גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
267 יחסים: מן התורה, ממחרת השבת, מאיר ש"ץ, מנחת העומר, מנהג (יהדות), מסכת סופרים, מסכת פסחים, מערבית, מצרים העתיקה, מצה, מצה עשירה, מצוות אכילת מצה, מצוות עשה, מצווה, מקרר, מרדכי ברויאר, מרור, משנה תורה, משה, משולם בן קלונימוס, משיח, משיב הרוח ומוריד הגשם, מתאבן, מלט, מטבח פסח, מזון, מחלוקת, מדברי חכמים, מועצה דתית, מוצרי חלב, מוריד הטל, מוטיב (ספרות ואמנות), מכת בכורות, מכתבי יב, מכירת חמץ, מימונה, אנגלית, אפיקומן, ארמית, אראל סג"ל, ארץ ישראל, ארבע כוסות, ארבעה טורים, אשכנזים, אלעזר בירבי קליר, אלוהים (יהדות), אליעזר מלמד, אליהו, אחרון של פסח, אחרונים, ..., אהרון, אונקלוס, אורח חיים (שולחן ערוך), אוכל נפש, איסור אכילת דם, איסור אכילה, איסור הנאה, אילן ישי, נס, נצרות, נוסח איטליה, נוסח רומניא, נוסח הספרדים, סעודת מצווה, סעודת משיח, סעודה שלישית, ספר תורה, ספירת העומר, סוציאליזם, סוכר, סוכות, סיפור מקראי, סיפור יציאת מצרים, סיום מסכת, עמותה, עמוד האש (יציאת מצרים), עמוד הענן, ערב פסח, עשר מכות מצרים, עשרת הדיברות, עלילת דם, עלייה לרגל (יהדות), עברית, עבודת כפייה, עונת הגשמים, עוני, עירייה, עיבור השנה, פניני הלכה, פסח שני, פרעה (דמות מקראית), פתיתים, פורים, פולין, פוגרום קיילצה, פיוט, צדקה, צופן אתב"ש, ציונות, קמח, קמחא דפסחא, קערת ליל הסדר, קרובה, קריאת התורה, קריאת הלל, קריעת ים סוף, קורבן (יהדות), קורבן פסח, קורבן חגיגה, קורבן העומר, קורבן הפסח, קיצור שולחן ערוך, קיבוץ, קידוש, קיילצה, רמב"ם, ראש השנה, ראשונים, רעב המוני, רש"י, רב, רבנו תם, רומפלנאכט, רווחה, שמעון בן יצחק, שמחת תורה, שמיני עצרת, שאור, שעבוד מצרים, שעות זמניות, שלמה הבבלי, שלמה יוסף זוין, שלוש רגלים, שלושת הרגלים, שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג, שבת, שבת הגדול, שבטי ישראל, שבוע, שבועות, שביעי של פסח, שה, שיר השירים, שירת דוד, שירת הים, תנ"ך, תנור, תנור מיקרוגל, תענית בכורות, תפילת מוסף, תפילת שמונה עשרה, תפילת שבע, תפילת טל, תפילת העמידה, תפילת הגשם, תפילה (יהדות), תפילין, תקופת בית שני, תשעה באב, תחנון, תוספות, תורה, ל"ט אבות מלאכה, לא תרצח, לא בד"ו פסח, לחם, לוח השנה במגילות קומראן, לוח השנה השומרוני, ליל שמורים אותו אל חצה, ליל הסדר, ט"ו באב, ט"ו בניסן, טל, טביעה (אדם), טומאה, זרוע (פסח), זריחה, חמץ, חמדת ימים (ספר), חצות היום (הלכה), חרוסת, חז"ל, חזון העצמות היבשות, חגי ישראל ומועדיו, חוץ לארץ, חורבן בית המקדש, חול המועד, חירות האדם, חילון, בני ברק, בר מצווה, ברכת גבורות, ברכת השנים, ברכות קריאת שמע, ברייתא, בדיקת חמץ, בכור, ביעור חמץ, ביצה מבושלת, בישול, בית אהרן וישראל, בית המקדש, ביטול חמץ, גמרא, גרמניה, גוי, דם, דליה מרקס, ה' באייר, המאה ה-13, המאה ה-16, המחלקה לשירותים חברתיים, הא לחמא עניא, הסנה הבוער, הספרייה הלאומית, הרש"ב, הרבנות הראשית לישראל, הלוח העברי, הלוח הקראי, הלכה, הלכות ליל הסדר, הזמנה לפיוט, הבעל שם טוב, הגדה קיבוצית לפסח, הגדה של פסח, הומניזם, ויליאם טינדייל, כ"א בניסן, כ"ב בניסן, כרפס, כתב יד (העתק), כוסו של אליהו, כיפה (אתר אינטרנט), כיור, י"ד באייר, י"ד בניסן, ים סוף, ים סוף (אתר מקראי), יעקב, יעקב בן אשר, יציאת מצרים, יציאת מצרים במחקר, ירושלים, ישראל דנדרוביץ, ישיבה (אתר אינטרנט), ילדות, יב, יד ושם, יהדות, יהדות אשכנז, יהדות איראן, יהדות ספרד, יהדות פולין, יהדות צפון אפריקה, יהדות קראית, יהדות קווקז, יהדות בבל, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום הכיפורים, יוסף, יוסף תבורי, יין, יין אדום, 1946, 419 לפנה"ס, 7 (מספר). להרחיב מדד (217 יותר) »
מן התורה
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: פסח ומן התורה · ראה עוד »
ממחרת השבת
קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.
חָדָשׁ!!: פסח וממחרת השבת · ראה עוד »
מאיר ש"ץ
קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.
חָדָשׁ!!: פסח ומאיר ש"ץ · ראה עוד »
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: פסח ומנחת העומר · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: פסח ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: פסח ומסכת סופרים · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: פסח ומסכת פסחים · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: פסח ומערבית · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: פסח ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: פסח ומצה · ראה עוד »
מצה עשירה
מצה עשירה הוא מאכל המיוצר מקמח של אחד מחמשת מיני דגן שנילוש ב"מי פירות" (כינוי המתייחס למיצי פירות, כולל שמן, חלב, דבש, ביצים ויין).
חָדָשׁ!!: פסח ומצה עשירה · ראה עוד »
מצוות אכילת מצה
#הפניה אכילת מצה.
חָדָשׁ!!: פסח ומצוות אכילת מצה · ראה עוד »
מצוות עשה
מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.
חָדָשׁ!!: פסח ומצוות עשה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: פסח ומצווה · ראה עוד »
מקרר
מקרר מבפנים מקרר הוא מכשיר העושה שימוש בקירור כדי לסייע בשימור מזון או מוצרים רגישים אחרים.
חָדָשׁ!!: פסח ומקרר · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: פסח ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
מרור
מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.
חָדָשׁ!!: פסח ומרור · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: פסח ומשנה תורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פסח ומשה · ראה עוד »
משולם בן קלונימוס
רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.
חָדָשׁ!!: פסח ומשולם בן קלונימוס · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: פסח ומשיח · ראה עוד »
משיב הרוח ומוריד הגשם
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם (נ"א: הַגָּשֶׁם), המכונה במשנה הזכרת גבורות גשמים, היא משבחי הבורא הנאמרים בימות החורף בתפילת העמידה בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים).
חָדָשׁ!!: פסח ומשיב הרוח ומוריד הגשם · ראה עוד »
מתאבן
יווניים ארגנטינאיים רומניים איטלקיים מְתַאֲבֵן (נגזר מהמילה "תיאבון", כתרגום למילה האנגלית Appetizer; מקובלים גם המונח הצרפתי Hors d'œuvre והמונח האיטלקי Antipasto), מנת פתיחה קטנה בתחילת ארוחה, שנועדה לעורר את התיאבון לקראת עיקר הארוחה.
חָדָשׁ!!: פסח ומתאבן · ראה עוד »
מלט
לבנים. מפעל נשר למלט בנשר המילה מלט משמשת לתאר אבקת צמנט או תערובת של חול, אבקת צמנט ומים; לאחר יישומו הוא מתקשה והופך לקשיח.
חָדָשׁ!!: פסח ומלט · ראה עוד »
מטבח פסח
מטבח פסח הוא מטבח נוסף על המטבח הרגיל המשמש רק לימי חג הפסח.
חָדָשׁ!!: פסח ומטבח פסח · ראה עוד »
מזון
מזון (קרוי גם "אוכל" בשפת היום־היום), הוא חומר הנצרך על ידי בעלי חיים, בני אדם וצמחים, נאכל או נספג על ידי הגוף, על מנת לספק אנרגיה וחומרי צריכה אחרים (כגון חלבונים, מלחים, ויטמינים, שומנים, פחמימות וכו').
חָדָשׁ!!: פסח ומזון · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: פסח ומחלוקת · ראה עוד »
מדברי חכמים
#הפניה דרבנן.
חָדָשׁ!!: פסח ומדברי חכמים · ראה עוד »
מועצה דתית
נשר, שוכן בשכונת תל חנן בניין בית הדין האזורי והמועצה הדתית בשדרות דוד המלך בתל אביב בית המועצה הדתית בגבעתיים מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל.
חָדָשׁ!!: פסח ומועצה דתית · ראה עוד »
מוצרי חלב
מדף מוצרי חלב בסופרמרקט מוצרי חלב הם כלל מוצרי המזון שמרכיבם העיקרי הוא חלב.
חָדָשׁ!!: פסח ומוצרי חלב · ראה עוד »
מוריד הטל
מוֹרִיד הַטַּל (נ"א: הַטָּל; נקראת גם גבורות הטל) היא הזכרה הנאמרת, למנהג רוב העדות, בתפילת שמונה עשרה בימות הקיץ, בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים), ומשבחת את הקב"ה על גבורתו בהורדת הטל לעולם.
חָדָשׁ!!: פסח ומוריד הטל · ראה עוד »
מוטיב (ספרות ואמנות)
מוטיב (בעברית: תֶּנַע) הוא יחידת משמעות (מילה, ביטוי, רעיון, נושא, דמות, חפץ תבנית, רגש, תחושה, בעיה, יסוד), אשר מופיעה מספר פעמים ביצירות אמנות.
חָדָשׁ!!: פסח ומוטיב (ספרות ואמנות) · ראה עוד »
מכת בכורות
מכת בכורות; ציור של לורנס אלמה-טדמה, 1872 מַכַּת בְּכוֹרוֹת היא המכה האחרונה בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.
חָדָשׁ!!: פסח ומכת בכורות · ראה עוד »
מכתבי יב
פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.
חָדָשׁ!!: פסח ומכתבי יב · ראה עוד »
מכירת חמץ
מכירת חמץ היא הליך מכירה פורמלי הנהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.
חָדָשׁ!!: פסח ומכירת חמץ · ראה עוד »
מימונה
טקסט.
חָדָשׁ!!: פסח ומימונה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: פסח ואנגלית · ראה עוד »
אפיקומן
האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).
חָדָשׁ!!: פסח ואפיקומן · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: פסח וארמית · ראה עוד »
אראל סג"ל
משה אראל סג"ל (נולד ב-14 בספטמבר 1970) הוא עיתונאי, סאטיריקן, בעל טור, איש תקשורת, שדרן רדיו, פובליציסט ומוזיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: פסח ואראל סג"ל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: פסח וארץ ישראל · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: פסח וארבע כוסות · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: פסח וארבעה טורים · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: פסח ואשכנזים · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: פסח ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: פסח ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: פסח ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליהו
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.
חָדָשׁ!!: פסח ואליהו · ראה עוד »
אחרון של פסח
#הפניה שביעי של פסח.
חָדָשׁ!!: פסח ואחרון של פסח · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: פסח ואחרונים · ראה עוד »
אהרון
#הפניה אהרן.
חָדָשׁ!!: פסח ואהרון · ראה עוד »
אונקלוס
אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.
חָדָשׁ!!: פסח ואונקלוס · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: פסח ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אוכל נפש
#הפניה מלאכת אוכל נפש.
חָדָשׁ!!: פסח ואוכל נפש · ראה עוד »
איסור אכילת דם
איסור אכילת דם הוא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.
חָדָשׁ!!: פסח ואיסור אכילת דם · ראה עוד »
איסור אכילה
איסור אכילה הוא מושג בהלכה היהודית, לפיו ישנם דברים שאסורים באכילה בלבד, אולם אין עליהם איסור הנאה.
חָדָשׁ!!: פסח ואיסור אכילה · ראה עוד »
איסור הנאה
איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.
חָדָשׁ!!: פסח ואיסור הנאה · ראה עוד »
אילן ישי
חלון אילן ישי המושלם העתיק ביותר מצוי בקתדרלת שארטר, 1145 אילן ישי הוא ביטוי המתייחס לפסוק בספר ישעיהו, שבו תיאור מטפורי של שושלת המשיח: על פי האמונה הנוצרית, הפסוק מתייחס לישו, ולכן מיוצג לעיתים תכופות באמנות, בפרט בזו של תקופת ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: פסח ואילן ישי · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פסח ונצרות · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: פסח ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: פסח ונוסח רומניא · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: פסח ונוסח הספרדים · ראה עוד »
סעודת מצווה
מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.
חָדָשׁ!!: פסח וסעודת מצווה · ראה עוד »
סעודת משיח
סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל).
חָדָשׁ!!: פסח וסעודת משיח · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: פסח וסעודה שלישית · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: פסח וספר תורה · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: פסח וספירת העומר · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: פסח וסוציאליזם · ראה עוד »
סוכר
קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות קצרות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (חד-סוכר ודו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.
חָדָשׁ!!: פסח וסוכר · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: פסח וסוכות · ראה עוד »
סיפור מקראי
#הפניה סיפורי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: פסח וסיפור מקראי · ראה עוד »
סיפור יציאת מצרים
הסיפור הידוע מתוך ההגדה על רבני בני ברק שקיימו את מצוות סיפור יציאת מצרים עד אור הבוקר. אב מלמד את בנו "מה נשתנה הלילה הזה", מתוך הגדת שיק, פולין, 1935סיפור יציאת מצרים הוא מצווה, שלפיה חובה על כל אדם מישראל (גברים, ולפי רוב השיטות בפוסקים אף נשים) לספר בכל שנה בליל ט"ו בניסן (הוא ליל הסדר), את הסיפורים המופיעים במקרא בעניין יציאת מצרים וכן עשר המכות שקדמו ושגרמו לה.
חָדָשׁ!!: פסח וסיפור יציאת מצרים · ראה עוד »
סיום מסכת
נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה.
חָדָשׁ!!: פסח וסיום מסכת · ראה עוד »
עמותה
עמותה בישראל היא סוג של תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים החוברים יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית), ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן.
חָדָשׁ!!: פסח ועמותה · ראה עוד »
עמוד האש (יציאת מצרים)
עמוד האש, איור מאת פיליפ דה ור עמוד האש הוא אחד מהנסים שנעשו לעם ישראל על ידי אלוהים במהלך יציאת מצרים.
חָדָשׁ!!: פסח ועמוד האש (יציאת מצרים) · ראה עוד »
עמוד הענן
גלויה עם תיאור עמוד הענן על פי המסופר בתנ"ך, עמוד הענן היה ענן מיוחד שהיווה שליחו של האלוהים אשר ליווה והדריך את בני ישראל ביציאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: פסח ועמוד הענן · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: פסח וערב פסח · ראה עוד »
עשר מכות מצרים
#הפניה מכות מצרים.
חָדָשׁ!!: פסח ועשר מכות מצרים · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: פסח ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
חָדָשׁ!!: פסח ועלילת דם · ראה עוד »
עלייה לרגל (יהדות)
עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: פסח ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: פסח ועברית · ראה עוד »
עבודת כפייה
על פי הגדרת ארגון העבודה הבינלאומי במונח עבודת כפייה נכללות כל העבודות המתבצעות כתכתיב בעקבות איום בסנקציה.
חָדָשׁ!!: פסח ועבודת כפייה · ראה עוד »
עונת הגשמים
#הפניה העונה הגשומה.
חָדָשׁ!!: פסח ועונת הגשמים · ראה עוד »
עוני
עוני יתומים – תומאס קנינגטון עוני הוא מצב קיומי נתון, אשר בו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת, הכנסה נדרשת ואמצעים חומריים הולמים כדי לקיים את עצמם.
חָדָשׁ!!: פסח ועוני · ראה עוד »
עירייה
בניין עירייה בעיר מייסור, קרנטקה שבהודו, 11/08בניין עיריית מומבאי, 11/08 עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה.
חָדָשׁ!!: פסח ועירייה · ראה עוד »
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
חָדָשׁ!!: פסח ועיבור השנה · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: פסח ופניני הלכה · ראה עוד »
פסח שני
מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.
חָדָשׁ!!: פסח ופסח שני · ראה עוד »
פרעה (דמות מקראית)
#הפניה פרעה#פרעה במקרא.
חָדָשׁ!!: פסח ופרעה (דמות מקראית) · ראה עוד »
פתיתים
פתיתים בצורות שונות פתיתים (מכונים גם "אורז בן-גוריון" או קוסקוס ישראלי מאנגלית: Israeli couscous) הם גרגרים העשויים מרכיבים הדומים לפסטה אך בניגוד לפסטה, עוברים תהליך של אפייה.
חָדָשׁ!!: פסח ופתיתים · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: פסח ופורים · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: פסח ופולין · ראה עוד »
פוגרום קיילצה
הבניין ברחוב פלנטי 7, שבו נטבחו 40 יהודים חלק מהאנדרטה המוצבת בבית הקברות היהודי בעיר האנדרטה החדשה על קבר 42 הנרצחים. כל שהיה ידוע על אחד הקורבנות (האחרון ברשימה) הוא המספר שנתנו לו הנאצים – "B-2969 אושוויץ" פוגרום קְיֶילְצֶה היה פוגרום שאירע בשרידי יהודי פולין ב-ה' בתמוז ה'תש"ו, 4 ביולי 1946, בעיר קיילצה (Kielce) שבפולין, לאחר שנפוצה בעיר עלילת דם נגד יהודים שכביכול השתמשו בדם ילד נוצרי לצורך טקס דתי.
חָדָשׁ!!: פסח ופוגרום קיילצה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: פסח ופיוט · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: פסח וצדקה · ראה עוד »
צופן אתב"ש
צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.
חָדָשׁ!!: פסח וצופן אתב"ש · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פסח וציונות · ראה עוד »
קמח
קמח חיטה וקמח כוסמין מלא קמח תפוחי אדמה קמח אורז לבן קמח הוא אבקה דקה הנוצרת מטחינת רכיבים מסוימים של צמחים לאחר ייבוש או קלייה שלהם.
חָדָשׁ!!: פסח וקמח · ראה עוד »
קמחא דפסחא
חלוקת קמחא דפסחא בניו יורק, 1908 חלוקת קמחא דפסחא בירושלים 2013 בנק מזון קמחא דפסחא בירושלים, 2005 קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים לקראת פסח.
חָדָשׁ!!: פסח וקמחא דפסחא · ראה עוד »
קערת ליל הסדר
מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: פסח וקערת ליל הסדר · ראה עוד »
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: פסח וקרובה · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פסח וקריאת התורה · ראה עוד »
קריאת הלל
#הפניה קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: פסח וקריאת הלל · ראה עוד »
קריעת ים סוף
קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.
חָדָשׁ!!: פסח וקריעת ים סוף · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: פסח וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: פסח וקורבן פסח · ראה עוד »
קורבן חגיגה
#הפניה שלמי חגיגה.
חָדָשׁ!!: פסח וקורבן חגיגה · ראה עוד »
קורבן העומר
#הפניה מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: פסח וקורבן העומר · ראה עוד »
קורבן הפסח
#הפניה קורבן פסח.
חָדָשׁ!!: פסח וקורבן הפסח · ראה עוד »
קיצור שולחן ערוך
קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.
חָדָשׁ!!: פסח וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: פסח וקיבוץ · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: פסח וקידוש · ראה עוד »
קיילצה
מראה כללי של העיר תחנת הרכבתשער בית הקברות היהודי בעיר קְיֶילְצֶה (בפולנית: Kielce; ביידיש: קיעלץ) היא עיר במרכז פולין ובה 204,891 תושבים (2009).
חָדָשׁ!!: פסח וקיילצה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: פסח ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: פסח וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: פסח וראשונים · ראה עוד »
רעב המוני
רעב המוני הוא מחסור במזון שפוקד אוכלוסייה נרחבת, תוך כדי הבאת רבים לידי רעב, תת-תזונה ומגיפות לרוב עד כדי העמדתם בסכנת מוות.
חָדָשׁ!!: פסח ורעב המוני · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: פסח ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: פסח ורבנו תם · ראה עוד »
רומפלנאכט
אילוסטרציה: כלים ששימשו בסדר פסח ובמהלך שבוע החג, יאופסנו במוצאי שביעי של פסח, הרומפלנאכט. רומפלנאכט (בגרמנית וביידיש: Rumpelnacht; בתרגום חופשי: ליל הבלאגן או ליל ההעברה) הוא כינוי בפי חלק מיהודי אשכנז לליל כ"ב בניסן – מוצאי שביעי של פסח בארץ ישראל (או ליל כ"ג בניסן – מוצאי אחרון של פסח בחוץ לארץ).
חָדָשׁ!!: פסח ורומפלנאכט · ראה עוד »
רווחה
פיטר ברויגל, מתוך הסדרה: "שבע המידות הטובות" רווחה הוא מצב שבו יש לאדם כסף די צורכו, בעלות על רכוש, בריאות טובה, אושר, או חלק ממרכיבים אלה.
חָדָשׁ!!: פסח ורווחה · ראה עוד »
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
חָדָשׁ!!: פסח ושמעון בן יצחק · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: פסח ושמחת תורה · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: פסח ושמיני עצרת · ראה עוד »
שאור
#הפניה מחמצת שאור.
חָדָשׁ!!: פסח ושאור · ראה עוד »
שעבוד מצרים
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 שעבוד בני ישראל במצרים הוא כינוי לסיפור המתואר בספר שמות, בתורה שבעל-פה ובספרות האגדה, ובה היו בני ישראל משועבדים למצרים.
חָדָשׁ!!: פסח ושעבוד מצרים · ראה עוד »
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
חָדָשׁ!!: פסח ושעות זמניות · ראה עוד »
שלמה הבבלי
שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי בתחילת תקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: פסח ושלמה הבבלי · ראה עוד »
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: פסח ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: פסח ושלוש רגלים · ראה עוד »
שלושת הרגלים
#הפניה שלוש רגלים.
חָדָשׁ!!: פסח ושלושת הרגלים · ראה עוד »
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג
שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג היא הלכה הקובעת כי יש ללמוד את הלכות הפסח שלושים יום לפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: פסח ושלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: פסח ושבת · ראה עוד »
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: פסח ושבת הגדול · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: פסח ושבטי ישראל · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: פסח ושבוע · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פסח ושבועות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: פסח ושביעי של פסח · ראה עוד »
שה
#הפניה כבש הבית.
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: פסח ושיר השירים · ראה עוד »
שירת דוד
שירת דוד היא שירה המופיעה ב.
חָדָשׁ!!: פסח ושירת דוד · ראה עוד »
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
חָדָשׁ!!: פסח ושירת הים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: פסח ותנ"ך · ראה עוד »
תנור
עץ, באתר ההיסטורי - ביתו של ג'ון דיר, באילינוי, ארצות הברית תנור אפייה ומעליו כיריים כבשן סיד מהתקופה העות'מאנית, באפולוניה תַּנּוּר הוא מכשיר המשמש לחימום, כשבדרך כלל התנורים מתחלקים לאלה המשמשים לחימום של אקלים מקומי, אלה המשמשים בבישול והכנת מזון, ואלה המשמשים בתעשייה.
חָדָשׁ!!: פסח ותנור · ראה עוד »
תנור מיקרוגל
תנור מיקרוגל תנורי מיקרוגל שונים פופקורן שחומם זמן רב מדי במיקרוגל קולות של תנור מיקרוגל תנור מיקְרוֹגַל (ובשפה המדוברת: מיקרוגל, תנור מיקרו או מיקרו) הוא מכשיר חשמל למטבח המייצר קרינה אלקטרומגנטית בתדר מיקרוגל לצורך חימום או בישול מזון.
חָדָשׁ!!: פסח ותנור מיקרוגל · ראה עוד »
תענית בכורות
מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: פסח ותענית בכורות · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: פסח ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: פסח ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תפילת שבע
תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).
חָדָשׁ!!: פסח ותפילת שבע · ראה עוד »
תפילת טל
טל בוקר על דשא תפילת טל (או תיקון הטל על פי הספרדים) היא תפילה או פיוט הנאמר ביום הראשון של חג הפסח בתפילת מוסף, קודם שמתחילים להזכיר טל בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: פסח ותפילת טל · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: פסח ותפילת העמידה · ראה עוד »
תפילת הגשם
#הפניה תפילת גשם.
חָדָשׁ!!: פסח ותפילת הגשם · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: פסח ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: פסח ותפילין · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פסח ותקופת בית שני · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: פסח ותשעה באב · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: פסח ותחנון · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: פסח ותוספות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: פסח ותורה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: פסח ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לא תרצח
לֹא תִרְצָח הוא הדיבר השישי מעשרת הדיברות.
חָדָשׁ!!: פסח ולא תרצח · ראה עוד »
לא בד"ו פסח
#הפניה לא אד"ו ראש#לא בד"ו פסח קטגוריה:פסח.
חָדָשׁ!!: פסח ולא בד"ו פסח · ראה עוד »
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
חָדָשׁ!!: פסח ולחם · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: פסח ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח השנה השומרוני
לוח השנה השומרוני הוא לוח שנה הנוהג בקרב עדת השומרונים.
חָדָשׁ!!: פסח ולוח השנה השומרוני · ראה עוד »
ליל שמורים אותו אל חצה
כתב יד מהמאה ה-13. לכותרות נוספו עיטורים. לֵיל שִׁמּוּרִים אוֹתוֹ אֵל חָצָה הוא פיוט מערבית לערבית של היום הראשון של פסח (ליל הסדר) שמקורו בתקופה הקלאסית של הפיוט (המאה השישית עד המאה השמינית) אך לא ידוע מי מחברו.
חָדָשׁ!!: פסח וליל שמורים אותו אל חצה · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: פסח וליל הסדר · ראה עוד »
ט"ו באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסח וט"ו באב · ראה עוד »
ט"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסח וט"ו בניסן · ראה עוד »
טל
טיפות טל על דשא. טל על רשת קורי עכביש טל הוא משקע מימי המצטבר בעיקר במשך הלילה על גבי עצמים הנמצאים בחוץ באוויר הפתוח.
טביעה (אדם)
משיית גופת חייל רוסי שטבע, פינלנד, 1941 טביעה היא מצב מסכן חיים (או נוטל חיים) עקב שאיפת נוזלים - בדרך כלל מים, שהוא חלק מטביעה בבעלי חיים.
חָדָשׁ!!: פסח וטביעה (אדם) · ראה עוד »
טומאה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: פסח וטומאה · ראה עוד »
זרוע (פסח)
ביצה. זרוע היא חתיכת בשר המונחת בקערת ליל הסדר, לזכר קורבן פסח.
חָדָשׁ!!: פסח וזרוע (פסח) · ראה עוד »
זריחה
זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. הזריחה היא הרגע ביממה שבו ניתן לראות לראשונה את השמש באופק של כדור הארץ בצד מזרח.
חָדָשׁ!!: פסח וזריחה · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: פסח וחמץ · ראה עוד »
חמדת ימים (ספר)
ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).
חָדָשׁ!!: פסח וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »
חצות היום (הלכה)
חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.
חָדָשׁ!!: פסח וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »
חרוסת
תאנים, מיץ תפוזים, יין אדום, צנוברים וקינמון חֲרוֹסֶת, הנמצאת בקערת ליל הסדר, היא מטבל מתוק שבו מטבילים את המרור הנאכל בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: פסח וחרוסת · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: פסח וחז"ל · ראה עוד »
חזון העצמות היבשות
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת תחריט מאת גוסטב דורה פסוק י"ד מהחזון חקוק בשערי יד ושם, בירושלים. חזון העצמות היבשות בציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 לספירה חזון העצמות היבשות הוא פרק נבואה בספר יחזקאל.
חָדָשׁ!!: פסח וחזון העצמות היבשות · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: פסח וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: פסח וחוץ לארץ · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: פסח וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: פסח וחול המועד · ראה עוד »
חירות האדם
פסל החירות בניו יורק נחשב לסמל פופולרי לחירות האדם חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, הקובע כי אין לראות אדם כאמצעי, שאדם אחר רשאי לכפות עליו את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: פסח וחירות האדם · ראה עוד »
חילון
חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.
חָדָשׁ!!: פסח וחילון · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: פסח ובני ברק · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: פסח ובר מצווה · ראה עוד »
ברכת גבורות
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: פסח וברכת גבורות · ראה עוד »
ברכת השנים
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו.
חָדָשׁ!!: פסח וברכת השנים · ראה עוד »
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: פסח וברכות קריאת שמע · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: פסח וברייתא · ראה עוד »
בדיקת חמץ
בדיקת חמץ בדיקת חמץ היא המצווה לחפש את החמץ בערב חג הפסח כדי לבערו מהבית, כפי שנאמר במשנה:.
חָדָשׁ!!: פסח ובדיקת חמץ · ראה עוד »
בכור
הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.
חָדָשׁ!!: פסח ובכור · ראה עוד »
ביעור חמץ
ביעור חמץ בחוצות בני ברק ביעור חמץ הוא חלק ממצוות השבתת חמץ.
חָדָשׁ!!: פסח וביעור חמץ · ראה עוד »
ביצה מבושלת
ביצה מבושלת היא ביצה שבושלה על קליפתה בסיר מים מומלחים.
חָדָשׁ!!: פסח וביצה מבושלת · ראה עוד »
בישול
בישול בציור מ-1485 בישול הוא שם כללי לפעולות עיבוד מזון על ידי חום ממקור חיצוני.
חָדָשׁ!!: פסח ובישול · ראה עוד »
בית אהרן וישראל
#הפניה חסידות קרלין#קובץ בית אהרן וישראל.
חָדָשׁ!!: פסח ובית אהרן וישראל · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: פסח ובית המקדש · ראה עוד »
ביטול חמץ
בדיקת חמץ ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג.
חָדָשׁ!!: פסח וביטול חמץ · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: פסח וגמרא · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: פסח וגרמניה · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: פסח וגוי · ראה עוד »
דם
דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד.
דליה מרקס
כריכת ספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).
חָדָשׁ!!: פסח ודליה מרקס · ראה עוד »
ה' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסח וה' באייר · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: פסח והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: פסח והמאה ה-16 · ראה עוד »
המחלקה לשירותים חברתיים
#הפניה מחלקה לשירותים חברתיים.
חָדָשׁ!!: פסח והמחלקה לשירותים חברתיים · ראה עוד »
הא לחמא עניא
"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: פסח והא לחמא עניא · ראה עוד »
הסנה הבוער
הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר הוא מאורע מקראי שאירע בהר סיני, בו חווה משה התגלות אלוהית מתוך צמח קוצני בשם "סנה", הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף.
חָדָשׁ!!: פסח והסנה הבוער · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: פסח והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הרש"ב
#הפניה שלום דובער שניאורסון.
חָדָשׁ!!: פסח והרש"ב · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: פסח והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: פסח והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הקראי
הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.
חָדָשׁ!!: פסח והלוח הקראי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: פסח והלכה · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: פסח והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: פסח והזמנה לפיוט · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: פסח והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגדה קיבוצית לפסח
שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פסח והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: פסח והגדה של פסח · ראה עוד »
הומניזם
הומניזם (או אֱנוֹשָׁנוּת) היא גישה פילוסופית מוסרית מרכזית ומרובת ענפים, המבוססת על הרצון החופשי של האדם ומדגישה את היותו סוכן מרכזי, המשפיע על הסביבה שלו כאדם יחיד וכקבוצה אנושית.
חָדָשׁ!!: פסח והומניזם · ראה עוד »
ויליאם טינדייל
הדף הראשון של הבשורה על-פי יוחנן מתרגום טינדייל איור הוצאתו להורג מתוך "ספר המרטירים של פוקס" (1563). בפיו תפילה: "אלוהים, פתח את עיני מלך אנגליה" ויליאם טינדייל (באנגלית: William Tyndale; 1494 – 6 באוקטובר 1536) היה מלומד אנגלי, ממובילי הפרוטסטנטים בארצו ומתרגם התנ"ך והברית החדשה לאנגלית.
חָדָשׁ!!: פסח וויליאם טינדייל · ראה עוד »
כ"א בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסח וכ"א בניסן · ראה עוד »
כ"ב בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסח וכ"ב בניסן · ראה עוד »
כרפס
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.
חָדָשׁ!!: פסח וכרפס · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: פסח וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כוסו של אליהו
#הפניה הלכות ליל הסדר#כוס חמישית - כוסו של אליהו.
חָדָשׁ!!: פסח וכוסו של אליהו · ראה עוד »
כיפה (אתר אינטרנט)
כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: פסח וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
כיור
כיור הוא אגן רחיצה או כלי שמטרתו לנקז נוזלים הנשפכים אליו ולפנותם החוצה, על פי רוב, למערכת הביוב או למכל קטן הנמצא מתחתיו.
חָדָשׁ!!: פסח וכיור · ראה עוד »
י"ד באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסח וי"ד באייר · ראה עוד »
י"ד בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: פסח וי"ד בניסן · ראה עוד »
ים סוף
ים סוּף, המכונה גם הַיָּם הָאָדוֹם (בערבית: اَلْبَحْرُ الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי.
חָדָשׁ!!: פסח וים סוף · ראה עוד »
ים סוף (אתר מקראי)
הדלתא המזרחית של הנילוס: על פי חלק ההשערות, זהו ים סוף המקראי ומקומה של קריעת ים סוף יַם סוּף הוא גוף מים גדול (ים או אגם), אותו לפי הסיפור המקראי חצו בני ישראל במהלך יציאת מצרים, בדרכם מארץ גושן לארץ כנען.
חָדָשׁ!!: פסח וים סוף (אתר מקראי) · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: פסח ויעקב · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: פסח ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: פסח ויציאת מצרים · ראה עוד »
יציאת מצרים במחקר
סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.
חָדָשׁ!!: פסח ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: פסח וירושלים · ראה עוד »
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
חָדָשׁ!!: פסח וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: פסח וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
ילדות
פעוט מתגלגל בדשא שתי ילדות אוכלות ילדה על עץ טקסט.
חָדָשׁ!!: פסח וילדות · ראה עוד »
יב
מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (מקופטית: Ⲓⲏⲃ או Ⲉⲓⲏⲃ; בערבית: إلفنتين, אִלְפַנְתִין, מיוונית: Ἐλεφαντίνη, אֱלֶפַנְטִינֵה - אי הפילים) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: פסח ויד ושם · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות איראן
יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות איראן · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות צפון אפריקה
#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות קווקז
#הפניה יהודי ההרים.
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות קווקז · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: פסח ויהדות בבל · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: פסח ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: פסח ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: פסח ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
חָדָשׁ!!: פסח ויוסף · ראה עוד »
יוסף תבורי
יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.
חָדָשׁ!!: פסח ויוסף תבורי · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: פסח ויין · ראה עוד »
יין אדום
כוס יין אדוםיין אדום הוא סוג של יין, אשר מופק מענבים שחורים או אדומים.
חָדָשׁ!!: פסח ויין אדום · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פסח ו1946 · ראה עוד »
419 לפנה"ס
#הפניה410-419 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: פסח ו419 לפנה"ס · ראה עוד »
7 (מספר)
שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.
חָדָשׁ!!: פסח ו7 (מספר) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פסח
