דמיון בין אגדה (יהדות) ורבנו חננאל
אגדה (יהדות) ורבנו חננאל יש להם 14 דברים במשותף (ביוניונפדיה): משל, מוסד הרב קוק, אמוראים, רמב"ן, ראשונים, רש"י, רשב"ם, רב שרירא גאון, רב האי גאון, שמואל הנגיד, תלמוד בבלי, תוספות, בחיי בן אשר, גאונים.
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
אגדה (יהדות) ומשל · משל ורבנו חננאל ·
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
אגדה (יהדות) ומוסד הרב קוק · מוסד הרב קוק ורבנו חננאל ·
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
אגדה (יהדות) ואמוראים · אמוראים ורבנו חננאל ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
אגדה (יהדות) ורמב"ן · רבנו חננאל ורמב"ן ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
אגדה (יהדות) וראשונים · ראשונים ורבנו חננאל ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
אגדה (יהדות) ורש"י · רבנו חננאל ורש"י ·
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
אגדה (יהדות) ורשב"ם · רבנו חננאל ורשב"ם ·
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
אגדה (יהדות) ורב שרירא גאון · רב שרירא גאון ורבנו חננאל ·
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
אגדה (יהדות) ורב האי גאון · רב האי גאון ורבנו חננאל ·
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
אגדה (יהדות) ושמואל הנגיד · רבנו חננאל ושמואל הנגיד ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
אגדה (יהדות) ותלמוד בבלי · רבנו חננאל ותלמוד בבלי ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
אגדה (יהדות) ותוספות · רבנו חננאל ותוספות ·
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
אגדה (יהדות) ובחיי בן אשר · בחיי בן אשר ורבנו חננאל ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אגדה (יהדות) ורבנו חננאל
- מה יש להם במשותף אגדה (יהדות) ורבנו חננאל
- דמיון בין אגדה (יהדות) ורבנו חננאל
השוואה בין אגדה (יהדות) ורבנו חננאל
יש אגדה (יהדות) 232 יחסים. יש אגדה (יהדות) 70. כפי שיש להם במשותף 14, מדד הדמיון הוא = 14 / (232 + 70).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אגדה (יהדות) ורבנו חננאל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: