דמיון בין 1956 במדע ופרס נובל לפיזיקה
1956 במדע ופרס נובל לפיזיקה יש להם 16 דברים במשותף (ביוניונפדיה): IBM, מטען חשמלי, מוליך למחצה, נאס"א, נייטרינו, פרס נובל, פרדריק ריינס, רדיואקטיביות, לפטון, לב לנדאו, טרנזיסטור, חלקיק אלמנטרי, ג'ון ברדין, המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, וולטר בראטיין, ויליאם שוקלי.
IBM
ניו יורק לוח הבקרה של מחשב Main-Frame מדגם 65 של מערכת/360 מקלדת וראש בעברית IBM קורפוריישן (ראשי התיבות של "International Business Machines") הוא תאגיד רב-לאומי אמריקאי, שמרכזו במדינת ניו יורק, והוא מהווה את אחד התאגידים הגדולים והוותיקים בעולם המחשוב, ובמשך שנים רבות היה הגדול בתחום זה.
1956 במדע וIBM · IBM ופרס נובל לפיזיקה ·
מטען חשמלי
180x180px 180x180px מִטְעָן חשמלי הוא תכונה פיזיקלית של חומר, הגורמת לאינטראקציה אלקטרומגנטית עם מטענים אחרים או עם מקורות יוצרי שדה.
1956 במדע ומטען חשמלי · מטען חשמלי ופרס נובל לפיזיקה ·
מוליך למחצה
צורן (סיליקון) מוליך למחצה (בקיצור לעיתים: מל"מ; באנגלית: Semiconductor) הוא חומר אשר תכונות ההולכה החשמלית שלו נמצאות בתחום הרחב שבין תכונותיהם של חומרים מוליכים לבין אלה של חומרים מבודדים.
1956 במדע ומוליך למחצה · מוליך למחצה ופרס נובל לפיזיקה ·
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
1956 במדע ונאס"א · נאס"א ופרס נובל לפיזיקה ·
נייטרינו
נֵייטְרִינוֹ או ניוטרינו (Neutrino, באיטלקית: "נייטרון קטן") הוא חלקיק יסודי פרמיוני, המהווה לפטון נטול מטען חשמלי.
1956 במדע ונייטרינו · נייטרינו ופרס נובל לפיזיקה ·
פרס נובל
פְּרַס נוֹבֶּל (במלרע; בשוודית: Nobelpriset, בנורווגית: Nobelprisen) הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה.
1956 במדע ופרס נובל · פרס נובל ופרס נובל לפיזיקה ·
פרדריק ריינס
פרדריק ריינס (באנגלית: Frederick Reines) היה פיזיקאי אמריקאי יהודי, שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1995.
1956 במדע ופרדריק ריינס · פרדריק ריינס ופרס נובל לפיזיקה ·
רדיואקטיביות
סמל אזהרה לחומר רדיואקטיבי רדיואקטיביות היא פליטה של חלקיקים מגרעין אטום.
1956 במדע ורדיואקטיביות · פרס נובל לפיזיקה ורדיואקטיביות ·
לפטון
הלפטונים (מיוונית: "לפטוס" - "קל", בניגוד להאדרון - "כבד") הם קבוצה של חלקיקי יסוד בעלי ספין חצי שלם, כלומר פרמיונים, אשר אינם מגיבים לכוח החזק.
1956 במדע ולפטון · לפטון ופרס נובל לפיזיקה ·
לב לנדאו
לב דווידוביץ' לנדאו (22 בינואר 1908 – 1 באפריל 1968) היה פיזיקאי יהודי-סובייטי, מבכירי הפיזיקאים התאורטיים של המאה ה-20.
1956 במדע ולב לנדאו · לב לנדאו ופרס נובל לפיזיקה ·
טרנזיסטור
טרנזיסטורים סימול טרנזיסטורים במעגל חשמלי טרנזיסטור (באנגלית: Transistor, הלחם בסיסים של Transfer-Resistor, או קיצור של Trans-Resistor) הוא רכיב אלקטרוני בעל שלושה הדקים הבנוי מחומר מוליך למחצה ומשמש למגוון רחב מאוד של מטרות.
1956 במדע וטרנזיסטור · טרנזיסטור ופרס נובל לפיזיקה ·
חלקיק אלמנטרי
#הפניה חלקיק יסודי.
1956 במדע וחלקיק אלמנטרי · חלקיק אלמנטרי ופרס נובל לפיזיקה ·
ג'ון ברדין
ג'ון ברדין (באנגלית: John Bardeen; 23 במאי 1908 – 30 בינואר 1991) היה פיזיקאי אמריקאי, וחתן שני פרסי נובל בפיזיקה, לשנים 1956 ו-1972.
1956 במדע וג'ון ברדין · ג'ון ברדין ופרס נובל לפיזיקה ·
המעבדה הלאומית לורנס ברקלי
המעבדה הלאומית לורנס ברקלי (באנגלית: Lawrence Berkeley National Laboratory ובקיצור LBNL, אבל לפעמים ידועה גם כ-Berkeley Lab או LBL) היא מעבדה לאומית אמריקנית המופעלת בידי אוניברסיטת קליפורניה, ונמצאת בסמוך לקמפוס האוניברסיטה בברקלי.
1956 במדע והמעבדה הלאומית לורנס ברקלי · המעבדה הלאומית לורנס ברקלי ופרס נובל לפיזיקה ·
וולטר בראטיין
וולטר האוזר בראטיין (באנגלית: Walter Houser Brattain; 10 בפברואר 1902, שיאמן, פוג'יין – 13 באוקטובר 1987, סיאטל, וושינגטון) היה פיזיקאי יישומי אשר עבד במעבדות בל, שם המציא יחד עם ג'ון ברדין את טרנזיסטור המגע הנקודתי, הטרנזיסטור הראשון, בדצמבר 1947.
1956 במדע ווולטר בראטיין · וולטר בראטיין ופרס נובל לפיזיקה ·
ויליאם שוקלי
ויליאם בראדפורד שוקלי (באנגלית: William Bradford Shockley; 13 בפברואר 1910 – 12 באוגוסט 1989) היה פיזיקאי, ממציא, וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1956.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה 1956 במדע ופרס נובל לפיזיקה
- מה יש להם במשותף 1956 במדע ופרס נובל לפיזיקה
- דמיון בין 1956 במדע ופרס נובל לפיזיקה
השוואה בין 1956 במדע ופרס נובל לפיזיקה
יש 1956 במדע 140 יחסים. יש 1956 במדע 596. כפי שיש להם במשותף 16, מדד הדמיון הוא = 16 / (140 + 596).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין 1956 במדע ופרס נובל לפיזיקה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: