גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
53 יחסים: ISO 259, מ, מנמוניקה, מצרית קדומה, משה, מוספית, מוספיות, אם קריאה, אלפבית עברי, אברהם אבן-שושן, אות, אוגריתית, נדודי בני ישראל במדבר, ניקוד העברית בת ימינו, סימני כתיב, עברית ישראלית, עוזי אורנן, עיצור, עיצורים סותמים, עיצורים שפתיים, עיצורים חוככים, עיצורים גרוניים, פסיק, פתח (ניקוד), קמץ, קובוץ ושורוק, ראשי תיבות, ש, שם עצם, שם הפועל, שפות דרום-ערב העתיקות, שווא, תנועה (פונולוגיה), תשלום דגש, ל, ליטון (בלשנות), זאב ז'בוטינסקי, חטף, ב, דקדוק עברי - מונחים, דגש קל, דגש חזק, ה, ה"א המגמה, ה"א השאלה, ה"א הידיעה, האקדמיה ללשון העברית, הרצחת וגם ירשת, הידמות, ו, ..., כ, כתיב, כלב בן יפונה. להרחיב מדד (3 יותר) »
ISO 259
ISO 259 היא סדרה של תקני ISO לליטון (רומניזציה) של תווי האלפבית העברי לתווים לטיניים.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וISO 259 · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ומ · ראה עוד »
מנמוניקה
לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה (מיוונית עתיקה: μνημονικός מְנֶמוֹנִיקוֹס, "קשור לזיכרון") או עזר זיכרון היא אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ומנמוניקה · ראה עוד »
מצרית קדומה
המצרית הקדומה היא שפת אנשי מצרים העתיקה הנמנית עם משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ומצרית קדומה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ומשה · ראה עוד »
מוספית
בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ומוספית · ראה עוד »
מוספיות
#הפניה מוספית.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ומוספיות · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ואם קריאה · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ואלפבית עברי · ראה עוד »
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ואברהם אבן-שושן · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ואות · ראה עוד »
אוגריתית
רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ואוגריתית · ראה עוד »
נדודי בני ישראל במדבר
מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
סימני כתיב
סימני כתיב הם עזרי זיכרון המשמשים בהוראה מתקנת לצורך הקנייה של חוקי הכתיב של השפה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וסימני כתיב · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ועברית ישראלית · ראה עוד »
עוזי אורנן
משפחת הילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, עוזי אורנן והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, אחיו יונתן רטוש ואחותו מירי דור עוזי אורנן (7 ביוני 1923 – 3 בנובמבר 2022) היה בלשן, פרופסור ללשון באוניברסיטה העברית ולעיבוד שפות טבעיות בטכניון וחבר באקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ועוזי אורנן · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ועיצור · ראה עוד »
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ועיצורים סותמים · ראה עוד »
עיצורים שפתיים
בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ועיצורים שפתיים · ראה עוד »
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ועיצורים חוככים · ראה עוד »
עיצורים גרוניים
עיצורים גרוניים הוא שם כולל לעיצורים שבסיס החיתוך שלהם הוא באזור הלוע.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ועיצורים גרוניים · ראה עוד »
פסיק
פסיק (",") הוא סימן פיסוק.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ופסיק · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וקמץ · ראה עוד »
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וקובוץ ושורוק · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וראשי תיבות · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וש · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ושם עצם · ראה עוד »
שם הפועל
שם הפועל (או: צורת המקור) לדוגמה לשמור או להשתמר משורש שמ"ר, מהווה חלק מנטיית הפועל.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ושם הפועל · ראה עוד »
שפות דרום-ערב העתיקות
מפתח תעתוק לכתב הדרום-ערבי העתיק מול מספר כתבים שמיים ואחרים מהאזור שפות דרום-ערב העתיקותhttp://e-learning.tsu.ge/pluginfile.php/5868/mod_resource/content/0/dzveli_armosavluri_enebi_-ugarituli_punikuri_arameuli_ebrauli_arabuli.pdf (נקראות גם דרום-ערבית עתיקה, צַײְהַדית ותימנית) הן קבוצה של ארבע שפות שמיות, שדוּבּרו בעיקר בקצה הדרומי של חצי האי ערב בין המאה ה-12 לפני הספירה למאה ה-6 לספירה, ונכחדו כולן.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ושפות דרום-ערב העתיקות · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ושווא · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תשלום דגש
תשלום דגש הוא כלל בדקדוק העברי, שעל פיו תנועה עשויה להתארך לפני אות שצריכה להיות מנוקדת בדגש חזק, אך אינה מקבלת דגש.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ותשלום דגש · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ול · ראה עוד »
ליטון (בלשנות)
רומאניזציה של מנדרינית בדרכים שונות בבלשנות, רומאניזציה או לִטּוּן היא המרה ממערכת כתב לא לטינית לכתב לטיני.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וליטון (בלשנות) · ראה עוד »
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »
חטף
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וחטף · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וב · ראה עוד »
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ודגש קל · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש ודגש חזק · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וה · ראה עוד »
ה"א המגמה
בדקדוק העברי ה"א המגמה היא מוספית מסוג סופית שמציינת יעד או מגמה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וה"א המגמה · ראה עוד »
ה"א השאלה
ה"א השאלה (גם: ה"א הַתֵּמַהּ), בדקדוק עברי, באה בראש מילת שאלה במשפט שאלה ומשמשת לציון שאלה או תמיהה.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וה"א השאלה · ראה עוד »
ה"א הידיעה
בדקדוק של השפה העברית, ה"א הידיעה או ה"א היידוע היא האות ה' כאשר היא משמשת כתווית יידוע לשם עצם או לשם תואר.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וה"א הידיעה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הרצחת וגם ירשת
הביטוי "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?" משמעותו שנעשה עוול על גבי עוול, כאשר בנוסף יש בהן הפקת הנאה ותועלת מפירות העוולה שהיא בחינת הגדלת העוולה מבחינת עושה העוולה, ומנגד "הוספת חטא על פשע" בבחינת הגדלת העוולה כלפי הקורבן.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש והרצחת וגם ירשת · ראה עוד »
הידמות
בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש והידמות · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וו · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וכ · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וכתיב · ראה עוד »
כלב בן יפונה
פסל של כלב בן-יפונה ויהושע בן-נון, נושאים אשכול ענבים מרשים מתבואת הארץ. דיסלדורף, 1958. צלחת ברזל משנת 1738. כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: אותיות השימוש וכלב בן יפונה · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אותיות השמוש, אית"ן מש"ה וכל"ב, איתן משה וכלב.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אותיות_השימוש
