גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין א-דיפאע ועיתונות ערבית
א-דיפאע ועיתונות ערבית יש להם 14 דברים במשותף (ביוניונפדיה): משפחת חוסייני, מלחמת העצמאות, אל-קודס (עיתון), ערבית, פלסטין (עיתון), קהיר, שופר (תקשורת), חגי ארליך, המרד הערבי הגדול, האוניברסיטה הפתוחה, הספרייה הלאומית, יעקב שמעוני, יפו, ירושלים.
משפחת חוסייני
בני משפחת חוסייני, סביבות 1912. בשורה האמצעית שלישי משמאל אמין אל-חוסייני, לימים המופתי של ירושלים משפחת חוסייני היא משפחה ערבית-פלסטינית ותיקה, מן המבוססות והמכובדות במשפחות הערביות בירושלים.
א-דיפאע ומשפחת חוסייני · משפחת חוסייני ועיתונות ערבית ·
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
א-דיפאע ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות ועיתונות ערבית ·
אל-קודס (עיתון)
מטה העיתון בירושלים אל-קודס (בערבית: القدس; תעתיק מדויק: אלקדס, ומילולית: ירושלים) הוא יומון פלסטיני ערבי, הנפוץ ביותר בשטחים, היוצא לאור בירושלים ונוסד בשנת 1967 כתוצאה ממיזוג של שני העיתונים הפלסטיניים "א-דיפאע" ו"אל-ג'יהאד".
א-דיפאע ואל-קודס (עיתון) · אל-קודס (עיתון) ועיתונות ערבית ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
א-דיפאע וערבית · עיתונות ערבית וערבית ·
פלסטין (עיתון)
שער העיתון פלסטין מתאריך 6 במאי 1936 בדיווח על אירועים מן המרד הערבי הגדול קטע מתוך גיליון העיתון "פלסטין", 9 באוגוסט 1936 Yousef El-Issa. פַלַסְטִין (בערבית: فلسطين) היה עיתון בשפה הערבית שהיה לאחד המשפיעים ביותר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
א-דיפאע ופלסטין (עיתון) · עיתונות ערבית ופלסטין (עיתון) ·
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
א-דיפאע וקהיר · עיתונות ערבית וקהיר ·
שופר (תקשורת)
שופר הוא מונח המציין, לרוב באופן שלילי, כלי תקשורת או עיתונאי המשמש לתעמולה של הממשל.
א-דיפאע ושופר (תקשורת) · עיתונות ערבית ושופר (תקשורת) ·
חגי ארליך
פרופסור חגי ארליך 2016. ארליך משמאל, בעת קבלת פרס לנדאו 2010, במרכז פרופ שולמית מיכאלי, ראשון מימין המנחה טל ברמן. חגי ארליך (נולד ב-29 במרץ 1942) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.
א-דיפאע וחגי ארליך · חגי ארליך ועיתונות ערבית ·
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
א-דיפאע והמרד הערבי הגדול · המרד הערבי הגדול ועיתונות ערבית ·
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
א-דיפאע והאוניברסיטה הפתוחה · האוניברסיטה הפתוחה ועיתונות ערבית ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
א-דיפאע והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית ועיתונות ערבית ·
יעקב שמעוני
יעקב שמעוני (או סימון; 9 באפריל 1915 – 22 באוקטובר 1996) היה מורה ומזרחן ישראלי, ממקימי שרות הידיעות של ההגנה (ש"י) ומראשוני משרד החוץ הישראלי.
א-דיפאע ויעקב שמעוני · יעקב שמעוני ועיתונות ערבית ·
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
א-דיפאע ויפו · יפו ועיתונות ערבית ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה א-דיפאע ועיתונות ערבית
- מה יש להם במשותף א-דיפאע ועיתונות ערבית
- דמיון בין א-דיפאע ועיתונות ערבית
השוואה בין א-דיפאע ועיתונות ערבית
יש א-דיפאע 34 יחסים. יש א-דיפאע 332. כפי שיש להם במשותף 14, מדד הדמיון הוא = 14 / (34 + 332).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין א-דיפאע ועיתונות ערבית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
