תִקשׁוֹרֶת

399 יחסים: ממשלת ישראל העשרים וארבע, ממשלת ישראל העשרים ושמונה, ממשלת ישראל העשרים ושתיים, ממשלת ישראל העשרים ושלוש, ממשלת ישראל העשרים ושבע, ממשלת ישראל העשרים ותשע, ממשלת ישראל הראשונה, ממשלת ישראל השמונה עשרה, ממשלת ישראל השלושים, ממשלת ישראל השלושים וארבע, ממשלת ישראל השלושים ושתיים, ממשלת ישראל השלושים ושבע, ממשלת ישראל השלושים וחמש, ממשלת ישראל השלישית, ממשלת ישראל התשיעית, מאורעות תרפ"ט, מאיר אריק, מאיר פרוש, מאיר שמחה הכהן, מאיר דוד לוינשטיין, מאיר-דוד לוונשטיין, מנחם מנדל גרליץ, מנחם אליעזר מוזס, מנחם פרוש, מנחם בגין, מסורת (יהדות), מערב אירופה, מפלגת ש"ס, מצווה, מרדכי שלום יוסף פרידמן, מרכז זלמן שזר, משה מרדכי אפשטיין, משה פרידמן, משה קלמר, משה רוט, משה זאב פלדמן, משה בלוי, משה גפני, משה יהודא ליב לנדא, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מזרח אירופה, מזרחים, מחלוקת, מדינת ישראל, מועצת גדולי התורה, מועצת גדולי התורה של דגל התורה, מכתב הסטטוס קוו, אנטוורפן, אספת הנבחרים, ..., אצ"ל, ארץ ישראל, אשכנזים, אלעזר מנחם מן שך, אלחנן וסרמן, אלימות, אליעזר מזרחי, אליעזר מוזס, אליעזר גרשון פרידנזון, אליעזר גורדון, אליהו מזור, אליהו עקיבא רבינוביץ, אליהו חסיד, אליהו ברוכי, אב בית דין, אברהם מרדכי אלתר, אברהם רביץ, אברהם לייזרזון, אברהם דויטש, אברהם ורדיגר, אברהם וינברג (בני ברק), אברהם יעקב פרידמן (השני), אברהם יוסף שפירא, אדמו"ר, אהרן קוטלר, אהרן רוקח, אהרן לוין, אהרן ברנשטיין (רב), אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אורי מקלב, אירופה, אישה, אידאולוגיה, נטורי קרתא, סאימה, סלונים, סטטוס קוו (ישראל), סגן שר, סיימאס, סיים, עמרם בלוי, עמוס כרמל, עקיבא צימרמן, ערבים, עלו לארץ ישראל, עליית הנוער, עלייה לארץ ישראל, עזריאל הילדסהיימר, עיריית ירושלים, עיתונות חרדית, פאלקספארטיי, פרנקפורט, פתח תקווה, פועלי אגודת ישראל, פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט, פולמוס הפרדת הקהילות בגרמניה, פולין, פוליטיקה, פינחס מנחם אלתר, פיקוח נפש, פיטורים, צעירי אגודת ישראל, צבא, צום, ציון (כתב עת), ציונות, ציונות דתית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, קרקוב, קתדרה (כתב עת), קטוביץ, קדושת ארץ ישראל, רש"ר הירש, רב, רוסיה, רווחה, רידב"ז, שמשון רפאל הירש, שמואל בורנשטיין, שמואל הלפרט, שמיטה, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שר הבינוי והשיכון, שרה שנירר, שלמה לורנץ, שלמה לורינץ, שלמה זלמן ברויאר, שלמה יעקב גרוס, שלומי אמוני ישראל, שלומי אמונים, שלוש השבועות, שחיטה (הלכה), שולחן ערוך, שיכון הרבנים, תנועת המזרחי, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תפילה (יהדות), תרע"ב, תרצ"ז, תרצ"ה, תש"ה, תשמ"ט, תשע"ב, תשע"ג, תורה, לטביה, לח"י, ליטא, ליטאים (זרם), טיטניק, זצ"ל, זלמן סורוצקין, זלמן בן-יעקב, זכויות עובדים, חנוך זייברט, חסידות אלכסנדר, חסידות סלונים, חסידות סדיגורה, חסידות סוכטשוב, חסידות ערלוי, חסידות בעלז, חסידות בובוב, חסידות גור, חסידות ויז'ניץ, חסידי גור, חסידים, חתם סופר, חזית דתית תורתית, חינוך, חילון, חילול שבת, חיים אלעזר שפירא, חיים סולובייצ'יק, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים ברלין, חיים הלוי סולובייצ'יק, באד הומבורג, בנות בתיה, בני ברק, בנימין מינץ, בנימין בראון, ברלין, ברית הציונים הרוויזיוניסטים, בחירות, בגידה, בד"ץ, בית דין, בית המשפט הגבוה לצדק, בית הכנסת החורבה, בית יעקב, גאולת ישראל (מפלגה), גרמניה, גרשון בקון, גדעון גרייף, דגל התורה, דובר (מקצוע), דוד צבי הופמן, דוד בן-גוריון, דוד בורנשטיין, ה'תרע"ב, הממשלה הזמנית, המנדט הבריטי, המשרד הארצישראלי, המבשר (יומון), המהפך, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האמרי אמת, האספה המכוננת, הספר הלבן (1939), הספרייה הלאומית, הסכמי אוסלו, הסכם רוטציה, העשור הראשון של המאה ה-20, העלייה הרביעית, העדה החרדית, הפרדס, הפלס (ירחון), הפועל המזרחי, הצהרת בלפור, הקהילה היהודית, הקונגרס הציוני העולמי, הקיסרות הגרמנית, הרפובליקה הפולנית השנייה, הרב קוק, הרבנות הראשית לישראל, השואה, השילוח (כתב עת ישראלי), התבדלות, התבוללות, החזית הדתית המאוחדת, החוק הנורווגי, החוק הנורווגי הקטן, הבחירות לאספה המכוננת, הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, הבחירות לכנסת הרביעית, הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הבחירות לכנסת השמינית, הבחירות לכנסת השנייה, הבחירות לכנסת השלישית, הבחירות לכנסת השבע עשרה, הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה, הבונד, הגירה, ההסתדרות הציונית העולמית, ההתנגדות לחסידות, ההגנה, הונגריה, הוצאת מאגנס, הוצאת ראובן מס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוועד הלאומי, הכנסת, הכנסת ה-1, הכנסת ה-14, הכנסת האחת עשרה, הכנסת העשרים, הכנסת העשירית, הכנסת השנייה, הכנסת השתים עשרה, הכנסת השביעית, הכנסת השישית, הכנסת התשיעית, הכנסת החמישית, הכנסייה הגדולה, הכשרה, היברובוקס, היישוב, היישוב הישן, ועדת פיל, ועידת קטוביץ, ועידת השולחן העגול, ורשה, וינה, וילנה, כנסת ישראל (ארגון), כשרות, י"א בסיוון, י"ג בסיוון, יעקב מזרחי (חבר הכנסת), יעקב אשר, יעקב אשר גוטרמן, יעקב רוזנהיים, יעקב ליצמן, יעקב טסלר, יעקב כהן (חבר כנסת), יעקב ישראל דה האן, יצחק מאיר לוין, יצחק מנחם מנדל דנציגר, יצחק אייזיק הלוי, יצחק פלקסר, יצחק פינדרוס, יצחק ברויאר, יצחק גולדקנופף, ירושלים, יש עתיד, ישראל, ישראל (כתב עת), ישראל מאיר הכהן, ישראל אייכלר, ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, ישראל פרידמן מהוסיאטין, ישראל גרוסמן, ישיבת שפת אמת, ילדי טהראן, יהדות אורתודוקסית, יהדות פולין, יהדות חרדית, יהדות גרמניה, יהדות התורה, יהושע פולק, יהודה מאיר אברמוביץ, יהודה לייב צירלסון, יהודים, יואל טייטלבוים, יונתן שטייף, יוסף צבי דושינסקי, יוסף חכמי, יוסף חיים זוננפלד, 11 במרץ, 12 בינואר, 15 במרץ, 18 בדצמבר, 1885, 1897, 1901, 1907, 1908, 1909, 1911, 1912, 1917, 1918, 1923, 1924, 1927, 1930, 1933, 1934, 1935, 1939, 1941, 1942, 1943, 1944, 1949, 1951, 1952, 1953, 1954, 1955, 1960, 1961, 1971, 1972, 1975, 1977, 1984, 1988, 1990, 1992, 1994, 1996, 1998, 1999, 2005, 2008, 2010, 2011, 23 באוקטובר, 23 בנובמבר, 23 בספטמבר, 23 בפברואר, 25 במאי, 25 בדצמבר, 26 בינואר, 27 בנובמבר, 28 ביוני, 29 במרץ, 3 בנובמבר, 30 במאי, 31 ביולי, 6 בפברואר, 7 באוגוסט, 8 באפריל, 9 באוגוסט. להרחיב מדד (349 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממשלת ישראל העשרים וארבע

הממשלה העשרים וארבע, בראשותו של יצחק שמיר, הוקמה במהלך כהונתה של הכנסת ה-12, ואושרה בכנסת ב-11 ביוני 1990.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל העשרים וארבע · ראה עוד »

ממשלת ישראל העשרים ושמונה

250px ממשלת ישראל העשרים ושמונה היא ממשלה שהורכבה על ידי אהוד ברק, ראש רשימת ישראל אחת ויו"ר מפלגת העבודה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל העשרים ושמונה · ראה עוד »

ממשלת ישראל העשרים ושתיים

250px יצחק שמיר ושמעון פרס ממשלת ישראל העשרים ושתיים, בראשות יצחק שמיר, הושבעה ב-20 באוקטובר 1986 י"ז בתשרי ה'תשמ"ז, וסיימה כהונתה ב-22 בדצמבר 1988, י"ד בטבת ה'תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל העשרים ושתיים · ראה עוד »

ממשלת ישראל העשרים ושלוש

250px הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 והושבעה בכנסת ב-22 בדצמבר 1988 (י"ד בטבת ה'תשמ"ט).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל העשרים ושלוש · ראה עוד »

ממשלת ישראל העשרים ושבע

ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו, המכונה גם "ממשלת נתניהו הראשונה", הושבעה ב-18 ביוני 1996 וסיימה את כהונתה ב-6 ביולי 1999.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל העשרים ושבע · ראה עוד »

ממשלת ישראל העשרים ותשע

ממשלת ישראל העשרים ותשע, שנקראה גם "ממשלת שרון הראשונה", בראשותו של אריאל שרון מהליכוד, הוקמה לאחר שזכה ברוב גדול בבחירות הישירות לראשות הממשלה בשנת 2001, וקיבלה את אמון הכנסת החמש עשרה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל העשרים ותשע · ראה עוד »

ממשלת ישראל הראשונה

ממשלת ישראל הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל הראשונה · ראה עוד »

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין, פעלה מ-20 ביוני 1977 עד 5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל השמונה עשרה · ראה עוד »

ממשלת ישראל השלושים

ממשלת ישראל השלושים, שנקראה גם "ממשלת שרון השנייה", הייתה ממשלה בראשותו של אריאל שרון, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-16 ואושרה בכנסת ב-28 בפברואר 2003.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל השלושים · ראה עוד »

ממשלת ישראל השלושים וארבע

ממשלת ישראל השלושים וארבע המכונה גם "ממשלת נתניהו הרביעית" הייתה ממשלת ישראל, בראשותו של בנימין נתניהו.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל השלושים וארבע · ראה עוד »

ממשלת ישראל השלושים ושתיים

ממשלת ישראל השלושים ושתיים, המכונה גם "ממשלת נתניהו השנייה", הייתה הממשלה של מדינת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-18 והושבעה ב-31 במרץ 2009.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל השלושים ושתיים · ראה עוד »

ממשלת ישראל השלושים ושבע

ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) היא ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל השלושים ושבע · ראה עוד »

ממשלת ישראל השלושים וחמש

ממשלת ישראל השלושים וחמש (מכונה גם: ממשלת נתניהו-גנץ, או ממשלת נתניהו החמישית) הייתה ממשלת ישראל בראשותם של בנימין נתניהו ובני גנץ שקיבלה ב-17 במאי 2020 את אמונהּ של הכנסת העשרים ושלוש.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל השלושים וחמש · ראה עוד »

ממשלת ישראל השלישית

ממשלת ישראל השלישית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-8 באוקטובר 1951 עד 24 בדצמבר 1952, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל השלישית · ראה עוד »

ממשלת ישראל התשיעית

ממשלת ישראל התשיעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-17 בדצמבר 1959 עד 2 בנובמבר 1961, והושבעה עם היבחרה של הכנסת הרביעית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וממשלת ישראל התשיעית · ראה עוד »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מאיר אריק

הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855 – ט"ו בתשרי תרפ"ו, אוקטובר 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומאיר אריק · ראה עוד »

מאיר פרוש

מֵאִיר פֹּרוּשׁ (נולד בכ"א בסיוון תשט"ו, 11 ביוני 1955) הוא שר ירושלים ומסורת ישראל, חבר הכנסת בהפסקת כהונה מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה, ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומאיר פרוש · ראה עוד »

מאיר שמחה הכהן

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומאיר שמחה הכהן · ראה עוד »

מאיר דוד לוינשטיין

#הפניה מאיר דוד לוונשטיין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומאיר דוד לוינשטיין · ראה עוד »

מאיר-דוד לוונשטיין

#הפניה מאיר דוד לוונשטיין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומאיר-דוד לוונשטיין · ראה עוד »

מנחם מנדל גרליץ

יצחק מנחם מנדל גרליץ (ב' באב תש"ב, 1942 – ג' באדר ב' תשפ"ב, 5 במרץ 2022) היה סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומנחם מנדל גרליץ · ראה עוד »

מנחם אליעזר מוזס

מנחם אליעזר מוזס מנחם אליעזר (לייזר) מוזס (נולד בכ"ה בתשרי ה'תש"ז, 20 באוקטובר 1946) הוא פוליטיקאי ועסקן אשכנזי שכיהן כחבר הכנסת מטעם יהדות התורה בכנסות ה-18, ה-19 וה-20.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומנחם אליעזר מוזס · ראה עוד »

מנחם פרוש

מנחם פרוש, 1966 שמעון פרס עם מנחם פרוש (ספטמבר 2009) מנחם פֹּרוּשׁ (כ"ח באדר ב' תרע"ו, 2 באפריל 1916 - ח' באדר תש"ע, 22 בפברואר 2010) היה חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומנחם פרוש · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומנחם בגין · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומערב אירופה · ראה עוד »

מפלגת ש"ס

תנועת ש"ס (ובשמה המלא: "התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה" ובהמשך, "התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל") היא מפלגה חרדית-ספרדית סוציאל-שמרנית בישראל, שהוקמה בשנת 1982 ועומדת לבחירה ברמה הארצית החל מהבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומפלגת ש"ס · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומצווה · ראה עוד »

מרדכי שלום יוסף פרידמן

רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (י"ז בכסלו תרנ"ז, 22 בנובמבר 1896 – כ"ט בניסן תשל"ט, 26 באפריל 1979) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות סדיגורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומרדכי שלום יוסף פרידמן · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משה מרדכי אפשטיין

עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »

משה פרידמן

רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומשה פרידמן · ראה עוד »

משה קלמר

משה קֶלְמֶר (1 בנובמבר 1901 – 11 בספטמבר 1970) היה חבר הכנסת לשעבר מטעם המפד"ל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומשה קלמר · ראה עוד »

משה רוט

משה שמעון רוט (נולד בל' בשבט ה'תשכ"ד, 13 בפברואר 1964) הוא סגן יושב ראש הכנסת וחבר הכנסת בכנסת העשרים וחמש, עורך דין, מרצה ופעיל ציבור מחסידות צאנז.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומשה רוט · ראה עוד »

משה זאב פלדמן

הרב משה זאב פלדמן (14 בנובמבר 1930 - 9 בפברואר 1997) היה ראש הישיבה הקטנה "אמרי אמת", יושב ראש אגודת ישראל וחבר הכנסת מטעמה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומשה זאב פלדמן · ראה עוד »

משה בלוי

משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומשה בלוי · ראה עוד »

משה גפני

משה גפני משה רפאל גפני (נולד בי' באייר תשי"ב, 5 במאי 1952) הוא יו"ר ועדת הכספים, יושב ראש מפלגת דגל התורה ברשימת יהדות התורה, וחבר הכנסת מטעמה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומשה גפני · ראה עוד »

משה יהודא ליב לנדא

הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' בתמוז ה'תרצ"ה, 10 ביולי 1935 – כ"ד באדר ב' תשע"ט, 30 במרץ 2019) היה רב העיר בני ברק מטעם העירייה ואב בית דין בעיר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומשה יהודא ליב לנדא · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומזרח אירופה · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומזרחים · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומחלוקת · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומדינת ישראל · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה של דגל התורה

#הפניה מועצת גדולי התורה#מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה של דגל התורה · ראה עוד »

מכתב הסטטוס קוו

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוס קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ומכתב הסטטוס קוו · ראה עוד »

אנטוורפן

אנטוורפן (בהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers - "אַנְוֶרְ"; בכתיב יהודי מיושן: אנוירשה) היא עיר באזור הפלמי של בלגיה, ועיר הבירה של מחוז אנטוורפן.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואנטוורפן · ראה עוד »

אספת הנבחרים

יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואספת הנבחרים · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואצ"ל · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וארץ ישראל · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואשכנזים · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלחנן וסרמן

לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואלחנן וסרמן · ראה עוד »

אלימות

איור של שודדים אלימים מהמאה ה-19. הפסל "די לאלימות" בפתח תקווה "כחיות פרא", איור מתוך "מוראות המלחמה" מאת פרנסיסקו דה גויה, מסביבות 1810 אלימות היא שימוש בכוח פיזי על מנת לפגוע בקורבן.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואלימות · ראה עוד »

אליעזר מזרחי

אליעזר מזרחי (נולד בו' באייר ה'תש"ה, 19 באפריל 1945) הוא חסיד חב"ד, וחבר הכנסת לשעבר בכנסת ה-12 מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואליעזר מזרחי · ראה עוד »

אליעזר מוזס

#הפניה מנחם אליעזר מוזס.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואליעזר מוזס · ראה עוד »

אליעזר גרשון פרידנזון

אליעזר גרשון פרידנזון (י"ז בחשוון תר"ס, אוקטובר 1899 – ניסן ה'תש"ג, 1943) היה עסקן חרדי, ממנהיגי אגודת ישראל בפולין, ממייסדי תנועת בית יעקב וביטאונה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואליעזר גרשון פרידנזון · ראה עוד »

אליעזר גורדון

אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואליעזר גורדון · ראה עוד »

אליהו מזור

אליהו מָזוּר (מאזוּר; ט' בסיוון ה'תרמ"ט, 8 ביוני 1889 – 24 בספטמבר 1973) היה מאנשי אגודת ישראל, נשיא הקהילה היהודית בוורשה, סוחר, יהלומן וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם החזית הדתית המאוחדת.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואליהו מזור · ראה עוד »

אליהו עקיבא רבינוביץ

#הפניה אליהו עקיבא רבינוביץ'.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואליהו עקיבא רבינוביץ · ראה עוד »

אליהו חסיד

אליהו ליב חסיד (נולד ב־12 בנובמבר 1976, י"ט בחשוון ה'תשל"ז) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואליהו חסיד · ראה עוד »

אליהו ברוכי

אליהו ברוכי (נולד ב-22 בינואר 1976, כ' בשבט תשל"ו) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת דגל התורה בסיעת יהדות התורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואליהו ברוכי · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואב בית דין · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם רביץ

נואם בכנס הארצי הראשון של תנועת דגל התורה (מרץ 1990), לצדו (מימין לשמאל): הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קניבסקי, הרב שלמה שמשון קרליץ הרב אברהם רביץ (13 בינואר 1934, כ"ו בטבת תרצ"ד – 26 בינואר 2009, א' בשבט תשס"ט) היה פוליטיקאי, פעיל ציבור וראש ישיבה ישראלי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואברהם רביץ · ראה עוד »

אברהם לייזרזון

#הפניה אברהם יוסף לייזרזון.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואברהם לייזרזון · ראה עוד »

אברהם דויטש

הרב ד"ר אברהם דויטש (1889, מאדיאד-גוץ, הונגריה – 25 במאי 1953, ישראל) היה רב הונגרי וחבר הכנסת השנייה מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואברהם דויטש · ראה עוד »

אברהם ורדיגר

אברהם ורדיגר (6 במאי 1921, כ"ח בניסן תרפ"א – 27 בנובמבר 2013, כ"ד בכסלו תשע"ד) היה איש ציבור דתי, מראשי פועלי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואברהם ורדיגר · ראה עוד »

אברהם וינברג (בני ברק)

הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה, נובמבר 1944) הוא אחד משני אדמו"רי סלונים הנוכחיים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואברהם וינברג (בני ברק) · ראה עוד »

אברהם יעקב פרידמן (השני)

קברו בבית הקברות נחלת יצחק רבי אברהם יעקב פרידמן (מכונה ה"אביר יעקב" על שם ספרו; ח' באב תרמ"ד, 30 ביולי 1884 – ה' בטבת תשכ"א, 24 בדצמבר 1960), היה האדמו"ר מסדיגורה, עלה לארץ ישראל והיה בין אדמו"ריה הבולטים של תל אביב.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואברהם יעקב פרידמן (השני) · ראה עוד »

אברהם יוסף שפירא

אברהם יוסף (מוניה) שפירא (כ"ב באדר א' ה'תרפ"א, 2 במרץ 1921 – כ"ג בסיוון תש"ס, 26 ביוני 2000) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל ויהדות התורה ואיש עסקים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואברהם יוסף שפירא · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן קוטלר

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 – ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואהרן קוטלר · ראה עוד »

אהרן רוקח

רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואהרן רוקח · ראה עוד »

אהרן לוין

הרב אהרן לוין (י"ד בחשון תר"מ, 31 באוקטובר 1879 - ו' בתמוז תש"א, 1 ביולי 1941) היה איש ציבור חרדי, מראשי אגודת ישראל וממנהיגי היהודים בפולין, רבה של סמבור ושל ריישא (Rzeszów).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואהרן לוין · ראה עוד »

אהרן ברנשטיין (רב)

הרב אהרן ברנשטיין (ח' בסיוון תרע"ח, 1918 – י"ט בחשוון תשנ"ה, 24 באוקטובר 1994) היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואהרן ברנשטיין (רב) · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אורי מקלב

ישראל מאיר אורי מקלב (נולד ב-10 בינואר 1957) הוא סגן שר לפיתוח ותחבורה חרדית במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה וחבר הכנסת בהפסקת כהונה מטעם דגל התורה בסיעת יהדות התורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואורי מקלב · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואירופה · ראה עוד »

אישה

שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואישה · ראה עוד »

אידאולוגיה

פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ואידאולוגיה · ראה עוד »

נטורי קרתא

הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ונטורי קרתא · ראה עוד »

סאימה

הסאימה (בלטבית: Saeima) הוא בית המחוקקים והנבחרים הלטבי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וסאימה · ראה עוד »

סלונים

כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וסלונים · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

סגן שר

בישראל, סגן שר הוא תפקיד במשרד ממשלתי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וסגן שר · ראה עוד »

סיימאס

הפרלמנט הליטאי, הנקרא בליטאית סיימאס, ובשמו המלא: הסיימאס של הרפובליקה הליטאית (בליטאית: Lietuvos Respublikos Seimas), הוא הרשות המחוקקת בליטא.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וסיימאס · ראה עוד »

סיים

ֱ וורשה הסֵיְים (בפולנית) הוא הבית התחתון של הפרלמנט הפולני ובידיו נמצאות סמכות החקיקה העליונה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וסיים · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועמרם בלוי · ראה עוד »

עמוס כרמל

עמוס כרמל (31 באוקטובר 1940 - 3 באוגוסט 2011) היה עיתונאי, סופר, עורך ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועמוס כרמל · ראה עוד »

עקיבא צימרמן

עקיבא צימרמן (ג' בכסלו ה'תרצ"ז, 17 בנובמבר 1936 - כ"ט בניסן ה'תשע"ו, 7 במאי 2016) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון ישראלי, החוקר בעיקר את תחום החזנות והמוזיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועקיבא צימרמן · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וערבים · ראה עוד »

עלו לארץ ישראל

#הפניה עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועלו לארץ ישראל · ראה עוד »

עליית הנוער

הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מגרמניה צועדת לעבר קיבוץ עין חרוד עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועליית הנוער · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזריאל הילדסהיימר

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועיריית ירושלים · ראה עוד »

עיתונות חרדית

ממוזער עיתונות חרדית היא עיתונים, כתבי עת ואתרי חדשות המיועדים לציבורים חרדיים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ועיתונות חרדית · ראה עוד »

פאלקספארטיי

#הפניה פאלקס-פארטיי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופאלקספארטיי · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופרנקפורט · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופתח תקווה · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט

תרנגול הקרבות הידוע ש.ר. הירש, ניצתה מלחמת קולמוסים". פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט או פולמוס הפרישה (בגרמנית: Hirsch-Bamberger Streit, "פולמוס הירש-במברגר") הוא כינויה של מחלוקת שפרצה בקהילה היהודית בפרנקפורט ב-1877, בשאלה אם על המיעוט האורתודוקסי שומר המצוות לפרוש מן הרוב הליברלי המחולן והתומך ברפורמה דתית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט · ראה עוד »

פולמוס הפרדת הקהילות בגרמניה

#הפניה פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופולמוס הפרדת הקהילות בגרמניה · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופולין · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופוליטיקה · ראה עוד »

פינחס מנחם אלתר

רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה אדמו"ר בשושלת חסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופינחס מנחם אלתר · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופיקוח נפש · ראה עוד »

פיטורים

פיטורים הוא תהליך הפסקה יזום מצד המעסיק את עבודתו של שכיר שעבד אצלו עד אותו זמן.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ופיטורים · ראה עוד »

צעירי אגודת ישראל

צעירי אגודת ישראל או הנוער האגודתי ובראשי תיבות צא"י היא תנועה חרדית שפעלה בישראל בין השנים תש"ג-תשמ"ט והשתלבה כסיעה במפלגת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וצעירי אגודת ישראל · ראה עוד »

צבא

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וצבא · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וצום · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וציון (כתב עת) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וציונות · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וציונות דתית · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קרן היסוד

סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וקרן היסוד · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וקרקוב · ראה עוד »

קתדרה (כתב עת)

קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »

קטוביץ

קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, נהגה קטוביצֶה) היא עיר בפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וקטוביץ · ראה עוד »

קדושת ארץ ישראל

קדושת ארץ ישראל מביאה לידי חיוב שביעית על-פי האמונה היהודית, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וקדושת ארץ ישראל · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ורש"ר הירש · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ורב · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ורוסיה · ראה עוד »

רווחה

פיטר ברויגל, מתוך הסדרה: "שבע המידות הטובות" רווחה הוא מצב שבו יש לאדם כסף די צורכו, בעלות על רכוש, בריאות טובה, אושר, או חלק ממרכיבים אלה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ורווחה · ראה עוד »

רידב"ז

#הפניה יעקב דוד וילובסקי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ורידב"ז · ראה עוד »

שמשון רפאל הירש

#הפניה רש"ר הירש.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושמשון רפאל הירש · ראה עוד »

שמואל בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושמואל בורנשטיין · ראה עוד »

שמואל הלפרט

שמואל הלפרט (מכונה: שְׁמֶלְקִי או שמעלקא; נולד בט"ז בשבט תרצ"ט, 5 בפברואר 1939) הוא איש ציבור ופוליטיקאי ישראלי-חרדי, איש חסידות ויז'ניץ, לשעבר חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל ויהדות התורה, סגן שר במשרד העבודה והרווחה ובמשרד התחבורה וסגן יושב-ראש הכנסת.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושמואל הלפרט · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושמיטה · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שר הבינוי והשיכון

#הפניה משרד הבינוי והשיכון.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושר הבינוי והשיכון · ראה עוד »

שרה שנירר

שרה שנירר מצבת קברה בקרקוב, שהוקמה מחדש בשנת תשס"ג. שרה שֶׁנִירֶר (בכתיב יידי: שענירער; א' בתמוז תרמ"ג, 6 ביולי 1883 – כ"ו באדר א' תרצ"ה, 1 במרץ 1935) הייתה מחנכת, מורה ופעילת חינוך חרדית, סופרת יידיש ומחזאית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושרה שנירר · ראה עוד »

שלמה לורנץ

#הפניה שלמה לורינץ.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושלמה לורנץ · ראה עוד »

שלמה לורינץ

חברי הכנסת מסיעת אגודת ישראל יושבים במזנון הכנסת, ביום הראשון לכהונת הכנסת הרביעית, שלמה לורינץ השני משמאל, נובמבר 1959 שלמה זלמן לורינץ (כ"א באדר ה'תרע"ח, 5 במרץ 1918 - א' בחשוון ה'תש"ע, 19 באוקטובר 2009) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושלמה לורינץ · ראה עוד »

שלמה זלמן ברויאר

הרב שלמה זלמן בּרוֹיֶאר (בכתיב יידי: ברייער; בכתב לטיני: Breuer; י"ז בתמוז ה'תר"י, 27 ביוני 1850, שנטו – ו' באב תרפ"ו, 17 ביולי 1926, פרנקפורט) היה רב גרמני ממוצא הונגרי, רבה של פאפא ושל קהל עדת ישורון בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושלמה זלמן ברויאר · ראה עוד »

שלמה יעקב גרוס

שלמה יעקב גרוס (6 בדצמבר 1908 - 7 ביולי 2003) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושלמה יעקב גרוס · ראה עוד »

שלומי אמוני ישראל

שלומי אמוני ישראל או בשמה המוכר יותר שלומי אמונים היא סיעה פנים מפלגתית בתוך מפלגת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושלומי אמוני ישראל · ראה עוד »

שלומי אמונים

#הפניה שלומי אמוני ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושלומי אמונים · ראה עוד »

שלוש השבועות

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושלוש השבועות · ראה עוד »

שחיטה (הלכה)

שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושולחן ערוך · ראה עוד »

שיכון הרבנים

שמאל לוח זיכרון הצמוד לחזית הבניין שיכון הרבנים הוא מבנן בתחומי שכונת רוממה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ושיכון הרבנים · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תרע"ב

#הפניה ה'תרע"ב.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותרע"ב · ראה עוד »

תרצ"ז

#הפניה ה'תרצ"ז.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותרצ"ז · ראה עוד »

תרצ"ה

#הפניה ה'תרצ"ה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותרצ"ה · ראה עוד »

תש"ה

#הפניה ה'תש"ה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותש"ה · ראה עוד »

תשמ"ט

#הפניה ה'תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותשמ"ט · ראה עוד »

תשע"ב

#הפניה ה'תשע"ב.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותשע"ב · ראה עוד »

תשע"ג

#הפניה ה'תשע"ג.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותשע"ג · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ותורה · ראה עוד »

לטביה

לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ולטביה · ראה עוד »

לח"י

#הפניה לוחמי חרות ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ולח"י · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וליטא · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וליטאים (זרם) · ראה עוד »

טיטניק

אוניית הדואר המלכותי טיטניק (באנגלית: RMS Titanic) הייתה אוניית נוסעים בריטית, הגדולה והמפוארת בעולם בשעתה ומכאן גם שמה ("עצום", "ענק").

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וטיטניק · ראה עוד »

זצ"ל

#הפניה המוות בשפה העברית#תוספת לאחר שמו של נפטר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וזצ"ל · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

זלמן בן-יעקב

זלמן בן-יעקב (ינקלביץ' או יענקלביץ'; 1897 – 2 במרץ 1959) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל בכנסת השנייה והכנסת השלישית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וזלמן בן-יעקב · ראה עוד »

זכויות עובדים

זכויות עובדים הן זכויות הניתנות לעובדים באמצעות דיני העבודה, בהסכמים קיבוציים ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וזכויות עובדים · ראה עוד »

חנוך זייברט

חנוך זייברט (נולד ב-30 ביולי 1960) הוא ראש עיריית בני ברק לשעבר (2013–2018) והמזכיר הכללי של תנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחנוך זייברט · ראה עוד »

חסידות אלכסנדר

בעל ה"אמרי מנחם" במהלך טיש חסידות אלכסנדר היא חסידות שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות אלכסנדר · ראה עוד »

חסידות סלונים

קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות סלונים · ראה עוד »

חסידות סדיגורה

בית המדרש בסדיגורה פנים בית הכנסת של החסידות ביתו של הרבי מסדיגורה חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות סדיגורה · ראה עוד »

חסידות סוכטשוב

חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »

חסידות ערלוי

חסידות ערלוי באחת מחתונות נכדי האדמו"ר ישיבת חסידי ערלוי בשכונת קטמון בירושלים חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות ערלוי · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות בובוב

#הפניה חסידות באבוב.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות בובוב · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות גור · ראה עוד »

חסידות ויז'ניץ

בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »

חסידי גור

#הפניה חסידות גור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידי גור · ראה עוד »

חסידים

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחסידים · ראה עוד »

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחתם סופר · ראה עוד »

חזית דתית תורתית

חזית דתית תורתית - רשימה חרדית אשר איחדה את המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל בבחירות לכנסת השלישית, הבחירות לכנסת הרביעית והבחירות לכנסת השמינית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחזית דתית תורתית · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחינוך · ראה עוד »

חילון

חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחילון · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחילול שבת · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים סולובייצ'יק

#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחיים סולובייצ'יק · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחיים ברלין · ראה עוד »

חיים הלוי סולובייצ'יק

רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

באד הומבורג

באד הוֹמבוּרג פור דר הוהא (בגרמנית: Bad Homburg vor der Höhe) היא העיר הראשית בנפת הוכטאונוס (Hochtaunuskreis) במדינת הסן שבגרמניה, על המדרון הדרומי של רכס הרי הטאונוס.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובאד הומבורג · ראה עוד »

בנות בתיה

בנות בתיה (בשמה המלא - תנועת בנות בית יעקב בתיה) היא ארגון נוער לבנות חרדיות הפועלת בישראל מאז שנות השלושים, ומרכזה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובנות בתיה · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובני ברק · ראה עוד »

בנימין מינץ

בנימין מינץ (ראשון משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי בנימין מִינץ (י"ג בטבת ה'תרס"ג, 12 בינואר 1903 – ד' בסיוון ה'תש"ך, 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובנימין מינץ · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובנימין בראון · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וברלין · ראה עוד »

ברית הציונים הרוויזיוניסטים

ברית הציונים הרוויזיוניסטים (ראשי תיבות: הצה"ר, קרי: הצוהר), הייתה תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וברית הציונים הרוויזיוניסטים · ראה עוד »

בחירות

הצבעה בבחירות לכנסת השמונה עשרה הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, יולי 2017 בחירות הן תהליך חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובחירות · ראה עוד »

בגידה

בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום (כדוגמת המלחמה הקרה), או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובגידה · ראה עוד »

בד"ץ

בד"צ בבני ברק בד"ץ (ראשי תיבות: בית דין צדק) הוא הרכב של דיינים מוסמכים שעורכים משפטים לפי המשפט העברי וכן מכריעים בשאלות שנוגעות להלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובד"ץ · ראה עוד »

בית דין

בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובית דין · ראה עוד »

בית המשפט הגבוה לצדק

בית המשפט הגבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ) הוא אחד התפקידים שממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובית המשפט הגבוה לצדק · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית יעקב

כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ובית יעקב · ראה עוד »

גאולת ישראל (מפלגה)

גאולת ישראל הייתה סיעת יחיד שהוקמה בעקבות התרגיל המסריח בשנת 1990, במהלך כהונתה של הכנסת השתים עשרה על ידי ח"כ אליעזר מזרחי שפרש מאגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וגאולת ישראל (מפלגה) · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וגרמניה · ראה עוד »

גרשון בקון

גרשון בקון (נולד ב-17 בדצמבר 1948 בפילדלפיה, ארצות הברית) הוא היסטוריון, חוקר תולדות יהדות מזרח אירופה, פרופסור בדימוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וגרשון בקון · ראה עוד »

גדעון גרייף

גדעון גרייף (Greif; נולד ב-16 במרץ 1951) הוא היסטוריון ישראלי העוסק בתחום חקר השואה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וגדעון גרייף · ראה עוד »

דגל התורה

אגודת החרדים – דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ודגל התורה · ראה עוד »

דובר (מקצוע)

דובר הוא אדם המופקד על ייצוג של ארגון או איש ציבור בפני אמצעי התקשורת.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ודובר (מקצוע) · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד בורנשטיין

רבי דוד בורנשטייןתמונה להחלפה הרב דוד בורנשטיין (תרל"ו-ח' בכסלו ה'תש"ג; 1876 – 17 בנובמבר 1942) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב וממנהיגי יהדות פולין קודם השואה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ודוד בורנשטיין · ראה עוד »

ה'תרע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וה'תרע"ב · ראה עוד »

הממשלה הזמנית

הממשלה הזמנית של ישראל היא ממשלת ישראל שכיהנה החל מהקמת המדינה ב-14 במאי 1948 (ה' באייר ה'תש"ח), ועד ל-10 במרץ 1949 (ט' באדר ה'תש"ט), עת הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והממשלה הזמנית · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המבשר (יומון)

הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והמבשר (יומון) · ראה עוד »

המהפך

ה”מהפך” הוא ציטוט מפורסם של מגיש מהדורת מבט בערוץ הראשון, חיים יבין, שנאמר במשדר יום הבחירות לכנסת התשיעית, ב־17 במאי 1977.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והמהפך · ראה עוד »

המכון הישראלי לדמוקרטיה

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה המגדירה את עצמה כ"מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה".

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה · ראה עוד »

האמרי אמת

#הפניהאברהם מרדכי אלתר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והאמרי אמת · ראה עוד »

האספה המכוננת

#הפניה הכנסת הראשונה קטגוריה:אספות מכוננות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והאספה המכוננת · ראה עוד »

הספר הלבן (1939)

מפקדות בארגון "ההגנה" מפגינות כנגד הספר הלבן, ירושלים 1939 גרפיטי: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב-2007) רטרו-גראפיטי בשכונת נחלאות בירושלים, 2007 הספר הלבן של 1939 (מכונה גם הספר הלבן של מקדונלד) או בשמו הרשמי "פלשתינה, הצהרת מדיניות", הוא מסמך מדיניות שהוצג לפרלמנט הבריטי על ידי שר המושבות מלקולם מקדונלד במאי 1939.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והספר הלבן (1939) · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסכמי אוסלו

ראש הממשלה יצחק רבין, יאסר ערפאת ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון בעת לחיצת היד ב-13 בספטמבר 1993 הסכמי אוסלו (באופן רשמי: "הסכם העקרונות") הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והסכמי אוסלו · ראה עוד »

הסכם רוטציה

הסכם רוטציה (על פי האקדמיה ללשון: סֶבֶב) הוא הסכם פוליטי לסבב בהחלפת תפקידים בין בעלי משרות ממלכתיות, כחברי הכנסת, ראשי ממשלה, שרים ועוד.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והסכם רוטציה · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-20

רעידת אדמה של 1906 החריבה את העיר סן פרנסיסקו וגרמה למותם של לפחות 3,000 בני אדם.שב-1902 מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים מסתיימת בניצחונה של ארצות הברית.שבניית תעלת פנמה.שאדמירל הצי היפני היהאצ'ירו טוגו על גשר הפיקוד של מיקאסה בתחילת קרב צושימה ב-1905 שהיה אחד מהקרבות המכריעים במלחמת רוסיה–יפן ושהוביל להקמתה של יפן כמעצמה גדולה. העשור הראשון של המאה העשרים החל ב־1 בינואר 1900 והסתיים ב־31 בדצמבר 1909.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והעשור הראשון של המאה ה-20 · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והעדה החרדית · ראה עוד »

הפרדס

שער כתב העת, חשוון ה'תשי"ד (1953 הפרדס היה ירחון רבני-תורני שנוסד בוורשה בשנת 1913 על ידי הרב שמואל אהרן הלוי פרדס.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והפרדס · ראה עוד »

הפלס (ירחון)

הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והפלס (ירחון) · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והפועל המזרחי · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והצהרת בלפור · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והקהילה היהודית · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הרפובליקה הפולנית השנייה

תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »

הרב קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והרב קוק · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והשואה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת ישראלי)

השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והשילוח (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »

התבדלות

התבדלות (בלועזית: איסוֹלַציוניזם) היא גישה של קבוצה חברתית (שבט, קבוצה אתנית, דת או מדינה) המעדיפה להסתגר או לסגור את שעריה (להגירה) כדי לשמר את תרבותה משינויים תרבותיים או דמוגרפיים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והתבדלות · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והתבוללות · ראה עוד »

החזית הדתית המאוחדת

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה מאוחדת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי, שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה וזכתה ב-16 מנדטים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והחזית הדתית המאוחדת · ראה עוד »

החוק הנורווגי

#הפניה חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) קטגוריה:ישראל: שמות לא רשמיים לחוקים קטגוריה:ישראל: תיקוני חוקים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והחוק הנורווגי · ראה עוד »

החוק הנורווגי הקטן

#הפניה חוק יסוד: הכנסת#החוק הנורווגי הקטן.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והחוק הנורווגי הקטן · ראה עוד »

הבחירות לאספה המכוננת

גבול.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לאספה המכוננת · ראה עוד »

הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. 352x352px שלטי תעמולה בעת הבחירות תומכי מפלגת העבודה מפגינים בעת הבחירות שלט תעמולה של מפלגת הליכוד, בעת הבחירות הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה התקיימו ב-29 במאי 1996, י"א בסיוון ה'תשנ"ו, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת הארבע עשרה, ואת זהות ראש הממשלה בממשלה העשרים ושבע.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה · ראה עוד »

הבחירות לכנסת הרביעית

תוצאות הבחירות לכנסת הרביעית הבחירות לכנסת הרביעית התקיימו ב-3 בנובמבר 1959, ב' בחשוון ה'תש"ך, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת הרביעית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לכנסת הרביעית · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השמונה עשרה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים – מפלגות הימין, בגוונים האפורים – המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים – מפלגות המרכז, בגוונים האדומים – מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. הבחירות לכנסת השמונה עשרה התקיימו ב-10 בפברואר 2009, ט"ז בשבט ה'תשס"ט, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לכנסת השמונה עשרה · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השמינית

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים – מפלגות הימין, בגוונים האפורים – המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים – מפלגות המרכז, בגוונים האדומים – מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. הבחירות לכנסת השמינית התקיימו ב-31 בדצמבר 1973, ו' בטבת ה'תשל"ד, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השמינית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לכנסת השמינית · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השנייה

הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב-30 ביולי 1951, כ"ו בתמוז ה'תשי"א, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לכנסת השנייה · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השלישית

הבחירות לכנסת השלישית התקיימו ב-26 ביולי 1955, ז' באב ה'תשט"ו, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השלישית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לכנסת השלישית · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השבע עשרה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובכתום המפלגות הערביות. הבחירות לכנסת השבע עשרה התקיימו ב-28 במרץ 2006, כ"ח באדר ה'תשס"ו, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השבע עשרה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לכנסת השבע עשרה · ראה עוד »

הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה התקיימו ב-17 במאי 1999, ב' בסיוון ה'תשנ"ט, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת החמש עשרה ואת זהות ראש הממשלה בממשלת ישראל העשרים ושמונה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והבונד · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והגירה · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וההגנה · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והונגריה · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והוועד הלאומי · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת · ראה עוד »

הכנסת ה-1

#הפניה הכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת ה-1 · ראה עוד »

הכנסת ה-14

#הפניה הכנסת הארבע עשרה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת ה-14 · ראה עוד »

הכנסת האחת עשרה

הכנסת האחת עשרה החלה בתאריך 13 באוגוסט 1984, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה מ-23 ביולי 1984, וכיהנה עד 21 בנובמבר 1988.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת האחת עשרה · ראה עוד »

הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת העשרים · ראה עוד »

הכנסת העשירית

הכנסת העשירית נבחרה בבחירות לכנסת העשירית אשר התקיימו ב-30 ביוני 1981, הושבעה ב-20 ביולי 1981 וכיהנה עד 13 באוגוסט 1984.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת העשירית · ראה עוד »

הכנסת השנייה

הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת השנייה · ראה עוד »

הכנסת השתים עשרה

הכנסת השתים עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת השתים עשרה, הושבעה ב-21 בנובמבר 1988 (י"ב בכסלו ה'תשמ"ט).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת השתים עשרה · ראה עוד »

הכנסת השביעית

חברי הכנסת השביעית מאשרים את בחירתו של ראובן ברקת לתפקיד יו"ר הכנסת. כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת השביעית · ראה עוד »

הכנסת השישית

פתיחת מושב הכנסת השישית בירושלים. מימין לשמאל, ח"כ אליהו מרידור, ברוך עוזיאל, מנחם ידיד, שמואל תמיר ויוסף שופמן כהונתה של הכנסת השישית החלה ב-22 בנובמבר 1965, בעקבות הבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר אותה שנה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת השישית · ראה עוד »

הכנסת התשיעית

כהונתה של הכנסת התשיעית החלה ב-13 ביוני 1977 בעקבות הבחירות שנערכו ב-17 במאי אותה שנה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת התשיעית · ראה עוד »

הכנסת החמישית

הכנסת החמישית, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת החמישית, הושבעה ב-4 בספטמבר 1961, כ"ג באלול ה'תשכ"א וכיהנה עד 22 בנובמבר 1965.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסת החמישית · ראה עוד »

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכנסייה הגדולה · ראה עוד »

הכשרה

הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והכשרה · ראה עוד »

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והיברובוקס · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והיישוב · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל והיישוב הישן · ראה עוד »

ועדת פיל

הלורד פיל יוצא ממלון המלך דוד בירושלים בדרכו לטקס הפתיחה, 1936. ועדת פִּיל (באנגלית: Peel Commission) הייתה ועדת חקירה מלכותית שהוקמה באוגוסט 1936 על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהמליץ על צעדים לעתיד.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וועדת פיל · ראה עוד »

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וועידת קטוביץ · ראה עוד »

ועידת השולחן העגול

ועידת השולחן העגול, המשלחת היהודית ועידת השולחן העגול: המשלחת הערבית, פברואר 1939 ועידת השולחן העגול, או בשמה הרשמי ועידת סנט ג'יימס (באנגלית: The St. James Conference; ידועה לעיתים בתור ועידת לונדון, באנגלית: London Conference), הייתה ועידה שהתקיימה בין 7 בפברואר ל-17 במרץ 1939 והיוותה את ניסיון הגישור האחרון של ממשלת בריטניה לבעיית הסכסוך היהודי-ערבי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וועידת השולחן העגול · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וורשה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ווילנה · ראה עוד »

כנסת ישראל (ארגון)

כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וכשרות · ראה עוד »

י"א בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וי"א בסיוון · ראה עוד »

י"ג בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וי"ג בסיוון · ראה עוד »

יעקב מזרחי (חבר הכנסת)

הרב יעקב ישראל מזרחי (ה'תר"ף, 1919 - א' באלול ה'תש"ם, 13 באוגוסט 1980) היה רב ואיש ציבור חרדי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויעקב מזרחי (חבר הכנסת) · ראה עוד »

יעקב אשר

יעקב אשר (נולד בב' בתמוז תשכ"ה, 2 ביולי 1965) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת דגל התורה בסיעת יהדות התורה ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויעקב אשר · ראה עוד »

יעקב אשר גוטרמן

יעקב אשר גוטרמן (נולד בשנת תשכ"ג, 1963) הוא ראש עיריית מודיעין עילית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויעקב אשר גוטרמן · ראה עוד »

יעקב רוזנהיים

יעקב רוזנהיים (ט"ו בחשוון תרל"א,9 נובמבר 1870 – ח' בחשוון תשכ"ו, 3 בנובמבר 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויעקב רוזנהיים · ראה עוד »

יעקב ליצמן

יעקב ליצמן יעקב (יענקל) נח ליצמן (נולד בכ"ח באב תש"ח, 2 בספטמבר 1948) הוא פוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויעקב ליצמן · ראה עוד »

יעקב טסלר

יואל יעקב (יענקי) טסלר (נולד בכ"ז בסיוון תשל"ג, 27 ביוני 1973) הוא סגן שר התרבות והספורט וחבר הכנסת מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויעקב טסלר · ראה עוד »

יעקב כהן (חבר כנסת)

#הפניה יעקב כהן (חבר הכנסת).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויעקב כהן (חבר כנסת) · ראה עוד »

יעקב ישראל דה האן

תעודת אזרחות זמנית של דה האן משנת 1922 יעקב ישראל דה האן (31 בדצמבר 1881 – 30 ביוני 1924, אור לכ"ט בסיוון ה'תרפ"ד) היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שלאחר עלייתו לארץ ישראל חבר לחרדים ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויעקב ישראל דה האן · ראה עוד »

יצחק מאיר לוין

יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג או ט' בטבת ה'תרנ"ד – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויצחק מאיר לוין · ראה עוד »

יצחק מנחם מנדל דנציגר

רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (תר"ם-בכ"ג באלול תש"ב, 1880-1942) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות אלכסנדר שהייתה החסידות הגדולה בפולין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויצחק מנחם מנדל דנציגר · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

יצחק פלקסר

הרב יצחק פלקסרתמונה להחלפה הרב יצחק דוד פלקסר (י"א בטבת ה'תרע"ז, 5 בינואר 1917 - י' באייר ה'תשנ"ט, 26 באפריל 1999) היה רב ישראלי ממוצא פולני, ראש ישיבת שפת אמת בירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראב"ד בד"צ אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויצחק פלקסר · ראה עוד »

יצחק פינדרוס

יצחק זאב פִּינְדְרוּס (נולד ב-20 ביולי 1971, כ"ז בתמוז ה'תשל"א) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת דגל התורה בסיעת יהדות התורה, יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור ויו"ר סיעת יהדות התורה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויצחק פינדרוס · ראה עוד »

יצחק ברויאר

הרב ד"ר יצחק ברויאר (בגרמנית: Isaac Breuer; בכתיב יידי: ברייער; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויצחק ברויאר · ראה עוד »

יצחק גולדקנופף

יצחק יששכר גולדקנופף (כתיב מקובל, במקורות רשמיים גולדקנופּ; נולד ב-30 באוקטובר 1950, י"ט בחשוון ה'תשי"א) הוא פוליטיקאי חרדי-ישראלי, המכהן כשר הבינוי והשיכון ושר במשרד ראש הממשלה, עומד בראש סיעת יהדות התורה מטעם הסיעה המרכזית באגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויצחק גולדקנופף · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וירושלים · ראה עוד »

יש עתיד

יש עתיד – בראשות יאיר לפיד היא מפלגת מרכז ישראלית בעלת עמדות ליברליות וציוניות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויש עתיד · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וישראל · ראה עוד »

ישראל (כתב עת)

שער כתב העת, כרך 17, 2010. עליו מתנוססת היצירה: "הזקן מבין חלוצי בית אלפא" (ד"ר אליהו רפפורט), 1924, של הצייר לודוויג בלום ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל - היסטוריה, תרבות, חברה הוא כתב עת מדעי בעברית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וישראל (כתב עת) · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל אייכלר

ישראל יצחק אייכלר (נולד בד' בניסן ה'תשט"ו, 27 במרץ 1955) הוא חבר הכנסת ויו"ר סיעת יהדות התורה מטעם מפלגת אגודת ישראל, יו"ר ועדת העבודה והרווחה וסגן יושב ראש הכנסת.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וישראל אייכלר · ראה עוד »

ישראל פרידמן מצ'ורטקוב

#הפניה ישראל פרידמן (צ'ורטקוב).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וישראל פרידמן מצ'ורטקוב · ראה עוד »

ישראל פרידמן מהוסיאטין

#הפניה ישראל פרידמן (הוסיאטין).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וישראל פרידמן מהוסיאטין · ראה עוד »

ישראל גרוסמן

הרב ישראל גרוסמן (ה' בחשון ה'תרפ"ג, אוקטובר 1922 - כ"ג באדר ה'תשס"ז, 13 במרץ 2007) היה ראש ישיבה בישיבות קרלין, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד וישיבת פינסק-קרלין.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וישראל גרוסמן · ראה עוד »

ישיבת שפת אמת

קברי רבי אברהם מרדכי אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וישיבת שפת אמת · ראה עוד »

ילדי טהראן

הנרייטה סאלד עם קבוצה מילדי טהראן ילדי טהראן הוא הכינוי שניתן לקבוצת ילדים ניצולי השואה שהועברו מפולין לטהראן שבאיראן, ולאחר מכן הועלו לארץ ישראל בשנת 1943.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל וילדי טהראן · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהדות התורה

יהדות התורה והשבת היא רשימה וסיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד של המפלגות "אגודת ישראל" החסידית ו"דגל התורה" הליטאית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהדות התורה · ראה עוד »

יהושע פולק

יהושע מנחם פולק (נולד בב' באדר א' ה'תש"ח, 12 בפברואר 1948) הוא איש ציבור חרדי שכיהן כסגן ראש עיריית ירושלים וחבר הכנסת ה-17 בשלהי כהונתה, מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהושע פולק · ראה עוד »

יהודה מאיר אברמוביץ

יהודה מאיר אברמוביץ (ר"ח מנחם אב תרע"ד; 24 ביולי 1914, לודז', פולין – ב' באייר ה'תשס"ז; 20 באפריל 2007) היה יושב ראש ועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בין השנים 1980–2007 והמזכיר הכללי של אגודת ישראל בזמן הקמת מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעמה בכנסות השביעית, השמינית והתשיעית.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהודה מאיר אברמוביץ · ראה עוד »

יהודה לייב צירלסון

כרזת בחירות של הרב צירלסון הרב יהודה לייב צירלסון (כ"ח בכסלו ה'תר"ך, 24 בדצמבר 1859 - י"א בתמוז תש"א, 6 ביולי 1941) כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר קישינב (ברוסיה ולאחר מכן ברומניה), וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהודה לייב צירלסון · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויהודים · ראה עוד »

יואל טייטלבוים

הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויואל טייטלבוים · ראה עוד »

יונתן שטייף

הרב יונתן שטייף (תרל"ז, 1877 - ט' באלול תשי"ח, 1958) היה דיין בבודפשט ומגדולי הפוסקים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויונתן שטייף · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »

יוסף חכמי

יוסף חכמי - (חכמישוילי) יוסף חכמישוילי, סגן מנהל בנק ברקליס ירושלים, 1932 מתוך דואר היום יוסף חכמי (חכמישוילי) (2 באוקטובר 1886 - 23 ביוני 1961) היה איש ציבור יהודי שהיה מדמויות המפתח בעולם הבנקאות בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחריה.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויוסף חכמי · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

11 במרץ

11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו11 במרץ · ראה עוד »

12 בינואר

12 בינואר הוא היום ה-12 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו12 בינואר · ראה עוד »

15 במרץ

15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו15 במרץ · ראה עוד »

18 בדצמבר

18 בדצמבר הוא היום ה־352 בשנה (353 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו18 בדצמבר · ראה עוד »

1885

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1885 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1897 · ראה עוד »

1901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1901 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1908 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1909 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1911 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1912 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1917 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1918 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1923 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1924 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1927 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1930 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1933 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1934 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1935 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1939 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1941 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1942 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1943 · ראה עוד »

1944

פלישת בעלות הברית לנורמנדי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1944 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1949 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1951 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1952 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1953 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1954 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1955 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1960 · ראה עוד »

1961

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1961 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1971 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1972 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1975 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1977 · ראה עוד »

1984

חברת אפל משיקה את מקינטוש.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1984 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1988 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1990 · ראה עוד »

1992

מוקם האיחוד האירופאי.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1992 · ראה עוד »

1994

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1994 · ראה עוד »

1996

ינואר.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1996 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1998 · ראה עוד »

1999

חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו1999 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו2005 · ראה עוד »

2008

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו2008 · ראה עוד »

2010

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו2010 · ראה עוד »

2011

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו2011 · ראה עוד »

23 באוקטובר

23 באוקטובר הוא היום ה-296 בשנה (297 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו23 באוקטובר · ראה עוד »

23 בנובמבר

23 בנובמבר הוא היום ה-327 בשנה, (328 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו23 בנובמבר · ראה עוד »

23 בספטמבר

23 בספטמבר הוא היום ה-266 בשנה (267 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו23 בספטמבר · ראה עוד »

23 בפברואר

23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו23 בפברואר · ראה עוד »

25 במאי

25 במאי הוא היום ה-145 בשנה (146 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו25 במאי · ראה עוד »

25 בדצמבר

25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו25 בדצמבר · ראה עוד »

26 בינואר

26 בינואר הוא היום ה־26 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו26 בינואר · ראה עוד »

27 בנובמבר

27 בנובמבר הוא היום ה-331 בשנה בלוח הגרגוריאני (332 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו27 בנובמבר · ראה עוד »

28 ביוני

28 ביוני הוא היום ה-179 בשנה (180 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו28 ביוני · ראה עוד »

29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה-88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו29 במרץ · ראה עוד »

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו3 בנובמבר · ראה עוד »

30 במאי

30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו30 במאי · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו31 ביולי · ראה עוד »

6 בפברואר

6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו6 בפברואר · ראה עוד »

7 באוגוסט

7 באוגוסט הוא היום ה-219 בשנה (220 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו7 באוגוסט · ראה עוד »

8 באפריל

8 באפריל הוא היום ה-98 בשנה (99 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו8 באפריל · ראה עוד »

9 באוגוסט

9 באוגוסט הוא היום ה-221 בשנה, (222 בשנה מעוברת) בשבוע ה-33 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אגודת ישראל ו9 באוגוסט · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אגו"י, אגודת-ישראל.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אגודת_ישראל

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס