גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין אדריכלות בירושלים והרובע היהודי
אדריכלות בירושלים והרובע היהודי יש להם 34 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ירושלים, מסעי הצלב, מסגד אל-אקצא, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, אלי שילר, אירופה, איליה קפיטולינה, צרפת, צלאח א-דין, קשת רובינסון, שער יפו, חזקיהו, חומות ירושלים, בית הכנסת החורבה, דוד קרויאנקר, המאה ה-19, המגדל הישראלי, האימפריה העות'מאנית, העיר העתיקה, הקארדו (ירושלים), הר ציון, הר הזיתים, הר הבית, הלגיון הערבי, החומה הרחבה, הבית השרוף, הכותל המערבי, הכותל הדרומי, כנסיית הניאה, ..., כנסיית הקבר, כיפת הסלע, ירושלים, 28 במאי. להרחיב מדד (4 יותר) »
ממלכת ירושלים
המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.
אדריכלות בירושלים וממלכת ירושלים · הרובע היהודי וממלכת ירושלים ·
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
אדריכלות בירושלים ומסעי הצלב · הרובע היהודי ומסעי הצלב ·
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
אדריכלות בירושלים ומסגד אל-אקצא · הרובע היהודי ומסגד אל-אקצא ·
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
אדריכלות בירושלים ומלחמת ששת הימים · הרובע היהודי ומלחמת ששת הימים ·
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
אדריכלות בירושלים ומלחמת העצמאות · הרובע היהודי ומלחמת העצמאות ·
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
אדריכלות בירושלים ואלי שילר · אלי שילר והרובע היהודי ·
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
אדריכלות בירושלים ואירופה · אירופה והרובע היהודי ·
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
אדריכלות בירושלים ואיליה קפיטולינה · איליה קפיטולינה והרובע היהודי ·
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
אדריכלות בירושלים וצרפת · הרובע היהודי וצרפת ·
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
אדריכלות בירושלים וצלאח א-דין · הרובע היהודי וצלאח א-דין ·
קשת רובינסון
שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.
אדריכלות בירושלים וקשת רובינסון · הרובע היהודי וקשת רובינסון ·
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
אדריכלות בירושלים ושער יפו · הרובע היהודי ושער יפו ·
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
אדריכלות בירושלים וחזקיהו · הרובע היהודי וחזקיהו ·
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
אדריכלות בירושלים וחומות ירושלים · הרובע היהודי וחומות ירושלים ·
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
אדריכלות בירושלים ובית הכנסת החורבה · בית הכנסת החורבה והרובע היהודי ·
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
אדריכלות בירושלים ודוד קרויאנקר · דוד קרויאנקר והרובע היהודי ·
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
אדריכלות בירושלים והמאה ה-19 · המאה ה-19 והרובע היהודי ·
המגדל הישראלי
המגדל הישראלי המגדל הישראלי הוא שמו של אתר ארכאולוגי, השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים (רחוב פלוגת הכותל, פינת שוני הלכות).
אדריכלות בירושלים והמגדל הישראלי · המגדל הישראלי והרובע היהודי ·
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
אדריכלות בירושלים והאימפריה העות'מאנית · האימפריה העות'מאנית והרובע היהודי ·
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
אדריכלות בירושלים והעיר העתיקה · העיר העתיקה והרובע היהודי ·
הקארדו (ירושלים)
מפת העיר העתיקה שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו הקארדו בתקופה הביזנטית במפת מידבא הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.
אדריכלות בירושלים והקארדו (ירושלים) · הקארדו (ירושלים) והרובע היהודי ·
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
אדריכלות בירושלים והר ציון · הר ציון והרובע היהודי ·
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
אדריכלות בירושלים והר הזיתים · הר הזיתים והרובע היהודי ·
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
אדריכלות בירושלים והר הבית · הר הבית והרובע היהודי ·
הלגיון הערבי
הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה כוח צבאי שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921, ושימש לאחר מכן כצבאה של ממלכת ירדן.
אדריכלות בירושלים והלגיון הערבי · הלגיון הערבי והרובע היהודי ·
החומה הרחבה
מיקום החומה הרחבה בירושלים וגודלה. מפה המוצגת במקום מפת הרובע היהודי קטע משרידי החומה הרחבה גובהה המשוער של החומה לפני שנהרסה "ותתצו הבתים לבצר החומה" – שרידי מבנים קדומים, עליהם עוברת החומה סימון על מדרכה ברובע היהודי המתאר את מהלכה של החומה הרחבה. החומה הרחבה היא ביצור מחומת ירושלים העתיקה מימי תקופת בית ראשון, השוכן ברובע היהודי בירושלים.
אדריכלות בירושלים והחומה הרחבה · החומה הרחבה והרובע היהודי ·
הבית השרוף
מפת הרובע היהודי הבית השרוף, או בית קתרוס, הוא כינויו של בית מגורים יהודי משלהי תקופת בית שני, שנשרף ונחרב במהלך חורבן ירושלים לאחר הכנעת המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, ונתגלה מחדש בשנת 1970, בחפירות ארכאולוגיות בעיר העתיקה.
אדריכלות בירושלים והבית השרוף · הבית השרוף והרובע היהודי ·
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
אדריכלות בירושלים והכותל המערבי · הכותל המערבי והרובע היהודי ·
הכותל הדרומי
הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.
אדריכלות בירושלים והכותל הדרומי · הכותל הדרומי והרובע היהודי ·
כנסיית הניאה
הצעת שיחזור של הכנסייה, מבט לכיוון צפון-מזרחתמונה להחלפה כנסיית הניאה (ביוונית: "חדשה") הוא שמה המקוצר של "הכנסייה החדשה על-שם מרים אם ישו", כנסייה ענקית קדומה בירושלים שנחנכה בשנת 543 לספירה והייתה קיימת עד המאה התשיעית או העשירית.
אדריכלות בירושלים וכנסיית הניאה · הרובע היהודי וכנסיית הניאה ·
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
אדריכלות בירושלים וכנסיית הקבר · הרובע היהודי וכנסיית הקבר ·
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
אדריכלות בירושלים וכיפת הסלע · הרובע היהודי וכיפת הסלע ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
אדריכלות בירושלים וירושלים · הרובע היהודי וירושלים ·
28 במאי
28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אדריכלות בירושלים והרובע היהודי
- מה יש להם במשותף אדריכלות בירושלים והרובע היהודי
- דמיון בין אדריכלות בירושלים והרובע היהודי
השוואה בין אדריכלות בירושלים והרובע היהודי
יש אדריכלות בירושלים 260 יחסים. יש אדריכלות בירושלים 303. כפי שיש להם במשותף 34, מדד הדמיון הוא = 34 / (260 + 303).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אדריכלות בירושלים והרובע היהודי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
