אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אברהם אלדמע וגירוש תל אביב

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אברהם אלדמע וגירוש תל אביב

אברהם אלדמע vs. גירוש תל אביב

גימנסיה "הרצליה", עם אברהם אלדמע (מאחור) אברהם אַלְדֶמַע (אַיזנשטיין) (1 באפריל 1884 – 5 ביוני 1963) היה אמן ומורה לאומנות בגימנסיה הרצליה, מראשוני הפעילים בהגנה וחלוץ אנשי התרבות בעיר תל אביב. ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

דמיון בין אברהם אלדמע וגירוש תל אביב

אברהם אלדמע וגירוש תל אביב יש להם 10 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאיר דיזנגוף, מרדכי נאור, ארץ ישראל, נחום גוטמן, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, הקבוצה היפואית, יפו, יצחק אולשן, ירושלים.

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

אברהם אלדמע ומאיר דיזנגוף · גירוש תל אביב ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מרדכי נאור

מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.

אברהם אלדמע ומרדכי נאור · גירוש תל אביב ומרדכי נאור · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

אברהם אלדמע וארץ ישראל · ארץ ישראל וגירוש תל אביב · ראה עוד »

נחום גוטמן

שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.

אברהם אלדמע ונחום גוטמן · גירוש תל אביב ונחום גוטמן · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.

אברהם אלדמע ותל אביב הקטנה · גירוש תל אביב ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

אברהם אלדמע ותל אביב-יפו · גירוש תל אביב ותל אביב-יפו · ראה עוד »

הקבוצה היפואית

הקבוצה היפואית או קבוצת הנשארים הייתה התארגנות של צעירים ארץ-ישראלים ובהם בוגרי הגימנסיה הרצליה שפעלה בימי מלחמת העולם הראשונה ביפו ותל אביב, ועסקה בהגנת השכונות היהודיות מפני התנפלויות ערבים, באיסוף נשק והתכוננות בפני פרעות עתידיות.

אברהם אלדמע והקבוצה היפואית · גירוש תל אביב והקבוצה היפואית · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

אברהם אלדמע ויפו · גירוש תל אביב ויפו · ראה עוד »

יצחק אולשן

יצחק אולשן ראשון משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 יצחק אוֹלשָן (אולשנסקי) (כ"ה בשבט ה'תרנ"ה; 19 בפברואר 1895 – כ"ב בשבט תשמ"ג; 5 בפברואר 1983) היה הנשיא השני של בית המשפט העליון.

אברהם אלדמע ויצחק אולשן · גירוש תל אביב ויצחק אולשן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

אברהם אלדמע וירושלים · גירוש תל אביב וירושלים · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אברהם אלדמע וגירוש תל אביב

יש אברהם אלדמע 107 יחסים. יש אברהם אלדמע 126. כפי שיש להם במשותף 10, מדד הדמיון הוא = 10 / (107 + 126).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם אלדמע וגירוש תל אביב. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: