גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
92 יחסים: Compact Memory, Ost und West, מסופוטמיה, מזרחן, מחנך, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מוריס הירש, מיכאל ברקוביץ, אפיגראפיה, ארץ ישראל, אשור, אשורולוגיה, אלואיס מוסיל, אביגדור אפטוביצר, אדוארד גלזר, אוניברסיטת שטרסבורג, אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטה, אוטוביוגרפיה, איזידור זינגר, אייזיק הירש וייס, נצרות, ניב (סיווג שפה), ערבים, עלייה לארץ ישראל, עבר הירדן, עברית, עיתונאי, עילוי (לימוד), פסיקתא דרב כהנא, פרנץ יוזף הראשון, פרץ סמולנסקין, פרופסור, פרידריך דליטש, צ'רנוביץ, ציונות, קולומיאה, קיסר (תואר), רומא העתיקה, רודולף, נסיך הכתר האוסטרי, שמואל קרויס, שמואל יוסף עגנון, שפות שמיות, שפות דרום-ערב החדשות, שלמה בובר, תאולוגיה, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, ..., תקבולת, תרגום, תלמוד, תואר אצולה, תורה, תימן, תיאודור נלדקה, לימודי קודש, זכריה פרנקל, חמדת (דמות), חסידות קוסוב, חצי האי ערב, חוקי חמורבי, בן ציון דינבורג, ברלין, בלשנות, בבל, בוצ'אץ', בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית המדרש לרבנים בווינה, גליציה, גט, דוד קויפמן, המאה ה-19, הנגב, הספרייה הלאומית של גרמניה, הצפירה, השחר, התנצרות, היינריך פליישר, וילהלם גזניוס, ישראל הלוי טלר, יהדות אוסטריה, יום-טוב ליפמן צונץ, 1846, 1885, 1893, 1900, 1908, 1912, 21 בדצמבר, 6 ביולי. להרחיב מדד (42 יותר) »
Compact Memory
Compact Memory היא ספרייה דיגיטלית זמינה לכול, ובה 356 כתבי עת יהודיים בשפה הגרמנית מהתקופה שבין 1806 ל-1938.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וCompact Memory · ראה עוד »
Ost und West
שער כתב העת. אמן: אפרים משה ליליין Ost und West (בגרמנית: "מזרח ומערב") היה כתב עת ציוני לתרבות יהודית ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וOst und West · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ומסופוטמיה · ראה עוד »
מזרחן
#הפניה מזרחנות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ומזרחן · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ומחנך · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוריס הירש
הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ומוריס הירש · ראה עוד »
מיכאל ברקוביץ
מיכאל ברקוביץ (לעיתים מיכל; בכתיב יידי: בערקאָוויטש; בכתיב לועזי: Michael Berkowitz; ז' בשבט תרכ"ה, 3 בפברואר 1865, בוריסלב / דרוהוביץ' – י"ח באייר תרצ"ה, 18 במאי 1935, בילסקו, פולין) היה מחנך, עיתונאי, וסופר, מראשוני התנועה הציונית ומתרגמו העברי הראשון של הרצל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ומיכאל ברקוביץ · ראה עוד »
אפיגראפיה
#הפניה אפיגרפיה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואפיגראפיה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וארץ ישראל · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואשור · ראה עוד »
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואשורולוגיה · ראה עוד »
אלואיס מוסיל
אלואיס מוסיל ב-1901 אלואיס מוּסִיל (Alois Musil; 30 ביוני 1868 – 12 באפריל 1944) היה חוקר, מזרחן ותאולוג אוסטרי-צ'כי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואלואיס מוסיל · ראה עוד »
אביגדור אפטוביצר
אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »
אדוארד גלזר
אדוארד גלזר (15 במרץ 1855 - 7 במאי 1908) היה מזרחן וארכאולוג יהודי אוסטרי - צ'כי, אחד האירופאים הראשונים שחקרו את דרום ערב.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואדוארד גלזר · ראה עוד »
אוניברסיטת שטרסבורג
אוניברסיטת שטרסבורג (בצרפתית: Université de Strasbourg, Unistra) בעיר שטרסבורג, בחבל גראנד אסט, במזרח צרפת, היא האוניברסיטה השנייה בגודלה בצרפת (אחרי אוניברסיטת אקס-מרסיי), בה לומדים כ־48,000 סטודנטים, ויותר מ -4,000 חוקרים, אוספים ידע ומנתחים אותו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואוניברסיטת שטרסבורג · ראה עוד »
אוניברסיטת לייפציג
אוניברסיטת לייפציג (בגרמנית: Universität Leipzig) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר לייפציג, במדינת סקסוניה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואוניברסיטת לייפציג · ראה עוד »
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »
אוניברסיטה
אלמה מאטר, האנשה של אוניברסיטה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: Universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואוניברסיטה · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
איזידור זינגר
ד"ר איזידור זינגר (Isidore Singer; 10 בנובמבר 1859, מוראביה, אוסטריה – 20 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה העורך המייסד והיוצר העיקרי של האנציקלופדיה היהודית הראשונה, האנציקלופדיה היהודית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואיזידור זינגר · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ונצרות · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וערבים · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ועבר הירדן · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ועברית · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ועיתונאי · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פסיקתא דרב כהנא
פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ופסיקתא דרב כהנא · ראה עוד »
פרנץ יוזף הראשון
#הפניה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ופרנץ יוזף הראשון · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ופרופסור · ראה עוד »
פרידריך דליטש
פרידריך דליטש (בגרמנית: Friedrich Delitzsch; 3 בספטמבר 1850 – 19 בדצמבר 1922) היה אשורולוג גרמני, בנו של מתרגם הברית החדשה לעברית, פרנץ דליטש.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ופרידריך דליטש · ראה עוד »
צ'רנוביץ
אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וצ'רנוביץ · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וציונות · ראה עוד »
קולומיאה
קולומיאה (באוקראינית: Коломия; בפולנית: Kołomyja; ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוואנו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2021 מנתה 61,140 נפש.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וקולומיאה · ראה עוד »
קיסר (תואר)
#הפניה קיסר.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וקיסר (תואר) · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ורומא העתיקה · ראה עוד »
רודולף, נסיך הכתר האוסטרי
#הפניה רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ורודולף, נסיך הכתר האוסטרי · ראה עוד »
שמואל קרויס
הרב שמואל קרויס (קראוס; Samuel Krauss; 18 בפברואר 1866, אוק, הונגריה – 4 ביוני 1948, קיימברידג', אנגליה) היה היסטוריון וחוקר תלמוד, איש חכמת ישראל, פרופסור בסמינר היהודי למורים בבודפשט בשנים 1894–1906 ובבית המדרש לרבנים בווינה בשנים 1906–1938.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ושמואל קרויס · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות דרום-ערב החדשות
שפות דרום-ערב החדשות,Simeone-Senelle, Marie-Claude (1997).
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ושפות דרום-ערב החדשות · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ושלמה בובר · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותאולוגיה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקבולת
תִּקְבּוֹלֶת (בלועזית: פָּרָלֶלִיזְם) היא אמצעי ספרותי שרווח במיוחד בשירת המקרא, אך קיים לעיתים גם בפרוזה המקראית, בשירת ימי הביניים ובעת החדשה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותקבולת · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותרגום · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותלמוד · ראה עוד »
תואר אצולה
#הפניה תוארי אצולה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותואר אצולה · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותורה · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותימן · ראה עוד »
תיאודור נלדקה
תיאודור נלדקה תיאודור נלדקה (בגרמנית: Theodor Nöldeke; 2 במרץ 1836 - 25 בדצמבר 1930) היה מזרחן גרמני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ותיאודור נלדקה · ראה עוד »
לימודי קודש
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ולימודי קודש · ראה עוד »
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וזכריה פרנקל · ראה עוד »
חמדת (דמות)
חמדת הוא דמות ספרותית המופיעה באחדים מסיפוריו של שמואל יוסף עגנון, והגישה המקובלת בקרב חוקרי הספרות היא שחמדת הוא בן דמותו של עגנון עצמו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וחמדת (דמות) · ראה עוד »
חסידות קוסוב
חסידות קוסוב (בכתיב יידי: קאסוב) היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה).
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וחסידות קוסוב · ראה עוד »
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וחצי האי ערב · ראה עוד »
חוקי חמורבי
המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וחוקי חמורבי · ראה עוד »
בן ציון דינבורג
#הפניה בן-ציון דינור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ובן ציון דינבורג · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וברלין · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ובלשנות · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ובבל · ראה עוד »
בוצ'אץ'
בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ובוצ'אץ' · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בווינה
בית המדרש לרבנים בווינה (בגרמנית: Israelitisch-Theologische Lehranstalt תרגום: בית האולפנה הישראלי התאולוגי), היה מוסד להכשרת רבנים וללימוד מדעי הפילוסופיה שהתקיים בווינה אוסטריה, מיום ייסודו ב-15 באוקטובר 1893, ועד לפברואר 1938 עת פלשו הכוחות הנאצים לווינה, והרסו את המוסד.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ובית המדרש לרבנים בווינה · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וגליציה · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וגט · ראה עוד »
דוד קויפמן
#הפניה דוד קאופמן.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ודוד קויפמן · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר והמאה ה-19 · ראה עוד »
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר והנגב · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של גרמניה
הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Nationalbibliothek או DNB) היא ארכיון ביבליוגרפי מרכזי וספרייה לאומית של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר והספרייה הלאומית של גרמניה · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר והצפירה · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר והשחר · ראה עוד »
התנצרות
#הפניה המרת דת#הצטרפות לנצרות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר והתנצרות · ראה עוד »
היינריך פליישר
היינריך לברכט פליישר (21 בפברואר 1801, שאנדאו על האלבה, גרמניה – 10 בפברואר 1888, לייפציג) היה בלשן, מחלוצי חוקרי השפה הערבית המודרנית, ומגדולי המזרחנים בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר והיינריך פליישר · ראה עוד »
וילהלם גזניוס
היינריך פרידריך וילהלם גֵּזֶנִיּוּס (בגרמנית: Heinrich Friedrich Wilhelm Gesenius; 3 בפברואר 1786, נורדהאוזן – 23 באוקטובר 1842, האלה) היה תאולוג, חוקר לשונות שמיות וחוקר מקרא גרמני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ווילהלם גזניוס · ראה עוד »
ישראל הלוי טלר
#הפניה ישראל טלר.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר וישראל הלוי טלר · ראה עוד »
יהדות אוסטריה
יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ויהדות אוסטריה · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ו1846 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ו1885 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ו1893 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ו1900 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ו1908 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ו1912 · ראה עוד »
21 בדצמבר
21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ו21 בדצמבר · ראה עוד »
6 ביולי
6 ביולי הוא היום ה-187 בשנה (188 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי מילר ו6 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_צבי_מילר
