גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מאיר איזנשטט, משנה ברורה, מגן אברהם, מדרש, אמסטרדם, אפרים זלמן מרגליות, אליה שפירא, אחרונים, אברהם מרדכי אלתר, אברהם יהודה גולדראט, אורח חיים (שולחן ערוך), סדר נזיקין, פרי מגדים, פולין, קאליש, קוטנו, קוזאקים, ראש ישיבה, ראשי תיבות, שמואל ב"ר יוסף, שמואל בן יוסף, שמואל הלוי קעלין, שמואל יוסף פין, שבתי בס, שבתי כהן, שבח קנביל, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, תשעה באב, תל"א, תוספתא, תוצר לאומי גולמי, תכ"ה, ביאליסטוק, ג' בתשרי, גזרות ת"ח–ת"ט, גומבין, דוד שלמה אייבשיץ, דוד הלוי סגל, דיין (משפט עברי), ה'שצ"ז, ה'תמ"ג, האיחוד הפולני-ליטאי, השכינה, הלכה, ועד ארבע ארצות, כתב יד (מקור), ילקוט שמעוני, יהודה לייב קמינר, יוסף תאומים, ..., יורה דעה, 1637, 1655, 1682, 5 באוקטובר. להרחיב מדד (5 יותר) »
מאיר איזנשטט
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ומאיר איזנשטט · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ומשנה ברורה · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ומגן אברהם · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ומדרש · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואמסטרדם · ראה עוד »
אפרים זלמן מרגליות
הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »
אליה שפירא
רבי אליה שפירא (ה'ת"ך, 1660 בערך – ח' בניסן ה'תע"ב, 14 באפריל 1712) היה דיין, ראש מתיבתא ודרשן מפראג, פוסק ומחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא על ספרי הלבושים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואליה שפירא · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואחרונים · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם יהודה גולדראט
אברהם יהודה גולדראט (1912 - 17 ביוני 1973) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם סיעת החזית הדתית המאוחדת כנציג פועלי אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואברהם יהודה גולדראט · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וסדר נזיקין · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ופרי מגדים · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ופולין · ראה עוד »
קאליש
קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וקאליש · ראה עוד »
קוטנו
קוטנו (פולנית: Kutno, בעבר גם: קוטנא) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית לודז'.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וקוטנו · ראה עוד »
קוזאקים
ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וקוזאקים · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וראשי תיבות · ראה עוד »
שמואל ב"ר יוסף
#הפניה שמואל בן יוסף.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושמואל ב"ר יוסף · ראה עוד »
שמואל בן יוסף
הרב שמואל בן רבי יוסף (קראקא, בסביבות שנת ה'ת' 1640 - אלטונה, א' באדר ה'ת"ס, 1700) היה מרבני יהדות פולין במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושמואל בן יוסף · ראה עוד »
שמואל הלוי קעלין
#הפניה שמואל קעלין.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושמואל הלוי קעלין · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שבתי בס
הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושבתי בס · ראה עוד »
שבתי כהן
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושבתי כהן · ראה עוד »
שבח קנביל
שבח קנביל (בכתיב יידי - קנעביל; כ"א בשבט ה'תרכ"ג, 10 בפברואר 1863 – ו' בתשרי ה'תרצ"ט, 1 באוקטובר 1938) היה ביוגרף ועיתונאי, מחבר הספרים "תולדות גדולי הוראה" ו"גרם המעלות".
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושבח קנביל · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ותשעה באב · ראה עוד »
תל"א
#הפניה ה'תל"א.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ותל"א · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ותוספתא · ראה עוד »
תוצר לאומי גולמי
תוצר לאומי גולמי (תל"ג) הוא מונח כלכלי המבטא את הערך הכלכלי של סך כל המוצרים (סחורות ושירותים) הסופיים המופקים בתקופת זמן מסוימת (בדרך כלל שנה) נתונה במשק לאומי, בתוספת ההכנסות של גורמי ייצור מקומיים כתוצאה מפעילותם מחוץ לגבולות המדינה, והחסרה של ההכנסות של גורמי ייצור חיצוניים העובדים באותו משק (כגון עובדים זרים), לפני הפחתת הבלאי.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ותוצר לאומי גולמי · ראה עוד »
תכ"ה
#הפניה ה'תכ"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ותכ"ה · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וביאליסטוק · ראה עוד »
ג' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וג' בתשרי · ראה עוד »
גזרות ת"ח–ת"ט
תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וגזרות ת"ח–ת"ט · ראה עוד »
גומבין
גומבין (בפולנית: Gąbin; ביידיש: גאמבין) היא עיר במחוז פלוצק בפרובינציית מזוביה בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וגומבין · ראה עוד »
דוד שלמה אייבשיץ
רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה'שצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וה'שצ"ז · ראה עוד »
ה'תמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וה'תמ"ג · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
השכינה
#הפניה שכינה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר והשכינה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר והלכה · ראה עוד »
ועד ארבע ארצות
שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וועד ארבע ארצות · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר וילקוט שמעוני · ראה עוד »
יהודה לייב קמינר
הרב יהודה הלוי (יוד'ל) קמינר (מכונה ר' יוד'ל חנצ'ינר; תקפ"ז, 1827 – כ"ד בתשרי תרנ"ב, 1891) היה תלמיד חכם חסידי בפולין, חותנו של האדמו"ר בעל השפת אמת מגור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ויהודה לייב קמינר · ראה עוד »
יוסף תאומים
רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ויוסף תאומים · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ויורה דעה · ראה עוד »
1637
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ו1637 · ראה עוד »
1655
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ו1655 · ראה עוד »
1682
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ו1682 · ראה עוד »
5 באוקטובר
5 באוקטובר הוא היום ה-278 בשנה בלוח הגריגוריאני (279 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם אבלי הלוי גומבינר ו5 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אבלי_הלוי_גומבינר
