גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: מסכת מכות, מסכת פסחים, משנה תורה, אפולוגטיקה, ארמית, סדר מועד, עקיבא איגר, פוזנה, רב, שמואל יוסף פין, שלמה פלסנר (רב), שולחן ערוך, תק"פ, תקנ"ז, תקע"ו, תקפ"א, תקל"ד, תקכ"ה, תרמ"ז, ל' בכסלו, לונטשיץ, ליסא, חיים אוירבך, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, גרמניה, גלוגאו, גדליה טיקטין, דיהרנפורט, ורוצלב, כ"ב בטבת, כתב עת תורני, יעקב לורברבוים, יחיאל מיכל דזימיטרובסקי, יהדות אשכנז, יהדות אורתודוקסית, יוונית, 1764, 1774, 1820, 27 בדצמבר.
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ומסכת פסחים · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ומשנה תורה · ראה עוד »
אפולוגטיקה
אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ואפולוגטיקה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וארמית · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וסדר מועד · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ועקיבא איגר · ראה עוד »
פוזנה
#הפניה פוזנן.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ופוזנה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ורב · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שלמה פלסנר (רב)
רבי שלמה (סלומון) פלסנר רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797 – כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ושלמה פלסנר (רב) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ושולחן ערוך · ראה עוד »
תק"פ
#הפניה ה'תק"ף.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ותק"פ · ראה עוד »
תקנ"ז
#הפניה ה'תקנ"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ותקנ"ז · ראה עוד »
תקע"ו
#הפניה ה'תקע"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ותקע"ו · ראה עוד »
תקפ"א
#הפניה ה'תקפ"א.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ותקפ"א · ראה עוד »
תקל"ד
#הפניה ה'תקל"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ותקל"ד · ראה עוד »
תקכ"ה
#הפניה ה'תקכ"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ותקכ"ה · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ותרמ"ז · ראה עוד »
ל' בכסלו
ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ול' בכסלו · ראה עוד »
לונטשיץ
#הפניה לנצ'יצה.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ולונטשיץ · ראה עוד »
ליסא
#הפניה לשנו.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וליסא · ראה עוד »
חיים אוירבך
הרב חיים אוירבך (? – י"ב באלול תקצ"ט, 1839) היה הרב של לונטשיץ שבפולין, מחבר הספר דברי משפט.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וחיים אוירבך · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ובית המקדש השני · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וגרמניה · ראה עוד »
גלוגאו
#הפניה גלוגוב.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וגלוגאו · ראה עוד »
גדליה טיקטין
הרב גדליהו טיקטין (תפ"ב – ה'תקל"ג) כיהן כרב בפוזנה, ואחר כך בשוורזנץ ליד פוזנה.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וגדליה טיקטין · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ודיהרנפורט · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וורוצלב · ראה עוד »
כ"ב בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וכ"ב בטבת · ראה עוד »
כתב עת תורני
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין וכתב עת תורני · ראה עוד »
יעקב לורברבוים
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ויעקב לורברבוים · ראה עוד »
יחיאל מיכל דזימיטרובסקי
#הפניה יחיאל דזימיטרובסקי.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ויחיאל מיכל דזימיטרובסקי · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ויוונית · ראה עוד »
1764
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ו1764 · ראה עוד »
1774
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ו1774 · ראה עוד »
1820
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ו1820 · ראה עוד »
27 בדצמבר
27 בדצמבר הוא היום ה־361 בשנה (362 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם טיקטין ו27 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_טיקטין
