גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
98 יחסים: ממשלת ישראל, מעמד הפועלים, מעברה, מפא"י, מפלגת העבודה הישראלית, מפלגה, משפטים, מתנ"ס, מזרח אירופה, מזכ"ל ההסתדרות, מזכיר, מוסקבה, מועצת עיריית תל אביב, מועצת פועלים, מוזיאון ארץ ישראל, אחדות העבודה, אוניברסיטת אודסה, אוניברסיטת תל אביב, אוקראינה, אורה נמיר, נמירוב, נתיבי איילון, ספר זיכרונות, סטטיסטיקה, עמידר, עיריית תל אביב-יפו, פנחס לבון, צפון תל אביב, צירות, ציונות, קמפוס, רמת אביב, ראש ממשלת ישראל, ראש עיריית תל אביב, ראש עיריית תל אביב-יפו, רווחה, שמואל אלישיב, שר, שר העבודה, שר החוץ, שגרירות ישראל במוסקבה, שכונת מצוקה, תנועת העבודה, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, טנא נגה, זלמן חן, חבר הכנסת, חוף תל אביב, חינוך, ..., חינוך בלתי פורמלי, חיים לבנון, בניין עיריית תל אביב, ברית המועצות, בית הקברות טרומפלדור, גולדה מאיר, גיורא יוספטל, דרך נמיר, דבר (עיתון), דוד בן-גוריון, דיפלומטיה, המנדט הבריטי, המערך, האימפריה הרוסית, העלייה הרביעית, הציונים הכלליים, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההגנה, הכנסת השנייה, הכנסת השישית, הכרזת העצמאות, כלכלה, כיכר רבין, יהושע רבינוביץ, יהודה ארז, יומני כרמל, 17 בנובמבר, 17 בדצמבר, 1897, 19 ביוני, 1924, 1926, 1929, 1930, 1935, 1936, 1947, 1949, 1950, 1951, 1956, 1959, 1960, 1969, 1975, 20 באוגוסט, 22 בפברואר, 23 בפברואר. להרחיב מדד (48 יותר) »
ממשלת ישראל
ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וממשלת ישראל · ראה עוד »
מעמד הפועלים
אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא כינוי למעמד בחברה מתועשת.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומעמד הפועלים · ראה עוד »
מעברה
מפת המעברות בישראל שרון, 1950 מעברה ליד נהריה, 1952 עובדת סוציאלית בביקור במעברת תלפיות, ירושלים, 1958 גדרות תיל ואוהלים, במעברת כפר אונו מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומעברה · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומפא"י · ראה עוד »
מפלגת העבודה הישראלית
מפלגת העבודה הישראלית היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומפלגת העבודה הישראלית · ראה עוד »
מפלגה
מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית, השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומפלגה · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומשפטים · ראה עוד »
מתנ"ס
מתנ"ס בשכונת תלפיות מזרח שנחנך ב-1980 מתנ"ס (מרכז תרבות נוער וספורט) הוא מרכז קהילתי לחינוך בלתי פורמלי ולפעילויות תרבות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומתנ"ס · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומזרח אירופה · ראה עוד »
מזכ"ל ההסתדרות
#הפניה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל#נספח: מזכ"לי ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומזכ"ל ההסתדרות · ראה עוד »
מזכיר
מזכיר הוא תפקיד שלו משמעויות אחדות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומזכיר · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומוסקבה · ראה עוד »
מועצת עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו#מועצת העיר.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומועצת עיריית תל אביב · ראה עוד »
מועצת פועלים
בניין מועצת פועלי ראשון לציון מועצת פועלים היא מוסד מתחום התאגדות העובדים.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומועצת פועלים · ראה עוד »
מוזיאון ארץ ישראל
סמליל המוזיאון עד ראשית 2016 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) (בעבר נקרא: מוזיאון הארץ) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים ארכאולוגיים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ומוזיאון ארץ ישראל · ראה עוד »
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ואחדות העבודה · ראה עוד »
אוניברסיטת אודסה
אוניברסיטת אודסה (באוקראינית: Одеський національний університет імені І. І. Мечникова) היא אוניברסיטה ציבורית הממוקמת בעיר אודסה שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ואוניברסיטת אודסה · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ואוקראינה · ראה עוד »
אורה נמיר
אורה נמיר וסגן שר הביטחון שמעון פרס עם נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ז'וזף קסא-וובו, בארוחת ערב לכבודו בתל אביב, 1963 אורה נמיר (1 בספטמבר 1930 – 7 ביולי 2019) הייתה חברת הכנסת, שרה בממשלות ישראל ושגרירת ישראל בסין.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ואורה נמיר · ראה עוד »
נמירוב
נמירוב (באוקראינית: Немирів, ברוסית: Немиров) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז נפת נמירוב.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ונמירוב · ראה עוד »
נתיבי איילון
נתיבי אַיְיָּלוֹן (או כביש 20) הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ונתיבי איילון · ראה עוד »
ספר זיכרונות
ספר זיכרונות או מֶמוּאָר (מצרפתית: mémoires, זיכרונות) הוא סוגה ספרותית המהווה תת-קבוצה של הסוגה אוטוביוגרפיה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וספר זיכרונות · ראה עוד »
סטטיסטיקה
גרף התפלגות נורמלית סטטיסטיקה היא תחום ידע הנוגע לאיסוף, עיבוד, ניתוח, והצגת מסקנות מנתונים כמותיים.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וסטטיסטיקה · ראה עוד »
עמידר
ממוזער הלוגו הקודם של החברה עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (המכונה עמידר החדשה מאז ספטמבר 2016), היא חברה ממשלתית לדיור ציבורי שנוסדה בשנת 1949.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ועמידר · ראה עוד »
עיריית תל אביב-יפו
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »
פנחס לבון
פנחס לוביאניקר (לבון) 1935 פנחס לָבוֹן (12 ביולי 1904 – 24 בינואר 1976) היה מנהיג פועלים ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ופנחס לבון · ראה עוד »
צפון תל אביב
כיכר המדינה בלב הצפון החדש. ברקע נראה חלק משכונות עבר הירקון צפון תל אביב, בהתייחסות לצפון העיר תל אביב, הוא מושג בעל פרשנויות שונות, הן כמושג גאוגרפי והן כחברתי, אשר גם השתנה לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וצפון תל אביב · ראה עוד »
צירות
תל אביב. צירות (באנגלית: Legation) הוא מושג בדיפלומטיה המתאר נציגות דיפלומטית בדרגה נמוכה משגרירות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וצירות · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וציונות · ראה עוד »
קמפוס
קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים בלילה קמפוס הוא מונח בלטינית המתייחס לשטח שבו ממוקמת האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וקמפוס · ראה עוד »
רמת אביב
בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', ספטמבר 2008 רחוב טיפוסי ברמת אביב א' בית ספר יסודי ברמת אביב א' רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ורמת אביב · ראה עוד »
ראש ממשלת ישראל
ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »
ראש עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו#ראש העירייה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וראש עיריית תל אביב · ראה עוד »
ראש עיריית תל אביב-יפו
#הפניה עיריית תל אביב-יפו#ראשי העירייה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וראש עיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »
רווחה
פיטר ברויגל, מתוך הסדרה: "שבע המידות הטובות" רווחה הוא מצב שבו יש לאדם כסף די צורכו, בעלות על רכוש, בריאות טובה, אושר, או חלק ממרכיבים אלה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ורווחה · ראה עוד »
שמואל אלישיב
שמואל אלישיב (פרידמן) (11 באוקטובר 1899 – 20 ביוני 1955) היה איש ציבור בליטא וביישוב, ודיפלומט שכיהן כשגריר ישראל בברית המועצות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ושמואל אלישיב · ראה עוד »
שר
שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ושר · ראה עוד »
שר העבודה
#הפניה משרד העבודה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ושר העבודה · ראה עוד »
שר החוץ
#הפניה משרד החוץ#שר החוץ.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ושר החוץ · ראה עוד »
שגרירות ישראל במוסקבה
שגרירות ישראל במוסקבה היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של מדינת ישראל ברוסיה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ושגרירות ישראל במוסקבה · ראה עוד »
שכונת מצוקה
1.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ושכונת מצוקה · ראה עוד »
תנועת העבודה
תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ותנועת העבודה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ותלמוד תורה · ראה עוד »
טנא נגה
שמאל טנא נגה הייתה חברה ישראלית לייצור מוצרי חלב שהוקמה ב-1953 על ידי משה פרנקנטל ואגודת "טנא", אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וטנא נגה · ראה עוד »
זלמן חן
זלמן חן (Heyn; כ"ט בכסלו תרע"ה, 17 בדצמבר 1914 – כ"ו באייר תשנ"ה, 26 במאי 1995) היה ממייסדי משרד העבודה ודוברו הראשון (1950–1977), דובר שירות התעסוקה (1977–1986) ומשורר, פזמונאי וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וזלמן חן · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וחבר הכנסת · ראה עוד »
חוף תל אביב
#הפניה רצועת חוף תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וחוף תל אביב · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וחינוך · ראה עוד »
חינוך בלתי פורמלי
חינוך בלתי פורמלי הוא תפיסה חינוכית שהתפתחה בתחילה בארגוני חינוך וקהילה חוץ-בית-ספריים, הפועלים בדרך כלל בשעות אחר-הצהריים והערב.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וחינוך בלתי פורמלי · ראה עוד »
חיים לבנון
הסביל לזכר חיים לבנון בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון הקרוי על שמו קברו של חיים לבנון ואשתו חיים יוסף לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וחיים לבנון · ראה עוד »
בניין עיריית תל אביב
#הפניה בית עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ובניין עיריית תל אביב · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וברית המועצות · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
גולדה מאיר
גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וגולדה מאיר · ראה עוד »
גיורא יוספטל
גיורא יוספטל (9 באוגוסט 1912 – 23 באוגוסט 1962) היה פעיל ציוני בגרמניה, מבכירי הסוכנות היהודית ושר בממשלות ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וגיורא יוספטל · ראה עוד »
דרך נמיר
דרך נמיר היא דרך ראשית בצפון תל אביב, הקרויה על שמו של ראש העירייה השביעי, מרדכי נמיר.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ודרך נמיר · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דיפלומטיה
"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה (באנגלית: Diplomacy) היא אמנות ניהול משא ומתן, בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ודיפלומטיה · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המערך
כנס בחירות של המערך בשנת 1969 המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) הייתה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליה הצטרפו בסוף דרכה רצ, הליברלים העצמאים ויחד.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר והמערך · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הציונים הכלליים
הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר והציונים הכלליים · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וההגנה · ראה עוד »
הכנסת השנייה
הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א).
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר והכנסת השנייה · ראה עוד »
הכנסת השישית
פתיחת מושב הכנסת השישית בירושלים. מימין לשמאל, ח"כ אליהו מרידור, ברוך עוזיאל, מנחם ידיד, שמואל תמיר ויוסף שופמן כהונתה של הכנסת השישית החלה ב-22 בנובמבר 1965, בעקבות הבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר אותה שנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר והכנסת השישית · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר והכרזת העצמאות · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וכלכלה · ראה עוד »
כיכר רבין
כיכר רַבִּין (או בשמה המלא כיכר יצחק רבין) היא אחת הכיכרות העירונית המרכזיות של תל אביב ואחת הכיכרות החשובות בישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר וכיכר רבין · ראה עוד »
יהושע רבינוביץ
קבר יהושע רבינוביץ בבית הקברות טרומפלדור יהושע רבינוביץ (13 בנובמבר 1911 – 14 באוגוסט 1979) היה ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר הכנסת, שר האוצר ושר השיכון.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ויהושע רבינוביץ · ראה עוד »
יהודה ארז
יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (1 במאי 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ויהודה ארז · ראה עוד »
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ויומני כרמל · ראה עוד »
17 בנובמבר
17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו17 בנובמבר · ראה עוד »
17 בדצמבר
17 בדצמבר הוא היום ה-351 בשנה, (352 בשנה מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו17 בדצמבר · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1897 · ראה עוד »
19 ביוני
19 ביוני הוא היום ה-170 בשנה (171 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו19 ביוני · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1924 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1926 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1929 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1930 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1935 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1936 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1947 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1949 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1950 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1951 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1956 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1959 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1960 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1969 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו1975 · ראה עוד »
20 באוגוסט
20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו20 באוגוסט · ראה עוד »
22 בפברואר
22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו22 בפברואר · ראה עוד »
23 בפברואר
23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מרדכי נמיר ו23 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_נמיר
