גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
107 יחסים: HebrewBooks, ממואר, מאלין, מאזנים (כתב עת), מנחם נחום מצ'רנוביל, מפעל חיים, מרטין בובר, מלחמת העולם הראשונה, מלב"ד, מדעי היהדות, מונוגרפיה, מיסטיקה יהודית, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אנציקלופדיה יודאיקה, ארכיון האינטרנט, אריגה, אגודת הסופרים, אדמו"ר, אוניברסיטת פרנקפורט, אוניברסיטת ציריך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת ברן, אוניברסיטת ברלין, אוקראינה, אודסה, נ' טברסקי, נחום טברסקי, ספר יובל, ספרות תורנית, סרטן (מחלה), עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי), עמנואל בן-גריון, עמנואל בן-גוריון, עיריית תל אביב, פרס ביאליק, פילוסופיה, צ'רנוביל, רמח"ל, רוסית, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שלמה לוריא, שבתאי דון-יחיא, שבחי הבעש"ט, שווייץ, תרנ"א, תרנ"ח, תרנ"ב, תרס"ז, תרס"ח, תרפ"ח, ..., תרפ"ג, תרצ"א, תרצ"ט, תרל"א, תש"ח, תשכ"א, תשי"ז, תל אביב-יפו, חיים ויטאל, ברדיצ'ב, בית הקברות טרומפלדור, גרשם שלום, גליונות, גזבר, דר יודה, דבר (עיתון), דביר (הוצאת ספרים), דוקטור, דיסרטציה, המליץ, האר"י, האשכול, האימפריה הרוסית, העלייה החמישית, העולם, הצפירה, הצופה, הקונגרס הציוני, החסידות, הבעל שם טוב, הדאר, הוצאת שטיבל, הוצאת שוקן, הוצאת תושיה, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, כ"ד באייר, י' באלול, יעקב פיכמן, יצחק למדן, ישראל כהן (סופר), יידישה רונדשאו, 1871, 1881, 1893, 1896, 1907, 1912, 1915, 1921, 1939, 1947, 1948, 1957, 1961, 25 במאי, 27 באוגוסט. להרחיב מדד (57 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וHebrewBooks · ראה עוד »
ממואר
#הפניה ספר זיכרונות.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וממואר · ראה עוד »
מאלין
מאלין (באוקראינית: Малин) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומאלין · ראה עוד »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מנחם נחום מצ'רנוביל
רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »
מפעל חיים
מפעל חיים הוא פועלו המצטבר של אדם בחייו.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומפעל חיים · ראה עוד »
מרטין בובר
מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומרטין בובר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלב"ד
#הפניה מביא לבית הדפוס.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומלב"ד · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומדעי היהדות · ראה עוד »
מונוגרפיה
מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומונוגרפיה · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »
אנציקלופדיה יודאיקה
אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אריגה
סרטונים הדגמת אריגה בנול עתיק, מוזיאון האריגה, ליידן, הולנד - וידאו אריגה מסורתית בגווטמאלה נול אריגה אריגה מסורתית בהודו אריגה בנול על ידי חברת מושב פורת אֲרִיגָה היא אמנות טקסטיל ומלאכת יד עתיקה, שבה הופכים חוטים או סיבים ליריעת בד על ידי שילוב חוטי ערב לתוך חוטי השתי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואריגה · ראה עוד »
אגודת הסופרים
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואגודת הסופרים · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואדמו"ר · ראה עוד »
אוניברסיטת פרנקפורט
#הפניה אוניברסיטת גתה בפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואוניברסיטת פרנקפורט · ראה עוד »
אוניברסיטת ציריך
קמפוס "אירכל" (Irchel) של אוניברסיטת ציריך אוניברסיטת ציריך (בגרמנית Universität Zürich, בראשי תיבות UZH),ממוקמת בעיר ציריך, היא האוניברסיטה הגדולה בשווייץ עם 26,000 סטודנטים.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואוניברסיטת ציריך · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אוניברסיטת ברן
אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואוניברסיטת ברן · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואוקראינה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ואודסה · ראה עוד »
נ' טברסקי
#הפניה נחום טברסקי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ונ' טברסקי · ראה עוד »
נחום טברסקי
נחום טְבֶרְסקי (ט"ו בחשוון תרמ"ה, 3 בנובמבר 1884, סְקְוִוירַה, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 10 באוקטובר 1953, תל אביב) היה איש העלייה השנייה, פעיל ציוני במולדובה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ומו"ל ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ונחום טברסקי · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וספר יובל · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וספרות תורנית · ראה עוד »
סרטן (מחלה)
תמותת גברים מסוגי סרטן שוניםתמונה להחלפה תמותת נשים מסוגי סרטן שוניםתמונה להחלפה סרטן הוא שם כללי למחלות שונות שבהן תאי הגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וסרטן (מחלה) · ראה עוד »
עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי)
עמנואל בִּן גָּרְיוֹן (כ"ג בסיוון תרס"ג, 18 ביוני 1903 – י"ג בסיוון תשמ"ז, 10 ביוני 1987) היה סופר ומבקר ספרות, בנו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ועמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי) · ראה עוד »
עמנואל בן-גריון
#הפניה עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי).
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ועמנואל בן-גריון · ראה עוד »
עמנואל בן-גוריון
עמנואל בן-גוריון (תרע"ט, 1919 – ט"ו בניסן תשמ"ב, 8 באפריל 1982) היה סופר עברי ומומחה לתעופה, פרסם ספרי תעופה פופולריים.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ועמנואל בן-גוריון · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ועיריית תל אביב · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ופרס ביאליק · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ופילוסופיה · ראה עוד »
צ'רנוביל
צֶ'רְנוֹבִּיל (באוקראינית: Чорно́биль - "צ'וֹֹרְנוֹבִּיל"; ברוסית: Черно́быль - "צֶ'רְנוֹבִּיל") היא עיר במחוז קייב (קייבסקאיה אובלסט) שבצפון אוקראינה, בסמוך לגבול עם בלארוס.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וצ'רנוביל · ראה עוד »
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ורמח"ל · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ורוסית · ראה עוד »
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ושלמה לוריא · ראה עוד »
שבתאי דון-יחיא
#הפניה שבתי דון-יחייא.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ושבתאי דון-יחיא · ראה עוד »
שבחי הבעש"ט
שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ושווייץ · ראה עוד »
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרנ"א · ראה עוד »
תרנ"ח
#הפניה ה'תרנ"ח.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרנ"ח · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרנ"ב · ראה עוד »
תרס"ז
#הפניה ה'תרס"ז.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרס"ז · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרס"ח · ראה עוד »
תרפ"ח
#הפניה ה'תרפ"ח.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרפ"ח · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרפ"ג · ראה עוד »
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרצ"א · ראה עוד »
תרצ"ט
#הפניה ה'תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרצ"ט · ראה עוד »
תרל"א
#הפניה ה'תרל"א.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותרל"א · ראה עוד »
תש"ח
#הפניה ה'תש"ח.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותש"ח · ראה עוד »
תשכ"א
#הפניה ה'תשכ"א.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותשכ"א · ראה עוד »
תשי"ז
#הפניה ה'תשי"ז.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותשי"ז · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וחיים ויטאל · ראה עוד »
ברדיצ'ב
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וברדיצ'ב · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וגרשם שלום · ראה עוד »
גליונות
"גִליונות" היה ירחון ספרותי עברי, בעריכת המשורר והעורך יצחק למדן.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וגליונות · ראה עוד »
גזבר
גזבר הוא אדם המנהל את ענייניו הכספיים של ארגון.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וגזבר · ראה עוד »
דר יודה
#הפניה Der Jude.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ודר יודה · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ודוקטור · ראה עוד »
דיסרטציה
#הפניה תזה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ודיסרטציה · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והמליץ · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והאר"י · ראה עוד »
האשכול
#הפניה האשכול (אנציקלופדיה).
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והאשכול · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והעלייה החמישית · ראה עוד »
העולם
"הגולה הכחולה", תצלום לווין מפורסם של כדור הארץ שצולם ב-7 בדצמבר 1972 על ידי הצוות של חללית אפולו 17 שטס לכיוון הירח. הָעוֹלָם הוא שם לתיאור הציוויליזציה האנושית, וספציפית — ההתנסויות, המצב וההיסטוריה של בני האדם על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והעולם · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והצפירה · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והצופה · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והקונגרס הציוני · ראה עוד »
החסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והחסידות · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והבעל שם טוב · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והדאר · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והוצאת שוקן · ראה עוד »
הוצאת תושיה
חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והוצאת תושיה · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
כ"ד באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וכ"ד באייר · ראה עוד »
י' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וי' באלול · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יצחק למדן
יצחק למדן (צולם לפני 1945) יצחק למדן (ה' בכסלו ה'תרנ"ח, 7 בנובמבר 1897 – כ"א בחשוון ה'תשט"ו, 17 בנובמבר 1954) היה משורר, מתרגם עורך ופובליציסט עברי זוכה פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ויצחק למדן · ראה עוד »
ישראל כהן (סופר)
ריינס 54 בתל אביב ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי וישראל כהן (סופר) · ראה עוד »
יידישה רונדשאו
שער ה"יידישה רונדשאו" משנת 1927 ובו מאמר לציון פטירתו של אחד העם מכירת "יידישה רונדשאו" בברלין (1934) יידישֶה רוּנְדְשַאוּ (בגרמנית: Jüdische Rundschau) היה עיתון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בין 1902 עד סגירתו ב-1938 בברלין, והיה השבועון היהודי-גרמני בעל התפוצה הרחבה ביותר.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ויידישה רונדשאו · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1871 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1881 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1893 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1896 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1907 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1912 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1915 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1921 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1939 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1947 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1948 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1957 · ראה עוד »
1961
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו1961 · ראה עוד »
25 במאי
25 במאי הוא היום ה-145 בשנה (146 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו25 במאי · ראה עוד »
27 באוגוסט
27 באוגוסט הוא היום ה-239 בשנה בלוח הגרגוריאני (240 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שמואל אבא הורודצקי ו27 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_אבא_הורודצקי
