גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
92 יחסים: מנחם אוסישקין, מנחם שינקין, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, מלחמת העולם השנייה, מחנך, מדעי הטבע, מדעי היהדות, מורה, מייסדי תל אביב, ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אחוזת בית, אברהם משה לונץ, אברהם מטמון, אגודת סטודנטים, אהרן דוד גורדון, אוניברסיטת ברן, אוניברסיטה משודרת, אוקראינה, אודסה, נפתלי הרץ אימבר, ספר לימוד, עברית, עבודה עברית, עורך דין, עיור, פניה מטמון-כהן, פודוליה, ציונות, קאנוניזציה (של כתבים), קק"ל, רמת גן, ראשון לציון, רפאל סברדלוב, רפואת מין, שמואל מוהליבר, שמות רחובות בישראל, שלמה הרמתי, שווייץ, תעשייה, תרס"ט, תרצ"ט, תל אביב-יפו, תחום המושב, תהילה מטמון, זליג סוסקין, חינוך תורני, חיבת ציון, חיים בוגר (בוגרשוב), חיים בוגרשוב, בן ציון מוסינזון, ..., בני משה (ארגון סתרים), בנימין זאב הרצל, בסרביה, ברשד, ביאליסטוק, בית ספר פרטי, בית הספר חביב, בית הקברות טרומפלדור, גן בוטני, גרמנית, גדוד מגיני השפה העברית, גימנסיה, דפוס אתין, דפוס שושני, דוקטור, ה'תרצ"ט, ה'תרכ"ט, האקדמיה ללשון העברית, האדם והטבע, האימפריה הרוסית, העלייה השנייה, התקווה, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית רחביה, הגימנסיה העברית הרצליה, כפר, י"ז באדר, י"ד בסיוון, יפו, ירושלים, ידיעת הטבע, 1869, 1890, 1891, 1897, 1904, 1905, 1909, 1912, 1923, 1939, 7 במרץ. להרחיב מדד (42 יותר) »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מנחם שינקין
קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומנחם שינקין · ראה עוד »
משרד הביטחון - ההוצאה לאור
#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומחנך · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומדעי הטבע · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומדעי היהדות · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומורה · ראה עוד »
מייסדי תל אביב
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ומייסדי תל אביב · ראה עוד »
ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק מסינמטק ירושלים, הוא ארכיון ציבורי המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים · ראה עוד »
אחוזת בית
שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואחוזת בית · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם מטמון
אברהם מטמון (כ' בתשרי תרס"א, 13 באוקטובר 1900 – כ"ח בתשרי תשל"ה, 14 באוקטובר 1974) היה רופא מין, חלוץ ההסברה המינית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואברהם מטמון · ראה עוד »
אגודת סטודנטים
אגודת סטודנטים, נקראת לפעמים גם התאחדות סטודנטים, היא ארגון המוקם על ידי סטודנטים במוסד אקדמי, על מנת לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וטובתם של הסטודנטים, ועל מנת להגן במשותף על האינטרסים המשותפים להם ומטרותיהם המשותפות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואגודת סטודנטים · ראה עוד »
אהרן דוד גורדון
אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »
אוניברסיטת ברן
אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואוניברסיטת ברן · ראה עוד »
אוניברסיטה משודרת
מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואוקראינה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ואודסה · ראה עוד »
נפתלי הרץ אימבר
הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וספר לימוד · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ועברית · ראה עוד »
עבודה עברית
הפגנה למען עבודה עברית מחוץ לפרדס רפפורט, כפר סבא, 1927 עבודה עברית הוא מונח במסכת הרעיונות הציונית שמשמעותו עבודה והתכשרות לעבודה של יהודים בכל ענף ומקצוע; והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ועבודה עברית · ראה עוד »
עורך דין
גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ועורך דין · ראה עוד »
עיור
סביבה עירונית בסינגפור עיור (בלעז: אורבניזציה) הוא תהליך המתאר מעבר אוכלוסייה מיישובים כפריים ליישובים עירוניים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ועיור · ראה עוד »
פניה מטמון-כהן
יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה, ומאחוריהם המורה לאמנות אברהם אלדמע פניה מטמון כהן עם תלמידיה ב-1913 קבריהם של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה מטמון, בבית הקברות טרומפלדור. המצבה המשותפת מעוצבת בצורת הבניין ההיסטורי של גימנסיה הרצליה, שנהרס בשנות ה-60. פניה מַטְמוֹן-כהן (12 ביולי 1874, ביאליסטוק, פולין – י"ד בחשוון ה'תשל"ח, 26 באוקטובר 1977) הייתה אשת חינוך עברי ואשת ציבור, מייסדת ומנהלת מוסדות חינוך באודסה ובתל אביב, ממייסדי גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ופניה מטמון-כהן · ראה עוד »
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ופודוליה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וציונות · ראה עוד »
קאנוניזציה (של כתבים)
#הפניה קאנוניזציה של כתבים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וקאנוניזציה (של כתבים) · ראה עוד »
קק"ל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וקק"ל · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ורמת גן · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וראשון לציון · ראה עוד »
רפאל סברדלוב
משמאל לימין: רפאל סברדלוב (בן 67), נכדו עו"ד עמירם סבר (בן שלוש) ובנו ד"ר עליז סבר (בן 40), בשנת 1952 רפאל זאב סְבֶרְדְלוֹב (לעיתים סְוֶירדלוב, סְוֶרדלוב; רוסית: Свердлов) (ו' בסיוון תרמ"ה - 20 במאי 1885, פלך ויטבסק, רוסיה – ט"ו באדר ב' תשכ"ה, 20 במרץ 1965, תל אביב) היה פעיל ציוני, ממייסדי "הפועל הצעיר" ומזכירה הראשון, איש העלייה השנייה, מורה עברי, מראשוני המורים בגימנסיה הרצליה, בה הורה גאולוגיה וגאוגרפיה, ומחבר ספרי לימוד במקצועות אלה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ורפאל סברדלוב · ראה עוד »
רפואת מין
פסל של חולה בעגבת רפואת מין (בלועזית: וֶנֶרולוגיה, Venereology) הוא ענף ברפואה העוסק בלימוד וטיפול במחלות המועברות על ידי יחסי מין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ורפואת מין · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שלמה הרמתי
שלמה הרמתי שלמה הרמתי (20 במרץ 1928- 19 במרץ 2015) היה מומחה לחינוך לשוני, שתרם לגיבוש שיטות הוראה - למשרד החינוך, לצה"ל ולמרכזים של החינוך היהודי ברחבי תפוצות ישראל - פיתח שיטות להוראת עברית כשפת אם וכלשון נוספת - מגן-הילדים ועד האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ושלמה הרמתי · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ושווייץ · ראה עוד »
תעשייה
תעשייה, היא אותו חלק בכלכלה העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של חומרי גלם והפיכתם לסחורה בעלת ערך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ותעשייה · ראה עוד »
תרס"ט
#הפניה ה'תרס"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ותרס"ט · ראה עוד »
תרצ"ט
#הפניה ה'תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ותרצ"ט · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ותחום המושב · ראה עוד »
תהילה מטמון
תהילה מטמון (11 בפברואר 1905 – 3 במרץ 1974) הייתה עורכת דין וכלכלנית, עסקנית ציבור ופעילה למען זכויות נשים ישראלית, ייסדה את הליגה לזכויות הנשים בישראל ועמדה בראשה, יסדה וערכה את הביטאון "האשה במדינה".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ותהילה מטמון · ראה עוד »
זליג סוסקין
מצבת קברו של זליג סוסקין בבית העלמין בנהריה זליג אויגן סוּסקין (25 במרץ 1873, קרים – 26 בפברואר 1959, תל אביב) היה מראשוני התנועה הציונית ואגרונום שפעל כאיש מקצוע בפיתוח ההתיישבות החקלאית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וזליג סוסקין · ראה עוד »
חינוך תורני
חינוך תורני הוא מסגרת חינוכית שמושם בה דגש עיקרי על לימודי קודש ועל חינוך לעבודת ה' וליראתו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וחינוך תורני · ראה עוד »
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וחיבת ציון · ראה עוד »
חיים בוגר (בוגרשוב)
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין חיים בּוֹגֵר (בּוֹגְרָשוֹב, בּוֹגְרָצ'וֹב, 25 בספטמבר 1876 – 8 ביוני 1963) היה מחנך עברי, ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה, פעיל ציוני וחבר הכנסת השנייה מטעם סיעת הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וחיים בוגר (בוגרשוב) · ראה עוד »
חיים בוגרשוב
#הפניה חיים בוגר (בוגרשוב).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וחיים בוגרשוב · ראה עוד »
בן ציון מוסינזון
#הפניה בן-ציון מוסינזון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ובן ציון מוסינזון · ראה עוד »
בני משה (ארגון סתרים)
#הפניה בני משה (אגודה ציונית).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ובני משה (ארגון סתרים) · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ובסרביה · ראה עוד »
ברשד
ברשד (באוקראינית: Бершадь; בפולנית: Berszad) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וברשד · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וביאליסטוק · ראה עוד »
בית ספר פרטי
#הפניה חינוך פרטי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ובית ספר פרטי · ראה עוד »
בית הספר חביב
שלט המסביר על אודות בית הספר חביב בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ובית הספר חביב · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
גן בוטני
הגן הבוטני הלאומי של ישראל בירושלים וושינגטון הבירה גני קיו בלונדון הז'ארדן דה פלאן - הגן הבוטני הלאומי של צרפת בפריז הגן הבוטני מינכן-נימפנבורג במינכן, גרמניה הגן הבוטני של שיקגו החממה הוותיקה ביותר בגן הבוטני של אוניברסיטת בזל הגן הבוטני על גג ספריית אוניברסיטת ורשה גן בוטני הוא גן בו מגודלים צמחים בראש ובראשונה למטרות מחקר מדעי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וגן בוטני · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וגרמנית · ראה עוד »
גדוד מגיני השפה העברית
#הפניה גדוד מגיני השפה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וגדוד מגיני השפה העברית · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וגימנסיה · ראה עוד »
דפוס אתין
#הפניה אהרן איתין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ודפוס אתין · ראה עוד »
דפוס שושני
#הפניה סעדיה שושני#דפוס שושני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ודפוס שושני · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ודוקטור · ראה עוד »
ה'תרצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וה'תרצ"ט · ראה עוד »
ה'תרכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וה'תרכ"ט · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האדם והטבע
האדם והטבע הוא חיבור הגותי מאת ההוגה והמחנך הציוני אהרן דוד גורדון, אשר נחשב ליצירתו הידועה והבולטת ביותר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן והאדם והטבע · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן והעלייה השנייה · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן והתקווה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית הרצליה
#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן והגימנסיה העברית הרצליה · ראה עוד »
כפר
הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וכפר · ראה עוד »
י"ז באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וי"ז באדר · ראה עוד »
י"ד בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וי"ד בסיוון · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ויפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וירושלים · ראה עוד »
ידיעת הטבע
איור של זוחלים ודו-חיים מתוך ספר זואולוגיה. הכרת המינים השונים של בעלי החיים והצמחים היא חלק מידיעת הטבע. ווינה. עצמות של בעלי חיים ומשמש למטרות חינוכיות, צרפת. ידיעת הטבע או תולדות הטבע (באנגלית: Natural History) היא שיטה מדעית לחקר הצומח ובעלי החיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן וידיעת הטבע · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1869 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1891 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1897 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1904 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1905 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1909 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1912 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1923 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו1939 · ראה עוד »
7 במרץ
7 במרץ הוא היום ה-66 בשנה (67 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב מטמון-כהן ו7 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_מטמון-כהן
