סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

א' באדר

מַדָד א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה. [1]

163 יחסים: מקור ברוך (קיבוץ), מקובל, מרא דאתרא, מרדכי אלישברג, משרד הביטחון, משה ארנס, משורר, מתמטיקאי, מחצית השקל, מחזאי, מורה, אמריקאי, אמיר דרורי, אמיל זולא, אנטישמיות, אסטרולוגיה, ארתור מילר, אריאל שרון, אריה סתיו, אב"ד, אברהם אבן עזרא, אברהם שמואל בנימין סופר, אגד, אדמו"ר, אדר, אדר א', אדר ב', אוטובוס, איטליה, נאפולי, נפתלי הרץ וייזל, נפוליאון, נצרות, נתיב (כתב עת), סעדיה בן אור, סופר, עמנואל חי ריקי, עלילת דמשק, עלייה לארץ ישראל, עזריה פיגו, עברית, עידן עמדי, פרשן מקרא, פרשני המקרא, פרשת משפטים, פרשת פקודי, פרשת תרומה, פרשת דרייפוס, פרשת השבוע, פרשת ויקרא, ..., פליטי השואה, פוסק, פורים שני, פילוסוף, פיגוע התאבדות, צרפת, צבא ההגנה לישראל, ציונות דתית, קרקוב, קורבן (יהדות), ראש ממשלת ישראל, ראש המטה הכללי, רענן כהן, רשות העתיקות, רב, שמואל בן יוסף, שנת זחא, שנת זחג, שנת השג, שפתי כהן, שר, שר בלי תיק, שבת, שבתי כהן, שולחן ערוך, תנועת ההשכלה היהודית, ל' בשבט, זמר, חסידות אפטא-זינקוב, חסידות גורליץ, חז"ל, חבר הכנסת, חובבי ציון, חיפה, חיל התותחנים הישראלי, חיים הלברשטאם, ב' באדר, בן ציון נסים פרדס, באוסקה, בר מצווה, ברטיסלאבה, ברוך הלברשטאם, בלשנות, בית המקדש, ד'תתקכ"ז, ד'תתקכ"ד, דרשן, ה'שפ"ב, ה'של"ט, ה'ת"ס, ה'ת"ר, ה'ת"ז, ה'ת"ד, ה'תפ"ו, ה'תק"ג, ה'תקס"ז, ה'תקס"ה, ה'תקע"ז, ה'תקע"ה, ה'תקפ"ט, ה'תר"ן, ה'תרנ"ח, ה'תרס"ה, ה'תרס"ו, ה'תרע"ד, ה'תרע"ו, ה'תרפ"ב, ה'תרצ"ט, ה'תרצ"ז, ה'תרל"ב, ה'תרט"ו, ה'תרכ"א, ה'תרכ"ב, ה'תש"א, ה'תש"ח, ה'תש"ג, ה'תש"ה, ה'תש"ו, ה'תשמ"ח, ה'תשמ"ג, ה'תשנ"ו, ה'תשס"ג, ה'תשס"ה, ה'תשי"ז, ה'תכ"ג, הנרייטה סאלד, הסנהדרין של פריז, העבודה, הפיגוע בקו 37, הלוח העברי, החת"ם סופר, ההסתדרות הציונית הדסה, ועדת כהן, כפר דייגים, כתב סופר, כתב עת, כלאיים, י"ט בטבת, י"ח בכסלו, יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב), יצחק רבין, ירושלים, ישראל, ישראל קסטנר, ישיבת פרשבורג, יהדות איטליה, יהדות פיזה, יהדות תימן, יהדות ונציה, יהודה אטלס, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף ויתקין, 7 בפברואר. להרחיב מדד (113 יותר) »

מקור ברוך (קיבוץ)

קיבוץ מקור ברוך הוקם במרץ 1946 כמקום הכשרה לפליטי השואה לפני עלייתם לארץ ישראל, בכפר דייגים קטן בשם באקולי ליד נאפולי באיטליה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומקור ברוך (קיבוץ) · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומקובל · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומרא דאתרא · ראה עוד »

מרדכי אלישברג

#הפניה מרדכי אליאשברג.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומרדכי אלישברג · ראה עוד »

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומשרד הביטחון · ראה עוד »

משה ארנס

משה (מישה) ארנס (27 בדצמבר 1925, י' בטבת תרפ"ו – 7 בינואר 2019, א' בשבט תשע"ט) היה מהנדס אווירונאוטיקה ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומשה ארנס · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומשורר · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומתמטיקאי · ראה עוד »

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומחצית השקל · ראה עוד »

מחזאי

מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומחזאי · ראה עוד »

מורה

180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ומורה · ראה עוד »

אמריקאי

#הפניה אמריקאים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואמריקאי · ראה עוד »

אמיר דרורי

אמיר דרורי (5 באוגוסט 1937 – 12 במרץ 2005) היה אלוף בצה"ל, ראש אג"ם, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואמיר דרורי · ראה עוד »

אמיל זולא

זולא בסביבות 1896 אמיל זולא (בצרפתית: Émile Zola ובשמו המלא Émile Édouard Charles Antoine Zola; 2 באפריל 1840 – 29 בספטמבר 1902) היה כותב רומנים, מחזאי, לבריתן, פובליציסט וצלם צרפתי, הסופר המובהק ביותר בזרם הנטורליזם, דמות בולטת בתהליך הליברליזציה הפוליטית של צרפת.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואמיל זולא · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואנטישמיות · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואסטרולוגיה · ראה עוד »

ארתור מילר

ארתור אשר מילר (באנגלית: Arthur Asher Miller; 17 באוקטובר 1915 − 10 בפברואר 2005) היה מחזאי ותסריטאי יהודי-אמריקאי, מגדולי המחזאים בארצות הברית בכל הזמנים, חתן פרס פוליצר למחזאות (1949) ופרס הרצאת ג'פרסון (2001).

חָדָשׁ!!: א' באדר וארתור מילר · ראה עוד »

אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (26 בפברואר 1928, ה' באדר ה'תרפ"ח – 11 בינואר 2014, י' בשבט ה'תשע"ד) היה ראש ממשלת ישראל ה-11 בין השנים 2001–2006, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד, מייסד ויושב ראש מפלגת קדימה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואריאל שרון · ראה עוד »

אריה סתיו

אריה סתיו (נולד ב-20 בפברואר 1939 באוקראינה) הוא פובליציסט, מתרגם שירה ומשורר ישראלי, עורך כתב-העת "נתיב".

חָדָשׁ!!: א' באדר ואריה סתיו · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואב"ד · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם שמואל בנימין סופר

הכתב סופר המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואברהם שמואל בנימין סופר · ראה עוד »

אגד

"אגד חברה לתחבורה בע"מ" (לשעבר: "אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ") המוכרת בשמה "אגד" היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואגד · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואדמו"ר · ראה עוד »

אדר

אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואדר · ראה עוד »

אדר א'

אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואדר א' · ראה עוד »

אדר ב'

#הפניה אדר.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואדר ב' · ראה עוד »

אוטובוס

טקסט.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואוטובוס · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ואיטליה · ראה עוד »

נאפולי

נַאפּוֹלִי (באיטלקית: בנפוליטנית: Napule) היא עיר ראשית בדרום איטליה ועיר הבירה של פרובינציית נאפולי (provincia di Napoli) ומחוז קמפניה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ונאפולי · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: א' באדר ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נפוליאון

#הפניה נפוליאון בונפרטה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ונפוליאון · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר ונצרות · ראה עוד »

נתיב (כתב עת)

שער כתב העת נתיב היה כתב עת ישראלי שעסק בחשיבה מדינית, חברה ותרבות.

חָדָשׁ!!: א' באדר ונתיב (כתב עת) · ראה עוד »

סעדיה בן אור

הרב סעדיה בן אור (דוראני, א' באדר ה'תרע"ד, 27 בפברואר 1914 - ה' באדר א' ה'תשנ"ז, 12 בפברואר 1997) היה רב ומקובל תימני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: א' באדר וסעדיה בן אור · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: א' באדר וסופר · ראה עוד »

עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ז, 26 ביוני 1687, פרארה – א' באדר ה'תק"ג, 25 בפברואר 1743) היה רב פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי.

חָדָשׁ!!: א' באדר ועמנואל חי ריקי · ראה עוד »

עלילת דמשק

קפוצ'יני עומד בפתח תאו; ציור של מוריץ דניאל אופנהיים, 1851 עלילת דמשק הייתה עלילת דם שהתחוללה בדמשק בשנת 1840 ה'ת"ר וחוללה זעזוע גדול בקרב יהדות העולם.

חָדָשׁ!!: א' באדר ועלילת דמשק · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזריה פיגו

רבי עזריה פיג'ו (ה'של"ט, 1579 – א' באדר א' ה'ת"ז, 1647) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב, פוסק ודרשן.

חָדָשׁ!!: א' באדר ועזריה פיגו · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ועברית · ראה עוד »

עידן עמדי

עידן עָמֵדִי (נולד ב־19 בפברואר 1988, א' באדר ה'תשמ"ח) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי ושחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: א' באדר ועידן עמדי · ראה עוד »

פרשן מקרא

#הפניה פרשני המקרא היהודים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופרשן מקרא · ראה עוד »

פרשני המקרא

#הפניה פרשני המקרא היהודים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופרשני המקרא · ראה עוד »

פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופרשת משפטים · ראה עוד »

פרשת פקודי

הכנת בגדי הכהונה פרשת פְּקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופרשת פקודי · ראה עוד »

פרשת תרומה

שחזור של כלי המקדש פרשת תְּרוּמָה היא פרשת השבוע השביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופרשת תרומה · ראה עוד »

פרשת דרייפוס

טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור בלה פטי ז'ורנל פרשת דרייפוס (בצרפתית: L'affaire Dreyfus; הייתה פרשה של הפללת שווא, עם רקע אנטישמי, שבה הואשם הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בריגול ובגידה במולדתו צרפת. דרייפוס הורשע והוגלה לאי השדים, אך מאבק ציבורי בהובלת אינטלקטואלים הוביל לזיכויו. לאורך השתלשלות האירועים, כונתה פרשת דרייפוס: "הפרשה". הייתה זו שערורייה פוליטית רחבה, אשר פילגה קשות את הרפובליקה הצרפתית בין השנים 1894–1899 ובמידה פחותה עד 1906. השערורייה נסובה סביב דרייפוס, קפטן ארטילריה יהודי בצבא צרפת, אשר הואשם בריגול עבור הקיסרות הגרמנית. דרייפוס היה היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי, כך שהחשדות נגדו היו בחלקם אנטישמיות פשוטה. דרייפוס הורשע על סמך ראיות קלושות. הוא נידון לטקס משפיל ב-5 בינואר 1895 שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן הוגלה לכל חייו לאי השדים סמוך לחופי אמריקה הדרומית. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, מתייה דרייפוס, קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "האינטלקטואלים". בשנת 1896 החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי ז'ורז' פיקאר, אשר גילה את המרגל האמיתי – פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח בתוניסיה. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר אמיל זולא לנשיא פליקס פור, אשר נודע בכינוי "אני מאשים...!", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא זיוף ("זיוף אנרי"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו משפט חוזר, אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס חנינה מנשיא צרפת אמיל לובה, ורק ב־1906 טוהר שמו סופית. רבים סבורים כי הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, לשנות את דעותו ביחס לאנטישמיות ולעודד אותו לתמוך בציונות.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופרשת דרייפוס · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת ויקרא

קצר.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופרשת ויקרא · ראה עוד »

פליטי השואה

#הפניה שארית הפליטה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופליטי השואה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופוסק · ראה עוד »

פורים שני

יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופורים שני · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופילוסוף · ראה עוד »

פיגוע התאבדות

פיגוע התאבדות הוא פיגוע טרור שבו המפגע מנסה לרצוח ולפצוע אנשים בידיעה ברורה שהוא לא יישאר בחיים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ופיגוע התאבדות · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: א' באדר וצרפת · ראה עוד »

צבא ההגנה לישראל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר וצבא ההגנה לישראל · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: א' באדר וציונות דתית · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: א' באדר וקרקוב · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: א' באדר וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »

ראש המטה הכללי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר וראש המטה הכללי · ראה עוד »

רענן כהן

רענן כהן (נולד ב-28 בפברואר 1941) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת ושר ממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר ורענן כהן · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר ורשות העתיקות · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: א' באדר ורב · ראה עוד »

שמואל בן יוסף

הרב שמואל בן רבי יוסף (קראקא, בסביבות שנת ה'ת' 1640 - אלטונה, א' באדר ה'ת"ס, 1700) היה מרבני יהדות פולין במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: א' באדר ושמואל בן יוסף · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: א' באדר ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: א' באדר ושנת זחג · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: א' באדר ושנת השג · ראה עוד »

שפתי כהן

שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.

חָדָשׁ!!: א' באדר ושפתי כהן · ראה עוד »

שר

שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ושר · ראה עוד »

שר בלי תיק

שר בלי תיק הוא שר בממשלה שאינו עומד בראש משרד ממשלתי כלשהו, אך יכול להיות ממונה על טיפול בנושאים מוגדרים (כגון ענייני מיעוטים, שירותים חשאיים וכדומה).

חָדָשׁ!!: א' באדר ושר בלי תיק · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ושבת · ראה עוד »

שבתי כהן

#הפניה שבתי הכהן.

חָדָשׁ!!: א' באדר ושבתי כהן · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: א' באדר ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: א' באדר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

ל' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ול' בשבט · ראה עוד »

זמר

הזמר אריק איינשטיין זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי לבצע מוזיקה.

חָדָשׁ!!: א' באדר וזמר · ראה עוד »

חסידות אפטא-זינקוב

קבר הרבי מאפטא חסידות אפטא-זינקוב- מזיבוז היא חסידות שיסד רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ("הרב מאפטא") בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: א' באדר וחסידות אפטא-זינקוב · ראה עוד »

חסידות גורליץ

חסידות גורליץ (ביידיש: הויף גארליץ) היא חסידות גליציאנית, ענף של חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: א' באדר וחסידות גורליץ · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: א' באדר וחז"ל · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: א' באדר וחבר הכנסת · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר וחובבי ציון · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: א' באדר וחיפה · ראה עוד »

חיל התותחנים הישראלי

#הפניה חיל התותחנים.

חָדָשׁ!!: א' באדר וחיל התותחנים הישראלי · ראה עוד »

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: א' באדר וחיים הלברשטאם · ראה עוד »

ב' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: א' באדר וב' באדר · ראה עוד »

בן ציון נסים פרדס

הרב בן ציון נסים פארידיס-פרדס (כ"ז בכסלו ה'תרכ"ב (1862) - א' באדר א' ה'תש"ג (1943)) היה מקובל, דרשן ופייטן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: א' באדר ובן ציון נסים פרדס · ראה עוד »

באוסקה

באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ובאוסקה · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: א' באדר ובר מצווה · ראה עוד »

ברטיסלאבה

Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: א' באדר וברטיסלאבה · ראה עוד »

ברוך הלברשטאם

רבי ברוך הלברשטאם (ה'תקפ"ט, 1829 - א' באדר ה'תרס"ו, פברואר 1906) היה האדמו"ר הראשון מגורליץ, בנו החמישי של רבי חיים מצאנז.

חָדָשׁ!!: א' באדר וברוך הלברשטאם · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ובלשנות · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר ובית המקדש · ראה עוד »

ד'תתקכ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וד'תתקכ"ז · ראה עוד »

ד'תתקכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וד'תתקכ"ד · ראה עוד »

דרשן

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: א' באדר ודרשן · ראה עוד »

ה'שפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'שפ"ב · ראה עוד »

ה'של"ט

נולד ר' עזריה פיגו לאביו הג"ר אפרים פיגו, מחכמי ויניציה.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'של"ט · ראה עוד »

ה'ת"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'ת"ס · ראה עוד »

ה'ת"ר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'ת"ר · ראה עוד »

ה'ת"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'ת"ז · ראה עוד »

ה'ת"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'ת"ד · ראה עוד »

ה'תפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תפ"ו · ראה עוד »

ה'תק"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תק"ג · ראה עוד »

ה'תקס"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תקס"ז · ראה עוד »

ה'תקס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תקס"ה · ראה עוד »

ה'תקע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תקע"ז · ראה עוד »

ה'תקע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תקע"ה · ראה עוד »

ה'תקפ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תקפ"ט · ראה עוד »

ה'תר"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תר"ן · ראה עוד »

ה'תרנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרנ"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרס"ה · ראה עוד »

ה'תרס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרס"ו · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרע"ד · ראה עוד »

ה'תרע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרע"ו · ראה עוד »

ה'תרפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרפ"ב · ראה עוד »

ה'תרצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרצ"ט · ראה עוד »

ה'תרצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרצ"ז · ראה עוד »

ה'תרל"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרל"ב · ראה עוד »

ה'תרט"ו

אבן הפינה של משכנות שאננים - תחילת היציאה מן החומות. לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרט"ו · ראה עוד »

ה'תרכ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרכ"א · ראה עוד »

ה'תרכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תרכ"ב · ראה עוד »

ה'תש"א

טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תש"א · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תש"ח · ראה עוד »

ה'תש"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תש"ג · ראה עוד »

ה'תש"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תש"ה · ראה עוד »

ה'תש"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תש"ו · ראה עוד »

ה'תשמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תשמ"ח · ראה עוד »

ה'תשמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תשמ"ג · ראה עוד »

ה'תשנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תשנ"ו · ראה עוד »

ה'תשס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תשס"ג · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשי"ז

אות מלחמת סיני אשר פרצה בכ"ד בחשוון התשי"ז - 29 באוקטובר 1956.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תשי"ז · ראה עוד »

ה'תכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וה'תכ"ג · ראה עוד »

הנרייטה סאלד

טקסט.

חָדָשׁ!!: א' באדר והנרייטה סאלד · ראה עוד »

הסנהדרין של פריז

מושב הסנהדרין של פריז "הסנהדרין של פריז" היה כינויה של אספה של רבני היהודים בצרפת, אשר הוקמה ביוזמת נפוליאון בונפרטה במטרה להגביר את הפיקוח על היהודים בקיסרותו, אך גם לרכוש את אהדתם.

חָדָשׁ!!: א' באדר והסנהדרין של פריז · ראה עוד »

העבודה

#הפניה מפלגת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: א' באדר והעבודה · ראה עוד »

הפיגוע בקו 37

האנדרטה לזכר הנרצחים בשדרות מוריה בחיפה שמות הנרצחים הפיגוע בקו 37 הוא פיגוע התאבדות שאירע ב-5 במרץ 2003, באוטובוס קו 37 של אגד, בשדרות מוריה בחיפה, בו נרצחו 17 אנשים, בהם אב ובנו ועוד שמונה תלמידי בית ספר, בידי מחבל מתאבד מהחמאס.

חָדָשׁ!!: א' באדר והפיגוע בקו 37 · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: א' באדר והלוח העברי · ראה עוד »

החת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: א' באדר והחת"ם סופר · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית הדסה

סמל הדסה דגל הארגון הדסה (באנגלית: Hadassah) היא הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה (The Women's Zionist Organization of America).

חָדָשׁ!!: א' באדר וההסתדרות הציונית הדסה · ראה עוד »

ועדת כהן

עמוד הפתיחה של דו"ח ועדת כהן ועדת כַּהַן (ובשמה הרשמי: "ועדת-החקירה לחקירת האירועים במחנות הפליטים בביירות") היא ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ב-1 בנובמבר 1982 כדי "לחקור את כל העובדות והגורמים הקשורים למעשי הזוועה, אשר בוצעו על ידי הכוחות הלבנוניים, באוכלוסייה האזרחית במחנות הפליטים בסברה ושתילה".

חָדָשׁ!!: א' באדר וועדת כהן · ראה עוד »

כפר דייגים

כפר דייגים צף לא שגרתי במפרץ הא לונג, וייטנאם. כפר דייגים הוא כפר שכלכלתו מבוססת על דיג וקצירת מאכלי ים.

חָדָשׁ!!: א' באדר וכפר דייגים · ראה עוד »

כתב סופר

#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.

חָדָשׁ!!: א' באדר וכתב סופר · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: א' באדר וכתב עת · ראה עוד »

כלאיים

איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).

חָדָשׁ!!: א' באדר וכלאיים · ראה עוד »

י"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: א' באדר וי"ט בטבת · ראה עוד »

י"ח בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: א' באדר וי"ח בכסלו · ראה עוד »

יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב)

חתימת רבי יצחק מאיר בן איש חי הר' זלה"ה מאפטא רבי יצחק מאיר השיל (ה'תקל"ו – א' באדר ה'תרט"ו (1775/6 – פברואר 1855)) היה אדמו"ר חסידי.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויצחק מאיר השיל (ז'ינקוב) · ראה עוד »

יצחק רבין

ציור של יצחק רבין על ארון תקשורת בדרך רבין בגבעתיים עם קטע מ"שיר לשלום" מוכתם בדמו, כפי שנמצא בכיס מעילו לאחר הרצח. יִצְחָק רַבִּין (א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי שכיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל, כראש ממשלת ישראל החמישי וכשר הביטחון העשירי.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויצחק רבין · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: א' באדר וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: א' באדר וישראל · ראה עוד »

ישראל קסטנר

ד"ר ישראל רודולף (רֶזֶ'ה) קַסְטְנֶר (בהונגרית: Kasztner Rezső; אפריל 1906 – 15 במרץ 1957) היה משפטן, עיתונאי ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: א' באדר וישראל קסטנר · ראה עוד »

ישיבת פרשבורג

בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.

חָדָשׁ!!: א' באדר וישיבת פרשבורג · ראה עוד »

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות פיזה

יהדות פיזה היא קהילה יהודית ותיקה באחת הערים החשובות באיטליה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויהדות פיזה · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות ונציה

244x244 פיקסלים יהדות ונציה הוא הכינוי לקהילה היהודית, שהתקיימה מאז המאה ה-10 באזור ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויהדות ונציה · ראה עוד »

יהודה אטלס

כריכת הספר הילד הזה מאת יהודה אטלס יהודה אטלס (נולד ב-12 בפברואר 1937) הוא סופר, משורר, מתרגם ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס מפעל חיים לספרות ילדים מטעם המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויהודה אטלס · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יוסף ויתקין

יוסף ויתקין (בכתיב יידי: וויטקין; 2 באוגוסט 1876, מוהילב – 22 בינואר 1912, ראשון לציון) היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: א' באדר ויוסף ויתקין · ראה עוד »

7 בפברואר

7 בפברואר הוא היום ה-38 בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: א' באדר ו7 בפברואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/א'_באדר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »