אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אדרת אליהו (שטיין) והוועד הכללי כנסת ישראל

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אדרת אליהו (שטיין) והוועד הכללי כנסת ישראל

אדרת אליהו (שטיין) vs. הוועד הכללי כנסת ישראל

אדרת אליהו הוא ספר מאת אברהם שמואל שטיין, העוסק ביישוב היהודי בירושלים במאה ה-19. כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל. הטקסט על הכריכה כולל את האיחול: "לשנה הבאה בירושלים, והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה". שכונת כנסת ישראל ב' שהוקמה ב-1902 בכספי הוועד הכללי ונקראה על שמו שכונת מזכרת משה שהוקמה בכספי הוועד הכללי ובתרומת קרן משה מונטיפיורי ב-1882 הוועד הכללי כנסת ישראל על שם רבי מאיר בעל הנס הוא ארגון כלכלי, חברתי ודתי, שאיגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19.

דמיון בין אדרת אליהו (שטיין) והוועד הכללי כנסת ישראל

אדרת אליהו (שטיין) והוועד הכללי כנסת ישראל יש להם 7 דברים במשותף (ביוניונפדיה): עליית תלמידי הגר"א, שמואל סלנט, המאה ה-19, היציאה מן החומות, היישוב הישן, ירושלים, יוסף ריבלין.

עליית תלמידי הגר"א

עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.

אדרת אליהו (שטיין) ועליית תלמידי הגר"א · הוועד הכללי כנסת ישראל ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

אדרת אליהו (שטיין) ושמואל סלנט · הוועד הכללי כנסת ישראל ושמואל סלנט · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

אדרת אליהו (שטיין) והמאה ה-19 · הוועד הכללי כנסת ישראל והמאה ה-19 · ראה עוד »

היציאה מן החומות

פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.

אדרת אליהו (שטיין) והיציאה מן החומות · הוועד הכללי כנסת ישראל והיציאה מן החומות · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

אדרת אליהו (שטיין) והיישוב הישן · הוועד הכללי כנסת ישראל והיישוב הישן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

אדרת אליהו (שטיין) וירושלים · הוועד הכללי כנסת ישראל וירושלים · ראה עוד »

יוסף ריבלין

רחוב ריבלין בנחלת שבעה, שנות ה-50 רחוב ריבלין כיום החבצלת, כ"ח באלול תרנ"ו, 6 בספטמבר 1896 יוסף (יאשע) ריבלין (י' בטבת תקצ"ז, 18 בדצמבר 1836 – כ"ז באלול תרנ"ו, 5 בספטמבר 1896) היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 ומבוני שכונות ירושלים.

אדרת אליהו (שטיין) ויוסף ריבלין · הוועד הכללי כנסת ישראל ויוסף ריבלין · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אדרת אליהו (שטיין) והוועד הכללי כנסת ישראל

יש אדרת אליהו (שטיין) 18 יחסים. יש אדרת אליהו (שטיין) 211. כפי שיש להם במשותף 7, מדד הדמיון הוא = 7 / (18 + 211).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אדרת אליהו (שטיין) והוועד הכללי כנסת ישראל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: