סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דוגה

מַדָד דוגה

דוגה או תוגה (בערבית: دقة - "דקה"; בצרפתית: Dougga או Thugga) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בצפון-מערב תוניסיה. [1]

69 יחסים: מאוזולאום, מסגד, מסיניסה, מעגל, מקדש, מונומנט, מוניקיפיום, מוזיאון בארדו (תוניס), מינרווה, אסלאם, ארכאולוגיה, אתר מורשת עולמית, אתר ארכאולוגי, אלכסנדר סוורוס, אוגוסטוס קיסר, אוכלוסייה, אכסדרה, אימפריית קרתגו, נקרופוליס, נומידיה, סטורן (מיתולוגיה), עמוד, ערבית, עיר שוק, פסיפס, פרובינקיה רומית, פורום (רומא העתיקה), פירמידה (גאומטריה), צרפתית, קרתגו, קריפטה, קולוניה, קיקלופ, רומא העתיקה, שער ניצחון, שיש, תוניס, תוניסיה, תיאטרון, בעל (אל), בישוף, דונם, דיודורוס סיקולוס, המאה ה-1, המאה ה-14, המאה ה-2, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-3, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-4, ..., המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-5, המאה ה-5 לפנה"ס, האימפריה הביזנטית, הסדר האיוני, הסדר הקורינתי, העת העתיקה, התרבות ההלניסטית, כנסייה, כיפה (מבנה), יונו (מיתולוגיה), יוליוס קיסר, 1997, 205, 230, 261, 46 לפנה"ס, 533, 698. להרחיב מדד (19 יותר) »

מאוזולאום

#הפניה מאוזוליאום.

חָדָשׁ!!: דוגה ומאוזולאום · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: דוגה ומסגד · ראה עוד »

מסיניסה

קברו של מסיניסה באלג'יריה מַסיניסה (238 לפנה"ס לערך - 140 לפנה"ס לערך) היה המלך הראשון של נומידיה, ממלכה ברברית ששלטה בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: דוגה ומסיניסה · ראה עוד »

מעגל

החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.

חָדָשׁ!!: דוגה ומעגל · ראה עוד »

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.

חָדָשׁ!!: דוגה ומקדש · ראה עוד »

מונומנט

טאג' מהאל אנדרטת התגליות בליסבון פסל ישו הגואל בדמות ישו בריו דה ז'ניירו קשת קונסטנטינוס ברומא מוֹנוּמֶנְט (באנגלית: Monument) הוא פסל, אנדרטה, בניין או כל מבנה מפואר המשמש להנצחת אדם או אירוע.

חָדָשׁ!!: דוגה ומונומנט · ראה עוד »

מוניקיפיום

מוניקיפיום (Municipium) הוא סטטוס ביניים שניתן לערים שנכבשו על ידי רומא, לפיו הוענקו לתושבי העיר חלק מהחובות והזכויות של אזרחי רומא, אך לא כולן.

חָדָשׁ!!: דוגה ומוניקיפיום · ראה עוד »

מוזיאון בארדו (תוניס)

המאה ה־3 המוזיאון הלאומי בַּארדוֹ בתוניס, בירת תוניסיה (בערבית: المتحف الوطني بباردو, בצרפתית: Musée national du Bardo), הוא מוזיאון לארכאולוגיה, השני בגודלו בצפון אפריקה לאחר המוזיאון המצרי בקהיר.

חָדָשׁ!!: דוגה ומוזיאון בארדו (תוניס) · ראה עוד »

מינרווה

מינרווה היא אלת החוכמה, המסחר, האמנויות, המדע, המלחמה והאסטרטגיה הצבאית במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: דוגה ומינרווה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: דוגה ואסלאם · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: דוגה וארכאולוגיה · ראה עוד »

אתר מורשת עולמית

סמל המורשת העולמית סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה חלוקה לאזורים מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית, גבול מצרים סודאן איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה, אקוודור מצרים החומה הגדולה של סין הגשר הישן במוסטאר, בוסניה והרצגובינה כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד פיאצה דיי מיראקולי בפיזה, איטליה העיר דוברובניק, קרואטיה נרייפיורד, כפי שנשקף ממלון סטלהיים אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

חָדָשׁ!!: דוגה ואתר מורשת עולמית · ראה עוד »

אתר ארכאולוגי

האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.

חָדָשׁ!!: דוגה ואתר ארכאולוגי · ראה עוד »

אלכסנדר סוורוס

אֲלֶכְּסַנְדֶּר סֶוֶורוּס (בלטינית: Severus Alexander; 1 באוקטובר 208 - מרץ 235) כיהן כקיסר רומא בין השנים 222 ל-235.

חָדָשׁ!!: דוגה ואלכסנדר סוורוס · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: דוגה ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

אוכלוסייה

אחוז אוכלוסיית העולם לפי מדינה (2017) אֻכְלוּסִיָּה או אֻכְלוּסִין (מיוונית: ὄχλος - המון אדם) היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר.

חָדָשׁ!!: דוגה ואוכלוסייה · ראה עוד »

אכסדרה

קטע מהאכסדרה הגדולה בתדמור אכסדרה באוסטנדה, בלגיה אכסדרה בבית המשפט העליון, ירושלים אַכְסַדְרָה (מכונה בעברית גם "סְטָיו" או בלועזית: "קוֹלוֹנָדָה") היא שדרת עמודים מקורה.

חָדָשׁ!!: דוגה ואכסדרה · ראה עוד »

אימפריית קרתגו

אימפריית קַרְתְּ חַדַשְתְּ, הידועה בשמה הרומאי קַרְתָּגוֹ, הייתה מעצמה ימית ויבשתית פיניקית במערב הים התיכון, שמוצאה בעיר קרתחדשת.

חָדָשׁ!!: דוגה ואימפריית קרתגו · ראה עוד »

נקרופוליס

הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי".

חָדָשׁ!!: דוגה ונקרופוליס · ראה עוד »

נומידיה

גבולותיה של ממלכת נומידיה הקדומה ושכנותיה נומידיה הייתה ממלכה ברברית עתיקה באפריקה הצפונית שהפכה ברבות השנים לפרובינקיה רומית ששכנה בין לוב, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה המודרניות.

חָדָשׁ!!: דוגה ונומידיה · ראה עוד »

סטורן (מיתולוגיה)

תחריט מהמאה ה-16 של סטורן סטורן (לטינית: Saturnus) נקרא גם סטורנוס הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: דוגה וסטורן (מיתולוגיה) · ראה עוד »

עמוד

עמוד בג'רש באדריכלות ובהנדסה אזרחית עמוד הוא רכיב אנכי התומך במשקל הפועל מעליו כלפי מטה.

חָדָשׁ!!: דוגה ועמוד · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: דוגה וערבית · ראה עוד »

עיר שוק

כיכר השוק בעיירה איידנבך בבוואריה עיר שוק או זכויות שוק הוא מונח משפטי שמקורו בימי הביניים באירופה, אשר הוענק למקומות יישוב בעלי הזכות לארח ולקיים שוק.

חָדָשׁ!!: דוגה ועיר שוק · ראה עוד »

פסיפס

קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.

חָדָשׁ!!: דוגה ופסיפס · ראה עוד »

פרובינקיה רומית

הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה הפרובינקיות בשנת 395 לספירה פרובינקיה רומית (בלטינית: provincia) היה שמה של יחידה מנהלתית בתחום שלטון החוץ של הרפובליקה הרומית ולאחר מכן של הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: דוגה ופרובינקיה רומית · ראה עוד »

פורום (רומא העתיקה)

הפורום של פומפיי פוֹרוּם (בלטינית: Forum) היה האזור הציבורי המרכזי בערי מדינת רומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: דוגה ופורום (רומא העתיקה) · ראה עוד »

פירמידה (גאומטריה)

פירמידה ריבועית ארבעון - פירמידה משולשת פִּירָמִידָה היא פאון תלת-ממדי המורכב ממצולע שנקרא בסיס הפירמידה, מנקודה מחוץ למישור של המצולע שנקראת קודקוד הפירמידה, ומכל הקטעים המחברים בין הקודקוד לבין הקודקודים של מצולע הבסיס.

חָדָשׁ!!: דוגה ופירמידה (גאומטריה) · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: דוגה וצרפתית · ראה עוד »

קרתגו

קרתחדשת (בפיניקית: 𐤒𐤓𐤕𐤇𐤃𐤔𐤕 (Qart-ḥadašt); כלומר "קרת חדשה"; ביוונית: Καρχηδών), הידועה גם בשמה הרומאי קרתגו (בלטינית: Carthago; בערבית قرطاج או قرطاجة), הייתה עיר עתיקה לחופי הים התיכון, ממנה יצאה אימפריית קרתגו.

חָדָשׁ!!: דוגה וקרתגו · ראה עוד »

קריפטה

קריפטה בבאייה, צרפת במונחים מתקופת ימי הביניים קריפטה (אנגלית: Crypt מהמילה הלטינית crypta והמילה היוונית kryptē - "חבוי") היא חדר אבן או חלל כלשהו הבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה, ובדרך כלל היא משמשת כאתר קבורה המכיל סרקופג, ארון מתים או שרידים של אישים כגון קדושים או בעלי תפקידים בכירים בכנסייה.

חָדָשׁ!!: דוגה וקריפטה · ראה עוד »

קולוניה

האימפריה האיטלקית קוֹלוֹנְיָה (בעברית: מוֹשָׁבָה) היא חבל ארץ הנמצא תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: דוגה וקולוניה · ראה עוד »

קיקלופ

מוזיאון לגאולוגיה של לונדון הקיקלופ הוא גזע יצורים מן המיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: דוגה וקיקלופ · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: דוגה ורומא העתיקה · ראה עוד »

שער ניצחון

שער הניצחון בפריז שער ניצחון, או קשת ניצחון, הוא מבנה מונומנטלי בצורת שער הנבנה על מנת להנציח ניצחון בקרב או במלחמה.

חָדָשׁ!!: דוגה ושער ניצחון · ראה עוד »

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: דוגה ושיש · ראה עוד »

תוניס

תוּנִס (בברברית: ⵜⵓⵏⴻⵙ; בצרפתית: Tunis) היא בירת תוניסיה והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: דוגה ותוניס · ראה עוד »

תוניסיה

הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: דוגה ותוניסיה · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: דוגה ותיאטרון · ראה עוד »

בעל (אל)

בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).

חָדָשׁ!!: דוגה ובעל (אל) · ראה עוד »

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: דוגה ובישוף · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: דוגה ודונם · ראה עוד »

דיודורוס סיקולוס

''Bibliotheca historica'', 1746 דיודורוס סיקולוס (ביוונית: Διόδωρος Σικελιώτης, דיודורוס סיקליוטס; בלטינית: Diodorus Siculus; 90 – 21 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני מאגיריום (אגירה) שבסיציליה.

חָדָשׁ!!: דוגה ודיודורוס סיקולוס · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-5 · ראה עוד »

המאה ה-5 לפנה"ס

המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: דוגה והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: דוגה והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הסדר האיוני

העמוד האיוני למוזיאון הבריטי נאו-קלאסיציסטיים במבנה בסינסינטי, ארצות הברית הסדר האיוני הוא אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: דוגה והסדר האיוני · ראה עוד »

הסדר הקורינתי

תרשים הסדר הקורינתי אקנתוס (קוציץ רך) Claude Perrault הסדר הקורינתי כותרת קורינתית בכנסיית סנט אנה, ורשה הסדר הקורינתי הוא אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: דוגה והסדר הקורינתי · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: דוגה והעת העתיקה · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: דוגה והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: דוגה וכנסייה · ראה עוד »

כיפה (מבנה)

כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.

חָדָשׁ!!: דוגה וכיפה (מבנה) · ראה עוד »

יונו (מיתולוגיה)

מטבע מימי האימפריה הרומית; בצידו האחד של המטבע מופיעה האלה '''יונו''', ומחזיקה בידיה סמלי מלכות. מסביב לה מופיע הכיתוב IVNO REGINA, דהיינו "יונו המלכה". במיתולוגיה הרומית, יוּנוֹ (בלטינית: IVNO) הייתה מלכת האלים ומגינת המדינה הרומאית, אחת מהאלות החשובות והמכובדות בפנתאון האלים הרומי.

חָדָשׁ!!: דוגה ויונו (מיתולוגיה) · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: דוגה ויוליוס קיסר · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוגה ו1997 · ראה עוד »

205

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוגה ו205 · ראה עוד »

230

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוגה ו230 · ראה עוד »

261

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוגה ו261 · ראה עוד »

46 לפנה"ס

#הפניה 49–40 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: דוגה ו46 לפנה"ס · ראה עוד »

533

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוגה ו533 · ראה עוד »

698

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דוגה ו698 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוגה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »