סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

איסדוד

מַדָד איסדוד

איסְדוּד (בערבית: إسدود) הייתה עיירה ערבית במישור החוף הדרומי שהתהוותה במאה ה־7 בסמוך לתל אשדוד, עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל. [1]

166 יחסים: ממשלת ישראל, ממלכת החשמונאים, ממלכת ירושלים, מסגד, מערכות, מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, מצרים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה גבעתי (היסטוריון), משה דיין, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מחראב, מחוז עזה, מחוזות המנדט הבריטי, מבצע פלשת, מבצע ברק, מבצע יואב, מדינת ישראל, מוסלמים, מוחמד, מישור החוף הדרומי, מיכאל יעקובסון, אמונים, אנזא"ק, אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות, אסלאם, אקרופוליס, אריה חשביה, אשדוד, אשדוד ים, אשור, אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי, אלכסנדר הגדול, אזור תעשייה עד הלום, אובליסק, נפת עזה (המנדט), נשיא מצרים, נחל לכיש, ניצנים, סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, סלמאן הפרסי, ערבים, ערבית, ערביי ארץ ישראל, עיירה, פלשתים, פלישת צבאות ערב, פיקוד הדרום, פילבוקס, ..., צבי צור, צה"ל, קרב אראס (1917), קרב סוכריר, ראשון לציון, רצועת עזה, שנות ה-40 של המאה ה-20, שתולים, שלולית חורף, שדה עוזיהו, שועלי שמשון, שייח', תאנה, תל אשדוד, תל אביב-יפו, תוכנית החלוקה, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, טייסת 101, חמאמה, חאן (מבנה), חקלאות, חטיבת גבעתי (תש"ח), חטיבת הנגב, חיל המשלוח המצרי (1948), חיל האוויר הישראלי, ב"ז קדר, בני מוריס, בני דרום, ברקה, בשית, בבל, ביצרון, ביצור, בית עזרא, בית דראס, ביברס, גן הדרום, גן יבנה, גמאל עבד אל נאצר, גרפיטי, גשר עד הלום, גדר חשמלית, דמשק, דקליים, דרך הים, דגל לבן, דונם עות'מאני, דישה, דייוויד רוברטס, המאה ה-12, המאה ה-12 לפנה"ס, המאה ה-17 לפנה"ס, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-4, המאה ה-7, המנדט הבריטי, המרד הערבי הגדול, הארי פן, האחים המוסלמים, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הביזנטית, הסולטנות הממלוכית, הסכם השלום בין ישראל למצרים, הרכבת המנדטורית, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הפלאוליתית, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, הכרזת העצמאות, הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, הים התיכון, כנען, כפר, כביש 4, כורכר, ינואר, יעקב פרי (פרולוב), יבנא, יבנה, יד מרדכי, 10 בנובמבר, 10 ביוני, 12 במאי, 1260, 1277, 1477, 1596, 18 באוקטובר, 1839, 1880, 1881, 1900, 1914, 1918, 1922, 1931, 1932, 1935, 1942, 1945, 1947, 1948, 1949, 1950, 1953, 1956, 1987, 2 ביוני, 28 באוקטובר, 3 ביוני, 9 בינואר. להרחיב מדד (116 יותר) »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וממשלת ישראל · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: איסדוד וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומסגד · ראה עוד »

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומערכות · ראה עוד »

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל

חיפה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 מפת הקרן לחקר ארץ ישראל היא מפה טופוגרפית שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו בביבליה, בספרים החיצוניים ובספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומפת הקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: איסדוד ומצרים · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משה גבעתי (היסטוריון)

משה גבעתי (נולד בספטמבר 1948) הוא היסטוריון צבאי ישראלי וקצין צה"ל במילואים בדרגת אל"ם.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומשה גבעתי (היסטוריון) · ראה עוד »

משה דיין

משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומשה דיין · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מחראב

מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומחראב · ראה עוד »

מחוז עזה

מחוז עזה (באנגלית: Gaza District) היה אחד מששת מחוזות המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומחוז עזה · ראה עוד »

מחוזות המנדט הבריטי

מחוזות המנדט הבריטי - בתקופת המנדט הבריטי, ארץ ישראל חולקה למחוזות באופן שהשתנה מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומחוזות המנדט הבריטי · ראה עוד »

מבצע פלשת

הפילבוקס על גדות נחל לכיש ממנו נורתה אש שגרמה לאבדות כבדות לחיילי חטיבת 'גבעתי' במבצע 'פלשת' מבצע פלשת היה מבצע צבאי במלחמת העצמאות של חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב בין הימים 3-1 ביוני 1948, שמטרתו הייתה בלימת חיל המשלוח המצרי במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומבצע פלשת · ראה עוד »

מבצע ברק

מבצע ברק היה אחד ממבצעי צה"ל במלחמת העצמאות במסגרת תוכנית ד' שמטרתה הייתה לבסס את השליטה היהודית בשטחים שיועדו למדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה קודם עזיבת הבריטים את ארץ ישראל ופלישתם המתוכננת של צבאות ערב.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומבצע ברק · ראה עוד »

מבצע יואב

כוחות צה"ל בכיבוש באר שבע, 1948 מבצע יואב, אשר נערך בין 15 ל-22 באוקטובר 1948, היה מבצע של צבא הגנה לישראל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומבצע יואב · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומדינת ישראל · ראה עוד »

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומוסלמים · ראה עוד »

מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומוחמד · ראה עוד »

מישור החוף הדרומי

מישור החוף הדרומי הוא הדרומי מבין שלושת חלקיו של מישור החוף בארץ ישראל, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומישור החוף הדרומי · ראה עוד »

מיכאל יעקובסון

מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: איסדוד ומיכאל יעקובסון · ראה עוד »

אמונים

אֱמוּנִים הוא מושב באזור הדרום, כ-3.5 קילומטרים מהעיר אשדוד.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואמונים · ראה עוד »

אנזא"ק

חייל ANZAC מסייע לחייל טורקי פצוע גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים - Australian and New Zealand Army Corps (או ANZAC, או אנזק בראשי תיבות) היה כוח צבאי של חיילים אוסטרלים וניו זילנדיים שלחמו במלחמת העולם הראשונה לצד "מדינות ההסכמה" נגד "מעצמות המרכז" בגליפולי, במזרח התיכון ובחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואנזא"ק · ראה עוד »

אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות

אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות היא אנדרטה באשדוד שנוצרה על ידי אשר חירם המנציחה את 11 חללי קרב סוכריר ואת 53 חללי גדוד 53 של חטיבת גבעתי בקרבות הבלימה בחולות אשדוד במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואסלאם · ראה עוד »

אקרופוליס

האקרופוליס באתונה אתונה העתיקה והאקרופוליס. ציור משנת 1846 מעשה ידי ליאו פון קרלנזה אקרופוליס העתיקה והחדשה (יוונית: ἀκρόπολις; מילולית: העיר העליונה) היא גבעה מבוצרת, מקום גבוה ומבוצר בתוך עיר-מדינה ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואקרופוליס · ראה עוד »

אריה חשביה

אריה חשביה (15 בספטמבר 1931 - 19 בדצמבר 2015, ז' בטבת תשע"ו) היה סופר, עיתונאי ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואריה חשביה · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואשדוד · ראה עוד »

אשדוד ים

אַשְׁדּוֹד יָם הייתה עיר נמל לחוף הים התיכון, שייסודה בתקופת הברזל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואשדוד ים · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואשור · ראה עוד »

אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי

סביל קאיתבאי, הר הבית, ירושלים אל-מלכ אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי (בערבית: الأشرف سيف الدين قايت باي) (נודע גם בשם קאיתבֵּאי) היה הסולטאן הממלוכי ה-17 בשושלת הבורג'ית, מושבו היה בקהיר, מצרים, משם שלט גם על ארץ ישראל בשנים 1468–1496.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אזור תעשייה עד הלום

אזור התעשייה עד-הלום הוא אזור תעשייה ליד אשדוד.

חָדָשׁ!!: איסדוד ואזור תעשייה עד הלום · ראה עוד »

אובליסק

אובליסק לוקסור בכיכר הקונקורד שבפריז אוֹבֶּלִיסְק הוא מונומנט צר וגבוה, בעל ארבעה צדדים וקצה עליון בצורת פירמידה ("פירמידיון").

חָדָשׁ!!: איסדוד ואובליסק · ראה עוד »

נפת עזה (המנדט)

נפת עזה (באנגלית: Sub-district of Gaza) הייתה נפה במחוז עזה בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל על שם העיר עזה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ונפת עזה (המנדט) · ראה עוד »

נשיא מצרים

נשיא הרפובליקה הערבית של מצרים (בערבית: رئيس جمهورية مصر العربية) הוא ראש המדינה של מצרים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ונשיא מצרים · ראה עוד »

נחל לכיש

נחל לכיש סמוך לגשר עד הלום נחל לכיש למרגלות תל לכיש, תצפית מהתל נַחַל לָכִישׁ (נקרא בעבר גם וואדי סוכריר) הוא נחל אכזב ברובו, אורך הנחל הוא כ-70 קילומטר ואגן הניקוז שלו הוא בגודל כ-1000 קמ"ר.

חָדָשׁ!!: איסדוד ונחל לכיש · ראה עוד »

ניצנים

ה"ארמון" בניצנים הישנה שבתאי לוז'ינסקי", פינוי הילדים במבצע תינוק, נפילת ניצנים והליכה לשבי ובניית ניצנים החדשה נִיצָּנִים הוא קיבוץ בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון, במרחק של כ-5 ק"מ מצפון מזרח לאשקלון, ובמרחק זהה מדרום לאשדוד.

חָדָשׁ!!: איסדוד וניצנים · ראה עוד »

סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל

#הפניה סקר הכפרים (1945).

חָדָשׁ!!: איסדוד וסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל · ראה עוד »

סלמאן הפרסי

ציון לזכרו של סלמאן הפרסי בשטח היישוב יצהר, 2006 סלמאן הפרסי (בערבית: سلمان الفارسي; תעתיק: סלמאן אלפארסי), היה אחד מחברי הנביא מוחמד ועלי לפי המסורת המוסלמית.

חָדָשׁ!!: איסדוד וסלמאן הפרסי · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: איסדוד וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: איסדוד וערבית · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: איסדוד וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עיירה

העיירה פרבולד שבסלובניה. העיירה פורבו שבפינלנד. העיירה דבוס במזרח שווייץ אופקים, כשהייתה עיירת פיתוח עיירה היא סוג של יישוב אשר מרבית תושביו אינם מתפרנסים מחקלאות אך מספר התושבים בו קטן ביחס למספר התושבים בעיר.

חָדָשׁ!!: איסדוד ועיירה · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ופלשתים · ראה עוד »

פלישת צבאות ערב

#הפניה מלחמת העצמאות#הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב.

חָדָשׁ!!: איסדוד ופלישת צבאות ערב · ראה עוד »

פיקוד הדרום

פיקוד הדרום (בר"ת: פָּדָ"ם) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ופיקוד הדרום · ראה עוד »

פילבוקס

הפילבוקס המרובע באתר כריית החמרה צפונית-מזרחית לחדרה מראה פנימי של פילבוקס "חצי-ירח" בחוף Porthcurno (קורנוול) בבריטניה מיני-פילבוקס ברחוב רד"ק, ירושלים. המבנה הגן על ביה"ד הצבאי הבריטי ששכן במקום בין השנים 1939-1948. פילבוקס (באנגלית: Pillbox, בעברית: מצדית) הוא הכינוי שניתן לעמדות שמירה מבוצרות מסוג בלוקהאוס עשויות בטון שהקימו הבריטים בארץ ישראל בתקופת המנדט, החל במאורעות תרצ"ו.

חָדָשׁ!!: איסדוד ופילבוקס · ראה עוד »

צבי צור

צבי (צֶ'רָה) צוּר (צֶ'רטֶנקו) (17 באפריל 1923, א' באייר תרפ"ג – 28 בדצמבר 2004, ט"ז בטבת תשס"ה) היה איש צבא ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל (1961–1964), ולאחר מכן מילא תפקידי ניהול בכירים במשק הישראלי וכיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-6 מטעם רפ"י.

חָדָשׁ!!: איסדוד וצבי צור · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וצה"ל · ראה עוד »

קרב אראס (1917)

קרב אראס היה מתקפה בריטית במהלך מלחמת העולם הראשונה, מ-9 באפריל עד 16 במאי 1917, שבה תקפו כוחות בריטיים, קנדיים, ניו זילנדיים, ניו פאונדלנדיים ואוסטרליים את ההגנות הגרמניות ליד העיר הצרפתית אראס שבחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: איסדוד וקרב אראס (1917) · ראה עוד »

קרב סוכריר

#הפניה פעולת התגמול בסוכריר.

חָדָשׁ!!: איסדוד וקרב סוכריר · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וראשון לציון · ראה עוד »

רצועת עזה

מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ורצועת עזה · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-20

ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

חָדָשׁ!!: איסדוד ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שתולים

שְׁתוּלִים הוא מושב במישור החוף הדרומי, סמוך לאשדוד, השייך לתנועת המושבים ולמועצה אזורית באר טוביה, בה הוא מהווה את היישוב המאוכלס ביותר.

חָדָשׁ!!: איסדוד ושתולים · ראה עוד »

שלולית חורף

בריכת יער בריכת יער - מבט לכיוון מערב שלולית החורף בנתניה, ינואר 2009 שלולית החורף בנתניה, פברואר 2020 שלולית החורף בנתניה (נובמבר 2020) - מבט מלמעלה שלט מידע בשלולית החורף בהרצליה שלולית החורף בצפון פתח תקווה, 2019 שלולית חורף (גם: בריכת חורף, בריכה עונתית, שטח הצפה) היא מערכת אקולוגית עונתית וייחודית הנוצרת מהיקוות של נגר עילי בכל מקום בו מצויים בקרקע שקעים, טבעיים או מעשה ידי אדם, בעקבות ירידת גשמים באגן הניקוז של המערכת או עליית מי תהום.

חָדָשׁ!!: איסדוד ושלולית חורף · ראה עוד »

שדה עוזיהו

שדה עוזיהו (שְׂדֵה עֻזִּיָּהוּ) הוא מושב באזור הדרום, מדרום-מזרח לעיר אשדוד, השייך למועצה אזורית באר טוביה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ושדה עוזיהו · ראה עוד »

שועלי שמשון

ג'יפ סיור של שועלי שמשון, מזוהה הנהג - צביקה שור, ספטמבר 1948 ג'יפ ויליס נושא מקלע MG34, "שועלי שמשון" - במוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל מצעד חטיבת גבעתי ברחובות בספטמבר 1948. מלפנים אלברט מנדלר, לידו נוהג דוד סגל. על הג'יפ כתוב "שועלי שמשון" שועלי שמשון הייתה יחידה ממוכנת על גבי ג'יפים של צה"ל בתקופת מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: איסדוד ושועלי שמשון · ראה עוד »

שייח'

שייח' בדואי מתדמור בסוריה. הציור משנת 1875 שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ושייח' · ראה עוד »

תאנה

תוכן פרי התאנה עלה תאנה תְּאֵנָה (שם מדעי: Ficus carica; פיקוס התאנה), היא שיח ממשפחת התותיים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ותאנה · ראה עוד »

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: איסדוד ותל אשדוד · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: איסדוד ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949

The Birth of the Palestinian Refugee Problem, 1947-1949 הוא ספר של ההיסטוריון בני מוריס שיצא לאור בשנת 1988 בהוצאת Cambridge University Press.

חָדָשׁ!!: איסדוד ולידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 · ראה עוד »

טייסת 101

מטוס ברק2020-F-16C של טייסת 'הקרב הראשונה' בחיל האוויר הישראלי F-16C ברק 2020 של טייסת 101 בתצוגת יום העצמאות. מטוסי F-16C ברק של הטייסת בתיקון ביחידת האחזקה האווירית לאחר שנפגעו בהצפה בבסיס חצור טקס הפרידה מהטייסת בבסיס חצור לפני המעבר שלה לבסיס רמת דוד, יוני 2021 טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: איסדוד וטייסת 101 · ראה עוד »

חמאמה

חמאמה (בערבית: حمامة) הייתה עיירה ערבית במישור החוף הדרומי, כ-24 קילומטרים מצפון לעזה וכשלושה קילומטרים מצפון למג'דל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וחמאמה · ראה עוד »

חאן (מבנה)

תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא ח'אן או חאן (ברבים: ח'אנים או חאנות; ערבית: خان; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.

חָדָשׁ!!: איסדוד וחאן (מבנה) · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: איסדוד וחקלאות · ראה עוד »

חטיבת גבעתי (תש"ח)

ג'יפ של חטיבת גבעתי במצעד צה"ל בתל אביב. חייל מחזיק את סמל גבעתי חטיבת גבעתי (חטיבה 5) הייתה חטיבת חי"ש מובחרת שהוקמה בתל אביב, על בסיס חי"ש פרברים (נוער עובד), פלוגות ה"נחשונים" (משוחררי הצבא הבריטי) ועולים חדשים.

חָדָשׁ!!: איסדוד וחטיבת גבעתי (תש"ח) · ראה עוד »

חטיבת הנגב

לוחמים ומפקדים מחטיבת הנגב במהלך מבצע חורב מפקדים בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות במפגש מאוחר. מימין: עוזי נרקיס, משה נצר, נחום שריג, יוסף יריב, חיים ברלב, יששכר שדמי הגדוד התשיעי המשוריין של חטיבת הנגב לאחר כיבוש עוג'ה אל חפיר. ברקע-תל ניצנה נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות. צילום ממבצע חורב חטיבת הנגב ("חטיבת סרגיי"; במקור חטיבה 12) היא חטיבת מילואים פעילה בצה"ל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וחטיבת הנגב · ראה עוד »

חיל המשלוח המצרי (1948)

תוכנית חלוקת הארץ לשתי מדינות: יהודית וערבית, 29 בנובמבר 1947 חיל המשלוח המצרי לא"י-פלשתינה 1948 היה חיל משלוח שגויס במצרים ונשלח לארץ ישראל במסגרת הפיקוד הערבי העליון של ארצות ערב על מנת לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וחיל המשלוח המצרי (1948) · ראה עוד »

חיל האוויר הישראלי

F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי חיל האוויר הישראלי, שידוע גם בשמו המקוצר "חיל האוויר", או בשמו הרשמי "זרוע הָאוויר והֶחלל", הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וחיל האוויר הישראלי · ראה עוד »

ב"ז קדר

#הפניה בנימין זאב קדר.

חָדָשׁ!!: איסדוד וב"ז קדר · ראה עוד »

בני מוריס

בני מוריס (נולד ב-8 בדצמבר 1948) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המתמחה בכתיבה היסטורית בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי בכלל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט.

חָדָשׁ!!: איסדוד ובני מוריס · ראה עוד »

בני דרום

בְּנֵי דָּרוֹם הוא מושב שיתופי של הפועל המזרחי, השוכן סמוך לאשדוד.

חָדָשׁ!!: איסדוד ובני דרום · ראה עוד »

ברקה

ברקה (בערבית: برقة) היה כפר ערבי ליד העיירה הערבית איסדוד.

חָדָשׁ!!: איסדוד וברקה · ראה עוד »

בשית

בשית או בשיט (בערבית بشّيت) היה כפר ערבי במישור חוף יהודה בין גדרה לקיבוץ יבנה, בגובה 66 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ובשית · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ובבל · ראה עוד »

ביצרון

בִּצָּרוֹן הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי (סמוך לגדרה), ושטחו הוא כ-5,000 דונם.

חָדָשׁ!!: איסדוד וביצרון · ראה עוד »

ביצור

#הפניה ביצורים.

חָדָשׁ!!: איסדוד וביצור · ראה עוד »

בית עזרא

כביש הגישה לבית עזרא בֵּית עֶזְרָא הוא מושב הנמצא במישור החוף הדרומי, בין אשדוד לאשקלון, ומשתייך לתנועת המושבים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ובית עזרא · ראה עוד »

בית דראס

בית דראס במפת הקרן לחקר ארץ ישראל, 1880 בית דראס (בערבית: بيت دراس) היה כפר ערבי במישור החוף הדרומי, בקרבת נחל לכיש, כ-32 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר עזה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ובית דראס · ראה עוד »

ביברס

מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: איסדוד וביברס · ראה עוד »

גן הדרום

גַּן הַדָּרוֹם הוא מושב חקלאי באזור מישור החוף, ליד העיר אשדוד, הדרומי והמערבי ביותר מבין יישובי המועצה אזורית גדרות.

חָדָשׁ!!: איסדוד וגן הדרום · ראה עוד »

גן יבנה

הכיכר בכניסה לגן-יבנה רחוב טיפוסי בגן-יבנה תחנת כבאות והצלה בגן-יבנה קוטג' בשני מפלסים בגן-יבנה מתנ"ס גן-יבנה נוף בגן-יבנה גַּן-יַבְנֶה היא מועצה מקומית במחוז המרכז שבישראל, השוכנת מזרחית לאשדוד.

חָדָשׁ!!: איסדוד וגן יבנה · ראה עוד »

גמאל עבד אל נאצר

נאצר בשנת 1931 נאצר בשנת 1937, עת שלמד משפטים נאצר (ראשון משמאל) בכיס פלוג'ה, עומדים ליד כלי נשק שנלקחו מלוחמי הפלמ"ח גמאל עבד אל נאצר (בערבית: جمال عبد الناصر, על פי ההגייה המצרית: גַּמַאל עַבְּד אֵ־נַּאסֵר; 15 בינואר 1918 – 28 בספטמבר 1970) היה נשיא מצרים משנת 1954 ועד מותו בשנת 1970, לאומן ערבי והבולט שבמנהיגי מדינות ערב במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: איסדוד וגמאל עבד אל נאצר · ראה עוד »

גרפיטי

גרפיטי ליד הבית של אוטו ויידט בברלין. גרפיטי על קיר של בניין. גרפיטי הוא כל כתובת אותיות שנעשית מתוך כוונה להביע רצון כלשהו, עמדה, דעה או ביטוי עצמי.

חָדָשׁ!!: איסדוד וגרפיטי · ראה עוד »

גשר עד הלום

שושנת הרוחות בפארק עד הלום עמדת מקלע ויקרס שהקים הצבא המצרי "הרכבת הצבאית לארץ ישראל" (PMR) הבריטית בשלהי 1917. במרכז התמונה שפך נחל האלה לנחל לכיש הממשיך לזרום מערבה מתחת לגשר לים. צילום אווירי של הטייסת הבווארית ה-304 מינואר 1918 עובדי כפייה מצריים של חיל המשלוח המצרי למרגלות גשר אסדוד על דרך יפו-עזה לאחר שחובל על ידי העות'מאנים בנסיגתם בנובמבר 1917 הגשר לאחר סערות החורף נחל לכיש בפארק שלט הדרכה ובו מפת האתר גשר עד הלום הוא גשר על נחל לכיש הבנוי במקביל לכביש 4 ליד אשדוד, סמוך למחלף עד הלום.

חָדָשׁ!!: איסדוד וגשר עד הלום · ראה עוד »

גדר חשמלית

גדר חשמלית משולבת בגדר רגילה גדר חשמלית היא גדר אשר גורמת להתחשמלות הנוגע בה על מנת למנוע מבני אדם או מבעלי חיים לחצות אותה.

חָדָשׁ!!: איסדוד וגדר חשמלית · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: איסדוד ודמשק · ראה עוד »

דקליים

דקליים (שם מדעי: Arecaceae או גם Palmae) הם משפחה יחידה בסדרת הדקלאים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ודקליים · ראה עוד »

דרך הים

דרך הים (סגול), דרך המלך (אדום), ודרכי מסחר עתיקות נוספות. 1300 לפנה"ס בערך דרך הים (בלטינית: Via Maris - וִיָה מָרִיס) היא דרך עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את מצרים עם סוריה, אנטוליה ומסופוטמיה (איראן ועיראק של ימינו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ודרך הים · ראה עוד »

דגל לבן

דגל לבן דגל לבן מסמל בימינו בעיקר כניעה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ודגל לבן · ראה עוד »

דונם עות'מאני

#הפניה דונם#גדלים.

חָדָשׁ!!: איסדוד ודונם עות'מאני · ראה עוד »

דישה

דיש בגורן בגבעת עדה, בין 1930 ל-1950 איכרים צרפתיים עוסקים בדישה - איור משנת 1270 לערך דישה, או דַיש, היא פעולה חקלאית שמטרתה הפרדת המוץ מן הדגן.

חָדָשׁ!!: איסדוד ודישה · ראה עוד »

דייוויד רוברטס

דייוויד רוברטס דייוויד רוברטס (באנגלית: David Roberts; 24 באוקטובר 1796 – 25 בנובמבר 1864), צייר וטייל סקוטי, ממובילי האוריינטליזם האנגלי.

חָדָשׁ!!: איסדוד ודייוויד רוברטס · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: איסדוד והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-12 לפנה"ס

המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: איסדוד והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-17 לפנה"ס

המאה ה-17 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: איסדוד והמאה ה-17 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: איסדוד והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: איסדוד והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: איסדוד והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: איסדוד והמאה ה-7 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: איסדוד והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: איסדוד והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

הארי פן

Houghton Library באוניברסיטת הרוורד הארי פֶֿן (באנגלית: Harry Fenn; 14 בספטמבר 1837, אנגליה – 22 באפריל 1911, ארצות הברית) היה צייר אמריקני, יליד אנגליה.

חָדָשׁ!!: איסדוד והארי פן · ראה עוד »

האחים המוסלמים

תנועת האחים המוסלמים (בערבית: جماعة الإخوان المسلمين, תעתיק: ”ג'מאעת אַלְאִחְ'וָאן אַלְמֻסְלִמִין“) היא תנועה אסלאמיסטית סונית שנוסדה במצרים בשנת 1928 על ידי האימאם חסן אל-בנא.

חָדָשׁ!!: איסדוד והאחים המוסלמים · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: איסדוד והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: איסדוד והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הסולטנות הממלוכית

ממלוכ עות'מאני (1800) הסולטנות הממלוכית הייתה סולטנות ששלטה על חלקים נרחבים מהלבנט בין 1260 ל-1517 לספירה.

חָדָשׁ!!: איסדוד והסולטנות הממלוכית · ראה עוד »

הסכם השלום בין ישראל למצרים

הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, על מדשאות הבית הלבן ב-26 במרץ 1979.

חָדָשׁ!!: איסדוד והסכם השלום בין ישראל למצרים · ראה עוד »

הרכבת המנדטורית

תחנת הרכבת חיפה מזרח, מטה הרכבת המנדטורית בארץ ישראל, שנת 1931 לערך. מראהו המפואר של הבניין אבד לבלי שוב לאחר שפוצץ בשנת 1946. מסילות הרכבת בארץ ישראל ובעבר הירדן קטר 153 בראש רכבת משא על מסילה צרה עם מטען צינורות נפט, בחיפה בשנת 1946 לערך הלורד פלומר, 25 באוגוסט 1925 שרמן גשר אל חמה, זמן קצר לאחר הריסתו בליל הגשרים, 1946 תוצאות חבלה במסילת יפו-ירושלים בשנת 1946 טקסט.

חָדָשׁ!!: איסדוד והרכבת המנדטורית · ראה עוד »

התקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: איסדוד והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הפלאוליתית

תקופה הפלאוליתית התיכונה אבני יד כלי האבן האופייני של התרבות האשלית, התקופה הפלאוליתית התחתונה ניאנדרטלים (צהוב) ומיני אדם קדומים אחרים (ירוק), וכן יישבו אזורים חדשים (לבן). בארכאולוגיה, התקופה הפלאוליתית (או תקופת האבן הקדומה) (מקור השם מיוונית; παλαιός פלאיוס.

חָדָשׁ!!: איסדוד והתקופה הפלאוליתית · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: איסדוד והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: איסדוד והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: איסדוד והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

הוצאת משרד הביטחון

#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד והוצאת משרד הביטחון · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: איסדוד והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הכיבוש הערבי של ארץ ישראל

ערבים חוצים את המדבר. ציור של ז'אן-לאון ז'רום לוחם ערבי מתפלל. ציור של ז'אן-לאון ז'רום הסתערות של לוחמים ערבים רכובים על גמלים. ציור של רוברט קלי לוחמים ערבים חוזרים מפשיטה. ציור של רוזטי המסע של ח'אלד בן אל-וליד אל סוריה מפת המערכה המוסלמית עד לקרב הירמוך מפת המערכה המוסלמית לאחר קרב הירמוך הכיבוש הערבי של ארץ ישראל התרחש במאה השביעית, לאחר שכוח חדש הופיע על במת ההיסטוריה של המזרח התיכון: דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: איסדוד והכיבוש הערבי של ארץ ישראל · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: איסדוד והים התיכון · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד וכנען · ראה עוד »

כפר

הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.

חָדָשׁ!!: איסדוד וכפר · ראה עוד »

כביש 4

פקק הבוקר בכביש גהה צפון ליד אוניברסיטת בר-אילן כביש 4 הוא כביש באורך כ-201 קילומטר, הרביעי באורכו בישראל ומהעמוסים בכבישיה.

חָדָשׁ!!: איסדוד וכביש 4 · ראה עוד »

כורכר

גבעת כורכר בחוף הרצליה אבן כורכר. ניתן לראות את גרגרי החול המגובשים כורכר (בעבר היה נפוץ האיות קורקר; מקור השם מערבית كركار, כֻּרְכַּר) הוא סלע משקע פריך ונקבובי.

חָדָשׁ!!: איסדוד וכורכר · ראה עוד »

ינואר

ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: איסדוד וינואר · ראה עוד »

יעקב פרי (פרולוב)

יעקב פרי (פרולוב) (24 באוגוסט 1915 – 8 בפברואר 2001) היה מפקד בכיר ב"הגנה" ובצה"ל, בו הגיע לדרגת אלוף.

חָדָשׁ!!: איסדוד ויעקב פרי (פרולוב) · ראה עוד »

יבנא

המסגד של יבנא, 1928. הצילום נלקח במסגרת טיול מודרך של חיים ברגר. שרידי מבנה מן היישוב יִבְּנא (בערבית يبنى) הייתה עיירה ערבית בנפת רמלה, כ־10 קילומטרים דרומית־מערבית לרמלה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ויבנא · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: איסדוד ויבנה · ראה עוד »

יד מרדכי

מגדל המים באתר "מצפה הים" בצפונה של נתניה יד מרדכי - מבט מגבעת הפסל שקמה" יַד-מָרְדְּכַי הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי, כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון.

חָדָשׁ!!: איסדוד ויד מרדכי · ראה עוד »

10 בנובמבר

10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו10 בנובמבר · ראה עוד »

10 ביוני

10 ביוני הוא היום ה־161 בשנה (162 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו10 ביוני · ראה עוד »

12 במאי

12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו12 במאי · ראה עוד »

1260

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1260 · ראה עוד »

1277

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1277 · ראה עוד »

1477

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1477 · ראה עוד »

1596

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1596 · ראה עוד »

18 באוקטובר

18 באוקטובר הוא היום ה-291 בשנה (292 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: איסדוד ו18 באוקטובר · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1839 · ראה עוד »

1880

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1880 · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1881 · ראה עוד »

1900

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1900 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1914 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1918 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1922 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1932 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1935 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1942 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1945 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1948 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1950 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1953 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1956 · ראה עוד »

1987

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו1987 · ראה עוד »

2 ביוני

2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו2 ביוני · ראה עוד »

28 באוקטובר

28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו28 באוקטובר · ראה עוד »

3 ביוני

3 ביוני הוא היום ה-154 בשנה (155 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו3 ביוני · ראה עוד »

9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: איסדוד ו9 בינואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/איסדוד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »