גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
148 יחסים: מנדלי מוכר ספרים, מנהיגות, מרדכי זאב פיארברג, משה סמילנסקי, משה קליינמן, משה רבלסקי, משה ליב לילינבלום, משורר, מתרגם, מלחמת העולם הראשונה, מזרחים, מחנך, מחלוקת, מחזאי, מבקר ספרות, מדעי הרוח, מוסר, מורה, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אמנות (תרבות), אסתטיקה, ארץ ישראל, אשר ברש, אלחנן ליב לוינסקי, אליעזר שטיינמן, אליטה, אליהו מייטוס, אחד העם, אבנר הולצמן, אברהם שלונסקי, אברהם יערי, אביגדור המאירי, אהרן אברהם קבק, אהרן ליטאי (רבינוביץ), אורי צבי גרינברג, אודסה, אינדוקטרינציה, נשיא מדינת ישראל, נתן אגמון, ספר ישעיהו, ספרות, ספרות עברית, ספרות יפה, סופר, עמוד שער, עריכה, עריכה ספרותית, עברית, עיתונאי, עיתונות יהודית היסטורית, ..., פנחס שיפמן (בן-סירה), פסח גינזבורג, פעיל ציוני, פרויקט בן-יהודה, פוליטיקה, פובליציסטיקה, פילוסוף, צבי וויסלבסקי, צור ארליך, ציונות, ציונות רוחנית, קלונימוס זאב ויסוצקי, ראובן בריינין, רב, ש. בן ציון, ש. בן-ציון, שמעון ברנפלד, שמעון גינצבורג, שמעון יהודה סטניסלבסקי, שמואל קרויס, שמואל שרירא, שמואל טשרנוביץ, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בישראל, שאול טשרניחובסקי, שם עט, שפה, שרגא פייבל פרנקל, שלמה גינוסר, שבתאי דון-יחיא, תקופת התחייה, תרנ"ז, תרבות, תלמוד, תחיית הלשון העברית, תיאטרון, זאב סמילנסקי, זינא רבינוביץ', חקר המקרא, חוקר, חוקר ספרות, חובבי ציון, חוה שפירא, חיים נחמן ביאליק, חיים טשרנוביץ, חיים הזז, בנימין זאב הרצל, בצלאל אליצדק (קלוזנר), ברלין, ברוך קרוא, בת-חמה, ביקורת אמנות, ביבליוגרפיה, גרשון שופמן, דוד ניימרק, דוד רמז, דוד שמעוני, המנדט הבריטי, האימפריה הרוסית, הקיסרות הגרמנית, הרמן כהן, השילוח (כתב עת ישראלי), התרבות ההלניסטית, הלל צייטלין, הוצאה לאור, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, היישוב, ורשה, כתב עת, כלכלה, י"ל פרץ, יעקב פיכמן, יצחק אפשטיין, יצחק בן-צבי, יצחק דב ברקוביץ, ירושלים, ישראל, יהדות גרמניה, יהושע חנא רבניצקי, יהודה שטיינברג, יהודה לייב גורדון, יהודים, יוסף מזל, יוסף אליהו הלר, יוסף קלוזנר, יוסף חיים ברנר, יוסף גולדשטיין (היסטוריון), 1896, 1897, 1902, 1903, 1904, 1905, 1920, 1926, 1927, 2016. להרחיב מדד (98 יותר) »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מנהיגות
מנהיגות היא מאפיין אישיות המאפשר להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת במינימום סמכות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומנהיגות · ראה עוד »
מרדכי זאב פיארברג
מרדכי זאב פַיֶארברג (20 בספטמבר 1874, זווהיל (נובוהרד-וולינסקי), פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 2 במרץ 1899, שם) היה סופר עברי, חובב ציון ומשכיל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומרדכי זאב פיארברג · ראה עוד »
משה סמילנסקי
משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומשה סמילנסקי · ראה עוד »
משה קליינמן
מֹשֶׁה קְלַינְמַן (כ"ב בתשרי תרל"א, 17 באוקטובר 1870 – כ"ו בחשוון תש"ט, 28 באוקטובר 1948) היה עיתונאי, וסופר יהודי ציוני שהיה העורך הראשי של השבועון העברי "העולם", עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מ-1923 ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומשה קליינמן · ראה עוד »
משה רבלסקי
#הפניה משה אבינרי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומשה רבלסקי · ראה עוד »
משה ליב לילינבלום
#הפניה משה לייב ליליינבלום.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומשה ליב לילינבלום · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומתרגם · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומזרחים · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומחנך · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומחלוקת · ראה עוד »
מחזאי
מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומחזאי · ראה עוד »
מבקר ספרות
#הפניה ביקורת ספרות ספרות *.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומבקר ספרות · ראה עוד »
מדעי הרוח
פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומדעי הרוח · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומוסר · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומורה · ראה עוד »
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »
אמנות (תרבות)
#הפניה אמנות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואמנות (תרבות) · ראה עוד »
אסתטיקה
אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואסתטיקה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וארץ ישראל · ראה עוד »
אשר ברש
לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואשר ברש · ראה עוד »
אלחנן ליב לוינסקי
אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »
אליעזר שטיינמן
אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »
אליטה
אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואליטה · ראה עוד »
אליהו מייטוס
אליהו מֶיְיטוּס (מיטוס; Meitus; ו' בתשרי תרנ"ג, 27 בספטמבר 1892, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 19 ביוני 1977, תל אביב) היה משורר עברי ומתרגם פורה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואליהו מייטוס · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואחד העם · ראה עוד »
אבנר הולצמן
אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואבנר הולצמן · ראה עוד »
אברהם שלונסקי
אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואברהם שלונסקי · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואברהם יערי · ראה עוד »
אביגדור המאירי
אביגדור המאירי בשנות ה-20 המאירי (בשורה התחתונה, שלשי משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 קברו של המאירי בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, תל אביב. (גוש 3, אזור 2, שורה 16, מקום 40) אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואביגדור המאירי · ראה עוד »
אהרן אברהם קבק
שלט מעלות קבק בשכונת בית הכרם בירושלים אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואהרן אברהם קבק · ראה עוד »
אהרן ליטאי (רבינוביץ)
ליטאי (בשורה התחתונה, שני משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 אהרן ליטאי (רבינוביץ) (1878 קרוקי, פלך פינסק – 23 במרץ 1952, תל אביב) ידוע גם בשמות העט: א.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואהרן ליטאי (רבינוביץ) · ראה עוד »
אורי צבי גרינברג
אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואודסה · ראה עוד »
אינדוקטרינציה
ילדה אוחזת בציטוטים של היו"ר מאו (1968) אִינְדּוֹקְטְרִינַצְיָה או הֶחְדר מִשְנָה היא תהליך של הנחלת דעות, עמדות, רעיונות, אמונות או השקפת עולם, בדרך כלל דעות דתיות או פוליטיות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ואינדוקטרינציה · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
נתן אגמון
נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 1896 – י"ב באדר תש"ם, 29 בפברואר 1980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ונתן אגמון · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וספרות · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וספרות עברית · ראה עוד »
ספרות יפה
ספר שירה של אמילי דיקינסון, דוגמה לספרות יפה ספרות יפה (בלועזית: בֵּלֶטְרִיסְטִיקָה) היא ספרות אמנותית הנחלקת לשלושה ענפים עיקריים, לפי דרך כתיבתה: שירה, פרוזה ומחזאות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וספרות יפה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וסופר · ראה עוד »
עמוד שער
עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה. בעמוד ממול תמונתו של המחבר לכאורה, ולמעשה - תמונתו של המחבר ג'ונתן סוויפט. עמוד השער של ספר, עבודת תזה, יצירה מוזיקלית ושאר סוגי יצירות כתובות וכרוכות, הוא עמוד הקרוב לעטיפה הקדמית (לעיתים - העמוד הראשון), המציג בדרך כלל את כותרת היצירה ושם המחבר ולעיתים פרטים נוספים.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ועמוד שער · ראה עוד »
עריכה
עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ועריכה · ראה עוד »
עריכה ספרותית
עריכה ספרותית, הנעשית בספר סיפורת על ידי עורך ספרותי, כוללת פעילות עריכה שמטרתה שיפור איכותו הספרותית של הספר, כפי שהוגש למו"ל על ידי הסופר, כדי להגיש לקורא את התוצאה הסופית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ועריכה ספרותית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ועברית · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ועיתונאי · ראה עוד »
עיתונות יהודית היסטורית
אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »
פנחס שיפמן (בן-סירה)
פנחס שיפמן(התמונה משנת 1900 לערך) פנחס שיפְמן (בן-סירה) (נכתב גם שיפמאן; י"ד בתשרי (ערב סוכות) תרל"ד, 1873 – 5 במאי 1945) היה מחנך עברי והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ופנחס שיפמן (בן-סירה) · ראה עוד »
פסח גינזבורג
(מימין לשמאל) הסופר פסח גינזבורג שופט השלום צדקיהו הרכבי והמורה ד"ר חיים הררי בקפה פילץ בתל אביב, 19 ביולי 1939 פסח גינזבורג (מופיע גם גינצבורג; תרנ"ד, 28 באפריל 1894, בכפר ליפניקי, ווהלין – ח' בשבט תש"ז, 29 בינואר 1947, תל אביב) היה מתרגם עברי, עורך ומו"ל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ופסח גינזבורג · ראה עוד »
פעיל ציוני
#הפניה ציונות#רקע רעיוני והיסטורי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ופעיל ציוני · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פוליטיקה
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ופוליטיקה · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ופילוסוף · ראה עוד »
צבי וויסלבסקי
ד"ר צבי אריה ווֹיְסְלַבְסקי (Woyslawski; 29 באוקטובר 1889 – 29 בנובמבר 1957) היה סופר, עורך ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וצבי וויסלבסקי · ראה עוד »
צור ארליך
דוגמה לבית מתוך טור מחורז של צור ארליך, העוסק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ומדגיש את חשיבותה של מדינת ישראל.תמונה להחלפה צור ארליך (נולד ב-23 בינואר 1974) הוא עיתונאי, משורר, פובליציסט, עורך, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי, המשנה לעורך כתב העת "השילוח".
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וצור ארליך · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וציונות · ראה עוד »
ציונות רוחנית
ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וציונות רוחנית · ראה עוד »
קלונימוס זאב ויסוצקי
קלונימוס זאב ויסוצקי בספר מופת לרבים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן קלונימוס (קלמן) וולף (זאב) ויסוצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וויסאָצקי; ברוסית: Вульф Янкелевич (Калман-Вольф, Калонимус Вольф) Высоцкий; 8 ביולי 1824 – 24 במאי 1904, מוסקבה), מייסד חברת תה ויסוצקי, נדבן יהודי ועסקן בתנועת חובבי ציון ברוסיה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וקלונימוס זאב ויסוצקי · ראה עוד »
ראובן בריינין
ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וראובן בריינין · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ורב · ראה עוד »
ש. בן ציון
#הפניה ש. בן-ציון.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וש. בן ציון · ראה עוד »
ש. בן-ציון
לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וש. בן-ציון · ראה עוד »
שמעון ברנפלד
שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושמעון ברנפלד · ראה עוד »
שמעון גינצבורג
שמעון גינצבורג (1890, ליפניקי, ווהלין – 1944, ניו יורק) היה סופר עברי, מורה ומחנך, מתרגם, עורך, ופעיל ציוני; אחיהם של המתרגם פסח גינזבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושמעון גינצבורג · ראה עוד »
שמעון יהודה סטניסלבסקי
שמעון יהודה סטניסלַבסקי שמעון יהודה סטניסלַבסקי (בכתיב שנהג בזמנו: סטאניסלאווסקי; 18 בדצמבר 1850 או 1849, ניקופול, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – 1921) היה עיתונאי ופובליציסט יהודי רוסי, היסטוריון של יהדות רוסיה, מראשוני המשכילים ביקטרינוסלב.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושמעון יהודה סטניסלבסקי · ראה עוד »
שמואל קרויס
הרב שמואל קרויס (קראוס; Samuel Krauss; 18 בפברואר 1866, אוק, הונגריה – 4 ביוני 1948, קיימברידג', אנגליה) היה היסטוריון וחוקר תלמוד, איש חכמת ישראל, פרופסור בסמינר היהודי למורים בבודפשט בשנים 1894–1906 ובבית המדרש לרבנים בווינה בשנים 1906–1938.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושמואל קרויס · ראה עוד »
שמואל שרירא
#הפניה שמואל שרירא (שרייר).
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושמואל שרירא · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושם עט · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושפה · ראה עוד »
שרגא פייבל פרנקל
ד"ר שרגא פייבל פרנקל (בכתיב יידי: פרענקעל; כ"ז בכסלו תרל"ו, 25 בדצמבר 1875 וסיליקוב, האימפריה הרוסית – י"ט באדר ה'תרצ"ג, 17 במרץ 1933, ניס, צרפת), שנודע בשם העט בַּר־טוֹבִיָּה, היה מורה, מתרגם, ומבקר עברי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושרגא פייבל פרנקל · ראה עוד »
שלמה גינוסר
שלמה גינוסר-גינסברג (16 באוקטובר 1889, חשוון תר"ן, אודסה – 31 בדצמבר 1968, י' בטבת תשכ"ט, ירושלים) היה פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט ישראלי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושלמה גינוסר · ראה עוד »
שבתאי דון-יחיא
#הפניה שבתי דון-יחייא.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ושבתאי דון-יחיא · ראה עוד »
תקופת התחייה
מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ותקופת התחייה · ראה עוד »
תרנ"ז
#הפניה ה'תרנ"ז.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ותרנ"ז · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ותרבות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ותלמוד · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ותיאטרון · ראה עוד »
זאב סמילנסקי
זאב סמילנסקי (ז"ס; כ"ו באלול תרל"ג, 18 בספטמבר 1873, סמילה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – ט"ו בטבת תש"ד, 11 בינואר 1944, רחובות, ארץ ישראל) היה סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עיתונאי, עורך (מעורכי "הפועל הצעיר"), חקלאי וסטטיסטיקן (מנהל המחלקה לסטטיסטיקה של עיריית תל אביב).
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וזאב סמילנסקי · ראה עוד »
זינא רבינוביץ'
זינא (זינה) רבינוביץ' (1895 בנדרי, בסרביה - 1965 תל אביב) הייתה סופרת יידיש, תיירת תרבות, עיתונאית, כתבה גם בעברית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וזינא רבינוביץ' · ראה עוד »
חקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וחקר המקרא · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וחוקר · ראה עוד »
חוקר ספרות
#הפניה תורת הספרות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וחוקר ספרות · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וחובבי ציון · ראה עוד »
חוה שפירא
חוה שפירא (26 בדצמבר 1876, סלאוויטא, אוקראינה – 28 בפברואר 1943, טרזיינשטט) הייתה סופרת, מבקרת, פובליציסטית, מחלוצות סיפורת הנשים העברית, פעלה בקרב חוגי הסופרים העבריים במזרח אירופה, עד למותה בגטו טרזיינשטט.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וחוה שפירא · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »
חיים הזז
חדר העבודה של חיים הזז בדירתו בירושלים חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח, 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות, מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וחיים הזז · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בצלאל אליצדק (קלוזנר)
בצלאל אליצדק (קלוזנר) (3 ביוני 1884, י' בסיוון ה'תרמ"ד – ספטמבר 1973) היה מורה, עיתונאי ומתרגם יהודי וציוני שנודע בשם העט "ב.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ובצלאל אליצדק (קלוזנר) · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וברלין · ראה עוד »
ברוך קרוא
ברוך קָרוּא (קרוּפניק) (כ"ו באדר ב' תרמ"ט, 29 במרץ 1889 – ד' באייר תשל"ב, 18 באפריל 1972) היה סופר עברי, עיתונאי, עורך, מבקר ומתרגם בתקופת היישוב והמדינה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וברוך קרוא · ראה עוד »
בת-חמה
בת-חמה הוא שמה הספרותי של מלכה שכטמן (בת יוסף) (ברוסית: Малка Иосифовна Шехтман; 1898 – 25 במרץ 1979, כ"ו באדר תשל"ט) הייתה משוררת עברייה ידועה ועסקנית תיאטרון בברית המועצות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ובת-חמה · ראה עוד »
ביקורת אמנות
#הפניה מבקר אמנות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וביקורת אמנות · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גרשון שופמן
דניאל פרסקי וגרשון שופמן (משמאל), גראץ, אוגוסט 1930 הסופר גרשון שופמן ורעייתו רות (אנני) גרשון שוֹפְמן (בגרמנית: Schoffmann; נכתב לעיתים גרשֹם שופמן, 28 בפברואר 1880, ט"ז באדר תר"מ– 12 ביוני 1972) היה סופר עברי בן דור התחייה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וגרשון שופמן · ראה עוד »
דוד ניימרק
הרב פרופ' דוד ניימרק (לעיתים נוימרק; בכתיב יידי: ניימאַרק; בכתיב לועזי: David Neumark או Neimark; כ"ב באב תרכ"ו, 3 באוגוסט 1866, שטשרץ, גליציה – י"ח בכסלו תרפ"ה, 15 בדצמבר 1924, סינסינטי, אוהיו), פילוסוף יהודי רפורמי, חוקר הפילוסופיה היהודית ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ודוד ניימרק · ראה עוד »
דוד רמז
דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באייר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ודוד רמז · ראה עוד »
דוד שמעוני
דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ודוד שמעוני · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הרמן כהן
הרמן (יחזקאל) כהן (בגרמנית: Hermann Cohen, 4 ביולי 1842, קוֹסְוִויג – 4 באפריל 1918, ברלין) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מראשי מייסדיה של האסכולה הנאו-קאנטיאנית של אוניברסיטת מרבורג.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והרמן כהן · ראה עוד »
השילוח (כתב עת ישראלי)
השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והשילוח (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
הלל צייטלין
הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והלל צייטלין · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והוצאה לאור · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והיסטוריון · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) והיישוב · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וורשה · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וכתב עת · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וכלכלה · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וי"ל פרץ · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יצחק אפשטיין
יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויצחק אפשטיין · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יצחק דב ברקוביץ
יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) וישראל · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »
יהודה שטיינברג
יהודה שטיינברג (נכתב גם שטינברג; בכתיב יידי: שטיינבערג; 26 בפברואר 1863 – 10 במרץ 1908) היה סופר עברי ויידי ופדגוג בתקופת התחייה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויהודה שטיינברג · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויהודים · ראה עוד »
יוסף מזל
יוסף מזל (נכתב גם יוסף מאזל; באנגלית: Joseph Massel; תר"י, 1850, ליטא, רוסיה – כ"ד באלול תרע"ב, 6 בספטמבר 1912, מנצ'סטר, בריטניה) היה משורר ומתרגם עברי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויוסף מזל · ראה עוד »
יוסף אליהו הלר
יוסף אליהו הלר (Joseph Elias Heller; 16 במאי 1888 – 13 באפריל 1957) היה סופר, מתרגם, עורך ומרצה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויוסף אליהו הלר · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסף גולדשטיין (היסטוריון)
#הפניה יוסי גולדשטיין.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ויוסף גולדשטיין (היסטוריון) · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1896 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1897 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1902 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1903 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1904 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1905 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1920 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1926 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו1927 · ראה עוד »
2016
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: השילוח (כתב עת) ו2016 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/השילוח_(כתב_עת)
