גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
75 יחסים: מ' ניומן, מנחם בן-ששון, מסעי הצלב, מערכות, מרכז זלמן שזר, מלחמת העולם הראשונה, מוסד ביאליק, אנציקלופדיה יודאיקה, ארץ ישראל, אירופה, נצרות, נשיא (ארגון), סמיכה לרבנות, ספר תולדות ההגנה, ספרות, עם עובד, עברות, פנחס פלאי, פרופסור, פגאניות, פולמוס, פילוסופיה, צבא, צבא הגנה לישראל, ציון (כתב עת), קידוש השם, ר"מ, ראובן בונפיל, רקטור, שאלות ותשובות, שלהי ימי הביניים, תרע"ד, תרצ"ד, תש"ל, תש"ט, תשל"ז, ליטא, חבר הכנסת, חידושי תורה, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים הלל פריד, בן-ציון דינור, בני עקיבא, דרשה, המרד הערבי הגדול, האוניברסיטה העברית בירושלים, העת העתיקה, העת החדשה, העלייה החמישית, העיר העתיקה, ..., הרובע היהודי, הלכה, הגדודים העבריים, ההגנה, הוצאת דביר, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, היסטוריוגרפיה, ועדת חוקה, חוק ומשפט, וולוז'ין, כ"א בשבט, כ"ט באייר, ימי הביניים, יצחק בער, ירושלים, ישראלי, ישיבת וולוז'ין, יוסף הקר, יידיש, 16 במאי, 17 בפברואר, 1914, 1934, 1977. להרחיב מדד (25 יותר) »
מ' ניומן
#הפניה מרדכי ניומן.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ומ' ניומן · ראה עוד »
מנחם בן-ששון
מנחם בן-ששון (נולד בירושלים ב-7 ביולי 1951) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר הנשיא והרקטור שלה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ומנחם בן-ששון · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ומסעי הצלב · ראה עוד »
מערכות
מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ומערכות · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ומוסד ביאליק · ראה עוד »
אנציקלופדיה יודאיקה
אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וארץ ישראל · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ואירופה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ונצרות · ראה עוד »
נשיא (ארגון)
נָשִׂיא הוא תפקיד בארגונים של אדם העומד בראש ההיררכיה הארגונית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ונשיא (ארגון) · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספר תולדות ההגנה
עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וספר תולדות ההגנה · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וספרות · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ועם עובד · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ועברות · ראה עוד »
פנחס פלאי
#הפניה פינחס פלאי.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ופנחס פלאי · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ופרופסור · ראה עוד »
פגאניות
#הפניה פגניות.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ופגאניות · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ופולמוס · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ופילוסופיה · ראה עוד »
צבא
תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וצבא · ראה עוד »
צבא הגנה לישראל
סרטונים צה"ל – צבא הגנה לישראל – וידאו צבא הגנה לישראל (ידוע בעיקר בראשי התיבות צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קידוש השם
קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וקידוש השם · ראה עוד »
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ור"מ · ראה עוד »
ראובן בונפיל
ראובן (רוברט) בּוֹנְפִיל (Bonfil; נולד ב-1937) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וראובן בונפיל · ראה עוד »
רקטור
רקטור (מלטינית: regere – לשלוט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ורקטור · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלהי ימי הביניים
שלהי ימי הביניים, סוף ימי הביניים או ימי הביניים המאוחרים (באנגלית: Late Middle Ages) הוא מונח שמציין חלק מתקופת ימי הביניים בהיסטוריה של אירופה, שכללה בערך את המאה ה-14 והמאה ה-15 (ויש המוסיפים מחצית מהמאה ה-13 וזמנים נוספים).
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ושלהי ימי הביניים · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ותרע"ד · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ותרצ"ד · ראה עוד »
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ותש"ל · ראה עוד »
תש"ט
#הפניה ה'תש"ט.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ותש"ט · ראה עוד »
תשל"ז
#הפניה ה'תשל"ז.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ותשל"ז · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וליטא · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וחבר הכנסת · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וחידושי תורה · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
חיים הלל פריד
רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז, 1837 - ג' בכסלו ה'תרע"א, 1911) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וחיים הלל פריד · ראה עוד »
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ובן-ציון דינור · ראה עוד »
בני עקיבא
בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ובני עקיבא · ראה עוד »
דרשה
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ודרשה · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והעת העתיקה · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והעת החדשה · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והעלייה החמישית · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והעיר העתיקה · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והרובע היהודי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והלכה · ראה עוד »
הגדודים העבריים
דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והגדודים העבריים · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וההגנה · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והוצאת דביר · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והיסטוריון · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה
הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »
ועדת חוקה, חוק ומשפט
#הפניה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וועדת חוקה, חוק ומשפט · ראה עוד »
וולוז'ין
אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ווולוז'ין · ראה עוד »
כ"א בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וכ"א בשבט · ראה עוד »
כ"ט באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וכ"ט באייר · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וימי הביניים · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ויצחק בער · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וירושלים · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וישראלי · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יוסף הקר
יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ויוסף הקר · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ויידיש · ראה עוד »
16 במאי
16 במאי הוא היום ה-136 בשנה, (137 בשנה מעוברת) בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ו16 במאי · ראה עוד »
17 בפברואר
17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ו17 בפברואר · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ו1914 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ו1934 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים הלל בן-ששון ו1977 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_הלל_בן-ששון
