גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
24 יחסים: מסכת עירובין, מסכת תרומות, מסכת ביצה, מחתה, אושה, סנהדרין, עירוב תחומין, קריית טבעון, רבי מאיר, שער העמקים, תקופת בית שני, תקופת המשנה, תקופת התלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, זאב וילנאי, חז"ל, המאה ה-19, הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, התלמוד הבבלי, הגליל התחתון, יצחק גולדהאר, יהודים.
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת תרומות
מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ומסכת תרומות · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: ערדסקין ומסכת ביצה · ראה עוד »
מחתה
מחתה (באמצע), יחד עם כלים נוספים לטיפול בגחלים מַחְתָּה היא כלי המשמש להעברת גחלים או קטורת.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ומחתה · ראה עוד »
אושה
אוּשָׁה הוא קיבוץ בעמק זבולון, מדרום לקריית אתא.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ואושה · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: ערדסקין וסנהדרין · ראה עוד »
עירוב תחומין
עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ועירוב תחומין · ראה עוד »
קריית טבעון
קִרְיַת טִבְעוֹן היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: ערדסקין וקריית טבעון · ראה עוד »
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ורבי מאיר · ראה עוד »
שער העמקים
שַׁעַר הָעֲמָקִים הוא קיבוץ שיתופי בעברו (כיום הקיבוץ מופרט), השייך לזרם התנועה הקיבוצית המאוחדת (בעבר השתייך לקיבוץ הארצי השומר הצעיר).
חָדָשׁ!!: ערדסקין ושער העמקים · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת המשנה
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ותקופת המשנה · ראה עוד »
תקופת התלמוד
#הפניה אמוראים.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ותקופת התלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ותוספתא · ראה עוד »
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
חָדָשׁ!!: ערדסקין וזאב וילנאי · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ערדסקין וחז"ל · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: ערדסקין והמאה ה-19 · ראה עוד »
הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל
#הפניה הקרן לחקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ערדסקין והקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ערדסקין והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הגליל התחתון
ממוזער הר תבור בקעת בית נטופה כרמיאל ובקעת בית כרם ארבל על רקע מצוק הארבל הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ערדסקין והגליל התחתון · ראה עוד »
יצחק גולדהאר
יצחק גולדהאר (1847 – 1925, י"ג באייר ה'תרפ"ה) היה חוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ויצחק גולדהאר · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ערדסקין ויהודים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ערדסקין
