גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
56 יחסים: מאורעות תרפ"ט, מצוות התלויות בארץ, משה נחום ולנשטיין, אליעזר דן סלונים, אליהו ספיר, אהרן אורלנסקי, ספרד, סדר זרעים, ערבית, פתח תקווה, פלשתינה (א"י), צבי פסח פרנק, ראשונים, רב, שמחה בונם אוסוביצקי, שערי ציון (כתב עת), שלמה זלקינד לנדרס, שבע ברכות, תרמ"ג, תרמ"ד, תרנ"ט, תרע"א, תרע"ט, תרע"ג, תרצ"א, תלמוד, טבח חברון (תרפ"ט), זכרון יעקב, חברון, חדרה, חיים ברלין, בנק אנגלו-פלשתינה, ברכת כהנים, ביאליסטוק, ביבליוגרפיה, גניזת קהיר, ה'תרפ"ט, ה'תרל"ט, המזרחי הצעיר, הארץ, העיר העתיקה, הגאונים, כתב עת, י"ח באב, יקותיאל עזריאלי, ישיבת עץ חיים, ישיבת תורת חיים, יהודה לייב פרנק, 1879, 1883, ..., 1913, 1919, 1929, 1931, 2009, 24 באוגוסט. להרחיב מדד (6 יותר) »
מאורעות תרפ"ט
הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
משה נחום ולנשטיין
קבר הרב משה נחום ולנשטיין בהר הזיתים הרב משה נחום ולנשטיין (תר"א - כ"ג באדר תרפ"ב; 1841–1922), היה מראשי היישוב הישן, מייסד הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים וראב"ד שלה.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ומשה נחום ולנשטיין · ראה עוד »
אליעזר דן סלונים
אליעזר דן סלונים אליעזר דן סְלונים (תר"ס; 1900 – כ' באב תרפ"ט; 26 באוגוסט 1929) היה בנקאי, מראשי הציבור היהודי בחברון וחבר מועצת העירייה היהודי היחיד בעיר.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ואליעזר דן סלונים · ראה עוד »
אליהו ספיר
אליהו בן בנימין-זאב הלוי ספיר (1869 – 1911) היה מנהל הסניף הראשי של בנק אנגלו-פלשתינה בארץ ישראל, בעיר הנמל היחידה בזמנו, ביפו.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ואליהו ספיר · ראה עוד »
אהרן אורלנסקי
אהרן אורלנסקי (ה'תרי"ד, 1854 – י"ח בחשוון ה'תרע"א, 20 בנובמבר 1910) היה רבה של פתח תקווה בשלושת העשורים הראשונים להיווסדה.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ואהרן אורלנסקי · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וספרד · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וסדר זרעים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וערבית · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ופתח תקווה · ראה עוד »
פלשתינה (א"י)
#הפניההמנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »
צבי פסח פרנק
הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וצבי פסח פרנק · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וראשונים · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ורב · ראה עוד »
שמחה בונם אוסוביצקי
הרב שמחה בונם אוסוביצקי (ה'תקפ"ד, 1824 – כ"ג בשבט ה'תרנ"ט, 3 בפברואר 1899) היה רב רוסי-חסידי, רבן של המושבות עקרון וזכרון יעקב.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ושמחה בונם אוסוביצקי · ראה עוד »
שערי ציון (כתב עת)
עמוד השער שערי ציון היה כתב עת תורני בעל זיקה לתנועת המוסר שראה אור בירושלים בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 (ה'תרפ"א–ה'תרצ"ט).
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ושערי ציון (כתב עת) · ראה עוד »
שלמה זלקינד לנדרס
הרב שלמה זלקינד לַנדרֶס (י"ג בתשרי תר"ל, 19 באוקטובר 1869 – י"ט בחשוון תשכ"ג, 16 באוקטובר 1962) היה רבה הראשון של רמת גן, כיהן בתפקידו 36 שנים.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ושלמה זלקינד לנדרס · ראה עוד »
שבע ברכות
סעודת '''שבע ברכות''' לרגל נישואי זוג חדש, הונגריה, 1948 שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס חופה וקידושין ובשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ושבע ברכות · ראה עוד »
תרמ"ג
#הפניה ה'תרמ"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ותרמ"ג · ראה עוד »
תרמ"ד
#הפניה ה'תרמ"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ותרמ"ד · ראה עוד »
תרנ"ט
#הפניה ה'תרנ"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ותרנ"ט · ראה עוד »
תרע"א
#הפניה ה'תרע"א.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ותרע"א · ראה עוד »
תרע"ט
#הפניה ה'תרע"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ותרע"ט · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ותרע"ג · ראה עוד »
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ותרצ"א · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ותלמוד · ראה עוד »
טבח חברון (תרפ"ט)
טבח חברון בוצע על ידי ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביהודי העיר בשבת, י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וטבח חברון (תרפ"ט) · ראה עוד »
זכרון יעקב
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וזכרון יעקב · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וחברון · ראה עוד »
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וחדרה · ראה עוד »
חיים ברלין
הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וחיים ברלין · ראה עוד »
בנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וברכת כהנים · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וביאליסטוק · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וגניזת קהיר · ראה עוד »
ה'תרפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וה'תרפ"ט · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וה'תרל"ט · ראה עוד »
המזרחי הצעיר
המזרחי הצעיר היה ארגון שהוקם על ידי בני היישוב הישן, אשר הצטרף למזרחי ונטה לכיוון הימין בניגוד לפועל המזרחי שנטה לכיוון השמאל.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי והמזרחי הצעיר · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי והארץ · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי והעיר העתיקה · ראה עוד »
הגאונים
#הפניה גאונים.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי והגאונים · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וכתב עת · ראה עוד »
י"ח באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וי"ח באב · ראה עוד »
יקותיאל עזריאלי
הרב יקותיאל עזריאלי (קושלבסקי) (י"א באדר ב' ה'תר"ס, 12 במרץ 1900 - י"ג בטבת ה'תשנ"ג, 6 בינואר 1993) היה רבה של זכרון יעקב במשך כשישים ושלוש שנה; מניצולי פרעות תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ויקותיאל עזריאלי · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
ישיבת תורת חיים
לוח המאזכר את מקימי המבנה הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ ישיבת תורת חיים הייתה ישיבה בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי וישיבת תורת חיים · ראה עוד »
יהודה לייב פרנק
הרב יהודה לייב פרנק (תרי"ב; 1852 – ג' באב תרע"ג; אוגוסט 1913) היה רב ועסקן, חבר אגודת חובבי ציון בקובנה, ממייסדי חדרה ורבה הראשון.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ויהודה לייב פרנק · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ו1879 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ו1883 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ו1913 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ו1919 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ו1929 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ו1931 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ו2009 · ראה עוד »
24 באוגוסט
24 באוגוסט הוא היום ה-236 בשנה בלוח הגריגוריאני (237 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם יעקב אורלנסקי ו24 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_יעקב_אורלנסקי
