גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
83 יחסים: מנחם הרן, משה אונגרפלד, משה גושן-גוטשטיין, מדעי היהדות, מוסד ביאליק, מילון בן-יהודה, ארץ ישראל, ארגון ציוני אמריקה, אשורולוגיה, אלכסנדר מרקס, אליעזר בן-יהודה, אוניברסיטת וינה, אוסטרו-הונגריה, אוקראינה, נשיא (ארגון), סוחר, עלי איתן, עליית הנאצים לשלטון, פרס ביאליק, פרס ישראל, פילולוג, פילולוגיה, קריית היובל, קתדרה (אקדמיה), ראש המטה הכללי, ראובן סיוון, רפובליקת ויימאר, שאול ליברמן, תנ"ך, תרגום התנ"ך, תשט"ו, תל אביב-יפו, לשוננו, לשוננו לעם, לשונות שמיות, לבוב, לוי גינצבורג, זאב בן חיים, זאב בן-חיים, ב"צ לוריא, ברלין, ברוך שוחטמן, ברודי, בלשנות, בית המדרש לרבנים בווינה, בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, גרמנית, גרשם שלום, גליציה, גימנסיה, ..., גימנסיה רחביה, דוקטור, המנדט הבריטי, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, העלייה החמישית, הגימנסיה העברית "הרצליה", הדאר, הוצאת ראובן מס, ועד הלשון העברית, וינה, יקיר ירושלים, ירושלים, ישראל, יגאל ידין, יוסף קלוזנר, 13 בנובמבר, 17 באוקטובר, 1886, 1905, 1909, 1910, 1918, 1919, 1933, 1934, 1938, 1940, 1959, 1967, 1973. להרחיב מדד (33 יותר) »
מנחם הרן
מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ומנחם הרן · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
משה גושן-גוטשטיין
משה חזקיהו הנרי גושן-גוטשטיין (י"ז באלול תרפ"ה, 6 בספטמבר 1925 - ו' בתשרי תשנ"ב, 14 בספטמבר 1991) היה בלשן וחוקר מקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ומשה גושן-גוטשטיין · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ומדעי היהדות · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ומילון בן-יהודה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וארץ ישראל · ראה עוד »
ארגון ציוני אמריקה
בול ישראלי לכבוד חנוכת בית ציוני אמריקה בת"א, 1952 ארגון ציוני אמריקה (באנגלית: Zionist Organization of America - ZOA) (הוקם ב-1897) הוא הארגון היהודי ציוני הראשון שהוקם בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וארגון ציוני אמריקה · ראה עוד »
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ואשורולוגיה · ראה עוד »
אלכסנדר מרקס
#הפניה אלכסנדר מרכס.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ואלכסנדר מרקס · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »
אוסטרו-הונגריה
#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ואוקראינה · ראה עוד »
נשיא (ארגון)
נָשִׂיא הוא תפקיד בארגונים של אדם העומד בראש ההיררכיה הארגונית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ונשיא (ארגון) · ראה עוד »
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וסוחר · ראה עוד »
עלי איתן
עֵלִי איתן (ארנסט איזן; 1908 – 18 בנובמבר 1993) היה בלשן ישראלי שעסק בשפות שמיות והיסטוריון, פרופסור ללשון עברית באוניברסיטת תל אביב, חבר ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ועורך "לשוננו לעם".
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ועלי איתן · ראה עוד »
עליית הנאצים לשלטון
עליית הנאצים לשלטון (בגרמנית נקראת בדרך-כלל Machtergreifung, מַאכטאֶרגרַייפוּנג, קרי "תפיסת השלטון") אירעה בתהליך שארך שנים, ששיאו בתקופת בת פחות מחודשיים (כ-53 ימים), ממינוי אדולף היטלר לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933, ועד להעברת חוק ההסמכה ב-23 במרץ (תאריך זה מהווה את המעבר הרשמי מרפובליקת ויימאר לגרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ועליית הנאצים לשלטון · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ופרס ישראל · ראה עוד »
פילולוג
#הפניה פילולוגיה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ופילולוג · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ופילולוגיה · ראה עוד »
קריית היובל
270x270 פיקסלים הנוף משכונת קריית יובל מזרחה קריית היובל (בית מזמיל לשעבר) היא שכונה בת כ-24,500 נפש בדרום־מערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וקריית היובל · ראה עוד »
קתדרה (אקדמיה)
קָתֶדְרָה (מיוונית: (kathedra) καθεδρα – כיסא, מושב; באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וקתדרה (אקדמיה) · ראה עוד »
ראש המטה הכללי
ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וראש המטה הכללי · ראה עוד »
ראובן סיוון
ראובן סיוון (סילמן) (י"ג בתמוז תרע"ב, 28 ביוני 1912 – כ"א בכסלו תשנ"ה, 23 בנובמבר 1994) היה מחנך ובלשן, חוקר, עורך ומתרגם, בוגר הגימנסיה העברית ירושלים ובית המדרש למורים העברי מיסודו של דוד ילין ומראשוני התשבצאים העברים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וראובן סיוון · ראה עוד »
רפובליקת ויימאר
הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ושאול ליברמן · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ותנ"ך · ראה עוד »
תרגום התנ"ך
#הפניה תרגומי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ותרגום התנ"ך · ראה עוד »
תשט"ו
#הפניה ה'תשט"ו.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ותשט"ו · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ולשוננו · ראה עוד »
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ולשוננו לעם · ראה עוד »
לשונות שמיות
#הפניה שפות שמיות.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ולשונות שמיות · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ולבוב · ראה עוד »
לוי גינצבורג
הרב לואיס לוי בן יצחק גינצבורג או לואיס גינצברג (Louis Ginzberg; 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית – 11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ולוי גינצבורג · ראה עוד »
זאב בן חיים
#הפניה זאב בן-חיים.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וזאב בן חיים · ראה עוד »
זאב בן-חיים
זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וזאב בן-חיים · ראה עוד »
ב"צ לוריא
#הפניה בן-ציון לוריא.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וב"צ לוריא · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וברלין · ראה עוד »
ברוך שוחטמן
ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן, 1890 – כ' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וברוך שוחטמן · ראה עוד »
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וברודי · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ובלשנות · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בווינה
בית המדרש לרבנים בווינה (בגרמנית: Israelitisch-Theologische Lehranstalt תרגום: בית האולפנה הישראלי התאולוגי), היה מוסד להכשרת רבנים וללימוד מדעי הפילוסופיה שהתקיים בווינה אוסטריה, מיום ייסודו ב-15 באוקטובר 1893, ועד לפברואר 1938 עת פלשו הכוחות הנאצים לווינה, והרסו את המוסד.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ובית המדרש לרבנים בווינה · ראה עוד »
בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות
#הפניה בית המדרש הגבוה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ובית המדרש הגבוה ללימודי יהדות · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וגרמנית · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וגרשם שלום · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וגליציה · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וגימנסיה · ראה עוד »
גימנסיה רחביה
#הפניה הגימנסיה העברית רחביה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וגימנסיה רחביה · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ודוקטור · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והעלייה החמישית · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והדאר · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וועד הלשון העברית · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ווינה · ראה עוד »
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ויקיר ירושלים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני וישראל · ראה עוד »
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ויגאל ידין · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
13 בנובמבר
13 בנובמבר הוא היום ה־317 בשנה בלוח הגרגוריאני (318 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו13 בנובמבר · ראה עוד »
17 באוקטובר
17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו17 באוקטובר · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1886 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1905 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1909 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1910 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1918 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1919 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1933 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1934 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1938 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1940 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1959 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1967 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי הרץ טור-סיני ו1973 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נפתלי_הרץ_טור-סיני
