גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
113 יחסים: מנחם המאירי, מנוח בן יעקב, מסכת מועד קטן, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת תמיד, מסכת תענית, מסכת ברכות, מסכת בבא מציעא, מסכת כתובות, מקובל, מרכז זלמן שזר, משנה תורה, משה אידל, משה בן נחמן, משה בן חביב, משה הלברטל, משולם בן יעקב מלוניל, מלחמה, מהר"ם ריקנאטי, מהרח"ש, מהריב"ל, מוסד הרב קוק, מכללת הרצוג, אשר בן משולם מלוניל, אלחנן ריינר, אליהו, אברהם אב בית דין, אברהם בן יצחק מנרבונה, אוצר הגדולים אלופי יעקב, נרבון, נרבונא, נים (עיר), ניסן, נידה, ניו יורק, ספר האשכול, ספר יצירה, ספרא, עזרא ועזריאל בני שלמה, פרשנות התלמוד הבבלי, פרובאנס, פולמוס הרמב"ם, צרפת, צרפתית, קרקסון, קבלה, קידוש החודש, ..., רמ"ה, רמב"ן, רמב"ם, רמי ריינר, ראש ישיבה, ראשונים, רז"ה, רב, רדב"ז, רוזנות טולוז, רוח הקודש (יהדות), רי"ף, שמואל יוסף פין, שאול ליברמן, שם הגדולים, שרגא אברמסון, שלם יהלום, שבט יהודה (ספר), שדי חמד (ספר), שיטה מקובצת, תרביץ, תשל"ב, תשל"ה, תשט"ו, תלמוד בבלי, תוספות, לונדון, זרחיה הלוי, חיים סולובייצ'יק (היסטוריון), חיים ויטאל, חיים יוסף דוד אזולאי, בעל הנפש, בעלי הנפש, ברוך בער לייבוביץ, בזייה, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, גרשם שלום, גילוי אליהו, ד'תתקנ"ט, ד'תתקל"ב, ד'תתקל"ג, דוד קונפורטי, האר"י, הספרייה הבודליינית, השגחה פרטית, השגות הראב"ד, הדרום (כתב עת), כ"ו בכסלו, כסלו, יצחק אשר טברסקי, יצחק סגי נהור, ישראל תא שמע, יהונתן מלוניל, יוסף אבן פלאת, יוסף קאפח, יוסף בן פלט, יוסף בן שלום אשכנזי, יוסף הקר, 1110, 1198, 27 בנובמבר. להרחיב מדד (63 יותר) »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומנחם המאירי · ראה עוד »
מנוח בן יעקב
רבינו מנוח בן יעקב, מחכמי פרובאנס, חי ופעל בסוף המאה ה-13, ומחבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומנוח בן יעקב · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת קינים · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת תמיד · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת בבא מציעא
#הפניה בבא מציעא.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת בבא מציעא · ראה עוד »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומסכת כתובות · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומקובל · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומשנה תורה · ראה עוד »
משה אידל
משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומשה אידל · ראה עוד »
משה בן נחמן
#הפניה רמב"ן.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומשה בן נחמן · ראה עוד »
משה בן חביב
רבי משה בן רבי שלמה אבן חביב (תי"ד, 1654 - תנ"ו, 1696) היה הראשון לציון וראש ישיבה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומשה בן חביב · ראה עוד »
משה הלברטל
משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומשה הלברטל · ראה עוד »
משולם בן יעקב מלוניל
רבי משולם בן יעקב הכהן מלוניל (או רבינו משולם הכהן; נפטר ב-1170) היה מגדולי חכמי פרובנס בצרפת.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומשולם בן יעקב מלוניל · ראה עוד »
מלחמה
חיילים יורים במקלע ויקרס, במלחמת העולם הראשונה. מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומלחמה · ראה עוד »
מהר"ם ריקנאטי
#הפניה מנחם רקנאטי.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומהר"ם ריקנאטי · ראה עוד »
מהרח"ש
#הפניה חיים שבתי.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומהרח"ש · ראה עוד »
מהריב"ל
#הפניה יוסף בן לב.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומהריב"ל · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכללת הרצוג
#הפניה המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ומכללת הרצוג · ראה עוד »
אשר בן משולם מלוניל
רבי אשר בן משולם הכהן, (נקרא בשם: הרא"ש מלוניל), היה מחכמי פרובנס, בנו של רבי משולם הכהן מלוניל ותלמידו של הראב"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ואשר בן משולם מלוניל · ראה עוד »
אלחנן ריינר
אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ואלחנן ריינר · ראה עוד »
אליהו
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ואליהו · ראה עוד »
אברהם אב בית דין
#הפניה אברהם בן יצחק מנרבונה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ואברהם אב בית דין · ראה עוד »
אברהם בן יצחק מנרבונה
רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונה (מכונה הראב"ד השני; הראב"י; הר"א אב"ד; ר' אברהם בר יצחק מנפלייר. ד'תתמ"ה 1085 - ד'תתקי"ט 1158 היה רב מקובל, אב בית דין של העיר נרבּונה, ובעל ישיבה, מחכמי יהדות פרובנס שבתקופת הראשונים, אשר לו מיוחס "ספר האשכול".
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ואברהם בן יצחק מנרבונה · ראה עוד »
אוצר הגדולים אלופי יעקב
אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ואוצר הגדולים אלופי יעקב · ראה עוד »
נרבון
נַרְבּוֹן (בצרפתית: Narbonne, באוקסיטנית: Narbona, בעברית מסורתית נרבּונה) היא עיר באוקסיטניה שבצרפת בה מתגוררים כ-55,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ונרבון · ראה עוד »
נרבונא
#הפניה נרבון.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ונרבונא · ראה עוד »
נים (עיר)
נים (בצרפתית: Nîmes, באוקסיטנית: Nimes, בלטינית: Nemausus) היא עיר עתיקה בדרום צרפת היושבת בחבל אוקסיטניה ומהווה עיר בירה למחוז גאר.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ונים (עיר) · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וניסן · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ונידה · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וניו יורק · ראה עוד »
ספר האשכול
ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה (מכונה: ראב"י אב"ד; הראב"ד השני), שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וספר האשכול · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וספר יצירה · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וספרא · ראה עוד »
עזרא ועזריאל בני שלמה
רבי עזרא בן שלמה מגרונה, ואחיו רבי עזריאל בן שלמה מגרונה, היו מגדולי המקובלים בקטלוניה בסביבות שנת ד'תתק"ן, 1190.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ועזרא ועזריאל בני שלמה · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פרובאנס
האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ופרובאנס · ראה עוד »
פולמוס הרמב"ם
פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וצרפת · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וצרפתית · ראה עוד »
קרקסון
קרקסון (בצרפתית: Carcassonne) היא עיר מבוצרת בחבל אוקסיטניה בדרום־מערב צרפת, בקרבת הגבול עם ספרד.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וקרקסון · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וקבלה · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וקידוש החודש · ראה עוד »
רמ"ה
#הפניה מאיר הלוי אבולעפיה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורמ"ה · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורמב"ם · ראה עוד »
רמי ריינר
#הפניה אברהם (רמי) ריינר.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורמי ריינר · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וראשונים · ראה עוד »
רז"ה
#הפניה זרחיה הלוי.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורז"ה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורב · ראה עוד »
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורדב"ז · ראה עוד »
רוזנות טולוז
רוזנות טולוז (בצרפתית: Comté de Toulouse), המכונה בשם זה על פי הגדולה בין עריה, השתרעה, לאחר תקופת הוויזיגותים, על כל שטח אקוויטניה (כיום בחבל אקיטן) ועל חלק גדול מספטימניה (כיום חבל לנגדוק-רוסיון שבדרום צרפת) וגבולה הגיע עד הרון.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורוזנות טולוז · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ורי"ף · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ושאול ליברמן · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ושם הגדולים · ראה עוד »
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ושרגא אברמסון · ראה עוד »
שלם יהלום
שלם יהלום (נולד ב-1970) הוא פרופסור במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, וחוקר פרשנות התלמוד הבבלי וההלכה בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ושלם יהלום · ראה עוד »
שבט יהודה (ספר)
שבט יהודה הוא ספר בעברית, שנכתב בשלהי ימי הביניים, בין סוף המאה ה-15 לתחילת המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ושבט יהודה (ספר) · ראה עוד »
שדי חמד (ספר)
שדי חמד (לעיתים 'שדה חמד') הוא שמה של סדרת ספרים שנכתבה על ידי הרב חיים חזקיהו מדיני מגדולי האחרונים, שהתפרסם בזכות סדרת ספרים אלו, ומכונה לעיתים על שמם.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ושדי חמד (ספר) · ראה עוד »
שיטה מקובצת
שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ושיטה מקובצת · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ותרביץ · ראה עוד »
תשל"ב
#הפניה ה'תשל"ב.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ותשל"ב · ראה עוד »
תשל"ה
#הפניה ה'תשל"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ותשל"ה · ראה עוד »
תשט"ו
#הפניה ה'תשט"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ותשט"ו · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ותוספות · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ולונדון · ראה עוד »
זרחיה הלוי
רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וזרחיה הלוי · ראה עוד »
חיים סולובייצ'יק (היסטוריון)
הרב פרופסור חיים סולובייצ'יק (נולד ב-19 בספטמבר 1937) הוא היסטוריון של ההלכה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וחיים סולובייצ'יק (היסטוריון) · ראה עוד »
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וחיים ויטאל · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בעל הנפש
#הפניה בעלי הנפש.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ובעל הנפש · ראה עוד »
בעלי הנפש
200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ובעלי הנפש · ראה עוד »
ברוך בער לייבוביץ
#הפניה ברוך בר ליבוביץ.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וברוך בער לייבוביץ · ראה עוד »
בזייה
בזייה (בצרפתית: Béziers; בספרות העברית הביניימית בדרש), עיר בחבל אוקסיטניה בדרום צרפת בקרבת חוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ובזייה · ראה עוד »
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ובבא מציעא · ראה עוד »
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ובבא קמא · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ובבא בתרא · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וגרשם שלום · ראה עוד »
גילוי אליהו
ביהדות, גילוי אליהו הוא כינוי להתגלות ותִקשור, של ישות המכונה אליהו, ומזוהה על פי רוב עם אליהו הנביא, הבאה במגע ומעניקה מידע לאנשים מסוימים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וגילוי אליהו · ראה עוד »
ד'תתקנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וד'תתקנ"ט · ראה עוד »
ד'תתקל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וד'תתקל"ב · ראה עוד »
ד'תתקל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וד'תתקל"ג · ראה עוד »
דוד קונפורטי
רבי דוד קונפורטי (שע"ח, 1618/1619, סלוניקי - סביבות ת"נ, 1690, קהיר) היה רב, פוסק וכרוניקאי.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ודוד קונפורטי · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה והאר"י · ראה עוד »
הספרייה הבודליינית
הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף הספרייה הבודליינית, או באופן מדויק יותר: ספריית הבודליאנה (באנגלית: Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם).
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה והספרייה הבודליינית · ראה עוד »
השגחה פרטית
#הפניה השגחה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה והשגחה פרטית · ראה עוד »
השגות הראב"ד
השגות הראב"ד הן השגות שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה".
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה והשגות הראב"ד · ראה עוד »
הדרום (כתב עת)
הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה והדרום (כתב עת) · ראה עוד »
כ"ו בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וכ"ו בכסלו · ראה עוד »
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וכסלו · ראה עוד »
יצחק אשר טברסקי
טקסט.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ויצחק אשר טברסקי · ראה עוד »
יצחק סגי נהור
רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ויצחק סגי נהור · ראה עוד »
ישראל תא שמע
#הפניה ישראל מ' תא-שמע.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה וישראל תא שמע · ראה עוד »
יהונתן מלוניל
רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?) – 1211, עכו) היה מהבולטים שבחכמי פרובנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ויהונתן מלוניל · ראה עוד »
יוסף אבן פלאת
רבי יוסף בן יהודה, אִבְּן פְּלַאת (מכונה לעיתים קרובות גם אִבְּן פְּלַאט או אִבְּן פְּלַט), היה רב, פרשן ופוסק מן המאה ה-12, בתחילת תקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ויוסף אבן פלאת · ראה עוד »
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ויוסף קאפח · ראה עוד »
יוסף בן פלט
#הפניה יוסף אבן פלאת.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ויוסף בן פלט · ראה עוד »
יוסף בן שלום אשכנזי
רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה גם רבי יוסף הארוך) היה מקובל, מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית אצל מקובלים שונים כגון תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ויוסף בן שלום אשכנזי · ראה עוד »
יוסף הקר
יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ויוסף הקר · ראה עוד »
1110
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ו1110 · ראה עוד »
1198
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ו1198 · ראה עוד »
27 בנובמבר
27 בנובמבר הוא היום ה-331 בשנה בלוח הגרגוריאני (332 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם בן דוד מפושקירה ו27 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_בן_דוד_מפושקירה
