גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
30 יחסים: מנזר, מצרית, משה, מדרש שם, מורפולוגיה (בלשנות), מילה (בלשנות), אטימולוגיה, נזיר, סמנטיקה, עברית, פקיד, צורת מקור, ראשי תיבות בדיעבד, שמות, שם המעיד על בעליו, תנ"ך, תיקון יתר, לטינית, בלשנות היסטורית, בבל, גזירה לאחור, גד בן-עמי צרפתי, ה"א הידיעה, האקדמיה ללשון העברית, הנץ החמה, הגייה, הידמות, ויקרא רבא, יצחק פרץ (בלשן), יום הנף.
מנזר
חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ומנזר · ראה עוד »
מצרית
פפירוס אברס הכתוב בכתב היראטי (1550 לפנה"ס בקירוב) השפה המצרית היא שפה אפרו-אסיאתית אשר דוברה במצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ומצרית · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ומשה · ראה עוד »
מדרש שם
מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ומדרש שם · ראה עוד »
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ומילה (בלשנות) · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ואטימולוגיה · ראה עוד »
נזיר
מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ונזיר · ראה עוד »
סמנטיקה
סמנטיקה (מיוונית: Σημαντικός) היא חקר המשמעות.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית וסמנטיקה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ועברית · ראה עוד »
פקיד
פקיד הוא תוארו של מי שמחזיק במשרה הכרוכה בביצוע משימות משרדיות או הקשורות במכירות או קניינות.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ופקיד · ראה עוד »
צורת מקור
#הפניה שם הפועל.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית וצורת מקור · ראה עוד »
ראשי תיבות בדיעבד
ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים רבות לאחר שנוצרה.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית וראשי תיבות בדיעבד · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ושמות · ראה עוד »
שם המעיד על בעליו
שֵׁם המעיד על בעליו הוא שם של אדם או מקום אשר – בהתאם לכלל (והמקבילה הלטינית: nomen est omen.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ושם המעיד על בעליו · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ותנ"ך · ראה עוד »
תיקון יתר
בבלשנות, תיקון יתר (בלעז: הִיפֶּרְקוֹרֶקְצִיָּה) הוא מבע שגוי לעומת השפה התקנית, שנוצר תוך ניסיון להימנע משגיאה נפוצה אחרת.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ותיקון יתר · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ולטינית · ראה עוד »
בלשנות היסטורית
בלשנות היסטורית (הקרויה גם בלשנות דיאכרונית) היא המחקר של הדרכים שבהן השפות משתנות במשך הזמן, על ידי בחינה של שפות שדומות אחת לשנייה בתחומים שונים כמו מורפולוגיה, תחביר, וכן מטקסטים עתיקים שנשמרו.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ובלשנות היסטורית · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ובבל · ראה עוד »
גזירה לאחור
גזירה לאחור, תצורה לאחור, או בנייה לאחור (באנגלית: Back-formation) היא תהליך מורפולוגי של יצירת לקסמה חדשה ("מילה" חדשה) באמצעות סילוקן של מוספיות ממשיות או משוערות.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית וגזירה לאחור · ראה עוד »
גד בן-עמי צרפתי
גד בן-עמי צרפתי (ט' בחשוון ה'תרע"ז, 5 בנובמבר 1916 - ל' בכסלו ה'תשס"ו, 30 בדצמבר 2005) היה בלשן וחוקר העברית, חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית וגד בן-עמי צרפתי · ראה עוד »
ה"א הידיעה
בדקדוק של השפה העברית, ה"א הידיעה או ה"א היידוע היא האות ה' כאשר היא משמשת כתווית יידוע לשם עצם או לשם תואר.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית וה"א הידיעה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הנץ החמה
הנץ החמה בים המלח. הָנֵץ הַחַמָּה הוא ציון זמן בהלכה לרגע שבו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית והנץ החמה · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית והגייה · ראה עוד »
הידמות
בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית והידמות · ראה עוד »
ויקרא רבא
#הפניה ויקרא רבה.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית וויקרא רבא · ראה עוד »
יצחק פרץ (בלשן)
פרופ' יצחק (אַיזיק) פרץ (פרציקוביץ) (Aizik Percikovic) (8 במאי 1899 – 6 באפריל 1967; כ"ח אייר תרנ"ט – כ"ה באדר ב' תשכ"ז) היה בלשן ומורה בתחום השפה העברית יליד לטביה.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ויצחק פרץ (בלשן) · ראה עוד »
יום הנף
#הפניה מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: אטימולוגיה עממית ויום הנף · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אטימולוגיה_עממית
