גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
81 יחסים: מנחם ריבולוב, מזרחנות, מדעי הרפואה, מונוגרפיה, מוסד ביאליק, מושבה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארגנטינה, אליעזר ברמן, אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוקראינה, סמיכה לרבנות, סנקט פטרבורג, ספרות עברית, סופר, ענייני דיומא, עורך, עיר בירה, עיתונות עברית, פרויקט בן-יהודה, פטרוגרד, פובליציסטיקה, פישל לחובר, פיליטון, צ'רניגוב, ציונות, ציונות מעשית, ראובן בריינין, רפואה, רב, רוסית, רופא, רופא צבאי, שמעון דובנוב, שמואל אייזנשטדט, שמות רחובות בישראל, שם עט, שבט דן, תקופת התחייה, תרנ"ה, תרע"ז, תל אביב-יפו, תלמוד, טריטוריאליזם יהודי, ז'יטומיר, זלמן אפשטיין, בן ציון כץ, במדבר, בנציון כץ, ..., בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, דרום רוסיה, דוד פרישמן, ה'תר"ז, ה'תרע"ז, המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), הארץ, האימפריה הרוסית, התיישבות, הגייה אשכנזית, הדאר, היום (עיתון רוסי), ו' בטבת, ורשה, כתב עת מדעי, כתיב רוסי, י' בכסלו, יעקב פיכמן, ישראל צינברג, ישורון קשת, ישיבה, יהודים, יוסף לוריא, ייברסקיה אנציקלופדיה, יידיש, 1846, 1894, 1909, 1917, 20 בינואר, 29 בנובמבר. להרחיב מדד (31 יותר) »
מנחם ריבולוב
מנחם ריבּוֹלוֹב (ביידיש: ריבאָלאָוו; 17 בפברואר 1895 – 17 בספטמבר 1953, ניו יורק) היה מחנך ברוסיה ומשורר, סופר, מבקר ספרות ועורך דו-לשוני (עברי ויידי) בניו יורק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ומנחם ריבולוב · ראה עוד »
מזרחנות
מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ומזרחנות · ראה עוד »
מדעי הרפואה
מדעי הרפואה (באנגלית: Health sciences; או "מדעים ביו-רפואיים") הוא תחום אקדמי הכולל מספר דיסציפלינות משיקות במדעי החיים והרפואה, ושם דגש על הקישור בין המדעים השונים לגוף ומצביו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ומדעי הרפואה · ראה עוד »
מונוגרפיה
מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ומונוגרפיה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ומושבה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וארצות הברית · ראה עוד »
ארגנטינה
הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וארגנטינה · ראה עוד »
אליעזר ברמן
אליעזר (לאזאר) בן יעקב ברמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: בעהרמאן; ברוסית: Лазарь Яковлевич Берманъ, בכתיב מודרני: Берман, לאזאר יקובלביץ' ברמן; 26 בספטמבר 1830, פרידריכשטדט, פלך קורלנד, רוסיה – ד' באייר תרנ"ג, 7 באפריל (על פי הלוח היוליאני: 19 באפריל) 1893, סנקט פטרבורג) היה איש חינוך משכיל, עסקן ציבורי, מו"ל ועורך יהודי בסנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ואליעזר ברמן · ראה עוד »
אוניברסיטת סנקט פטרבורג
אוניברסיטת סנקט פטרבורג, רשמית האוניברסיטה הממלכתית של סנקט פטרבורג (ברוסית: Санкт-Петербургский государственный университет, СПбГУ), או בשמה בתקופה הסובייטית אוניברסיטת לנינגרד, היא אחת מהמוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה, מהמובילות, המפורסמות והיוקרתיות ביותר ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ואוניברסיטת סנקט פטרבורג · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ואוקראינה · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וספרות עברית · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וסופר · ראה עוד »
ענייני דיומא
#הפניה אקטואליה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וענייני דיומא · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ועורך · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ועיר בירה · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ועיתונות עברית · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פטרוגרד
#הפניה סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ופטרוגרד · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ופובליציסטיקה · ראה עוד »
פישל לחובר
פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ופישל לחובר · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ופיליטון · ראה עוד »
צ'רניגוב
#הפניה צ'רניהיב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וצ'רניגוב · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וציונות · ראה עוד »
ציונות מעשית
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וציונות מעשית · ראה עוד »
ראובן בריינין
ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וראובן בריינין · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ורפואה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ורב · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ורוסית · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ורופא · ראה עוד »
רופא צבאי
חיילים אוסטרליים מתרגלים פעולות החייאה רופא צבאי הוא בוגר בית ספר לרפואה שסיים בהצלחה שנת סטאז', ועבר הכשרה צבאית בקורס קציני-רפואה לקראת הסמכתו כרופא צבאי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ורופא צבאי · ראה עוד »
שמעון דובנוב
שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ושמעון דובנוב · ראה עוד »
שמואל אייזנשטדט
שמואל אייזנשטדט (י"א באדר ב' תרמ"ו, 18 במרץ 1886 - ל' בתשרי ה'תשל"א, 1 בנובמבר 1970) היה משפטן והיסטוריון של המשפט, בלשן, מו"ל ואיש אשכולות ישראלי, יליד רוסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ושמואל אייזנשטדט · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ושם עט · ראה עוד »
שבט דן
בול המוקדש לשבט דן שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ושבט דן · ראה עוד »
תקופת התחייה
מנדלי מוכר ספרים תקופת התחייה או דור התחייה הוא הכינוי לתקופה בת 60 השנים בספרות העברית – מתום תקופת ההשכלה עם "הסופות בנגב" ב-1881 ועד החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ב-1947.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ותקופת התחייה · ראה עוד »
תרנ"ה
#הפניה ה'תרנ"ה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ותרנ"ה · ראה עוד »
תרע"ז
#הפניה ה'תרע"ז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ותרע"ז · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ותלמוד · ראה עוד »
טריטוריאליזם יהודי
ההסתדרות הטריטוריאליסטית לאחר הפרישה מההסתדרות הציונית. ישראל זנגוויל ורעייתו במרכז. יהודה חיים חזן בשורה השנייה, השמיני מימין. (מתוך ארכיון השומר הצעיר, יד יערי) טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialism), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וטריטוריאליזם יהודי · ראה עוד »
ז'יטומיר
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וז'יטומיר · ראה עוד »
זלמן אפשטיין
זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וזלמן אפשטיין · ראה עוד »
בן ציון כץ
#הפניה בן-ציון כ"ץ.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ובן ציון כץ · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ובמדבר · ראה עוד »
בנציון כץ
בנציון כץ, שנודע גם בשם העט בנציון בנשלום, (ינואר 1907, ו' בשבט ה'תרס"ז – נובמבר 1968, א' בכסלו ה'תשכ"ט) היה מנהל בהסתדרות הציונית, מתרגם לעברית, משורר, פרופסור ללימודים קלאסיים ולספרות עברית, רקטור אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ובנציון כץ · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בז'יטומיר
איוון פרנקו בז'יטומיר, רחוב פושקינסקה 42 בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, שפעל בין 1847 ל-1873, שכן בפאתי העיר ז'יטומיר שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (באזור אוקראינה של ימינו), בתחום המושב היהודי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ובית המדרש לרבנים בז'יטומיר · ראה עוד »
דרום רוסיה
מפה כללית של רוסיה, המציגה את דרום רוסיה בצבע (המחוז הפדרלי הדרומי בכחול והמחוז הפדרלי של צפון קווקז באדום). דרום רוסיה (ברוסית: Юг России) הוא החלק הגאוגרפי הדרומי ביותר בחלק של רוסיה שנמצא ביבשת אירופה, אשר כולל את המחוז הפדרלי הדרומי ואת המחוז הפדרלי של צפון קווקז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ודרום רוסיה · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ודוד פרישמן · ראה עוד »
ה'תר"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וה'תר"ז · ראה עוד »
ה'תרע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וה'תרע"ז · ראה עוד »
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)
המלחמה העות'מאנית-רוסית, שנערכה בשנים 1877–1878 (בטורקית: Harbı 93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878), הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון והארץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון והתיישבות · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון והדאר · ראה עוד »
היום (עיתון רוסי)
#הפניה היום (יומון עברי באימפריה הרוסית).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון והיום (עיתון רוסי) · ראה עוד »
ו' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וו' בטבת · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וורשה · ראה עוד »
כתב עת מדעי
עמוד השער הראשון, של כתב העת Nature, נובמבר 1869 כתב עת מדעי, כתב עת אקדמי, או כתב עת שפיט הוא כתב עת אשר מפרסם מאמרים בנושאים הקשורים לתחום אקדמי מסוים, אשר עוברים ביקורת עמיתים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וכתב עת מדעי · ראה עוד »
כתיב רוסי
#הפניה אלפבית רוסי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וכתיב רוסי · ראה עוד »
י' בכסלו
מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת בקמפ דייוויד ב-1978.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וי' בכסלו · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ויעקב פיכמן · ראה עוד »
ישראל צינברג
ישראל צינברג ישראל (סרגיי לזרֶביץ') צינברג (ביידיש: צינבערג; ברוסית: Цинберг; בכתב לטיני: Zinberg; 1873, כפר על יד לנובצי, ווהלין – 1939) היה היסטוריון של הספרות העברית והיידית ופובליציסט יהודי רוסי, מהנדס כימיה במקצועו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וישראל צינברג · ראה עוד »
ישורון קשת
ישוּרוּן קשת (ישֻרוּן קֶשֶת; שמו המקורי: יעקב יהושע קופֶלֶביץ; כ' בכסלו תרנ"ד, 29 בנובמבר 1893 – ד' באדר תשל"ז, 22 בפברואר 1977) היה משורר עברי, מסאי, מתרגם ומבקר ספרות ואמנות, שפעל בארץ ישראל, טרום תקופת המדינה ולאחר הקמתה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וישורון קשת · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וישיבה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ויהודים · ראה עוד »
יוסף לוריא
יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ויוסף לוריא · ראה עוד »
ייברסקיה אנציקלופדיה
#הפניה יברייסקיה אנציקלופדיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון וייברסקיה אנציקלופדיה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ויידיש · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ו1846 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ו1894 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ו1909 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ו1917 · ראה עוד »
20 בינואר
20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ו20 בינואר · ראה עוד »
29 בנובמבר
29 בנובמבר הוא היום ה-333 בשנה (334 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קצנלסון ו29 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_קצנלסון
