גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
45 יחסים: מאיר צבי פרידלנדר, מסכת אבות, מטרסדורף, מהר"ם שיק, אלול, אב בית דין, אגודת ישראל, אידאולוגיה, סלובקיה, פוסק, צ'כוסלובקיה, קאריי, קאשוי, קרולי, קושיצה, רב, שאלות ותשובות, שנה, שבועות, תרבות, תלמיד, חסידות סיגט, חסידות באבוב, חגי ישראל ומועדיו, חוסט, בית ספר, ביוגרפיה, דת, ה'ת"ש, ה'תרכ"ה, הרב קוק, הלכה, החתן סופר, הגדה של פסח, הונגריה, ולקי מדר, כ"ט בשבט, כ"ו בשבט, יחס החרדים לציונות, יורה דעה, 1865, 1923, 1940, 25 בפברואר, 5 בפברואר.
מאיר צבי פרידלנדר
יעקב מאיר צבי פרידלנדר (נפטר בי"א בחשוון ה'תר"ח, 1847) היה רב אורתודוקסי הונגרי.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ומאיר צבי פרידלנדר · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ומסכת אבות · ראה עוד »
מטרסדורף
#הפניה מטרסבורג.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ומטרסדורף · ראה עוד »
מהר"ם שיק
#הפניה משה שיק.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ומהר"ם שיק · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ואלול · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ואב בית דין · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: שאול בראך ואגודת ישראל · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ואידאולוגיה · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וסלובקיה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ופוסק · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
קאריי
קאריי (ברומנית: Carei או Careii Mari; בהונגרית: Nagykároly נאג' קארוי; בגרמנית: Grosskarol או Großkarl; ביידיש: קראָלי, קרולע או קרולי) היא עיר במחוז סאטו מארה, בחבל פרטיום, בימינו טרנסילבניה (במובן הרחב), כיום בצפון-מערב רומניה סמוך לגבול עם הונגריה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וקאריי · ראה עוד »
קאשוי
#הפניה קושיצה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וקאשוי · ראה עוד »
קרולי
#הפניה קאריי.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וקרולי · ראה עוד »
קושיצה
קוֹשִׁיצֶה (סלובקית: Košice, הונגרית: Kassa, במקורות יהודיים: קאשוי), בירת המחוז הדרומי של מזרח סלובקיה, מחוז קושיצה, והעיר השנייה בגודלה בסלובקיה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וקושיצה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ורב · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שנה
שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ושנה · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ושבועות · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ותרבות · ראה עוד »
תלמיד
כיתה א' משנת 1954 תלמידת בית ספר בהודו תלמיד הוא אדם שלומד, בין אם זה נעשה בעזרת מורים או חונכים ובין אם זה נעשה באופן עצמאי, כלומר באופן אוטודידקטי.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ותלמיד · ראה עוד »
חסידות סיגט
חסידות סיגט (בכתיב היידי נכתב "סיגעט" או "סיגוט") היא חצר חסידית שנוסדה במחצית השנייה של המאה ה-19 בגליציה ובהונגריה, והייתה בעלת השפעה רבה במזרח הונגריה עד שנות השואה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וחסידות סיגט · ראה עוד »
חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וחסידות באבוב · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חוסט
חוסט או הוסט (באוקראינית, ברוסית וברוסינית: Хуст; ברומנית: Hust; בסלובקית: Chust; בהונגרית: Huszt; ביידיש: חוסט, קרי "חֱסט") היא עיר היושבת ליד הנהר חוסטץ במחוז זקרפטיה שבאוקראינה המערבית.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וחוסט · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ובית ספר · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: שאול בראך וביוגרפיה · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ודת · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תרכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וה'תרכ"ה · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: שאול בראך והרב קוק · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך והלכה · ראה עוד »
החתן סופר
#הפניה שמואל ארנפלד.
חָדָשׁ!!: שאול בראך והחתן סופר · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: שאול בראך והגדה של פסח · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך והונגריה · ראה עוד »
ולקי מדר
ולקי מדר (בסלובקית: Veľký Meder; בהונגרית: Nagymegyer, נאג'מגייר; ביידיש: מאַגענדאָרף; בין השנים 1948–1995 נקראה צ'אלובו (Čalovo)), היא עיירה בדרום-מערב סלובקיה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וולקי מדר · ראה עוד »
כ"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וכ"ט בשבט · ראה עוד »
כ"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו שבט היא פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: שאול בראך וכ"ו בשבט · ראה עוד »
יחס החרדים לציונות
יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ויורה דעה · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ו1865 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ו1923 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ו1940 · ראה עוד »
25 בפברואר
25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ו25 בפברואר · ראה עוד »
5 בפברואר
5 בפברואר הוא היום ה-36 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שאול בראך ו5 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שאול_בראך
