גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
40 יחסים: מסע בני נוער לפולין, מרד המחתרות היהודיות בקרקוב, אלכסנדר קוושנייבסקי, אבא קובנר, אהרון ליבסקינד, אושוויץ, נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם, נקם, נשיא פולין, נתיב (לשכת הקשר), ניר צבי, סגן-אלוף, עמרם מצנע, עקיבא (תנועת נוער), עינויים, עיבוד שבבי, פלאשוב, פלי"ם, קרקוב, רמת גן, תנועת הבריחה, חיל הים, חיל הים הישראלי, ברגן-בלזן, בורגנות, האוניברסיטה העברית בירושלים, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, השואה, וינה, כלא מונטלופיך, יקיר חיפה, יהדות פולין, יהדות ברית המועצות, 18 בדצמבר, 1924, 1996, 1998, 2 בפברואר, 20 בנובמבר, 2020.
מסע בני נוער לפולין
בני נוער מדליקים נרות נשמה בביתן היהודי באושוויץ מסע בני נוער לפולין הוא מן הפעילויות המרכזיות במערכת החינוך בישראל סביב הוראת השואה.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ומסע בני נוער לפולין · ראה עוד »
מרד המחתרות היהודיות בקרקוב
כיכר המשלוחים (ה"אומשלאגפלאץ") של הגטו. כיום (2011) מצויה במקום כיכר מרכזית המשמשת כאנדרטה ליהודים שהיו ואינם, ובה כיסאות ריקים המביעים את האובדן צבי "השיק" באומינגר - ממנהיגי המרד (תנועת השומר הצעיר) אהרון "דולק" ליבסקינד - ממנהיגי המרד (תנועת עקיבא) אברהם "לאבאן" לייבוביץ - ממנהיגי המרד (תנועת דרור) גוסטה דוידזון-דרנגר - ממנהיגי המרד (תנועת עקיבא)תמונה להחלפה 250px גולה מירה - ממנהיגי המרד (תנועת השומר הצעיר) בנימין-בנק ("יעקב") הלברייך - ממנהיגי המרד (תנועת השומר הצעיר) מלאכי אייזנשטיין - ממנהיגי המחתרת (תנועת הסתדרות הנוער החלוצי) 250px 250px מרד המחתרות היהודיות בקרקוב התחולל בתקופת מלחמת העולם השנייה בין מאי 1942 לפברואר 1943, שבה פעלו בקרקוב מחתרות של אנשי תנועות נוער ציוניות נגד הכוחות הגרמניים אשר שלטו בפולין ונגד מלשינים שפעלו בקרב הקהילה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ומרד המחתרות היהודיות בקרקוב · ראה עוד »
אלכסנדר קוושנייבסקי
אלכסנדר קְוַושְנְיֶיבְסקי (נולד ב-15 בנובמבר 1954) הוא פוליטיקאי פולני אשר כיהן כנשיא פולין בשנים 1995 עד 2005.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ואלכסנדר קוושנייבסקי · ראה עוד »
אבא קובנר
חברי המחתרת מגטו וילנה, ובהם אבא קובנר, עומד במרכז, וויטקה קמפנר (לימים אשתו של קובנר), ראשונה מימין הגנה ביד מרדכי, 1948 אבא קובנר - איור מאת חיים טופול פסל של אבא קובנר בבית וילנה בתל אביב על רקע תמונה מגטו וילנה מצבת קברו של אבא קובנר אַבָּא קוֹבְנֶר (ביידיש: קאָוונער; 14 במרץ 1918 – 25 בספטמבר 1987) היה משורר עברי, סופר, אמן, וחבר מחתרת ישראלי, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ואבא קובנר · ראה עוד »
אהרון ליבסקינד
אהרון דולק ליבסקינד ואשתו רבקה (משמאל) אהרון "דולק" ליבסקינד (1912 זביז'וב, פולין - 24 בדצמבר 1942 קרקוב, פולין) ראש תנועת הנוער עקיבא בקרקוב ובפולין.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ואהרון ליבסקינד · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ואושוויץ · ראה עוד »
נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
המדינות בהן קיימות נציגויות ישראליות בכחול משרד החוץ של מדינת ישראל מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן 78 שגרירויות, 22 קונסוליות כלליות, משרדי ייצוג וקישור, וחמש משלחות מיוחדות.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ונציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם · ראה עוד »
נקם
#הפניה נקמה.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ונקם · ראה עוד »
נשיא פולין
נשיא פולין (בפולנית: Prezydent Rzeczypospolitej Polskiej) הוא ראש המדינה של פולין.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ונשיא פולין · ראה עוד »
נתיב (לשכת הקשר)
סמל נתיב בעבר נתיב (בעבר נתיב – לשכת הקשר) הוא גוף הפועל כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה שתפקידו להגיע אל היהודים בברית המועצות (ולאחר התפרקותה, במדינות ברית המועצות לשעבר) ולעודד את זיקתם ליהדות, לציונות ולישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ונתיב (לשכת הקשר) · ראה עוד »
ניר צבי
רחובו הראשי של המושב (רחוב ערבה) אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בניר צבי נִיר צְבִי הוא מושב במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון וניר צבי · ראה עוד »
סגן-אלוף
#הפניה דרגות צה"ל#סגן-אלוף.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון וסגן-אלוף · ראה עוד »
עמרם מצנע
עמרם מצנע, מפקד גדוד 196, אוכל ממנת קרב בזמן הפוגה קצרה בקרבות בסיני במלחמת יום הכיפורים עמרם מִצְנָע (נולד ב-20 בפברואר 1945, ז' באדר ה'תש"ה) הוא איש ציבור ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ועמרם מצנע · ראה עוד »
עקיבא (תנועת נוער)
דגל תנועת "עקיבא" תנועת עקיבא הייתה תנועת נוער ציונית בעלת גוון מסורתי (הקשורה להסתדרות הציונית הכללית), אשר פעלה במערב גליציה שבפולין.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ועקיבא (תנועת נוער) · ראה עוד »
עינויים
אוסף מכשירי עינויים עינויים הם כל פעולה שבה סבל וכאב עז, לרוב גופני, אך לעיתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ועינויים · ראה עוד »
עיבוד שבבי
בית מלאכה לעיבוד שבבי עם כרסומות בצד ימין ומחרטות בצד שמאל עיבוד שבבי הוא תהליך ייצור תעשייתי בו מוסר חומר מגוש של חומר גלם (עֻבָּד) ליצירת עצם כלשהו.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ועיבוד שבבי · ראה עוד »
פלאשוב
אתר מחנה הריכוז פלאשוב (צולם בסביבות 2010) האנדרטה לזכר הנרצחים במחנה הריכוז פלאשוב (צולם ביולי 2002) מבט לאתר מרכז המחנה מהאנדרטה פְּלַאשוֹב (בגרמנית: KZ Plaszow; בפולנית: Płaszów) היה מחנה ריכוז ליד העיר קרקוב שבפולין, שפעל החל מקיץ 1942 כמחנה לעבודות כפייה (בגרמנית: Zwangsarbeitslager Plaszow des SS– und Polizeiführers im Distrikt Krakau).
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ופלאשוב · ראה עוד »
פלי"ם
אימון ימי בשדות ים אימון ימי של הפלמ"ח בשדות ים, 1944 אף על פי כן" אתר הפלי"ם בקיסריה, פסל - עוגן אתר הפלי"ם בקיסריה, פסל - מפת פעילות אוניות המעפילים פלי"ם (הלחם של פלמ"ח וים, ולא ראשי תיבות על אף שנכתב עם גרשיים) הייתה הזרוע הצבאית הימית של הפלמ"ח, הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ופלי"ם · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון וקרקוב · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ורמת גן · ראה עוד »
תנועת הבריחה
15 ביולי 1945. ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד מגיעים לנמל חיפה בטרם נעצרו על ידי הבריטים. תנועת הבריחה הייתה התארגנות ציונית, שהייתה אחראית להגירה הבלתי-חוקית של כשלוש מאות אלף ניצולי השואה לארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בין השנים 1948-1944.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ותנועת הבריחה · ראה עוד »
חיל הים
חיל הים, או בשמו הרשמי "זרוע הים", הוא הזרוע הימית של צה"ל.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון וחיל הים · ראה עוד »
חיל הים הישראלי
#הפניה חיל הים.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון וחיל הים הישראלי · ראה עוד »
ברגן-בלזן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן, הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון וברגן-בלזן · ראה עוד »
בורגנות
'הבורגנות', ציורו של Pintura de R. Cortés, כ1855 בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי המתגורר בערים שאינו עוסק בעבודות כפיים.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ובורגנות · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יהודה מימון והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הסתדרות העובדים הכללית החדשה
הסתדרות העובדים הכללית החדשה (או בקיצור: ההסתדרות החדשה) היא גלגולה הנוכחי, בשם חדש ובסגנון שונה, של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל שהיוותה את הגוף המארגן המרכזי בתנועת העבודה הישראלית מ-1920 ועד 1994.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון והסתדרות העובדים הכללית החדשה · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון והשואה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ווינה · ראה עוד »
כלא מונטלופיך
כלא מונטלופיך (בפולנית: Więzienie Montelupich) הוא שמו של בית סוהר בקרקוב, פולין.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון וכלא מונטלופיך · ראה עוד »
יקיר חיפה
אות יקיר חיפה הוא עיטור הוקרה המוענק מדי שנה על ידי ראש עיריית חיפה לנבחרים מבין ותיקי חיפה, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם, כאות תודה והוקרה על תרומה ארוכת שנים לעיר ולמדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ויקיר חיפה · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות ברית המועצות
יהדות ברית המועצות מתייחסת ליהודים שהתגוררו בשטחי המדינה הסובייטית בתקופת קיומה בין 1922 ל-1991.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ויהדות ברית המועצות · ראה עוד »
18 בדצמבר
18 בדצמבר הוא היום ה־352 בשנה (353 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ו18 בדצמבר · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ו1924 · ראה עוד »
1996
ינואר.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ו1996 · ראה עוד »
1998
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ו1998 · ראה עוד »
2 בפברואר
2 בפברואר הוא היום ה-33 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ו2 בפברואר · ראה עוד »
20 בנובמבר
קרב קמברה 20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ו20 בנובמבר · ראה עוד »
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
חָדָשׁ!!: יהודה מימון ו2020 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_מימון
