גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
28 יחסים: מסה, מעלות קלווין, מהירות מילוט, מכתש פגיעה, אפימתאוס, נאס"א, פרומתאוס, צפיפות החומר, קאסיני-הויגנס, קילומטר, שבתאי, תהודת סיבוב-מסלול, תהודה מסלולית, טיטאנים, חוקי קפלר, גשושית, המעבדה להנעה סילונית, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, השמש, וויאג'ר 1, יאנוס (ירח), ירח, 15 בדצמבר, 18 בדצמבר, 1966, 1978, 1980, 1983.
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ומסה · ראה עוד »
מעלות קלווין
#הפניה קלווין.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ומעלות קלווין · ראה עוד »
מהירות מילוט
לונה 1, גשושית רוסית ששוגרה ב-1959. לראשונה גוף מעשה ידי אדם הגיע למהירות המילוט מכדור הארץ מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף חופשי ולא מונע כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ומהירות מילוט · ראה עוד »
מכתש פגיעה
כוכב הלכת אורנוס. מכתש טיכו שעל הירח מכתש פגיעה הוא שקע שנוצר מפגיעת עצם גדול בפניו של עצם אחר.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ומכתש פגיעה · ראה עוד »
אפימתאוס
אֶפּימֵתֶאוּס (יוונית: Ἐπιμηθεύς) הוא אחד מהטיטאנים במיתולוגיה היוונית.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ואפימתאוס · ראה עוד »
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ונאס"א · ראה עוד »
פרומתאוס
"פרומתאוס מביא את האש לבני האדם", ציור מעשה ידי היינריך פוגר, 1817 פסלו של פרומתאוס, בחזית מרכז רוקפלר בניו יורק. יוון. פרומתאוס כבול והנשר מנקר בכבדו, פסל של ז'ף לאמבו בגן הרסטראו בבוקרשט פסל פרומתאוס של מנשה קדישמן בתל אביב במיתולוגיה היוונית, פרומתאוס (ביוונית עתיקה: Προμηθεύς, פירוש: "החושב מראש") הוא דמות במיתולוגיה היוונית, בן לקבוצת הטיטאנים.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ופרומתאוס · ראה עוד »
צפיפות החומר
מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) וצפיפות החומר · ראה עוד »
קאסיני-הויגנס
קאסיני הייתה גשושית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) וקאסיני-הויגנס · ראה עוד »
קילומטר
קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) וקילומטר · ראה עוד »
שבתאי
שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ושבתאי · ראה עוד »
תהודת סיבוב-מסלול
#הפניה תהודה מסלולית.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ותהודת סיבוב-מסלול · ראה עוד »
תהודה מסלולית
אנימציה זו מראה תרחיש אפשרי אחד עבור כוכב הלכת הנעול בצורה מסודרת לכוכבו, בדיוק כפי שהירח שלנו הוא לכדור הארץ. כלומר, צד אחד תמיד רוחש תחת החום של הכוכב שלו בעוד הצד השני נשאר בחושך. אם הכוכב היה מכוסה בלבה, אז הצד החם, הפונה לשמש, של הפלנטה, היה זורם זרמי לבה, ואילו הצד הקר והכהה יותר היה הופך לסלע לבה מוצק. תהודה מסלולית (באנגלית: Orbital resonance) או תהודת מסלול-מסלול (אנגלית: Orbit-orbit resonance) היא מונח אסטרונומי המציין מצב שבו שני גרמי שמים או יותר מקיפים גוף אחר, מסיבי יותר, וקיים קשר פשוט בין זמני ההקפה שלהם כתוצאה מפעולה הדדית של כוח הכבידה.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ותהודה מסלולית · ראה עוד »
טיטאנים
הטיטאנים במיתולוגיה היוונית היו דור האלים שקדם לאלים האולימפיים.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) וטיטאנים · ראה עוד »
חוקי קפלר
יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או את תנועתם של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) וחוקי קפלר · ראה עוד »
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) וגשושית · ראה עוד »
המעבדה להנעה סילונית
המעבדה להנעה סילונית (באנגלית: Jet Propulsion Laboratory) היא אחד ממרכזי סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, ותפקידה העיקרי פיתוח גשושיות מחקר בלתי מאוישות, הפעלתן, שליטה על משימות מחקר פלנטריות וניתוח מדעי של ממצאי הגשושיות.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) והמעבדה להנעה סילונית · ראה עוד »
האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
#הפניה האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) והאיגוד האסטרונומי הבינלאומי · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) והשמש · ראה עוד »
וויאג'ר 1
המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 התקרבות וויאג'ר 1 לכוכב הלכת צדק הכתם האדום הגדול בצילום של וויאג'ר 1 מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 וויאג'ר 1 (באנגלית: Voyager 1) היא גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב-5 בספטמבר 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר, שכללה את וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ווויאג'ר 1 · ראה עוד »
יאנוס (ירח)
אפתימאוס (משמאל למטה), כפי שצולמו על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ב-20 במרץ 2006, 4 חודשים לאחר שהתחלפו במסלולם. הקרבה שלהם היא אשליה אופטית, ולמעשה יאנוס בצילום נמצא 40,000 ק"מ רחוק יותר מהגשושית מאשר אפתימאוס. המחשה של מסלוליהם המתחלפים של יאנוס ושל אפתימאוס יאנוס (באנגלית: Janus) הוא אחד מירחיו של כוכב הלכת שבתאי.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ויאנוס (ירח) · ראה עוד »
ירח
ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) וירח · ראה עוד »
15 בדצמבר
15 בדצמבר הוא היום ה־349 בשנה (350 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ו15 בדצמבר · ראה עוד »
18 בדצמבר
18 בדצמבר הוא היום ה־352 בשנה (353 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ו18 בדצמבר · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ו1966 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ו1978 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ו1980 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפימתאוס (ירח) ו1983 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אפימתאוס_(ירח)
