סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהושע השל שור

מַדָד יהושע השל שור

יהושע השל שור (בכתיב שנהג בזמנו: העשיל, בראשי תיבות: יה"ש, גרמנית: Osias Heschel Schorr; 18 בספטמבר 1818 – 2 בספטמבר 1895) היה סופר ומלומד איש חכמת ישראל, מייסדו ועורכו של כתב-העת 'החלוץ'. [1]

53 יחסים: מסורה, משה לייב ליליינבלום, מורה נבוכי הזמן, אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס, אליעזר צווייפל, אליטה, אברהם קרוכמל, אברהם גייגר, אברהם כהן (רב בלמברג), אביב העמים, אהרן אבו אלדבי, אוניברסיטת חיפה, נחמן קרוכמל, ערבית, עברי אנוכי, פרץ סמולנסקין, צבי הירש חיות, ראשי תיבות, רפאל קירכהיים, רפורמי, שניאור זק"ש, שלמה קלוגר, שלמה יהודה רפפורט, שד"ל, שולחן ערוך, תנאים, תנועת ההשכלה היהודית, תקופת הביניים של העברית, תור הזהב של יהודי ספרד, תורה מן השמים, טרנופול, ז'ולקיב, זורואסטרי, חקר המקרא, חכמת ישראל, חיבת ציון, ברודי, גרמנית, התורה שבעל פה, החלוץ (כתב עת), הישארות הנפש, וולטר, כרם חמד, יצחק מרדכי יוסט, יצחק ארטר, יצחק נח מנהיימר, יצחק בר לווינזון, יהודה לייב גורדון, יוסף פרל, 18 בספטמבר, ..., 1818, 1895, 2 בספטמבר. להרחיב מדד (3 יותר) »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ומסורה · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

מורה נבוכי הזמן

מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »

אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס

#הפניה Allgemeine Zeitung des Judentums.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואלגמיינה צייטונג דס יודנטומס · ראה עוד »

אליעזר צווייפל

#הפניה אליעזר צבי צווייפל.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואליעזר צווייפל · ראה עוד »

אליטה

אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואליטה · ראה עוד »

אברהם קרוכמל

"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואברהם קרוכמל · ראה עוד »

אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואברהם גייגר · ראה עוד »

אברהם כהן (רב בלמברג)

הרב אברהם כהן (בגרמנית: Abraham Kohn; כ"ז בסיון ה'תקס"ו, 13 ביוני 1806 – ט' באלול ה'תר"ח, 7 בספטמבר 1848) היה רב המחוז של למברג.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואברהם כהן (רב בלמברג) · ראה עוד »

אביב העמים

אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואביב העמים · ראה עוד »

אהרן אבו אלדבי

רבי אהרן ב"ר גרשון אבו אלדבי (במקורות אחדים: אבו אלרבי; ~1376 - ~1430) היה פרשן וחוקר מקרא, מדקדק, אסטרולוג ואיש אשכולות יהודי סיציליאני בן המאות ה-14 וה-15.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואהרן אבו אלדבי · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

נחמן קרוכמל

נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ונחמן קרוכמל · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וערבית · ראה עוד »

עברי אנוכי

#הפניה עברי אנכי.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ועברי אנוכי · ראה עוד »

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »

צבי הירש חיות

275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וצבי הירש חיות · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וראשי תיבות · ראה עוד »

רפאל קירכהיים

רפאל קִירְכְהַיים (בגרמנית: Raphael Kirchheim; 1804, פרנקפורט – 6 בספטמבר 1889, שם) היה חוקר יהדות יהודי גרמני.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ורפאל קירכהיים · ראה עוד »

רפורמי

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ורפורמי · ראה עוד »

שניאור זק"ש

איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ושלמה קלוגר · ראה עוד »

שלמה יהודה רפפורט

הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ושד"ל · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ותנאים · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תור הזהב של יהודי ספרד

צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ותור הזהב של יהודי ספרד · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ותורה מן השמים · ראה עוד »

טרנופול

טַרְנוֹפּוֹל (ביידיש: טאַרנאָפּאָל, באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וטרנופול · ראה עוד »

ז'ולקיב

#הפניה ז'ובקבה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וז'ולקיב · ראה עוד »

זורואסטרי

#הפניה זורואסטריות.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וזורואסטרי · ראה עוד »

חקר המקרא

#הפניה ביקורת המקרא.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וחקר המקרא · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וחכמת ישראל · ראה עוד »

חיבת ציון

#הפניהחובבי ציון.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וחיבת ציון · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וברודי · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וגרמנית · ראה עוד »

התורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור והתורה שבעל פה · ראה עוד »

החלוץ (כתב עת)

"החלוץ", גיליון ה'תרי"ג (1853) החלוץ היה כתב עת עברי משכילי בעריכת יהושע השל שור (יה"ש), שיצא לאור בהפסקות בשנים 1852–1889.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור והחלוץ (כתב עת) · ראה עוד »

הישארות הנפש

הישארות הנפש היא אמונה כי הנפש מוסיפה להתקיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור והישארות הנפש · ראה עוד »

וולטר

וולטר (לאחר 1724–1725), אוסף מוזיאון קרנוולה פרנסואה-מארי ארואה (בצרפתית: François-Marie Arouet; 21 בנובמבר 1694 – 30 במאי 1778), שנודע בשם העט שלו ווֹלטֶר (בצרפתית: Voltaire), היה סופר ופילוסוף צרפתי, מהוגי הנאורות.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ווולטר · ראה עוד »

כרם חמד

"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור וכרם חמד · ראה עוד »

יצחק מרדכי יוסט

יצחק מרדכי (איזק מרקוס) יוֹסְט (בגרמנית: Isaak Markus Jost; 22 בפברואר 1793 - 22 בנובמבר 1860), היסטוריון יהודי-גרמני, מחלוצי "חכמת ישראל".

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ויצחק מרדכי יוסט · ראה עוד »

יצחק ארטר

יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ויצחק ארטר · ראה עוד »

יצחק נח מנהיימר

#הפניה יצחק מנהיימר.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ויצחק נח מנהיימר · ראה עוד »

יצחק בר לווינזון

יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ויוסף פרל · ראה עוד »

18 בספטמבר

18 בספטמבר הוא היום ה־261 בשנה (262 בשנה מעוברת), בשבוע ה־38 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ו18 בספטמבר · ראה עוד »

1818

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ו1818 · ראה עוד »

1895

לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ו1895 · ראה עוד »

2 בספטמבר

2 בספטמבר הוא היום ה-245 בשנה בלוח הגריגוריאני (246 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יהושע השל שור ו2 בספטמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_השל_שור

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »