סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קדיש סילמן

מַדָד קדיש סילמן

קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים. [1]

83 יחסים: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, משה בסוק, משה בתיבה (שיר), משורר, מתרגם, מלחמת השפות, מחזה, מורה, מייסדי תל אביב, אחוזת בית, אורי צבי גרינברג, נורית גוברין, ניו יורק פוסט, סופר, עברית, עיתון, ר' בנימין, ראובן סיון, רחוב ליליינבלום, רבי שמעון בר יוחאי, שמואל יוסף עגנון, שם עט, שם שועלים יש, שרגא קדרי, שטעטל, שולמית לסקוב, תרמ"א, תרצ"ח, תרי עשר, תשבץ, תל אביב-יפו, תחדיש, לשכת בונים חופשיים, ליטא, ט' בכסלו, זכויות האישה, חנוכה, חנינא קרצ'בסקי, חיפה, חיים נחמן ביאליק, בלשנות, בוטרימוניס, בית הספר הריאלי, בית הקברות בהר הזיתים, בית הכרם, גצל קרסל, גיל אלדמע, דקדוק, דואר היום, דוד פינסקי, ..., דוד תדהר, המליץ, הארץ, העלייה השנייה, הגרלת המגרשים, הגימנסיה העברית רחביה, הומור, הוצאת דבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ועד הלשון העברית, וילנה, כתב עת, יעקב פיכמן, יעקב גורדין, יפו, ירושלים, ירושלים המחולקת, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), יחיאל יחיאלי, ידידיה אדמון, יהושע ייבין, יידיש, 11 בפברואר, 13 בנובמבר, 1880, 1899, 1903, 1905, 1907, 1909, 1923, 1937, 28 בנובמבר. להרחיב מדד (33 יותר) »

משרד הביטחון - ההוצאה לאור

#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור · ראה עוד »

משה בסוק

משה בָּסוֹק (בכתיב יידי: משה באסאָק; 26 ביולי 1907, ט"ו באב תרס"ז – 19 בפברואר 1966, כ"ט בשבט תשכ"ו) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומשה בסוק · ראה עוד »

משה בתיבה (שיר)

מֹשֶׁה בַּתֵּבָה (ידוע במילותיו הראשונות: דּוּמָם שָׁטָה) הוא שיר ילדים עברי מאת קדיש סילמן.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומשה בתיבה (שיר) · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומשורר · ראה עוד »

מתרגם

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומתרגם · ראה עוד »

מלחמת השפות

ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומלחמת השפות · ראה עוד »

מחזה

המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומחזה · ראה עוד »

מורה

180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומורה · ראה עוד »

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ומייסדי תל אביב · ראה עוד »

אחוזת בית

שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ואחוזת בית · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ונורית גוברין · ראה עוד »

ניו יורק פוסט

ניו יורק פוסט (באנגלית: New York Post) הוא העיתון ה-13 שפורסם בארצות הברית והראשון שפורסם באופן קבוע כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וניו יורק פוסט · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וסופר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ועברית · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ועיתון · ראה עוד »

ר' בנימין

ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ור' בנימין · ראה עוד »

ראובן סיון

#הפניה ראובן סיוון.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וראובן סיון · ראה עוד »

רחוב ליליינבלום

רחוב לילנבלום, 1913 בניין בנק ישראל רחוב ליליינבלום בתל אביב הוא מראשוני הרחובות בעיר זו, והוא קרוי על שמו של משה לייב ליליינבלום.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ורחוב ליליינבלום · ראה עוד »

רבי שמעון בר יוחאי

רבי שמעון בר יוחאי (גם רבי שמעון, ר"ש, בן יוֹחַי; או בקיצור רשב"י, בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם בוצינא קדישא) היה תנא בן הדור הרביעי שפעל במאה ה-2, ותלמידו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ורבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ושם עט · ראה עוד »

שם שועלים יש

שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ הוא שירו של קדיש סילמן.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ושם שועלים יש · ראה עוד »

שרגא קדרי

שרגא קדרי (טפר) (כ' בטבת תרס"ז, 6 בינואר 1907 – י"ב בסיוון תשמ"ב, 3 ביוני 1982) היה סופר עברי, עורך ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ושרגא קדרי · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ושטעטל · ראה עוד »

שולמית לסקוב

שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ושולמית לסקוב · ראה עוד »

תרמ"א

#הפניהה'תרמ"א.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ותרמ"א · ראה עוד »

תרצ"ח

#הפניה ה'תרצ"ח.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ותרצ"ח · ראה עוד »

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ותרי עשר · ראה עוד »

תשבץ

תשבץ רגיל תשבץ בריטי תשבץ אמריקאי תשבץ הוא חידת מילים או מספרים המשתלבים בהצלבה, במאוזן ובמאונך, בתוך תבנית משורטטת של משבצות ריקות, לפי רמזים הניתנים לצד התבנית או בתוכה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ותשבץ · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ותחדיש · ראה עוד »

לשכת בונים חופשיים

לשכת בונים חופשיים או לשכה מסונית היא יחידת המבנה הבסיסית של הבנייה החופשית.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ולשכת בונים חופשיים · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וליטא · ראה עוד »

ט' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' כסלו היא פרשת וישלח, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וט' בכסלו · ראה עוד »

זכויות האישה

צעדה למען זכות בחירה לנשים בניו-יורק, 1912 סופרג'יסטיות אמריקאיות בצעדה חגיגית לכבוד יום פטריק הקדוש, 1921. מעליהן שלט עליו כתוב: "נשיות ללא מורא ועשויה לבלי חת. גזע ללא מורא ועשוי לבלי חת". "הגנה על זכויות האישה", מאת מרי וולסטונקראפט, 1792 זכויות האישה הן זכויות אזרחיות וחירויות בסיסיות של נשים.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וזכויות האישה · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וחנוכה · ראה עוד »

חנינא קרצ'בסקי

חיים בוגרשוב מספיד את קרצ'בסקי בהלווייתו, 1925 לוחית זיכרון לחנינא קרצ'בסקי במקום בו עמד ביתו ברח' משה הס 14 בתל אביב חנינא קַרְצֶ'בְסקי (1877, פטרובקה, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בדצמבר 1925, ג' בטבת תרפ"ו) היה מלחין, מורה ומנצח, מאבות הזמר העברי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וחנינא קרצ'בסקי · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וחיפה · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ובלשנות · ראה עוד »

בוטרימוניס

בוטרימוניס (בליטאית: Butrimonys, בפולנית: Butrymańce, ביידיש: בוטרימאַנץ או באַלטרעמאַנץ) היא עיירה במחוז משנה אליטא במחוז אליטא בדרום ליטא.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ובוטרימוניס · ראה עוד »

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ובית הספר הריאלי · ראה עוד »

בית הקברות בהר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכרם

שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ובית הכרם · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וגצל קרסל · ראה עוד »

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וגיל אלדמע · ראה עוד »

דקדוק

דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ודקדוק · ראה עוד »

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ודואר היום · ראה עוד »

דוד פינסקי

דוד פינסקי (5 באפריל 1872, ט בניסן תרל"ב – 11 באוגוסט 1959, ז' באב תשי"ט) היה מחזאי וסופר יידיש, מגדולי מחזאי היידיש של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ודוד פינסקי · ראה עוד »

דוד תדהר

דוד תדהר (נולד בשם: דוד טודרוסוביץ, 7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה סופר, קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ודוד תדהר · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן והמליץ · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן והארץ · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן והעלייה השנייה · ראה עוד »

הגרלת המגרשים

#הפניה הגרלת המגרשים לאחוזת בית.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן והגרלת המגרשים · ראה עוד »

הגימנסיה העברית רחביה

מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »

הומור

הפסל "צחוק מדהים" בוונקובר, קנדה הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן והומור · ראה עוד »

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן והוצאת דבר · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

ועד הלשון העברית

חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וועד הלשון העברית · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ווילנה · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וכתב עת · ראה עוד »

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ויעקב פיכמן · ראה עוד »

יעקב גורדין

יעקב אפשטיין משנת 1902 יעקב גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; באנגלית: Jacob Gordin; 1 במאי 1853 – 11 ביוני 1909) היה מחזאי יהודי יליד רוסיה, ממייסדי תרבות היידיש ותיאטרון היידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ויעקב גורדין · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וירושלים · ראה עוד »

ירושלים המחולקת

מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וירושלים המחולקת · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)

#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »

יחיאל יחיאלי

יחיאל יחיאלי יחיאל יחיאלי (יחיאלצ'יק) (ד' בשבט תרכ"ו, 20 בינואר 1866, סלונים – כ"ד בחשוון תרצ"ח, 29 באוקטובר 1937, תל אביב) היה מורה ומחנך עברי, ניהל את בית הספר לבנות (נווה צדק) (1937-1918), ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ויחיאל יחיאלי · ראה עוד »

ידידיה אדמון

לוחית זיכרון על ביתו של ידידיה אדמון ברח' מהר"ל 6 בתל אביב ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 2 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן וידידיה אדמון · ראה עוד »

יהושע ייבין

#הפניה יהושע השל ייבין.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ויהושע ייבין · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ויידיש · ראה עוד »

11 בפברואר

11 בפברואר הוא היום ה-42 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו11 בפברואר · ראה עוד »

13 בנובמבר

13 בנובמבר הוא היום ה־317 בשנה בלוח הגרגוריאני (318 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו13 בנובמבר · ראה עוד »

1880

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו1880 · ראה עוד »

1899

אלפרד היצ'קוק.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו1899 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו1905 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו1907 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו1909 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו1923 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו1937 · ראה עוד »

28 בנובמבר

28 בנובמבר הוא היום ה-332 בשנה, בשבוע ה-49 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: קדיש סילמן ו28 בנובמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

קדיש יהודה סילמן.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קדיש_סילמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »