גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
85 יחסים: מאזנים (כתב עת), מסדה (הוצאת ספרים), מרצה, מרדכי איש-שלום, משה גיל (מחנך ומבקר), מלחמת יום הכיפורים, מדעי היהדות, מכון גנזים, א. ב. יפה, אברהם חיים אלחנני, אגודת הסופרים העברים, אגודת הסופרים העברים בישראל, אגודת הסופרים העבריים בישראל, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ורשה, אוסטרוב מזובייצקה, נפתלי הירץ ויזל, ספרן, ספרות, ספרות עברית, ספריית בית אריאלה, עורך, פרץ סמולנסקין, פרופסור, פולין, פילולוג, פילולוגיה, צבי יעבץ, קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי), קריית ספר (הוצאת ספרים), קלמן שולמאן, שמואל דוד לוצאטו, שמואל ורסס, שרגא קדרי, שלמה שפאן, שטעטל, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תר"ע, תרצ"ב, תרצ"ו, תש"ד, תשמ"ח, תל אביב-יפו, חוקר ספרות, חיים רבין, בר-טוביה, בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ביבליוגרפיה, ..., גליונות, גימנסיה, דביר (הוצאת ספרים), דוקטור, דיסרטציה, ה' בשבט, האנציקלופדיה העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, העלייה החמישית, הצפירה, הגימנסיה העברית רחביה, הוצאת מ. ניומן, הוצאת מחברות לספרות, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת ראובן מס, היסטוריה, י. שרברק, יצחק למדן, ישראל, יהושע טן פי, יהודה לייב גורדון, יהודה בורלא, יהודה יערי, 1910, 1930, 1932, 1934, 1936, 1937, 1944, 1954, 1957, 1966, 1988, 20 בינואר. להרחיב מדד (35 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מרצה
מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ומרצה · ראה עוד »
מרדכי איש-שלום
מרדכי איש-שלום (2 בינואר 1901 – 21 בפברואר 1991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1959–1965.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ומרדכי איש-שלום · ראה עוד »
משה גיל (מחנך ומבקר)
משה גיל (גילֶר) (כ"ה בטבת תרע"א, 25 בינואר 1911 – י' באב תשכ"ז, 16 באוגוסט 1967) היה איש חינוך ומבקר ספרות ישראלי, מפקח ומנהלם של בתי מדרש למורים עבריים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ומשה גיל (מחנך ומבקר) · ראה עוד »
מלחמת יום הכיפורים
הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ומדעי היהדות · ראה עוד »
מכון גנזים
מכון "גְּנָזִים" (או ארכיון גנזים) ע"ש אשר ברש הוא המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ומכון גנזים · ראה עוד »
א. ב. יפה
#הפניה א.ב. יפה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וא. ב. יפה · ראה עוד »
אברהם חיים אלחנני
אברהם חיים אלחנני (אלחנתי) (2 באוגוסט 1909, ט"ו באב תרס"ט – 31 במרץ 2009, ו בניסן ה'תשס"ט) היה עיתונאי וסופר עברי ירושלמי.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ואברהם חיים אלחנני · ראה עוד »
אגודת הסופרים העברים
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ואגודת הסופרים העברים · ראה עוד »
אגודת הסופרים העברים בישראל
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ואגודת הסופרים העברים בישראל · ראה עוד »
אגודת הסופרים העבריים בישראל
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ואגודת הסופרים העבריים בישראל · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת ורשה
אוניברסיטת ורשה (בפולנית: Uniwersytet Warszawski) היא אוניברסיטה ציבורית הנמצאת בוורשה, בירת פולין.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ואוניברסיטת ורשה · ראה עוד »
אוסטרוב מזובייצקה
שואה, בבית העלמין בחולון אוסטרוב מזובייצקה (בפולנית: Ostrów Mazowiecka להאזנה, ביידיש: "אוסטרובה"), היא עיר בפולין, 92 ק"מ צפונית-מזרחית לוורשה בירת פולין.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ואוסטרוב מזובייצקה · ראה עוד »
נפתלי הירץ ויזל
#הפניה נפתלי הרץ וייזל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ונפתלי הירץ ויזל · ראה עוד »
ספרן
"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וספרן · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וספרות · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וספרות עברית · ראה עוד »
ספריית בית אריאלה
ספריית שער ציון – בית אריאלה היא הספרייה הציבורית הגדולה בישראל, והמרכזית מבין 22 ספריות עירונית הפועלות בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וספריית בית אריאלה · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ועורך · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ופרופסור · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ופולין · ראה עוד »
פילולוג
#הפניה פילולוגיה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ופילולוג · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ופילולוגיה · ראה עוד »
צבי יעבץ
צבי יעבץ (Yavetz; 26 באפריל 1925 – 8 בינואר 2013) היה היסטוריון ישראלי שהתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה, ממייסדי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ופרופסור בה, חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת 1990.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וצבי יעבץ · ראה עוד »
קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)
#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וקריית ספר (מפעל ביבליוגרפי) · ראה עוד »
קריית ספר (הוצאת ספרים)
הלוגו של הוצאת "קריית ספר" קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטפנסקי (סיון), ופרסמה ספרי שירה, ספרי לימוד, ספרי עיון וספרי ילדים מקוריים, אך נודעה במיוחד בהוצאה לאור של המילונים והקונקורדנציה לתנ"ך של אברהם אבן-שושן.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וקריית ספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
קלמן שולמאן
#הפניה קלמן שולמן.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וקלמן שולמאן · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ושמואל ורסס · ראה עוד »
שרגא קדרי
שרגא קדרי (טפר) (כ' בטבת תרס"ז, 6 בינואר 1907 – י"ב בסיוון תשמ"ב, 3 ביוני 1982) היה סופר עברי, עורך ואיש ציבור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ושרגא קדרי · ראה עוד »
שלמה שפאן
שלמה שְפַּאן (24 בינואר 1898 – 10 בינואר 1962) היה מורה ומפקח, סופר, משורר ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ושלמה שפאן · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ושטעטל · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ותר"ע · ראה עוד »
תרצ"ב
#הפניה ה'תרצ"ב.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ותרצ"ב · ראה עוד »
תרצ"ו
#הפניה ה'תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ותרצ"ו · ראה עוד »
תש"ד
#הפניה ה'תש"ד.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ותש"ד · ראה עוד »
תשמ"ח
#הפניה ה'תשמ"ח.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ותשמ"ח · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
חוקר ספרות
#הפניה תורת הספרות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וחוקר ספרות · ראה עוד »
חיים רבין
חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וחיים רבין · ראה עוד »
בר-טוביה
#הפניה שרגא פייבל פרנקל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ובר-טוביה · ראה עוד »
בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון
#הפניה בית לוחמי הגטאות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ובית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גליונות
"גִליונות" היה ירחון ספרותי עברי, בעריכת המשורר והעורך יצחק למדן.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וגליונות · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וגימנסיה · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ודוקטור · ראה עוד »
דיסרטציה
#הפניה תזה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ודיסרטציה · ראה עוד »
ה' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' שבט היא פרשת בא.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וה' בשבט · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והעלייה החמישית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והצפירה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
הוצאת מ. ניומן
#הפניה מרדכי ניומן.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והוצאת מ. ניומן · ראה עוד »
הוצאת מחברות לספרות
#הפניה מחברות לספרות (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והוצאת מחברות לספרות · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי והיסטוריה · ראה עוד »
י. שרברק
סמליל הוצאת י. שרברק י.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וי. שרברק · ראה עוד »
יצחק למדן
יצחק למדן (צולם לפני 1945) יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ויצחק למדן · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי וישראל · ראה עוד »
יהושע טן פי
#הפניה יהושע טן-פי.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ויהושע טן פי · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יהודה בורלא
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ויהודה בורלא · ראה עוד »
יהודה יערי
יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ויהודה יערי · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1910 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1930 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1932 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1934 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1936 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1937 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1944 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1954 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1957 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1966 · ראה עוד »
1988
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו1988 · ראה עוד »
20 בינואר
20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: גדליה אלקושי ו20 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גדליה_אלקושי
