היהודית בטורוב (Turov), עיר באזור ז'יטקוביץ' במחוז הומל במדינת בלארוס, ליד נהר פריפייטס, התקיימה החל מהמאה ה-16 ועד להשמדתה בשואה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ויהדות טורוב · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ויהדות חרדית · ראה עוד »
1806
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1806 · ראה עוד »
1810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1810 · ראה עוד »
1834
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1834 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1862 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1871 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1886 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1887 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1897 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1905 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1925 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1927 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1940 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1941 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1978 · ראה עוד »
1994
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוידנוב ו1994 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אהרן פרלוב (קוידנוב), שלמה חיים פרלוב (קוידנוב), שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, שלום פרלוב.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חסידות_קוידנוב
