תִקשׁוֹרֶת

645 יחסים: MA, ממשלת ישראל, ממשלת ישראל הרביעית, מאיר מלובלין, מאיר צבי ברגמן, מאיר קרליץ, מאיר גריינימן, מנשייה (יפו), מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, מסה (חיבור עיוני), מסכת מקואות, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת עירובין, מסכת ראש השנה, מסכת שביעית, מסכת חולין, מסכת דמאי, מסכת כלים, מעריב, מעריב (עיתון), מפד"ל, מצוות שבין אדם לחברו, מצוות התלויות בארץ, מקווה, מרן (תואר), מרא דאתרא, מרדכי שלמה ברמן, מרדכי שולמן, מרדכי בר-און, משנה תורה, משנה תורה להרמב"ם, משנה ברורה, משפט בייליס, משפחת קרליץ, משרד הביטחון, משל, משטרת ישראל, משגיח, משה, משה מרדכי הלוי שולזינגר, משה סולובייצ'יק, משה פרוש, משה צבי נריה, משה קרליץ, משה רוזין, משה בלוי, משה יהושע לנדא, מתמטיקה, מתתיהו שטיגל, ..., מלמד, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מזרח אסיה, מחנה ישראל (עמק יזרעאל), מחשבת ישראל, מגפה, מגילת אסתר, מדרש, מדרשית נעם, מדרון חלקלק, מהפכת 1905, מהפכת אוקטובר, מהדורה מוערת, מו"ל, מונוגרפיה, מוסר, מועצת גדולי התורה, מוקצה, מודי בר-און, מודיעין עילית, מכון ון ליר בירושלים, מינסק, מידת הביטחון, מידות ושיעורי תורה, מיכל יהודה ליפקוביץ, אמונת חכמים, אמונה באלוהים (יהדות), אמונה וביטחון (ספר), אנציקלופדיה יודאיקה, אנקדוטה, אנכרוניזם, אסתטיקה, אסטרונומיה, אסטרונום, אפנדקטומיה, אפיית מצות, אקדמות (כתב עת), ארץ ישראל, ארבעת המינים, אריה פומרנצ'יק, אריה לייב הלר, אריה לייב הלוי אפשטיין, אתרוג, אלעזר מנחם מן שך, אלחנן וסרמן, אליעזר פלצינסקי, אליעזר שלוסברג, אליעזר שטיינמן, אליעזר יהודה פינקל, אחרונים, אחוזת קבר, אב בית דין, אבא סוויאטיצקי, אברהם חיים נאה, אברהם חיים ברים, אברכים, אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אגודל, אהרן סורסקי, אהרן קוטלר, אהרן לוין, אהרן לייב שטיינמן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת הומבולדט, אוצר בית דין, אורח חיים (שולחן ערוך), אוטם שריר הלב, אוטודידקטיות, אי-גיוס בישראל, איסר פרנקל, איסר זלמן מלצר, איסר יהודה אונטרמן, איסור חדש, איסור והיתר, איתם הנקין, נמל יפו, נסים קרליץ, נסים ליאון, נפתלי רוטנברג, נריה גוטל, נתן צבי פינקל, נתן שולמן, נתן גורן, נתיבות, נטורי קרתא, נח זבולוני, נחמן שמואל יעקב מיודסר, נחמיה ארגוב, נחום מאיר קרליץ, נחום רגוזניצקי, נכס צאן ברזל, ניסים קרליץ, נידה, סמנטיקה, סמיכה לרבנות, סנדק (יהדות), ספר ישעיהו, ספרות רבנית, ספרות יידיש, סרטיפיקט, סלבודקה, סטודנט, סטוובצי, סטויבץ, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, סדרת ספרים, סופר, סוכות, סימטריה, סיפר, סיפוח, עמרם בלוי, עם הספר (הוצאת ספרים), ענת זלצר, עצמאות, עצלות, עת־מול, על המשמר, עלייה לארץ ישראל, עלייה לרגל, עזרא הסופר, עגינות, עדות מומחה, עולים, עובדיה יוסף, עיר נמל, עיר קיט, עיריית בני ברק, עיתונות יהודית היסטורית, פסק הלכה, פסיקת הלכה, פרשנות התלמוד הבבלי, פרשת במדבר, פרדס חנה-כרכור, פתח תקווה, פלך גרודנו, פליט, פוסק, פועלי אגודת ישראל, פולמוס, פולמוס השבת ביפן, פובליציסטיקה, פיאה נכרית, פינחס שרייבר, פילנתרופ, פילנתרופיה, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, צמח אטלס, צפת, צבא הקיסרות הגרמנית, צבי צמרת, צבי רוטברג, צדקה, צילום עיתונות, ציון (כתב עת), ציונות, ציונות דתית, קניין (הלכה), קריאת התורה, קריעה (אבלות), קריית ספר, קתרסיס (כתב עת), קלמן כהנא, קלינינגרד, קדאייני, קו התאריך בהלכה, קואליציה, קואופרטיב, קום מדינת ישראל, קונסטנצה, קוסובה (עיירה), קורבן אדם, קול ישראל, קולא, קוברין, קווידרנה, קימי קפלן, קיצור שולחן ערוך, קידוש החודש, רמת שלמה, רמת גן, רמת השרון, רמב"ם, ראש ממשלת ישראל, ראש חודש, ראש העין, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשון לציון, ראשונים, ראשי תיבות, רעננה, רפאל הלפרין, רציונליזם, רשב"א, רחל מרגליות, רחוב חזון איש (בני ברק), רחובות, רב מטעם, רב אשי, רבי נתן, רבי יהודה הנשיא, רבינא, רומן, רומניה, רוסיה הסובייטית, רוח הקודש (יהדות), רי"ף, ש"י זוין, ש. ז. שרגאי, שמעון גרשון רוזנברג, שמריהו יוסף קרליץ, שמחה זליג ריגר, שמחה זיסל ברוידא, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שמואל אליהו קהאן, שמואל אהרון שזורי, שמואל רוזובסקי, שמואל גריינימן, שמואל הלוי וואזנר, שמות רחובות בישראל, שמיטה, שאול קצנלנבוגן, שאול ליברמן, שם עט, שנת שמיטה, שנות ה-30 של המאה ה-20, שני וחמישי, שר, שריה דבליצקי, שלמה שמשון קרליץ, שלמה לורינץ, שלמה טיקוצ'ינסקי, שלמה זלמן שרגאי, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלמה הכהן (רב), שליש (צבא), שטעטל, שב שמעתתא, שבת, שושן פורים, שולחן ערוך, שירה, שירות לאומי, שידוך, שיכון חזון איש, תנ"ך, תנאים (אירוסין), תנועת המזרחי, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפילה (יהדות), תקיעת שופר, תרנ"א, תרנ"ב, תרס"א, תרס"ה, תרס"ו, תרע"א, תרע"ז, תרפ"ג, תרצ"א, תרצ"ז, תרצ"ב, תרצ"ג, תרצ"ד, תרצ"ו, תרל"ט, תרומות ומעשרות, תש"א, תש"ב, תשנ"ז, תשנ"ב, תשוקה, תשי"ב, תשי"ד, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד תורה תשב"ר, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תחנת רכבת, תחנון, תהילים, תורה, תורה שבעל-פה, תיאוריה וביקורת, ל"י, לשון הרע, לולב, לימוד תורה, ליל שבת, ליטא, ליטא המרכזית, ליטאים (זרם), ט"ז בתמוז, ט"ו בחשוון, טקסטיל, טרפה, טבריה, טהרת המשפחה, טיש, זצ"ל, זרצ'ה, זרח ורהפטיג, זריעה (מקוואות), זלמן סורוצקין, זהר עמר, זונדל קרויזר, זכרון יעקב, זיכרון מאיר, ח"כ, חנה קהת, חנוך אייגש, חסידים, חפץ חיים (קיבוץ), חקלאות, חרדים ליטאים, חרות (עיתון), חז"ס, חז"ל, חזון איש, חברת לומדים, חברה קדישא, חברותא, חדרה, חומרא וקולא, חופש המצפון, חופה וקידושין, חוק שירות ביטחון, חושן משפט, חוג חזון איש, חיפזון, חיים משה שפירא, חיים מבריסק, חיים מיכאל דב ויסמנדל, חיים סולובייצ'יק, חיים סולובייצ'יק (היסטוריון), חיים ע. קוליץ, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים פרידלנדר, חיים קניבסקי, חיים קנייבסקי, חיים שאול קרליץ, חיים שאול גריינימן, חיים זליג סלונימסקי, חיים באר, חיים גראדה, חיים גריינימן, באר יעקב, בני ברק, בנימין בראון, בר מצווה, ברסט ליטובסק, ברלין, ברוך בר ליבוביץ, ברית מילה, בת דוד, בלארוס, בלוג, בד"ץ שארית ישראל, ביצה, בית מדרש, בית שמש, בית חזון, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית הקברות שומרי שבת, בית הקברות בהר הזיתים, בית הכנסת לדרמן, בית יתומים, בית יוסף, ביתר עילית, ביוגרפיה, גמרא, גט, גבעת אולגה, גבעת רוקח, גדליה נדל, גדול הדור, גדולי ישראל, גופן, גיוס לצה"ל, ד. דיוקנאי, דמות ספרותית, דעת (אתר אינטרנט), דתיים לאומיים, דלקת התוספתן, דב צבי קרלנשטיין, דב ליפץ, דב יפה, דבר (עיתון), דון שבתי, דוקטורט, דוב לנדו, דוד פוברסקי, דוד בן-גוריון, דיני ממונות, ה'תרצ"ח, ה'תשע"ח, ה'תשי"ג, ה'תשי"ד, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה ה-21, המנדט הבריטי, המעי העיוור, המעין, המעין (כתב עת), המועצה האזורית עמק חפר, המכון למורשת בן-גוריון, האר"י, האימפריה הרוסית, הנבואה במסורת ישראל, הספרייה הלאומית, הספד, הסכמה, העדה החרדית, הפלס (ירחון), הפועל המזרחי, הצפירה, הצלב האדום, הצופה, הקיבוץ הדתי, הר שלום (בני ברק), הרמ"א, הראי"ה קוק, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, הרפובליקה הפולנית השנייה, הרב הראשי לישראל, הרבנות הראשית לישראל, הרכבה (בוטניקה), השואה, התלמוד הבבלי, הלוח העברי, הלוויה, הלכה, הלכות מדינה, הלכות עירובין, הטלוויזיה החינוכית, החת"ם סופר, החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה, החזית הדתית המאוחדת, הבחירות לכנסת, הגאון מווילנה, הגר"א, הגדה של פסח, הגיוגרפיה, הדס מצוי, הוצאת מאגנס, הוצאת ראובן מס, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, הכל אנשים, הים השחור, היסטוריה, היתר מכירה, היישוב, היישוב החדש, היישוב הישן, ועד הישיבות, ורשה, וילנה, כ"א באייר, כ"ט באלול, כנסת ישראל (קובץ תורני), כפר הרא"ה, כתב עת תורני, כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, כזית, כבוד המת, כביצה, כולל אברכים, כולל חזון איש, כווידאן, י"א בשבט, י"א בחשוון, י"ט בחשוון, ימי בין המצרים, יעקב אדלשטיין (רב), יעקב פילבר, יעקב רוזנהיים, יעקב הלפרין, יעקב ישראל קניבסקי, יפן, יפו, יפו העתיקה, יצחק מאיר לוין, יצחק אייזיק שר, יצחק נבון, יצחק קרליץ, יצחק קוליץ, יצחק זאב סולובייצ'יק, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק גרשטנקורן, יצחק הוטנר, יציאה בשאלה, יראת שמים, ירושלים, ירוחם ליבוביץ, ירוחם הלוי ליבוביץ, ישראל, ישראל מאיר הכהן, ישראל כהן (עיתונאי), ישורון (מאסף תורני), ישיבת מאורות התורה, ישיבת מיר, ישיבת נובהרדוק, ישיבת סלבודקה (בני ברק), ישיבת תפארת ציון, ישיבת חברון, ישיבת באר יעקב, ישיבת בית יוסף (בני ברק), ישיבת השרון, ישיבת וולוז'ין, ישיבת כפר חסידים, ישיבה, ישיבה יוניברסיטי, יחזקאל אברמסקי, יחזקאל לנדא, יחזקאל לוינשטיין, יחזקאל ברטלר, יד בן צבי, יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות אנגליה, יהדות ארצות האסלאם, יהדות ארצות הברית, יהדות אורתודוקסית, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהדות דרום אפריקה, יהושע ענבל, יהושע יגל, יהודה מאיר שפירא, יהודה שפירא (רב), יהודה בויאר, יואל סירקיש, יואל קלופט, יום טוב, יום העצמאות, יום השנה, יום הכיפורים, יונה שטנצל, יוסף אליהו הנקין, יוסף אברהם וולף, יוסף עוזר, יוסף קארו, יוסף שלמה כהנמן, יוסף חיים זוננפלד, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יורה דעה, יידיש, יידישיזם, 10 ביולי, 1878, 1891, 1892, 1901, 1905, 1906, 1911, 1913, 1917, 1919, 1920, 1922, 1923, 1931, 1932, 1933, 1934, 1936, 1941, 1947, 1951, 1952, 1953, 1992, 1997, 20 באוקטובר, 24 באוקטובר, 6 בפברואר, 7 בנובמבר. להרחיב מדד (595 יותר) » « הפסיכולוג מדד

MA

#הפניה מוסמך אוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וMA · ראה עוד »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וממשלת ישראל · ראה עוד »

ממשלת ישראל הרביעית

ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וממשלת ישראל הרביעית · ראה עוד »

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר מלובלין · ראה עוד »

מאיר צבי ברגמן

הרב ברגמן מתפלל על תורמי ועד הרבנים לענייני צדקה באהל קברו של הרב שך הרב ברגמן בהבדלה במוצאי יום הכיפורים הרב מאיר צבי ברגמן (נולד בכ"ח בחשוון ה'תר"צ, 1929) הוא ראש ישיבת רשב"י, זקן מועצת גדולי התורה של דגל התורה, וגם הותיק ביותר מבין חבריה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר צבי ברגמן · ראה עוד »

מאיר קרליץ

הרב מאיר קַרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר קרליץ · ראה עוד »

מאיר גריינימן

הרב מאיר גריינימן (תרצ"ב, 1932) הוא רב ומחבר ספרים המתגורר בבני ברק ומרבני חוג חזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר גריינימן · ראה עוד »

מנשייה (יפו)

רחוב אל עבאס במנשייה שנודע גם בשם נווה שלום מנשיה לאחר כיבושה, דצמבר 1948 שטח שכונת מנשיה, אפריל 2011 מנשייה מכיוון מגדל פסגות מנשייה מיפו מסגד חסן בק בית גידי (מוזיאון האצ"ל בתש"ח) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה מַנְשִׁייה (בערבית: المنشية) היה רובע מעורב בצפונה של יפו שנהרס בחלקו במלחמת העצמאות ונהרס כמעט במלואו במהלך ארוך שנים שראשיתו מיד לאחר סיום המערכה במרחב תל אביב ויפו במלחמת העצמאות וסופו בשנות ה-60 ושנות ה-70.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומנשייה (יפו) · ראה עוד »

מנחם יהודה הלוי אושפיזאי

הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי (תרס"ה, 1905–ראש חודש חשוון תש"ס, 11 באוקטובר 1999) היה הרב הראשי של רמת גן, יו"ר חבר הרבנים של המפד"ל וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומנחם יהודה הלוי אושפיזאי · ראה עוד »

מסה (חיבור עיוני)

מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »

מסכת מקואות

מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת מקואות · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת שביעית

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת שביעית · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת דמאי · ראה עוד »

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת כלים · ראה עוד »

מעריב

מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומעריב · ראה עוד »

מעריב (עיתון)

#הפניה מעריב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומעריב (עיתון) · ראה עוד »

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומפד"ל · ראה עוד »

מצוות שבין אדם לחברו

עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומקווה · ראה עוד »

מרן (תואר)

מָרַן (מקובל לנקד מָרָן; בהגייה אשכנזית: מוֹרוֹן (ליטאית), מוּרֶן או מוּרוֹן (חסידית)) הוא תואר כבוד עבור רבנים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרן (תואר) · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרא דאתרא · ראה עוד »

מרדכי שלמה ברמן

הרב מרדכי שלמה ברמן (ר' שלומקע, תר"צ, 1930 - א' בטבת תשס"ה, 13 בדצמבר 2004) היה ראש ישיבת פוניבז'.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרדכי שלמה ברמן · ראה עוד »

מרדכי שולמן

הרב מרדכי זאב שולמן (תרס"א, 1901 - כ"ז בשבט תשמ"ב, 20 בפברואר 1982) היה ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק ומאישי תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרדכי שולמן · ראה עוד »

מרדכי בר-און

קצין חינוך ראשי אל"ם מרדכי בראון, רס"ן אורי ירום (בידיים שלובות) וראש אכ"א האלוף שמואל איל בחזית הדרום במלחמת ששת הימים, יוני 1967 מרדכי (מורל'ה) בר-און (26 בדצמבר 1928 – 7 במרץ 2021) היה היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומרדכי בר-און · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה תורה להרמב"ם

#הפניה משנה תורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשנה תורה להרמב"ם · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפט בייליס

מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשפט בייליס · ראה עוד »

משפחת קרליץ

משפחת קרליץ היא משפחה יהודית ליטאית, שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים בליטא ובארץ ישראל, ובראשם החזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשפחת קרליץ · ראה עוד »

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשרד הביטחון · ראה עוד »

משל

משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשל · ראה עוד »

משטרת ישראל

מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשטרת ישראל · ראה עוד »

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשגיח · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה · ראה עוד »

משה מרדכי הלוי שולזינגר

הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר (ז' באדר תש"א; 6 במרץ 1941 - כ"ז באב תש"ע; 7 באוגוסט 2010) היה רב חרדי ליטאי, מחבר סדרת ספרי משמר הלוי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה מרדכי הלוי שולזינגר · ראה עוד »

משה סולובייצ'יק

הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה סולובייצ'יק · ראה עוד »

משה פרוש

משה גליקמן־פרוש (1893–1983) היה עסקן ציבור ופוליטיקאי חרדי מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה פרוש · ראה עוד »

משה צבי נריה

הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה צבי נריה · ראה עוד »

משה קרליץ

הרב משה קרליץ (1882 לערך - 1941) היה רב ותלמיד חכם בליטא, עורך המאסף התורני "כנסת ישראל".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה קרליץ · ראה עוד »

משה רוזין

הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה רוזין · ראה עוד »

משה בלוי

משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה בלוי · ראה עוד »

משה יהושע לנדא

רבי משה יהושע לנדא (ח' בניסן ה'תרפ"א, 16 באפריל 1921 – ה' באדר ה'תש"מ, 22 בפברואר 1980) היה מרבני חוג חזון איש, וראש ישיבת שאגת אריה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומשה יהושע לנדא · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומתמטיקה · ראה עוד »

מתתיהו שטיגל

#הפניה מתתיהו שציגל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומתתיהו שטיגל · ראה עוד »

מלמד

מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומלמד · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מזרח אסיה

מזרח אסיה מסומן בירוק מזרח אסיה הוא חלק מאסיה אשר מוגדר בדרך כלל לפי תנאי אקלים או תרבות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומזרח אסיה · ראה עוד »

מחנה ישראל (עמק יזרעאל)

המבנה ההיסטורי בלב השדותבית "מחנה ישראל", 2010 250px 250px מחנה ישראל (דברת) היה קומונה של חברי תנועת עזרא יחד עם משפחות נוספות שהתארגנו לקראת חיי קיבוץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומחנה ישראל (עמק יזרעאל) · ראה עוד »

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומחשבת ישראל · ראה עוד »

מגפה

תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששליש מהאנושות, שהם 2.6 מיליארד אנשים, הוכנסו לסגר כולל. מגפה או אפידמיה (מיוונית: אפי (ἐπί) - על, דמוֹס (δῆμος) - עַם; כלומר מגפה הפוגעת בעם) היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב אוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומגפה · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומגילת אסתר · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומדרש · ראה עוד »

מדרשית נעם

ארון הקודש בבית המדרש בעיצוב האמן דב פייגין מדרשית נעם (נוער המזרחי) (בקיצור גם המדרשיה או מנפ"ח - ראשי תיבות של מדרשית נעם פרדס חנה) היא ישיבה תיכונית שפעלה בפרדס חנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומדרשית נעם · ראה עוד »

מדרון חלקלק

מדרון חלקלק הוא כשל לוגי ומטפורה, לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לתגובת שרשרת של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית, או שהוא יפרוץ סכר ויגרום לריבוי צעדים מסוגו עד למצב אבסורדי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומדרון חלקלק · ראה עוד »

מהפכת 1905

מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומהפכת 1905 · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר

"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מו"ל

#הפניה הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומו"ל · ראה עוד »

מונוגרפיה

מוֹנוֹגרפיה (מיוונית Μονογραφία - כתב יחיד) היא חיבור עיוני מחקרי ממוקד, סיכומי, מקיף וממצה על נושא יחיד, מוגדר היטב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומונוגרפיה · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומוסר · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומוקצה · ראה עוד »

מודי בר-און

מרדכי (מוֹדִי) בר-און (20 בספטמבר 1962 – 30 במאי 2022) היה מנחה טלוויזיה, שדרן רדיו, במאי תיאטרון, תסריטאי, סאטיריקן, עיתונאי, מחזאי, שחקן, קומיקאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומודי בר-און · ראה עוד »

מודיעין עילית

מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מודיעין עילית (מכונה גם קריית ספר) היא עיר והתנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומודיעין עילית · ראה עוד »

מכון ון ליר בירושלים

הכניסה למכון הבניין החדש פסל אלברט איינשטיין בחצר המכון מכון ון ליר בירושלים (הוקם ב-1959) הוא מרכז מחקר ושיח בין-תחומי במדעי הרוח והחברה, ועוסק בתחומים בעלי חשיבות ורגישות חברתית, הנוגעים למוקדי מתח מרכזיים בחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומכון ון ליר בירושלים · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומינסק · ראה עוד »

מידת הביטחון

ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה האלוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומידת הביטחון · ראה עוד »

מידות ושיעורי תורה

#הפניה רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומידות ושיעורי תורה · ראה עוד »

מיכל יהודה ליפקוביץ

וילקומירר 4 בבני ברק מצבת הרב ליפקוביץ הרב מִיכְל יהודה ליפקוביץ (כסלו ה'תרע"ד, דצמבר 1913 – כ"ו בסיוון ה'תשע"א, 27 ביוני 2011) היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור הליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ומיכל יהודה ליפקוביץ · ראה עוד »

אמונת חכמים

אמונת חכמים הוא מושג רווח ביהדות המתאר (בדרך כלל) אמונה בסמכותם ובעליונותם הרוחנית והאינטלקטואלית של תלמידי-חכמים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואמונת חכמים · ראה עוד »

אמונה באלוהים (יהדות)

"אנוכי ה' אלוהיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות מדבר יהודה, המאה הראשונה לפני הספירה. ביהדות, אמונה באלוהים או אמונה במציאות השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באלוהים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואמונה באלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אמונה וביטחון (ספר)

אמונה וביטחון, הוא ספרו ההשקפתי של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואמונה וביטחון (ספר) · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

אנקדוטה

אֲנֵקְדוֹטָה היא סיפור קצרצר שבא להמחיש היבט כלשהו בתיאורה של אישיות או בתיאור של מאורע היסטורי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואנקדוטה · ראה עוד »

אנכרוניזם

אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואנכרוניזם · ראה עוד »

אסתטיקה

אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואסתטיקה · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרונום

גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואסטרונום · ראה עוד »

אפנדקטומיה

אפנדקטומיה (באנגלית: Appendectomy) היא ניתוח חירום לכריתת תוספתן, בעקבות דלקת התוספתן או סרטן התוספתן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואפנדקטומיה · ראה עוד »

אפיית מצות

אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואפיית מצות · ראה עוד »

אקדמות (כתב עת)

אקדמות הוא כתב עת למחשבה יהודית שיצא לאור בשנים 1996–2015 ושב לצאת לאור בשנת 2019.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואקדמות (כתב עת) · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וארבעת המינים · ראה עוד »

אריה פומרנצ'יק

הרב אריה פּוֹמֶרַנְצ'יק (ט"ו בניסן ה'תרס"ח, אפריל 1908 – ח' בשבט ה'תש"ב, ינואר 1942) היה מתלמידי הרב מבריסק, רבי יעקב ישראל קניבסקי והחזון איש, מחבר הספרים תורת זרעים, עמק ברכה, יהגה האריה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואריה פומרנצ'יק · ראה עוד »

אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואריה לייב הלר · ראה עוד »

אריה לייב הלוי אפשטיין

הרב אריה לייב הלוי אפשטיין (ה'תס"ח, 1708 - י"ג בתמוז תקל"ה, 1775) היה רב ומקובל במאה ה-18, נודע בכינויו בעל הפרדס על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואריה לייב הלוי אפשטיין · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואתרוג · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלחנן וסרמן

לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואלחנן וסרמן · ראה עוד »

אליעזר פלצינסקי

הרב אליעזר מנוח פלצינסקי (כ"ח בחשוון ה'תרע"ב, 19 בנובמבר 1911 - כ"ד בתשרי ה'תשס"ח, 6 באוקטובר 2007) היה ראש ישיבה וראש כולל בישראל ובחו"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואליעזר פלצינסקי · ראה עוד »

אליעזר שלוסברג

אליעזר שלוסברג (נולד ב־29 ביוני 1956, כ' בתמוז תשט"ז) הוא פרופסור מן המניין לערבית המשמש כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר־אילן משנת 2017.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואליעזר שלוסברג · ראה עוד »

אליעזר שטיינמן

אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »

אליעזר יהודה פינקל

הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ט, 1879 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 19 ביולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואליעזר יהודה פינקל · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואחרונים · ראה עוד »

אחוזת קבר

#הפניה מאוזוליאום.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואחוזת קבר · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואב בית דין · ראה עוד »

אבא סוויאטיצקי

הרב אַבָּא סְוִיָאטִיצְקִי (תרמ"ז, 1887 - ג' באלול תש"א, אוגוסט 1941) היה רבן של רוז'נקה, קוסובה וטיקטין, גיסו של החזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואבא סוויאטיצקי · ראה עוד »

אברהם חיים נאה

בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואברהם חיים נאה · ראה עוד »

אברהם חיים ברים

#הפניה חיים ברים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואברהם חיים ברים · ראה עוד »

אברכים

#הפניה אברך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואברכים · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואגודת ישראל · ראה עוד »

אגודל

זקיפת אגודל אֲגוּדָל הוא האצבע העבה (האצבע הראשונה) בכף היד ובעברית נקראת גם "בוהן" ו"גוּדָל", ומיקומו מהווה נקודה משמעותית באבולוציית האדם, תוצאה של הזדקפותו מעל הקרקע (לפני כמיליון שנה).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואגודל · ראה עוד »

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן סורסקי · ראה עוד »

אהרן קוטלר

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 – ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן קוטלר · ראה עוד »

אהרן לוין

הרב אהרן לוין (י"ד בחשון תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז תש"א, 1 ביולי 1941) היה איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור ושל ריישא (Rzeszów).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן לוין · ראה עוד »

אהרן לייב שטיינמן

#הפניה אהרן יהודה ליב שטינמן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן לייב שטיינמן · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוניברסיטת הומבולדט

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוניברסיטת הומבולדט · ראה עוד »

אוצר בית דין

אוצר בית דין בימינו הוא הסדר להעברת פירות שביעית מהחקלאים אל הצרכנים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוצר בית דין · ראה עוד »

אורח חיים (שולחן ערוך)

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »

אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוטם שריר הלב · ראה עוד »

אוטודידקטיות

אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואוטודידקטיות · ראה עוד »

אי-גיוס בישראל

גיוס חובה לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואי-גיוס בישראל · ראה עוד »

איסר פרנקל

הרב איסר פרנקל (כ' בתמוז ה'תרצ"ג, 14 ביולי 1933 – י"ז באב ה'תש"ע, 28 ביולי 2010) היה רב שכונת בבלי בתל אביב, מחבר ספרי עיון, איש הגות, עיתונאי וחבר מועצת העיתונות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסר פרנקל · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איסר יהודה אונטרמן

הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »

איסור חדש

בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסור חדש · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיסור והיתר · ראה עוד »

איתם הנקין

הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ואיתם הנקין · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונמל יפו · ראה עוד »

נסים קרליץ

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, 29 ביולי 1926 – כ"ג בתשרי ה'תש"ף, 21 באוקטובר 2019) היה מבכירי פוסקי ההלכה החרדים ליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונסים קרליץ · ראה עוד »

נסים ליאון

נסים ליאון (נולד ב-1971) הוא סוציולוג ואנתרופולוג, פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונסים ליאון · ראה עוד »

נפתלי רוטנברג

נפתלי רוטנברג (נולד ב-14 ביולי 1949) הוא רב והוגה דעות ישראלי, חוקר חכמת האהבה במקורות היהודיים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונפתלי רוטנברג · ראה עוד »

נריה גוטל

הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) הוא ראש מערך המחקר ב"מרכז תורה ומדינה" בניצן, ורב בית הכנסת רדליך בשכונת גבעת שאול (ירושלים).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונריה גוטל · ראה עוד »

נתן צבי פינקל

"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונתן צבי פינקל · ראה עוד »

נתן שולמן

הרב נתן צבי שולמן (י"ד בסיוון ה'תר"ץ, 10 ביוני 1930 - י"ח בחשוון ה'תשע"ז, 19 בנובמבר 2016) היה ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונתן שולמן · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונתן גורן · ראה עוד »

נתיבות

האצטדיון העירוני נתיבות נְתִיבוֹת היא עיר במחוז הדרום בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונתיבות · ראה עוד »

נטורי קרתא

הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונטורי קרתא · ראה עוד »

נח זבולוני

נח זבולוני (זבילביץ') (1910 - י"ג באדר ה'תשס"ד, 5 במרץ 2004) היה עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונח זבולוני · ראה עוד »

נחמן שמואל יעקב מיודסר

הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר (נפטר בג' בניסן ה'תש"ח, 12 באפריל 1948) היה רב פולני שעלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונחמן שמואל יעקב מיודסר · ראה עוד »

נחמיה ארגוב

סגן-אלוף נחמיה ארגוב מלווה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון העוזב את משכן הכנסת בבית פרומין, 1955 נחמיה ארגוב (נימויטין) (21 בדצמבר 1914 - 2 בנובמבר 1957) היה שלישו הצבאי של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונחמיה ארגוב · ראה עוד »

נחום מאיר קרליץ

הרב נחום מאיר קרליץ (במקור: ציבולניק; תרמ"ט, 1889 - ו' בטבת תשי"ט, דצמבר 1958) היה רב חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונחום מאיר קרליץ · ראה עוד »

נחום רגוזניצקי

הרב נחום רַגוֹזנִיצקִי (נולד ב-1935) הוא ראש ישיבת מאורות התורה בקריית יערים, מוותיקי ראשי הישיבות בישראל ומתלמידי החזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונחום רגוזניצקי · ראה עוד »

נכס צאן ברזל

נכס צאן ברזל (או: צאן ברזל) הוא מושג הלכתי-משפטי המהווה כינוי לעסקת הלוואה-פיקדון, שמטרתה להבטיח את הקרן של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר, שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונכס צאן ברזל · ראה עוד »

ניסים קרליץ

#הפניה נסים קרליץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וניסים קרליץ · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ונידה · ראה עוד »

סמנטיקה

סמנטיקה (מיוונית: Σημαντικός) היא חקר המשמעות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסמנטיקה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סנדק (יהדות)

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון משמש כסנדק בברית מילה הרב יעקב אריה אלתר (האדמו"ר השביעי של חסידות גור) משמש כסנדק בברית מילה ביהדות, סַנְדָּק (נקרא גם: בעל ברית) הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה (ובמקרה של נימול בוגר, תומך בו).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסנדק (יהדות) · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספרות רבנית

#הפניהספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וספרות רבנית · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וספרות יידיש · ראה עוד »

סרטיפיקט

ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה. תעודת נישואים פיקטיבית שניתנה לזוג רווקים לצורך השגת סרטיפיקט לעלייה לארץ סֶרטִיפִיקָט (באנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסרטיפיקט · ראה עוד »

סלבודקה

#הפניה סלובודקה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסלבודקה · ראה עוד »

סטודנט

סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסטודנט · ראה עוד »

סטוובצי

אנדרטה לזכר הקהילה היהודית בעיירה סטויבץ סטוֹוְבְּצִי (בבלארוסית: Стоўбцы, נהגה:; ביידיש: סטויבץ או: סטויפץ, בעגה היהודית-ליטאית: סטֵייבּץ) או סטולבצי (ברוסית: Столбцы, נהגה:; בפולנית: Stołpce) היא עיירה בנפת סטוובצי שבמחוז מינסק, במרכז בלארוס, על גדות נהר הניימן, שבעים קילומטר דרומית-מערבית לבירת המחוז מינסק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסטוובצי · ראה עוד »

סטויבץ

#הפניה סטוובצי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסטויבץ · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסדר זרעים · ראה עוד »

סדרת ספרים

ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסדרת ספרים · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסופר · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסוכות · ראה עוד »

סימטריה

דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν – למדוד ביחד) בשפה היומיומית מתארת תחושה של פרופורציה, הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, שמשתמשים בו במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה לתאר בדרך כלל אובייקט שאינו משתנה תחת כמה טרנספורמציות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסימטריה · ראה עוד »

סיפר

סיפר (סִפֵּר), נודע בעיקר במונח מלועזית: נָרָטִיב, הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסיפר · ראה עוד »

סיפוח

סיפוח מדיני הוא צירוף חוקי-פורמלי של שטח מסוים לישות פוליטית אחרת לשם יצירת ריבונות על השטח החדש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וסיפוח · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועמרם בלוי · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

ענת זלצר

ענת זלצר (נולדה ב-10 בפברואר 1959) היא עורכת ובמאית של תוכניות וסדרות טלוויזיה תיעודיות עבור הערוץ הראשון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית וערוץ 8.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וענת זלצר · ראה עוד »

עצמאות

במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לקיומה הפיזי והכלכלי, להגנה על גבולותיה ולשמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועצמאות · ראה עוד »

עצלות

#הפניה עצלנות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועצלות · ראה עוד »

עת־מול

#הפניה עת-מול.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועת־מול · ראה עוד »

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועל המשמר · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועלייה לרגל · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר · ראה עוד »

עגינות

עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועגינות · ראה עוד »

עדות מומחה

#הפניה עד מומחה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועדות מומחה · ראה עוד »

עולים

#הפניה עולה חדש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועולים · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עיר נמל

תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל ג'נובה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועיר נמל · ראה עוד »

עיר קיט

אילת, עיר קיט עיר קַיִט היא עיר או אזור עירוני בו התיירות והנופש מהווים מרכיב מרכזי בכלכלה ובתרבות המקומית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועיר קיט · ראה עוד »

עיריית בני ברק

עיריית בני ברק היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר בני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועיריית בני ברק · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

פסק הלכה

#הפניה פסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופסק הלכה · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרשת במדבר

מניין בני ישראל פרשת בְּמִדְבַּר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופרשת במדבר · ראה עוד »

פרדס חנה-כרכור

מבט על המושבה פרדס חנה ב-1938 בית האכר בפרדס חנה-כרכור פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופרדס חנה-כרכור · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופתח תקווה · ראה עוד »

פלך גרודנו

פלך גרודנו (ברוסית: Гродненская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר גרודנו (כיום הורדנה שבבלארוס).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופלך גרודנו · ראה עוד »

פליט

פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופליט · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופוסק · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

פולמוס

#הפניה מחלוקת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופולמוס · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פיאה נכרית

#הפניה פאה נוכרית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופיאה נכרית · ראה עוד »

פינחס שרייבר

הרב פנחס שרייבר (כונה גם: ר' פיניע; י"ח בשבט תרצ"א, 5 בפברואר 1931 - ד' בטבת תש"ע, 21 בדצמבר 2009) היה רב ודיין חרדי, ראש ישיבת ברסלב בבני ברק, רב קהילה ליטאית ואב"ד באשדוד, ודיין ממייסדי בית הדין של הרב נסים קרליץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופינחס שרייבר · ראה עוד »

פילנתרופ

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופילנתרופ · ראה עוד »

פילנתרופיה

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופילנתרופיה · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופילוסופיה · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

צמח אטלס

צמח אטלס: הישיבה (ביידיש: צמח אטלאס: די ישיבה; חלקו השני נקרא בעברית מלחמת היצר) הוא רומן היסטורי מאת הסופר חיים גראדה, המתאר את הווי חיי היהודים בליטא ובישיבותיה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצמח אטלס · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצפת · ראה עוד »

צבא הקיסרות הגרמנית

הצבא הגרמני (Deutsches Heer) או הצבא הלאומי (Reichsheer) או הצבא האימפריאלי (Kaiserliches Heer or Kaiserreichsheer) היה צבאה של הקיסרות הגרמנית וכלל את צבא היבשה ואת שירות האוויר הגרמני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצבא הקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

צבי צמרת

צבי צמרת (18 בפברואר 1945 – 29 בינואר 2023) היה היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצבי צמרת · ראה עוד »

צבי רוטברג

הרב צבי רוטברג (נולד בשנת ה'תש"ג, 1943) הוא רב חרדי-ליטאי, ראש ישיבת בית מאיר בבני ברק ולשעבר חבר מועצת גדולי עולם התורה של הפלג הירושלמי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצבי רוטברג · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצדקה · ראה עוד »

צילום עיתונות

צילום שהודפס בטכניקת הדפס רשת, מתוך עיתון ה"דיילי גראפיק" צילום עיתונות (פוֹטוֹג'ורנליזם) הוא אחד מענפי הצילום ואחת הפרקטיקות של עיתונאות (איסוף, עריכה והצגה של מידע אקטואלי לצורך פרסום באמצעי תקשורת או שידור), המייצרת דימויים חזותיים שונים על מנת לספר סיפור חדשותי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וצילום עיתונות · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וציון (כתב עת) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וציונות · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וציונות דתית · ראה עוד »

קניין (הלכה)

#הפניה מעשה קניין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקניין (הלכה) · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקריאת התורה · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קריית ספר

#הפניה מודיעין עילית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקריית ספר · ראה עוד »

קתרסיס (כתב עת)

קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה הוא כתב עת הרואה אור פעמיים בשנה ועוסק בביקורת מחקרית של מדעי הרוח והחברה בישראל ויוצא לאור בהוצאת כרמל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקתרסיס (כתב עת) · ראה עוד »

קלמן כהנא

הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקלמן כהנא · ראה עוד »

קלינינגרד

מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקלינינגרד · ראה עוד »

קדאייני

#הפניה קדאיניאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקדאייני · ראה עוד »

קו התאריך בהלכה

מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »

קואליציה

קוֹאָלִיצְיָה (בעברית: יַחְדָּה) היא מעין ברית בין ישויות שונות, המשתפות פעולה לקידום עניין משותף.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקואליציה · ראה עוד »

קואופרטיב

קוֹאוֹפֶּרָטִיב (באנגלית: Cooperative או בקיצור co-op) הוא איגוד, המוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי." ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקואופרטיב · ראה עוד »

קום מדינת ישראל

#הפניה הכרזת העצמאות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקום מדינת ישראל · ראה עוד »

קונסטנצה

קונסטנצה (ברומנית: Constanța) היא עיר נמל רומנית על חוף הים השחור, בירת מחוז קונסטנצה, ברומניה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקונסטנצה · ראה עוד »

קוסובה (עיירה)

קוסובה (בבלארוסית: Косава; בפולנית: Kossów; ברוסית: Ко́ссово; נקראה גם קוסוב-פולֶסקי) היא עיירה קטנה בבלארוס במחוז ברסט, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקוסובה (עיירה) · ראה עוד »

קורבן אדם

סלטה, ארגנטינה קורבן אדם או הריגה טקסית היא פעולת המתה של בן אדם אחד או יותר, כחלק מפולחן דתי, שמהווה מקבילה לפרקטיקות השונות של הקרבת בעלי חיים ושל קורבן דתי באופן כללי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקורבן אדם · ראה עוד »

קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקול ישראל · ראה עוד »

קולא

#הפניה חומרא וקולא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקולא · ראה עוד »

קוברין

פארק קוברין קוֹבּרִין (בבלארוסית: Ко́брын, מבוטא; באוקראינית: Кобринь; ברוסית: Ко́брин; ביידיש: קאָבּרין; בפולנית: Kobryń) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, במרכז ראיון קוברין, 52 קילומטרים מזרחית לעיר המחוז ברסט.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקוברין · ראה עוד »

קווידרנה

אנדרטת ויטאוטאס הגדול בקווידרנה קוִוידַרְנָה (בליטאית: Kvėdarna; בפולנית: Konstantynowo; ביידיש: כווידאן, חווידאן) היא עיירה במחוז משנה שיללה שבמחוז טאורגה (טווריג), במערב ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקווידרנה · ראה עוד »

קימי קפלן

קימי קפלן (Kimmy Caplan; נולד ב-20 בינואר 1965) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן ועומד בראש המחלקה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקימי קפלן · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וקידוש החודש · ראה עוד »

רמת שלמה

רמת שלמה (מכונה גם רכס שועפט או "הרכס") היא שכונה יהודית בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמת שלמה · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמת גן · ראה עוד »

רמת השרון

מערות אפקה רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, אשר הוקמה בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמת השרון · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורמב"ם · ראה עוד »

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראש חודש · ראה עוד »

ראש העין

אנדרטה משותפת להגנה ואצ"ל לנופלים בקרבות ראש העין במלחמת העצמאות בית מורשת יהדות תימן אגם הצלילים בראש העין כיכר התווים בראש העין גבעת טל וסביבותיה שכונת גבעת הסלעים מבט מהאוויר של ראש העין מזרח, 2017 מראה העיר מכיוון מגדל אפק שכונותיה המזרחיות של העיר מתל אפק אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בראש העין תצפית ביער ראש העין לכיוון מזרחעיריית ראש העין רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראש העין · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראש השנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראשון לציון · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראשונים · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וראשי תיבות · ראה עוד »

רעננה

תצלום אוויר של השכונות המערביות של רעננה בית העירייה פסל עץ תפוזים ברח' בן-גוריון ברעננה בניינים ברחוב אחוזה ברעננה רַעֲנַנָּה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורעננה · ראה עוד »

רפאל הלפרין

רפאל הלפרין, 1950 הרב רפאל הלפרין (כ"ז בניסן ה'תרפ"ד, 1 במאי 1924 – כ' באב ה'תשע"א, 20 באוגוסט 2011) היה איש עסקים ישראלי שהתפרסם גם כאמן לחימה וספורטאי (דאן 5 בקראטה, השתתף וזכה באליפות העולם בהיאבקות מקצועית בשנים 1952 ו־1957 ומר ישראל בפיתוח גוף), יזם, נדבן, חוקר, סופר ופעיל ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורפאל הלפרין · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורציונליזם · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורשב"א · ראה עוד »

רחל מרגליות

רחל מרגליות (20 באפריל 1914 – 2009) הייתה סופרת וחוקרת מקרא ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורחל מרגליות · ראה עוד »

רחוב חזון איש (בני ברק)

#הפניה רחוב חזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורחוב חזון איש (בני ברק) · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורחובות · ראה עוד »

רב מטעם

רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורב מטעם · ראה עוד »

רב אשי

הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורב אשי · ראה עוד »

רבי נתן

רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורבי נתן · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבינא

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורבינא · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורומן · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורומניה · ראה עוד »

רוסיה הסובייטית

#הפניה הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורוסיה הסובייטית · ראה עוד »

רוח הקודש (יהדות)

רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ורי"ף · ראה עוד »

ש"י זוין

#הפניה שלמה יוסף זוין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וש"י זוין · ראה עוד »

ש. ז. שרגאי

#הפניה שלמה זלמן שרגאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וש. ז. שרגאי · ראה עוד »

שמעון גרשון רוזנברג

הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמעון גרשון רוזנברג · ראה עוד »

שמריהו יוסף קרליץ

הרב שמריהו יוסף קרליץ (תרי"ב, 1852 – כ"א באייר תרע"ו, 24 במאי 1916) היה רבה של קוסובה במשך שלושים וארבע שנים; אביו של החזון איש ואבי משפחת קרליץ שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמריהו יוסף קרליץ · ראה עוד »

שמחה זליג ריגר

הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשוון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמחה זליג ריגר · ראה עוד »

שמחה זיסל ברוידא

הרב שמחה מרדכי זיסקינד (שמחה זיסל) ברוידא (כ"ד באדר ה'תרע"ב, 13 במרץ 1912 - ט"ז בניסן תש"ס, 21 באפריל 2000) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמחה זיסל ברוידא · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שמואל אליהו קהאן

הרב שמואל אליהו הלוי קהאן (כ"א בשבט תרמ"ט, 23 בינואר 1889 - תש"א, 1941) היה רבן של קרוגלה, סטארדרוג ואורלה שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל אליהו קהאן · ראה עוד »

שמואל אהרון שזורי

הרב שמואל אהרן שזורי הרב שמואל אהרון שזורי (ובר) (י"א בסיוון תרמ"ה, 25 במאי 1885 - י"ט בשבט תש"מ, 6 בפברואר 1980) היה המזכיר הראשון של הרבנות הראשית לישראל ועורך כתב העת התורני "קול תורה".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל אהרון שזורי · ראה עוד »

שמואל רוזובסקי

מצבת הרב שמואל רוזובסקי משה שמואל שפירא הרב שמואל רוזובסקי (כ"ב בטבת ה'תרע"ג, 1 בינואר 1913 - כ"ז בתמוז ה'תשל"ט, 22 ביולי 1979) היה ראש ישיבת פוניבז'.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל רוזובסקי · ראה עוד »

שמואל גריינימן

הרב שמואל גרונם גריינימן (תרמ"ט, 1889 – י"ג באדר א' תשי"ז, פברואר 1957) היה רב ועסקן ציבור בליטא, בארץ ישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל גריינימן · ראה עוד »

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושמיטה · ראה עוד »

שאול קצנלנבוגן

הרב שאול קצנלנבוגן (אפשטיין) (תקפ"ח, 1828 - י"ט בתשרי תרנ"ב, אוקטובר 1891) היה רבן של הערים קוסובה וקוברין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושאול קצנלנבוגן · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושאול ליברמן · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושם עט · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושני וחמישי · ראה עוד »

שר

שַׂר (בלועזית: מיניסטר) הוא תוארו וכינויו של חבר בממשלה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושר · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושריה דבליצקי · ראה עוד »

שלמה שמשון קרליץ

הרב שלמה שמשון קרליץ (ט באב תר"ע, וילנה - י' בתשרי תש"ס, 20 בספטמבר 1999, בני ברק) היה רב, פוסק ותלמיד חכם ליטאי וישראלי, שימש במשך שנים רבות כאב בית דין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה שמשון קרליץ · ראה עוד »

שלמה לורינץ

חברי הכנסת מסיעת אגודת ישראל יושבים במזנון הכנסת, ביום הראשון לכהונת הכנסת הרביעית, שלמה לורינץ השני משמאל, נובמבר 1959 שלמה זלמן לורינץ (כ"א באדר ה'תרע"ח, 5 במרץ 1918 - א' בחשוון ה'תש"ע, 19 באוקטובר 2009) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה לורינץ · ראה עוד »

שלמה טיקוצ'ינסקי

שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »

שלמה זלמן שרגאי

ישיבת מועצת העיר ירושלים בראשות זלמן שרגאי שרגאי, 1951 שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ) (כ"ד בכסלו תר"ס, 26 בנובמבר 1899– ו' באלול תשנ"ה, 1 בספטמבר 1995) היה אידאולוג ופוליטיקאי ציוני דתי, ראש עיריית מערב ירושלים בשנים 1950–1952, ממייסדיה ומנהיגיה הבולטים של תנועת "תורה ועבודה", "הפועל המזרחי" ומראשי מוסדות "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה זלמן שרגאי · ראה עוד »

שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)

שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שליש (צבא)

שָׁלִישׁ (בלועזית: אדיוטנט) הוא תפקיד צבאי, שפירושו אחד משניים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושליש (צבא) · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושטעטל · ראה עוד »

שב שמעתתא

שב שמעתתא הוא חיבור העוסק בשבע סוגיות הלכתיות סבוכות שונות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושב שמעתתא · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושבת · ראה עוד »

שושן פורים

#הפניה פורים#פרזים ומוקפים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושושן פורים · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושולחן ערוך · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושירה · ראה עוד »

שירות לאומי

התנדבות של בנות שירות עם קשישים בקהילה שירות לאומי או שירות אזרחי משמש לרוב כשירות תחליפי לשירות צבאי ונעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושירות לאומי · ראה עוד »

שידוך

שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושידוך · ראה עוד »

שיכון חזון איש

שיכון חזון איש היא שכונה בבני ברק שנבנתה על ידי כולל חזון איש, שנועדה למגורים לאברכי הכולל ומשפחותיהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ושיכון חזון איש · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים (אירוסין)

#הפניה תנאים (אירוסים).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנאים (אירוסין) · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנועת המוסר · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותקיעת שופר · ראה עוד »

תרנ"א

#הפניה ה'תרנ"א.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרנ"א · ראה עוד »

תרנ"ב

#הפניה ה'תרנ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרנ"ב · ראה עוד »

תרס"א

#הפניה ה'תרס"א.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרס"א · ראה עוד »

תרס"ה

#הפניה ה'תרס"ה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרס"ה · ראה עוד »

תרס"ו

#הפניה ה'תרס"ו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרס"ו · ראה עוד »

תרע"א

#הפניה ה'תרע"א.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרע"א · ראה עוד »

תרע"ז

#הפניה ה'תרע"ז.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרע"ז · ראה עוד »

תרפ"ג

#הפניה ה'תרפ"ג.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרפ"ג · ראה עוד »

תרצ"א

#הפניה ה'תרצ"א.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרצ"א · ראה עוד »

תרצ"ז

#הפניה ה'תרצ"ז.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרצ"ז · ראה עוד »

תרצ"ב

#הפניה ה'תרצ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרצ"ב · ראה עוד »

תרצ"ג

#הפניה ה'תרצ"ג.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרצ"ג · ראה עוד »

תרצ"ד

#הפניה ה'תרצ"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרצ"ד · ראה עוד »

תרצ"ו

#הפניה ה'תרצ"ו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרצ"ו · ראה עוד »

תרל"ט

#הפניה ה'תרל"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרל"ט · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תש"א

#הפניה ה'תש"א.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותש"א · ראה עוד »

תש"ב

#הפניה ה'תש"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותש"ב · ראה עוד »

תשנ"ז

#הפניה ה'תשנ"ז.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותשנ"ז · ראה עוד »

תשנ"ב

#הפניה ה'תשנ"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותשנ"ב · ראה עוד »

תשוקה

תשוקה מינית תשוקה (ידועה גם כתאוות בשרים) היא תחושה של דחף ורצון להשיג את מושא ההשתוקקות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותשוקה · ראה עוד »

תשי"ב

#הפניה ה'תשי"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותשי"ב · ראה עוד »

תשי"ד

#הפניה ה'תשי"ד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותשי"ד · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמוד תורה תשב"ר

תלמוד תורה תשב"ר בבית מרן החזון איש הוא תלמוד תורה חרדי ליטאי בבני ברק; התלמוד תורה הממוסד הפרטי הראשון שהוקם בעיר זו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד תורה תשב"ר · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותלמיד חכם · ראה עוד »

תחנת רכבת

האולם הראשי של תחנת הרכבת בפורטו (פורטוגל) - תקרה מעוטרת ואריחי קרמיקה מצוירים עגלות מטען להשכרה בתחנת רכבת בגרמניה תחנת רכבת היא מתקן או מבנה המשמש לעצירתן של רכבות באופן בטוח לשם עלייה וירידה של נוסעים ופריקתן והעמסתן של סחורות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותחנת רכבת · ראה עוד »

תחנון

נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותחנון · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותהילים · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תיאוריה וביקורת

גיליון תיאוריה וביקורת 26, אביב 2005 תיאוריה וביקורת הוא כתב עת שפיט לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל, שיוצא לאור במתכונת דו-שנתית על ידי הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

ל"י

#הפניה לירה ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ול"י · ראה עוד »

לשון הרע

שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה מדוברת או כתובה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ולשון הרע · ראה עוד »

לולב

לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ולולב · ראה עוד »

לימוד תורה

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ולימוד תורה · ראה עוד »

ליל שבת

#הפניה שבת#מהלך השבת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וליל שבת · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וליטא · ראה עוד »

ליטא המרכזית

בולים של ליטא המרכזית ליטא המרכזית (בפולנית Republika Litwy Środkowej, בליטאית Vidurine Lietuva, בבלארוסית Рэспубліка Сярэдняе Літвы) הייתה מדינה עצמאית לכאורה, אך בפועל שלטון בובות בשליטה פולנית, אשר נוצרה בשנת 1920 על ידי חיילים "מורדים" מן הדיוויזיות הליטאיות והבלארוסיות של הצבא הפולני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וליטא המרכזית · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ט"ז בתמוז

אות מלחמת לבנון השנייה שהוענק לחיילי צה"ל ששירתו בעת התרחשותה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וט"ז בתמוז · ראה עוד »

ט"ו בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו חשוון היא תמיד פרשת וירא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וט"ו בחשוון · ראה עוד »

טקסטיל

שוק הטקסטיל של קראצ'י, פקיסטן טקסטיל (מלטינית: Textum, אריג) הוא שם כולל למוצרים העשויים מסיבים, נימים או חוטים מחומרים טבעיים, מלאכותיים או סינתטיים למיניהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וטקסטיל · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וטרפה · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וטבריה · ראה עוד »

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טיש

טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וטיש · ראה עוד »

זצ"ל

#הפניה המוות בשפה העברית#תוספת לאחר שמו של נפטר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזצ"ל · ראה עוד »

זרצ'ה

זָרֶצֶ'ה (בפולנית: Zarzecze, זָאזֶ'צֶ'ה; ברוסית: Заречье, זָרֶצֶ'ה; בבלארוסית: Зарэчча, זָרֶצָ'ה), המכונה בליטאית אוּז'וּפּיס (Užupis; מילולית: "מעבר לנהר") היא שכונה בווילנה, בירת ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזרצ'ה · ראה עוד »

זרח ורהפטיג

משולש, 1965 זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזרח ורהפטיג · ראה עוד »

זריעה (מקוואות)

המים נכנסים לבור הטבילה, לאחר שכבר נזרעו בבור אחר, מעבר לקיר אחד מאופני הזריעה: השקת המים שבבור הטבילה למים שבבור אחר שבו יש מי גשמים, חור זה נקרא "חור השקה" אבל למעשה לפי רוב הדעות הוא פועל "זריעה" במים שאובים), מ"אוצר מי גשמים" הקיים בסמוך. בתמונה - אוצר מי הגשמים בתמונה - הצינור הממשיך את המים מאוצר מי הגשמים למקווה בהלכות מקווה, זריעה היא אחת מהדרכים שבהן מכשירים מים שאובים לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזריעה (מקוואות) · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזהר עמר · ראה עוד »

זונדל קרויזר

תמונה להחלפה הרב זונדל קרויזר (כ"ז בתשרי תרפ"ד, אוקטובר 1923 - ח' באייר תשע"ד, 8 במאי 2014) היה רב חרדי ירושלמי, מחבר סדרת הספרים אור החמה, בן למשפחת קרויזר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזונדל קרויזר · ראה עוד »

זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזכרון יעקב · ראה עוד »

זיכרון מאיר

#הפניה זכרון מאיר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וזיכרון מאיר · ראה עוד »

ח"כ

#הפניה חבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וח"כ · ראה עוד »

חנה קהת

חנה קהת חנה קהת (נולדה ב-1959) היא פרופסור לתולדות ישראל ומרצה לתנ"ך, למחשבת ישראל וללימודי מגדר במכללות האקדמיות לחינוך גבעת וושינגטון, סמינר הקיבוצים ומכללת אחווה, בנוסף לזאת היא מייסדת "קולך" – תנועה פמיניסטית ציונית-דתית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחנה קהת · ראה עוד »

חנוך אייגש

הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחנוך אייגש · ראה עוד »

חסידים

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחסידים · ראה עוד »

חפץ חיים (קיבוץ)

חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי ליד גדרה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחפץ חיים (קיבוץ) · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחקלאות · ראה עוד »

חרדים ליטאים

#הפניה ליטאים (זרם).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחרדים ליטאים · ראה עוד »

חרות (עיתון)

גיליון '''חרות''' המחתרתי, דצמבר 1944 ובו קריאה של מפקד מנחם בגין מפקד האצ"ל להימנע ממלחמת אחים למרות הסזון חֵרוּת היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי אצ"ל ותנועת החרות, בין השנים 1942 - 1965.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחרות (עיתון) · ראה עוד »

חז"ס

#הפניה חיים זליג סלונימסקי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחז"ס · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחז"ל · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחזון איש · ראה עוד »

חברת לומדים

#הפניה חברת הלומדים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחברת לומדים · ראה עוד »

חברה קדישא

400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחברה קדישא · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחברותא · ראה עוד »

חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחדרה · ראה עוד »

חומרא וקולא

חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחומרא וקולא · ראה עוד »

חופש המצפון

חופש המצפון (או חירות המצפון) היא זכות אדם, הקובעת כי כל אדם רשאי להחזיק בערכי מוסר התואמים את מצפונו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחופש המצפון · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחופה וקידושין · ראה עוד »

חוק שירות ביטחון

חוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר את הגיוס לצה"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחוק שירות ביטחון · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחושן משפט · ראה עוד »

חוג חזון איש

חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחוג חזון איש · ראה עוד »

חיפזון

הארנב הלבן מופיע בפרק הראשון בספרו של לואיס קרול "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" כשהוא רץ בחיפזון. פעולה בחיפזון או בבהילות היא פעולה הנעשית במהירות גבוהה מדי, או שמתחילה ללא הכנה מספקת, בלי להקדיש את שיקול הדעת הנדרש לפעולה כזו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיפזון · ראה עוד »

חיים משה שפירא

חיים משה בצלאל שפירא (26 במרץ 1902 – 16 ביולי 1970) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים משה שפירא · ראה עוד »

חיים מבריסק

#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים מבריסק · ראה עוד »

חיים מיכאל דב ויסמנדל

הרב חיים מיכאל דוב בר וַיְסְמֶנְדֶל (דברצן, הונגריה ד' בחשוון תרס"ד, 25 באוקטובר 1903 - ו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957) היה רב חרדי בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים מיכאל דב ויסמנדל · ראה עוד »

חיים סולובייצ'יק

#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים סולובייצ'יק · ראה עוד »

חיים סולובייצ'יק (היסטוריון)

הרב פרופסור חיים סולובייצ'יק (נולד ב-19 בספטמבר 1937) הוא היסטוריון של ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים סולובייצ'יק (היסטוריון) · ראה עוד »

חיים ע. קוליץ

חיים ע.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים ע. קוליץ · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים פרידלנדר

מצבת הרב חיים פרידלנדר הרב חיים פרידלנדר (ט' בתמוז ה'תרפ"ג, 23 ביוני 1923 - כ"ח בתמוז ה'תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה איש תנועת המוסר בדור האחרון, משגיח בישיבות פוניבז' והנגב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים פרידלנדר · ראה עוד »

חיים קניבסקי

יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים קנייבסקי

#הפניה חיים קניבסקי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים קנייבסקי · ראה עוד »

חיים שאול קרליץ

הרב חיים שאול קרליץ (ה' באלול ה'תרע"ב, אוגוסט 1912 - כ' בתמוז תשס"א, 11 ביולי 2001) היה פוסק, דיין, פובליציסט ומנהיג ציבורי חרדי ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים שאול קרליץ · ראה עוד »

חיים שאול גריינימן

בביתו הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו, 16 במרץ 1926 – כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים שאול גריינימן · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים באר · ראה עוד »

חיים גראדה

חיים גְרָאדֶה (בכתיב יידי: חיים גראַדע; באנגלית: Chaim Grade; 4 באפריל 1910, וילנה – 26 באפריל 1982, ניו יורק) היה משורר וסופר יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים גראדה · ראה עוד »

חיים גריינימן

#הפניה חיים שאול גריינימן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וחיים גריינימן · ראה עוד »

באר יעקב

בניין המועצה המקומית באר יעקב, 2007 גן המייסדים אנדרטת הפנינים בפארק חוטר בבאר יעקב. פסל: ישראל פרימו בְּאֵר יַעֲקֹב היא עיר בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס הצבאי צריפין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובאר יעקב · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובני ברק · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובנימין בראון · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובר מצווה · ראה עוד »

ברסט ליטובסק

#הפניה ברסט (בלארוס).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וברסט ליטובסק · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וברלין · ראה עוד »

ברוך בר ליבוביץ

הרב ברוך דוב בֶּר (בער) ליבוביץ (תרכ"ו, 1866 - ה' בכסלו ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת כנסת בית יצחק, מחבר ספר ברכת שמואל וממנחילי דרך הלימוד בעולם הישיבות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וברוך בר ליבוביץ · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וברית מילה · ראה עוד »

בת דוד

#הפניה דודן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובת דוד · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובלארוס · ראה עוד »

בלוג

בְּלוֹג (מאנגלית Blog, בעברית: יוֹמַן רֶשֶׁת או רְשׁוּמוֹן) הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובלוג · ראה עוד »

בד"ץ שארית ישראל

חותמת הבד"ץ בד"ץ שארית ישראל (לעיתים בקיצור: 'שארית') הוא בית דין וגוף כשרות פרטי ישראלי שהוקם בשנת 1988 ביוזמת הרב אלעזר מנחם מן שך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובד"ץ שארית ישראל · ראה עוד »

ביצה

ביצים שונות. שרטוט סכמתי גוזלי קיכלי רונן רגעים אחדים אחרי בקיעתם מהביצה אפרוח בוקע מהביצה ביצה היא מבנה אשר בתחילת התפתחותו של העובר, מכיל את הזיגוטה, ובנוי להכיל את העובר בשלבים מאוחרים יותר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וביצה · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית מדרש · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית שמש · ראה עוד »

בית חזון

בית חזון היא שכונה בכפר הרא"ה, שתושביה טוענים למעמד עצמאי כיישוב קהילתי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית חזון · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות שומרי שבת

מראה כללי של בית הקברות שומרי שבת, דצמבר 2016 (לאורך התמונה משמאל, חומת בית הקברות המפרידה בינו ובין בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז') בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית הקברות שומרי שבת · ראה עוד »

בית הקברות בהר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת לדרמן

בית הכנסת לדרמן, קומת הקרקע בית המדרש בבית הכנסת לדרמן בֵּית הַכְּנֶסֶת לֶדֶרְמָן הוא בית הכנסת המרכזי של שיכון חזון איש בבני ברק, שהוקם לזכרו של החזון איש ומונהג על פי שיטותיו ופסקיו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית הכנסת לדרמן · ראה עוד »

בית יתומים

"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין דיר ראפאת - הכולל בית יתומות במסגרתו בית יתומים הוא מוסד חינוכי המיועד לילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית יתומים · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ובית יוסף · ראה עוד »

ביתר עילית

ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וביתר עילית · ראה עוד »

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וביוגרפיה · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגמרא · ראה עוד »

גט

גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגט · ראה עוד »

גבעת אולגה

"מפרץ בנימין" בחוף גבעת אולגה גִּבְעַת אוֹלְגַּה היא שכונה בעיר חדרה, השוכנת על חוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגבעת אולגה · ראה עוד »

גבעת רוקח

ישיבת סלובודקה במרומי גבעת רוקח שלט הסבר בכניסה לגבעת רוקח גבעת רוקח היא השכונה הראשונה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגבעת רוקח · ראה עוד »

גדליה נדל

הרב גדליהו (גדליה) נדל (תרפ"ג, 1923 - ט"ז בסיוון תשס"ד, 5 ביוני 2004) היה מרבני חוג חזון איש ותלמיד מקורב של החזון איש שהתפרסם בשל שיטתו הלמדנית המקורית ודעותיו יוצאות הדופן במגזר הליטאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגדליה נדל · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגדול הדור · ראה עוד »

גדולי ישראל

#הפניה גדול הדור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגדולי ישראל · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגופן · ראה עוד »

גיוס לצה"ל

חיילים שזה עתה גויסו לצה"ל לובשים מדים לראשונה בחייהם, כחלק משרשרת החיול גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה של בני נוער בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לקראת שירותם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וגיוס לצה"ל · ראה עוד »

ד. דיוקנאי

#הפניה דוד לאזר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וד. דיוקנאי · ראה עוד »

דמות ספרותית

#הפניה דמות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודמות ספרותית · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דתיים לאומיים

דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודתיים לאומיים · ראה עוד »

דלקת התוספתן

דַּלֶּקֶת הַתּוֹסֶפְתָּן (בלועזית: Appendicitis; אַפֶּנְדִּיצִיטִיס; התוספתן הוא האַפֶּנְדִּיצִיט) היא מחלה דלקתית של התוספתן.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודלקת התוספתן · ראה עוד »

דב צבי קרלנשטיין

הרב דב צבי קרלנשטיין (י"ז בתמוז ה'תרצ"ד, 30 ביוני 1934 – כ"ט בחשוון ה'תשע"ו, 11 בנובמבר 2015) היה ראש ישיבת גרודנא באשדוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודב צבי קרלנשטיין · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודב ליפץ · ראה עוד »

דב יפה

הרב דב יפה (וילנא, ט"ו בסיוון ה'תרפ"ח, 3 ביוני 1928 - רכסים, י"ט בחשוון ה'תשע"ח, 8 בנובמבר 2017) היה מן הבולטים בקרב אישי תנועת המוסר במאה ה-21, מנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו שברכסים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודב יפה · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דון שבתי

#הפניה שבתי דון-יחייא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודון שבתי · ראה עוד »

דוקטורט

#הפניהדוקטור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודוקטורט · ראה עוד »

דוב לנדו

הרב אפרים דוב לנדו (נכתב לפעמים לנדא; נולד בז' בניסן ה'תר"ץ, 5 באפריל 1930) הוא רב חרדי-ליטאי בולט, ממנהיגי הציבור הליטאי, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, מרבני חוג חזון איש, וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודוב לנדו · ראה עוד »

דוד פוברסקי

הרב יהושע דוד פוברסקי (י' בשבט ה'תרס"ב, 18 בינואר 1902 - ו' באדר ה'תשנ"ט, 21 בפברואר 1999) היה ראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודוד פוברסקי · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ודיני ממונות · ראה עוד »

ה'תרצ"ח

כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תרצ"ח · ראה עוד »

ה'תשע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תשע"ח · ראה עוד »

ה'תשי"ג

לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תשי"ג · ראה עוד »

ה'תשי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וה'תשי"ד · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמאה ה-21 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המעי העיוור

המעי העיוור (caecum, צקום), או המעי האטום, נמצא בחלק הימני התחתון של הבטן, 2.5 ס"מ מרצועת המפשעה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמעי העיוור · ראה עוד »

המעין

הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמעין · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

#הפניה המעין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

המועצה האזורית עמק חפר

#הפניה מועצה אזורית עמק חפר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמועצה האזורית עמק חפר · ראה עוד »

המכון למורשת בן-גוריון

המכון למורשת בן-גוריון הוא גוף חינוכי היסטורי הבוחן את מורשתו של דוד בן-גוריון מייסדה וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, וכיצד היא רלוונטית לחברה הישראלית היום.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והמכון למורשת בן-גוריון · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והאר"י · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספד

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והספד · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והסכמה · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והעדה החרדית · ראה עוד »

הפלס (ירחון)

הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והפלס (ירחון) · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והפועל המזרחי · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והצפירה · ראה עוד »

הצלב האדום

הצלב האדום (מכונה גם תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבין-לאומי) הוא ארגון בינלאומי העוסק בסיוע הומניטרי, ומונה מעל ל-16 מיליון מתנדבים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והצלב האדום · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והצופה · ראה עוד »

הקיבוץ הדתי

סמל הקיבוץ הדתי הבניין ההיסטורי של הנהלת הקיבוץ הדתי, ברחוב דובנוב 7 בתל אביב, אפריל 2008 תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־8 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והקיבוץ הדתי · ראה עוד »

הר שלום (בני ברק)

מצפה עקיבא גור במרומי שכונת הר שלום הר שלום היא שכונה אמידה וותיקה בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והר שלום (בני ברק) · ראה עוד »

הרמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרמ"א · ראה עוד »

הראי"ה קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והראי"ה קוק · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס

#הפניה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס · ראה עוד »

הרפובליקה הפולנית השנייה

תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »

הרב הראשי לישראל

#הפניה הרבנות הראשית לישראל#הרבנים הראשיים לדורותם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרב הראשי לישראל · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

הרכבה (בוטניקה)

צימוח עלים בהרכבת פקע (עין) עץ דובדבן, הרכבת 'V' הרכבה היא פעולה בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של צמחים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והרכבה (בוטניקה) · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והשואה · ראה עוד »

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והתלמוד הבבלי · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלוח העברי · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלוויה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלכה · ראה עוד »

הלכות מדינה

הלכות מדינה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהלותה של מדינה יהודית על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלכות מדינה · ראה עוד »

הלכות עירובין

הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והלכות עירובין · ראה עוד »

הטלוויזיה החינוכית

#הפניה הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והטלוויזיה החינוכית · ראה עוד »

החת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והחת"ם סופר · ראה עוד »

החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה

החזית המזרחית או הזירה המזרחית של מלחמת העולם הראשונה (בגרמנית: Ostfront; ברומנית: Frontul de răsărit; ברוסית: Восточный фронт) הייתה זירת הלחימה השנייה בחשיבותה במלחמה אחרי החזית המערבית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

החזית הדתית המאוחדת

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה מאוחדת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי, שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה וזכתה ב-16 מנדטים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והחזית הדתית המאוחדת · ראה עוד »

הבחירות לכנסת

הבחירות לכנסת הן ליבה של שיטת הממשל בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה שבה סמכותו של השלטון, הממשלה, נובעת מן האמון שמביעה בו הכנסת (הפרלמנט הישראלי), שנבחרה על ידי אזרחי המדינה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והבחירות לכנסת · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והגר"א · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והגדה של פסח · ראה עוד »

הגיוגרפיה

הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והגיוגרפיה · ראה עוד »

הדס מצוי

הֲדַס מָצוּי (שם מדעי: Myrtus communis) הוא שיח יְרוֹק־עַד ריחני, בעל פרחים לבנים, אחד מתוך שלושה בסוג הדס (שם מדעי: Myrtus).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והדס מצוי · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הכל אנשים

הכול אנשים היא סדרת תוכניות ישראלית ששודרה בטלוויזיה החינוכית בשנים 1997–2000, את התוכנית הגיש מודי בר-און שגם יצר את הסדרה יחד עם ענת זלצר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והכל אנשים · ראה עוד »

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והים השחור · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיסטוריה · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיתר מכירה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיישוב · ראה עוד »

היישוב החדש

#הפניה היישוב.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיישוב החדש · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ והיישוב הישן · ראה עוד »

ועד הישיבות

משרדי ועד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים. ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וועד הישיבות · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וורשה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ווילנה · ראה עוד »

כ"א באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכ"א באייר · ראה עוד »

כ"ט באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אלול היא פרשת וילך, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכ"ט באלול · ראה עוד »

כנסת ישראל (קובץ תורני)

#הפניה כנסת ישראל (כתב עת תורני).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכנסת ישראל (קובץ תורני) · ראה עוד »

כפר הרא"ה

בית כנסת ביישוב כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכפר הרא"ה · ראה עוד »

כתב עת תורני

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה: הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכתב עת תורני · ראה עוד »

כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות

כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סְתָ"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף, את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות · ראה עוד »

כזית

בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכזית · ראה עוד »

כבוד המת

הלויה יהודית בפולין, 1939 בהלכה, כבוד המת הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבודו של אדם מת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכבוד המת · ראה עוד »

כביצה

כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכביצה · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכולל אברכים · ראה עוד »

כולל חזון איש

כולל חזון איש הוא כולל אברכים בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכולל חזון איש · ראה עוד »

כווידאן

#הפניה קווידרנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וכווידאן · ראה עוד »

י"א בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וי"א בשבט · ראה עוד »

י"א בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וי"א בחשוון · ראה עוד »

י"ט בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וי"ט בחשוון · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וימי בין המצרים · ראה עוד »

יעקב אדלשטיין (רב)

הרב אדלשטיין שקוע בלימודו הרב אדלשטיין בתפילה בבית מדרשו ברמת השרון הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 – כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב אדלשטיין (רב) · ראה עוד »

יעקב פילבר

#הפניה יעקב הלוי פילבר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב פילבר · ראה עוד »

יעקב רוזנהיים

יעקב רוזנהיים (ט"ו בחשוון תרל"א,9 נובמבר 1870 – ח' בחשוון תשכ"ו, 3 בנובמבר 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב רוזנהיים · ראה עוד »

יעקב הלפרין

חיים יעקב הלפרין (י"ג באדר תרמ"ח, 25 בפברואר 1888 - ט"ו בניסן תשכ"ד, 28 במרץ 1964) היה איש עסקים ונדבן חרדי, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב הלפרין · ראה עוד »

יעקב ישראל קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »

יפן

יפן (בקאנג'י: 日本; ברומאג'י: Nippon או Nihon, תלוי בהקשר) היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויפן · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויפו · ראה עוד »

יפו העתיקה

יפו העתיקה במבט לילי מהיםרחוב הצורפים ביפו העתיקה הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני פרנציסקנית - צילום מגן הפסגה התקופה העות'מאנית בית הסראייה הישן בית הכלא הישן מתחם יפו העתיקה (בערבית: يافا العتيقه) הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויפו העתיקה · ראה עוד »

יצחק מאיר לוין

יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג או ט' בטבת ה'תרנ"ד – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק מאיר לוין · ראה עוד »

יצחק אייזיק שר

קברו של הרב שר לצד קברו של הרב אליהו אליעזר דסלר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק הרב חיים יצחק אייזיק שר (תרל"ה, 1875, הלוסק − י' בשבט תשי"ב, 6 בפברואר 1952, בני ברק) היה ראש ישיבת סלובודקה בליטא ולאחר מכן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק אייזיק שר · ראה עוד »

יצחק נבון

יצחק רחמים נבון (א' בניסן ה'תרפ"א, 9 באפריל 1921 – כ"ד בחשוון ה'תשע"ו, 6 בנובמבר 2015) היה נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות בשנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק נבון · ראה עוד »

יצחק קרליץ

הרב יצחק קרליץ (מכונה: ר' איצ'לה קוסובר; 1880 לערך - ה'תש"ב 1942) היה רב בקוסובה, שנודע בצדיקותו ופרישותו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק קרליץ · ראה עוד »

יצחק קוליץ

הרב יצחק קוליץ (י"ח בסיוון תרפ"ב – כ"ד בתמוז תשס"ג, 13 ביוני 1922– 24 ביולי 2003) היה רב ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רבה האשכנזי של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק קוליץ · ראה עוד »

יצחק זאב סולובייצ'יק

#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק זאב סולובייצ'יק · ראה עוד »

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

יצחק גרשטנקורן

יצחק גרשטנקורן נואם בחגיגת הנחת אבן הפינה למרכז התעשייה ע"ש אריה שנקר, קריית אריה, יוני 1947 יצחק גרשטנקורן (כ"ט בטבת תרנ"א, 9 בינואר 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, 4 באוקטובר 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק גרשטנקורן · ראה עוד »

יצחק הוטנר

הרב יִצְחָק הוּטְנֶר (אדר ה'תרס"ו, 1906 - כ' בכסלו ה'תשמ"א, 28 בנובמבר 1980), שהיה מוכר גם בכינוי הפחד יצחק (על שם ספריו), היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, וחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק הוטנר · ראה עוד »

יציאה בשאלה

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויציאה בשאלה · ראה עוד »

יראת שמים

#הפניה יראת השם.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויראת שמים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וירושלים · ראה עוד »

ירוחם ליבוביץ

רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (שתי הב' בשם המשפחה רפות, ביידיש: לייוואוויטש; מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל"ד - י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וירוחם ליבוביץ · ראה עוד »

ירוחם הלוי ליבוביץ

#הפניה ירוחם ליבוביץ.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וירוחם הלוי ליבוביץ · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישראל · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל כהן (עיתונאי)

ישראל אברהם כהן (נולד בי"ב באדר ה'תשמ"ב, 7 במרץ 1982) הוא עיתונאי חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישראל כהן (עיתונאי) · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישיבת מאורות התורה

ישיבת מאורות התורה היא ישיבה חרדית אשר הוקמה בקריית יערים (טלז-סטון) בשנת תשמ"ג (1983).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת מאורות התורה · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת נובהרדוק

מבית הכנסת הגדול בנובהרדוק, צילום מ-1930 בערך ישיבת נובהרדוק הייתה ישיבה ליטאית, ששילבה בתוך לימודיה את לימוד המוסר, בדרך מיוחדת, שעליה ביססה את בניית עולמם הרוחני של חניכיה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת נובהרדוק · ראה עוד »

ישיבת סלבודקה (בני ברק)

שלט הסבר על ישיבת סלבודקה בבני ברק בניין ישיבת סלבודקה בשיפוצים בניין בית המדרש על רקע שניים מבנייני הפנימייה ישיבת סלבודקה (סלבודקא) היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת סלבודקה (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת תפארת ציון

שלט הסבר בחזית ישיבת תפארת ציון ברח' ירושלים 37 בבני ברק ישיבת תפארת ציון (מכונה גם: נצח), היא ישיבה קטנה ליטאית בבני ברק.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת תפארת ציון · ראה עוד »

ישיבת חברון

#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת חברון · ראה עוד »

ישיבת באר יעקב

משה שמואל שפירא ראש הישיבה בשנים תש"ט-תשס"ו ישיבת באר יעקב היא ישיבה חרדית בבאר יעקב שהונהגה במשך שנים רבות על ידי הרב משה שמואל שפירא, שכיהן כראש הישיבה, והרב שלמה וולבה שכיהן כמשגיח רוחני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת באר יעקב · ראה עוד »

ישיבת בית יוסף (בני ברק)

ישיבת בית יוסף – נובהרדוק בבני ברק הייתה הישיבה גדולה הראשונה בבני ברק ומהישיבות הוותיקות ביישוב החדש במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת בית יוסף (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת השרון

250px ישיבת השרון היא ישיבה קטנה שפעלה ברמת השרון.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת השרון · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבת כפר חסידים

#הפניה ישיבת כנסת חזקיהו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת כפר חסידים · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבה · ראה עוד »

ישיבה יוניברסיטי

אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחזקאל לוינשטיין

ישיבת מיר בעת שהותה בשאנגחאי. הרב לוינשטיין היושב ראשון משמאל בשורה הראשונה מצבת הרב יחזקאל לוינשטין 3 תחנות בחייו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין- מאיר שלום ולך הרב יחזקאל (חצקל) לוינשטיין (תרמ"ה - י"ח באדר ה'תשל"ד; 1885 – מרץ 1974) היה מבעלי המוסר הבולטים במאה ה-20, שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות מיר, לומז'ה-פתח תקווה וישיבת פוניבז'.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויחזקאל לוינשטיין · ראה עוד »

יחזקאל ברטלר

הרב רפאל אביגדור יחזקאל ברטלר (כונה: רֶבּ חַצְקְל; ט"ו בסיוון ה'תרצ"ד, מאי 1934 – י"ח באדר א' תשע"ט, 23 בפברואר 2019) היה למדן ליטאי בני ברקי, תלמיד מובהק של החזון איש ומראשי חוג חזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויחזקאל ברטלר · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויד בן צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אנגליה

#הפניה יהדות בריטניה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות אנגליה · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות ארצות הברית

יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות דרום אפריקה

יהדות דרום אפריקה היא כיום הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות דרום אפריקה · ראה עוד »

יהושע ענבל

הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהושע ענבל · ראה עוד »

יהושע יגל

הרב יהושע יגל (נהגה: יוגל) (ה'תרע"ו; 1916 – כ"ו בכסלו ה'תשס"ז; 17 בדצמבר 2006) היה ממייסדי ישיבת מדרשית נעם בפרדס חנה וראש הישיבה שלה מאז הקמתה, ובשנותיו האחרונות נשיא הישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהושע יגל · ראה עוד »

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »

יהודה שפירא (רב)

הרב יהודה שפירא (רבי יודל - בחתימותיו "יהודא") (כ"ד בתשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923 - 11 באפריל 2009, י"ז בניסן תשס"ט) היה פוסק הלכה חרדי ליטאי, מרבני חוג חזון איש ומראשי כולל חזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהודה שפירא (רב) · ראה עוד »

יהודה בויאר

הרב יהודה בויאר (ר' יידל; נולד בשנת תרצ"ד, 1934) הוא פוסק ומחבר ספרי הלכה, מתלמידי החזון איש.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויהודה בויאר · ראה עוד »

יואל סירקיש

בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויואל סירקיש · ראה עוד »

יואל קלופט

הרב יואל קלופט (1906, תרס"ו - 2 במרץ 1985, ט' באדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה ומקובל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויואל קלופט · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויום טוב · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויום העצמאות · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויום השנה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויום הכיפורים · ראה עוד »

יונה שטנצל

הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל סנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויונה שטנצל · ראה עוד »

יוסף אליהו הנקין

הרב יוסף אליהו הנקין (א' באדר א' תרמ"א - י"ג באב תשל"ג) (1881-1973) היה פוסק בולט בארצות הברית במאה ה-20 ומנהל ארגון 'עזרת תורה'.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף אליהו הנקין · ראה עוד »

יוסף אברהם וולף

הרב יוסף אברהם וולף (כ"ה בשבט תרע"א, 1911 - ד' בסיוון ה'תשל"ט, 30 במאי 1979) היה איש חינוך והוגה דעות, מחלוצי החינוך החרדי ביישוב החדש, ממייסדי סמינר "בית יעקב" בבני ברק הנושא את שמו.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף אברהם וולף · ראה עוד »

יוסף עוזר

יוסף עוזר (נולד ב-1952) הוא איש חינוך ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף עוזר · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף שלמה כהנמן

הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מכונה הגרי"ד ועוד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 8 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון) · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויורה דעה · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויידיש · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ויידישיזם · ראה עוד »

10 ביולי

10 ביולי הוא היום ה-191 בשנה, (192 בשנה מעוברת) בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו10 ביולי · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1878 · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1891 · ראה עוד »

1892

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1892 · ראה עוד »

1901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1901 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1905 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1906 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1911 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1913 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1917 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1919 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1920 · ראה עוד »

1922

ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1922 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1923 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1933 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1934 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1936 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1941 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1947 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1951 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1952 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1953 · ראה עוד »

1992

מוקם האיחוד האירופאי.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1992 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו1997 · ראה עוד »

20 באוקטובר

20 באוקטובר הוא היום ה־293 בשנה (294 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו20 באוקטובר · ראה עוד »

24 באוקטובר

24 באוקטובר הוא היום ה-297 בלוח הגרגוריאני (298 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו24 באוקטובר · ראה עוד »

6 בפברואר

6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו6 בפברואר · ראה עוד »

7 בנובמבר

7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם ישעיהו קרליץ ו7 בנובמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_ישעיהו_קרליץ

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס