גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: מפרץ חיפה, מלחמת העולם השנייה, מונופול, אסלה, ארכאולוגיה, אהרן רמז, אהרון כהנא, נחמיה עזז, נגב קרמיקה, סולל בונה, עבר הירדן, פנינה עמיר זמיר, פצלת השדה, פולקלור, פינג'אן, קאוליניט, קרן פימי, קבוצת חמת, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, תעשיית הקרמיקה בישראל, תל אביב-יפו, לפיד (חברה), טורקיה, חרס, חברה ממשלתית, חיפה, באר שבע, בית חרושת, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, כור תעשיות, כיור, ישראל, 1 בנובמבר, 1946, 1951, 1954, 1955, 1956, 1957, 1958, 1960, 1965, 1970, 1977, 1993, 1999, 2006, 2007, ..., 2008, 2011, 2013, 2015, 2017, 2018, 2019, 26 באפריל. להרחיב מדד (8 יותר) »
מפרץ חיפה
מפרץ חיפה הוא מפרץ בצפון מישור החוף היחידי הגדול בחוף הים התיכון של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חרסה ומפרץ חיפה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: חרסה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מונופול
מונופול (מיוונית: μόνος, "מוֹנוֹס" – אחד ו־πωλεῖν "פּוֹלָיֶן" – למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו או בחלק הארי שלו.
חָדָשׁ!!: חרסה ומונופול · ראה עוד »
אסלה
#הפניה בית שימוש.
חָדָשׁ!!: חרסה ואסלה · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: חרסה וארכאולוגיה · ראה עוד »
אהרן רמז
אהרן רמז (8 במאי 1919 – 2 באפריל 1994) היה המפקד השני של חיל האוויר הישראלי (יולי 1948 – דצמבר 1950) וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: חרסה ואהרן רמז · ראה עוד »
אהרון כהנא
#הפניה אהרן כהנא.
חָדָשׁ!!: חרסה ואהרון כהנא · ראה עוד »
נחמיה עזז
"עימות", גן הפסלים, בסיס חיל האוויר תל נוף נחמיה עזז (1923 – 2008) היה פסל ומעצב קרמי ישראלי יליד גרמניה.
חָדָשׁ!!: חרסה ונחמיה עזז · ראה עוד »
נגב קרמיקה
#הפניה קבוצת נגב#היסטוריה.
חָדָשׁ!!: חרסה ונגב קרמיקה · ראה עוד »
סולל בונה
לוגו סולל בונה לשעבר סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.
חָדָשׁ!!: חרסה וסולל בונה · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: חרסה ועבר הירדן · ראה עוד »
פנינה עמיר זמיר
#הפניה פנינה עמיר-זמיר.
חָדָשׁ!!: חרסה ופנינה עמיר זמיר · ראה עוד »
פצלת השדה
פַּצֶּלֶת הַשָּׂדֶה (מגרמנית פֶלְדְשְׁפָּט (Feldspat) feld - שדה, spat - סלע שאינו מכיל מחצב) היא משפחה של מינרלים, אחת מקבוצות המינרלים החשובות ביותר שמהם בנויים סלעי היסוד. הקבוצה קרויה בעברית גם קבוצת הפלדספּרים (שמה באנגלית) או גם פלדספטים. עד כ-60% מקרום כדור הארץ בנוי מפצלות השדה. פצלות השדה מתגבשות ממאגמה הן בסלעי תהום (סלעים פלוטוניים) והן בסלעי פרץ (סלעים וולקניים). פצלות השדה מצויות גם בסוגים רבים של סלעים מותמרים וסלעי משקע. ההרכב הכללי של הקבוצה הוא Ba,Ca,Na,K,NH4)(Al,B,Si)4O8). כאשר מופיע יסוד אחד מכל קבוצה בסוגריים באותו יחס לקבוצות האחרות. פלדספר מתגבש במערכת הגבישית המונוקלינית או הטריקלינית ומשתייך לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטיים. הוא בעל קשיות של 6 עד 6.5 בסולם מוס ומופיע במגוון רחב של צבעים החל מחסר צבע, דרך לבן, ורוד, ירוק, כחול ועד חום. צבע השרטוט שלו הוא לבן. קבוצת פצלות השדה מכילה מינרלים סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט, סיליקטים במבנה מרחבי. כמו הקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה טטרהדרונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הטטרהדרונים בנויים מ-SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד או שניים מבין הטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי בדמות קטיון כדוגמת אשלגן, נתרן וסידן.
חָדָשׁ!!: חרסה ופצלת השדה · ראה עוד »
פולקלור
הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.
חָדָשׁ!!: חרסה ופולקלור · ראה עוד »
פינג'אן
קפה טורקי בפינג'אן פינג'אן פִינְגָ'אן (בטורקית: Fincan) היא כוס המיועדת לשתיית קפה.
חָדָשׁ!!: חרסה ופינג'אן · ראה עוד »
קאוליניט
קאוליניט הוא מינרל חרסית (מינרל פילוסיליקטי, סיליקטים במבנה של לוחיות).
חָדָשׁ!!: חרסה וקאוליניט · ראה עוד »
קרן פימי
קרן פימי היא קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל, עם הון של מעל 7 מיליארד דולר.
חָדָשׁ!!: חרסה וקרן פימי · ראה עוד »
קבוצת חמת
קבוצת חמת בע"מ היא חברת החזקות ישראלית, הפעילה בתחומי הייצור, השיווק והייצוא של מגוון מוצרים לחדרי אמבטיה, חדרי שירותים ומטבחים.
חָדָשׁ!!: חרסה וקבוצת חמת · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: חרסה ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: חרסה ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: חרסה ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
תעשיית הקרמיקה בישראל
תעשיית הקרמיקה בישראל התפתחה בשלהי המאה ה-19 והגיעה לשיאה בין שנות ה-50 לשנות ה-80 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: חרסה ותעשיית הקרמיקה בישראל · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חרסה ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לפיד (חברה)
מגש ושני פכים קטנים מקרמיקה תוצרת חברת "לפיד" מאוסף ארבל לוי אגרטלים מתוצרת "לפיד" (1954) "לפיד" הייתה חברה לייצור כלים סניטריים וכלי קרמיקה שפעלה בישראל משנת 1943 בקירוב ועד 1990.
חָדָשׁ!!: חרסה ולפיד (חברה) · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חרסה וטורקיה · ראה עוד »
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
חָדָשׁ!!: חרסה וחרס · ראה עוד »
חברה ממשלתית
חברה ממשלתית היא חברה בבעלות או בשליטת הממשלה, ומטרתה היא לקדם אינטרסים ציבוריים, כמו אספקת שירותים חיוניים או הגדלת הכנסות הממשלה.
חָדָשׁ!!: חרסה וחברה ממשלתית · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: חרסה וחיפה · ראה עוד »
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
חָדָשׁ!!: חרסה ובאר שבע · ראה עוד »
בית חרושת
אולם ייצור ממוכן של בית חרושת מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 עגבניות בבית החרושת של גן שמואל בשנת 1981 בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד).
חָדָשׁ!!: חרסה ובית חרושת · ראה עוד »
הבורסה לניירות ערך בתל אביב
הסמל הקודם של הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (באנגלית: The Tel Aviv Stock Exchange Ltd, ראשי תיבות: TASE) היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב החל מ-1 באוגוסט 2019, המהווה את הבורסה לניירות ערך הציבורית היחידה הפועלת בישראל.
חָדָשׁ!!: חרסה והבורסה לניירות ערך בתל אביב · ראה עוד »
כור תעשיות
סמלילה ההיסטורי של כור כור תעשיות (בקיצור: כור) היא חברה-בת בבעלות מלאה של דיסקונט השקעות.
חָדָשׁ!!: חרסה וכור תעשיות · ראה עוד »
כיור
כיור הוא אגן רחיצה או כלי שמטרתו לנקז נוזלים הנשפכים אליו ולפנותם החוצה, על פי רוב, למערכת הביוב או למכל קטן הנמצא מתחתיו.
חָדָשׁ!!: חרסה וכיור · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: חרסה וישראל · ראה עוד »
1 בנובמבר
1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: חרסה ו1 בנובמבר · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1946 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1951 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1954 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1955 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1956 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1957 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1958 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1960 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1965 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1970 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1977 · ראה עוד »
1993
עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1993 · ראה עוד »
1999
חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.
חָדָשׁ!!: חרסה ו1999 · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2006 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2007 · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2008 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2011 · ראה עוד »
2013
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2013 · ראה עוד »
2015
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2015 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2017 · ראה עוד »
2018
הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2018 · ראה עוד »
2019
עולה באש.
חָדָשׁ!!: חרסה ו2019 · ראה עוד »
26 באפריל
26 באפריל הוא היום ה-116 בשנה (117 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חרסה ו26 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חרסה
