סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם מאיר אפשטיין

מַדָד אברהם מאיר אפשטיין

הרב אברהם מאיר הלוי אפשטיין (ה'תפ"ו, 1725 – א' באדר א' ה'תקל"ב, 5 בפברואר 1772) היה רב העיירה ליסקובי בליטא ולאחר מכן אב"ד העיר מוש-חדש. [1]

31 יחסים: משנה תורה, א' באדר, א' באדר א', אריה לייב הלוי אפשטיין, אב בית דין, אב"ד, נובה מיש, עילוי (לימוד), ראש ישיבה, רב, שולחן ערוך, תלמוד בבלי, ליסקובי, ליטא, בלארוס, גמרא, דרשן, ה'תפ"ו, ה'תק"י, ה'תקל"א, ה'תקל"ב, ה'תקט"ז, ה'תקי"א, ה'תקי"ב, המגיד ממזריץ', הגאון מווילנה, הורדנה, יהדות ליטא, 1725, 1772, 5 בפברואר.

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ומשנה תורה · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וא' באדר · ראה עוד »

א' באדר א'

#הפניהא' באדר.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וא' באדר א' · ראה עוד »

אריה לייב הלוי אפשטיין

הרב אריה לייב הלוי אפשטיין (ה'תס"ח, 1708 - י"ג בתמוז תקל"ה, 1775) היה רב ומקובל במאה ה-18, נודע בכינויו בעל הפרדס על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ואריה לייב הלוי אפשטיין · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ואב בית דין · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ואב"ד · ראה עוד »

נובה מיש

נובה מיש (עכבר חדש) (בבלארוסית: Новая Мыш, נובאיה מיש; בפולנית: Nowa Mysz) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ונובה מיש · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וראש ישיבה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ורב · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ושולחן ערוך · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ותלמוד בבלי · ראה עוד »

ליסקובי

#הפניה לישקיאבה.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וליסקובי · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וליטא · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ובלארוס · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וגמרא · ראה עוד »

דרשן

#הפניה דרשנות.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ודרשן · ראה עוד »

ה'תפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וה'תפ"ו · ראה עוד »

ה'תק"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וה'תק"י · ראה עוד »

ה'תקל"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וה'תקל"א · ראה עוד »

ה'תקל"ב

שער הקונטרס זמיר עריצים וחרבות צורים, תקל"ב.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וה'תקל"ב · ראה עוד »

ה'תקט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וה'תקט"ז · ראה עוד »

ה'תקי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וה'תקי"א · ראה עוד »

ה'תקי"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין וה'תקי"ב · ראה עוד »

המגיד ממזריץ'

#הפניה המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין והמגיד ממזריץ' · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין והגאון מווילנה · ראה עוד »

הורדנה

#הפניה גרודנו.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין והורדנה · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ויהדות ליטא · ראה עוד »

1725

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ו1725 · ראה עוד »

1772

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ו1772 · ראה עוד »

5 בפברואר

5 בפברואר הוא היום ה-36 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם מאיר אפשטיין ו5 בפברואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_מאיר_אפשטיין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »