גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
87 יחסים: ממלכת יהודה, מנגינות עבריות, מסכת קידושין, מצדה, מרקוס אנטוניוס, מתתיהו אנטיגונוס השני, מלחמת היהודים, אמוראים, אנטיפטרוס בן הורדוס, אנטיפטרוס האדומי, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו, אריסטובולוס (בית הורדוס), אריסטובולוס השני, אריסטובולוס השלישי, אריה כשר, אלכסנדר (בית הורדוס), אלכסנדר השני (שליט חשמונאי), אלכסנדר ינאי, אלכסנדרה החשמונאית, אלכסנדריון, אליעזר ויצטום, אברהם שליט, אגריפס הראשון, אדום (עם), אוגוסטוס קיסר, נקרופיליה, נושא גביע, ניקולאוס איש דמשק, ספר הערוך, עבד כנעני, פצאל (בית הורדוס), פרויקט בן-יהודה, פטרה, פירורא, קפדוקיה, קרב אקטיום, קלאופטרה, קדמוניות היהודים, קוסטובר, רנסאנס, רב יהודה, רומא העתיקה, רודוס, שמואל (אמורא), שלומציון (בת הורדוס), שלומציון המלכה, שלומית (אחות הורדוס), שומרון (עיר), תלמוד בבלי, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ..., לורד ביירון, חשמונאים, חומס, ברניקי (בת שלומית), ברית, בת קול, בבא בתרא, ג'ון ויליאם ווטרהאוס, גר, גלפירה, גירושין, דבש, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, דיין (הלכה), הממלכה הנבטית, הערוך, הפרתים, הורקנוס השני, הורדוס, כלקיס, כלקיס (ממלכה קדומה), כהן גדול, יעקב נפתלי שמחוני, יטורים, יהודה לייב גורדון, יוסף קלוזנר, יוסף בן מתתיהו, יוחנן הורקנוס השני, יוונית, 29 לפנה"ס, 30 לפנה"ס, 36 לפנה"ס, 37 לפנה"ס, 40 לפנה"ס, 42 לפנה"ס, 43 לפנה"ס, 53 לפנה"ס. להרחיב מדד (37 יותר) »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וממלכת יהודה · ראה עוד »
מנגינות עבריות
מנגינות עבריות - מהדורה ראשונה באנגלית ספר השירים מנגינות עבריות (באנגלית: Hebrew Melodies) הוא יצירה משותפת של המשורר הבריטי לורד ביירון ושל המלחין הבריטי היהודי יצחק נתן, אשר פורסמה בשנת 1815.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומנגינות עבריות · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומסכת קידושין · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומצדה · ראה עוד »
מרקוס אנטוניוס
מרקוס אנטוניוס (בלטינית: Marcus Antonius; 83 לפנה"ס – 1 באוגוסט 30 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי, מתומכיו החשובים של יוליוס קיסר.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומרקוס אנטוניוס · ראה עוד »
מתתיהו אנטיגונוס השני
מתתיהו אנטיגונוס השני (ביוונית: Αντίγονος) היה אחרון מלכי בית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומתתיהו אנטיגונוס השני · ראה עוד »
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ומלחמת היהודים · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואמוראים · ראה עוד »
אנטיפטרוס בן הורדוס
אנטיפטרוס ב"כרוניקת נירנברג", 1493 אנטיפטרוס (ביוונית: Αντίπατρος; 46 – 4 לפנה"ס) היה בנו הבכור של הורדוס הגדול מלך יהודה מאשתו הראשונה דוריס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואנטיפטרוס בן הורדוס · ראה עוד »
אנטיפטרוס האדומי
אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואנטיפטרוס האדומי · ראה עוד »
ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו
מראה מיריחו לעבר אפיק נחל פרת וקיפרוס ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו · ראה עוד »
אריסטובולוס (בית הורדוס)
אריסטובולוס (34/35 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריסטובולוס (בית הורדוס) · ראה עוד »
אריסטובולוס השני
(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריסטובולוס השני · ראה עוד »
אריסטובולוס השלישי
אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος; 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) היה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריסטובולוס השלישי · ראה עוד »
אריה כשר
אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואריה כשר · ראה עוד »
אלכסנדר (בית הורדוס)
אלכסנדר (36 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדר (בית הורדוס) · ראה עוד »
אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)
אלכסנדר השני (המאה ה-1 לפנה"ס) היה נסיך מבית חשמונאי.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדר השני (שליט חשמונאי) · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אלכסנדרה החשמונאית
אלכסנדרה החשמונאית (המאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אצילה מבית המלוכה החשמונאי של יהודה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדרה החשמונאית · ראה עוד »
אלכסנדריון
#הפניה סרטבה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואלכסנדריון · ראה עוד »
אליעזר ויצטום
אליעזר ויצטום (נולד בשנת 1949) הוא פסיכיאטר בכיר וסופר המכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופועל במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואליעזר ויצטום · ראה עוד »
אברהם שליט
אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואברהם שליט · ראה עוד »
אגריפס הראשון
אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואגריפס הראשון · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואדום (עם) · ראה עוד »
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »
נקרופיליה
נקרופיליה (מיוונית: νεκρός - גופות ו-φιλία - חיבה) הוא שמה של פאראפיליה המאופיינת במשיכה מינית לגופות ובהגעה לאורגזמה באוננות עם גופות אלה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ונקרופיליה · ראה עוד »
נושא גביע
מתינות", ציור מאת תאודור רומבוץ, סביב 1625–1632 נושא גביע (במקרא מכונה: שר המשקים) היא משרה היסטורית בכירה בחצרות מלכות.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ונושא גביע · ראה עוד »
ניקולאוס איש דמשק
ניקולאוס איש דמשק (ביוונית: Νικόλαος Δαμασκηνός; 64 לפנה"ס - תחילת המאה ה-1 לספירה) היה סופר יווני, פילוסוף מהאסכולה הפריפטטית והיסטוריון החצר של המלך הורדוס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וניקולאוס איש דמשק · ראה עוד »
ספר הערוך
#הפניה הערוך.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וספר הערוך · ראה עוד »
עבד כנעני
בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ועבד כנעני · ראה עוד »
פצאל (בית הורדוס)
פַצָאֵל (ביוונית: Φασάηλος; 77 – 40 לפנה"ס) היה נסיך מבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ופצאל (בית הורדוס) · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פטרה
פטרה (ביוונית Πέτρα, "פטרוס" - אבן, בערבית: اَلْبَتْرَاء או اَلْبَتْرَا) היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית הסלע האדום.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ופטרה · ראה עוד »
פירורא
פירורא (ביוונית: Φερώρας, פֶרוֹראס; המאה ה-1 לפנה"ס - 5 לפנה"ס) היה אחיו של הורדוס מלך יהודה, טטרארכוס (נסיך) באישור הרומאים, שהסתבך בשורת קנוניות מורכבות בחצר המלוכה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ופירורא · ראה עוד »
קפדוקיה
העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וקפדוקיה · ראה עוד »
קרב אקטיום
קרב אקטיום היה העימות המכריע של המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וקרב אקטיום · ראה עוד »
קלאופטרה
קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ; 70 או 69 לפנה"ס – 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תַּלְמַי המוקדונית ששלטה במצרים התַּלְמַיִית במשך קרוב ל-300 שנים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וקלאופטרה · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קוסטובר
קוסטובר (ביוונית: Κοστόβαρος; מת בשנת 27/28 לפנה"ס), היה מושל אדום ועזה בזמן מלכותו של הורדוס, מראשי תומכיו של הורדוס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וקוסטובר · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ורנסאנס · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ורב יהודה · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ורומא העתיקה · ראה עוד »
רודוס
רוֹדוֹס (ביוונית: Ρόδος) הוא אי יווני בים האגאי המהווה חלק מהאיים הדודקאנסיים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ורודוס · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שלומציון (בת הורדוס)
שלומציון (Salampsio; נולדה בשנת 33 לפנה"ס) הייתה בתו הבכירה של הורדוס מלך יהודה מאשתו השנייה, מרים החשמונאית.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ושלומציון (בת הורדוס) · ראה עוד »
שלומציון המלכה
שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ושלומציון המלכה · ראה עוד »
שלומית (אחות הורדוס)
שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ושלומית (אחות הורדוס) · ראה עוד »
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ושומרון (עיר) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים · ראה עוד »
לורד ביירון
ג'ורג' גורדון ביירון, הברון השישי מביירון, שנודע כלורד ביירון (באנגלית: George Gordon Byron; 22 בינואר 1788 - 19 באפריל 1824) היה מגדולי המשוררים הרומנטיים האנגלים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ולורד ביירון · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וחשמונאים · ראה עוד »
חומס
חוֹמְס (ערבית: حمص, תעתיק מדויק: חמץ) היא עיר במערב סוריה ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וחומס · ראה עוד »
ברניקי (בת שלומית)
Nuremberg Chronicle, 1493 ברניקי הייתה בתם של שלומית, אחות הורדוס, מלך יהודה, ושל בעלה השני, קוסטובר.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וברניקי (בת שלומית) · ראה עוד »
ברית
#הפניה אמנה (הסכם).
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וברית · ראה עוד »
בת קול
ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ובת קול · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ובבא בתרא · ראה עוד »
ג'ון ויליאם ווטרהאוס
ג'ון ויליאם ווטרהאוס (6 באפריל 1849 – 10 בפברואר 1917) היה צייר אנגלי, אשר היה ידוע בזכות סגנון ציור פרה-רפאליטי.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וג'ון ויליאם ווטרהאוס · ראה עוד »
גר
#הפניה גיור.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וגר · ראה עוד »
גלפירה
גְלָפִירָה (ביוונית: Γλαφύρα; 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס, מלך קפדוקיה האחרון.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וגלפירה · ראה עוד »
גירושין
#הפניהגירושים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וגירושין · ראה עוד »
דבש
דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ודבש · ראה עוד »
דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ודיין (הלכה) · ראה עוד »
הממלכה הנבטית
שרידי יישוב נבטי בשבטה הממלכה הנבטית היא הארגון המדיני של שבטי הנבטים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והממלכה הנבטית · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והערוך · ראה עוד »
הפרתים
#הפניה האימפריה הפרתית.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והפרתים · ראה עוד »
הורקנוס השני
ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והורקנוס השני · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית והורדוס · ראה עוד »
כלקיס
כָלְקִיס או חָלְקִיס (ביוונית: Χαλκίδα) היא העיר הראשית של האי אֶוויה ביוון ובירת היחידה האזורית של אֶוויה ונפת כלקיס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וכלקיס · ראה עוד »
כלקיס (ממלכה קדומה)
כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וכלקיס (ממלכה קדומה) · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית וכהן גדול · ראה עוד »
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »
יטורים
שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ויטורים · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס השני
#הפניה הורקנוס השני.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ויוחנן הורקנוס השני · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ויוונית · ראה עוד »
29 לפנה"ס
#הפניה 29–20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו29 לפנה"ס · ראה עוד »
30 לפנה"ס
#הפניה 39–30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו30 לפנה"ס · ראה עוד »
36 לפנה"ס
#הפניה 39–30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו36 לפנה"ס · ראה עוד »
37 לפנה"ס
#הפניה 39–30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו37 לפנה"ס · ראה עוד »
40 לפנה"ס
#הפניה 49–40 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו40 לפנה"ס · ראה עוד »
42 לפנה"ס
#הפניה 49–40 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו42 לפנה"ס · ראה עוד »
43 לפנה"ס
#הפניה 49–40 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו43 לפנה"ס · ראה עוד »
53 לפנה"ס
#הפניה 59–50 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מרים החשמונאית ו53 לפנה"ס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרים_החשמונאית
