גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
143 יחסים: מ. סתר, מאמר, מסורה, מעצר, מרא דאתרא, מרקוס אורליוס, מרגוט קלאוזנר, משה אונגרפלד, משורר, מתרגם, מחזה, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מגילת רות, מדעי המחשב, מדיאה, מהדורה מוערת, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, א' צ'ריקובר, אנציקלופדיה יודאיקה, אנשלוס, אנטיגונה, אפיפיור, ארמנית, ארץ ישראל, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, אריסטו, אלתר יצחק לוין, אליעזר לובראני, אברהם אריה עקביא, אברהם כהנא, אבל רבתי, אדריכל, אהרן אברהם קבק, אהרן ליבושיצקי, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת ברלין, אוסטריה, אוסייק, אוקראינה, אוריפידס, אייסכילוס, אייל קמינקא, אייזיק הירש וייס, נ"ה טורטשינר, סמיכה לרבנות, סאפפו, סנקה, ..., ספר ישעיהו, ספר יובל, ספרות חז"ל, סלאבוניה, סופוקלס, סורבון, סורית, סיני (כתב עת), עזריאל הילדסהיימר, עברית, פראג, פרנקפורט על האודר, פרס טשרניחובסקי, פרעות קישינב, פרשני המקרא, פרומתאוס הכבול, פריז, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, פיוס ה-11, ציונות, קתרסיס (כתב עת), קישינב, רב, רומן היסטורי, רובוטיקה, ריגה, ש. שרברק, שמעון גינצבורג, שמואל קרויס, שאילתות דרב אחאי, שלמה בונפיד, שיר השירים, שירה, תנ"ך, תל אביב-יפו, תחכמוני (ספר), לטינית, חמש מגילות, חזון עזרא, חובבי ציון, חיפה, חיים נחמן ביאליק, ברלין, ברדיצ'ב, ברוך שוחטמן, בזל, בית המדרש לרבנים בברלין, בית המדרש לרבנים בווינה, בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, בית הקברות נחלת יצחק, גאודזיה, גניזת קהיר, גצל קרסל, גרמנית, גרמניה הנאצית, דעת (אתר אינטרנט), דרשן, דביר (הוצאת ספרים), דוקטור, המבורג, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, האקדמיה ללשון העברית, האימפריה הרוסית, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית של גרמניה, העלייה החמישית, הפרסים, הקונגרס הציוני הראשון, הלל ברזל, הלכה, הוצאת ראובן מס, הוצאת דבר, וינה, ויקטור אפטוביצר, כלכלה פוליטית, יעקב ישראל דינסטג, יצחק ליב ברוך, יהודה אלחריזי, 12 במרץ, 1866, 1880, 1893, 1896, 1897, 1900, 1903, 1912, 1938, 1944, 1950, 22 בספטמבר, 5 במאי. להרחיב מדד (93 יותר) »
מ. סתר
#הפניה מרדכי סתר.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומ. סתר · ראה עוד »
מאמר
מאמר הוא יצירה עיונית כתובה, קצרה יחסית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומאמר · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומסורה · ראה עוד »
מעצר
מַעֲצָר הוא כליאה המבוצעת על ידי שליחי השלטון, שאיננה מהווה ענישה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומעצר · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרקוס אורליוס
מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אנטונינוס אוגוסטוס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus; 26 באפריל 121 – 17 במרץ 180) היה קיסר רומא משנת 161 עד ליום מותו בשנת 180 ופילוסוף ומהוגי הדעות הבולטים בתקופה המאוחרת של האסכולה הסטואית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומרקוס אורליוס · ראה עוד »
מרגוט קלאוזנר
לוחית זיכרון על ביתה של מרגוט קלאוזנר בשדרות בן-גוריון 2 בתל אביב מַרְגוֹט קלאוזנר (בגרמנית: Margot Klausner; 2 בנובמבר 1905 – 12 בנובמבר 1975 הרצליה) הייתה ממקדמי התיאטרון והקולנוע בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומרגוט קלאוזנר · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומתרגם · ראה עוד »
מחזה
המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומחזה · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומגילת קהלת · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומגילת רות · ראה עוד »
מדעי המחשב
מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומדעי המחשב · ראה עוד »
מדיאה
'''מדיאה''', ציור של אז'ן דלקרואה משנת 1862 Medea (1969 film) משנת 1969 מדיאה (יוונית: Mήδεια) היא דמות מן המיתולוגיה היוונית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומדיאה · ראה עוד »
מהדורה מוערת
מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומהדורה מוערת · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
א' צ'ריקובר
#הפניה אביגדור צ'ריקובר.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וא' צ'ריקובר · ראה עוד »
אנציקלופדיה יודאיקה
אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »
אנשלוס
אוסטריה אַנְשְׁלוּס (בגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח") הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה הפשיסטית לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואנשלוס · ראה עוד »
אנטיגונה
אנטיגונה (ביוונית: Αντιγόνη; מילולית – "זו שנועדה להתנגד") היא דמות מהמיתולוגיה היוונית ומחזה מאת סופוקלס.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואנטיגונה · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואפיפיור · ראה עוד »
ארמנית
שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וארמנית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וארץ ישראל · ראה עוד »
ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי
כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואריסטו · ראה עוד »
אלתר יצחק לוין
#הפניה אלתר לוין.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואלתר יצחק לוין · ראה עוד »
אליעזר לובראני
אליעזר לובראני (10 בפברואר 1898 - 29 במאי 1965) היה איש רדיו, פעיל ושליח של התנועה הציונית, עיתונאי, סופר, מחנך ואיש הנחלת הלשון.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואליעזר לובראני · ראה עוד »
אברהם אריה עקביא
אברהם אריה לייב עקביא (יעקבוביץ; ה'תרמ"ב, 25 בפברואר 1882 – ה'תשכ"ד, 29 בינואר 1964) היה סופר ומתרגם עברי, כרונולוג, חוקר הלוח העברי ותוכן.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואברהם אריה עקביא · ראה עוד »
אברהם כהנא
אברהם כהנא (ברוסית: Авраам Кахана; 19 בדצמבר 1874, י"א בטבת תרל"ה – 20 בפברואר 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואברהם כהנא · ראה עוד »
אבל רבתי
אבל רבתי היא אחת מן המסכתות הקטנות.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואבל רבתי · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואדריכל · ראה עוד »
אהרן אברהם קבק
שלט מעלות קבק בשכונת בית הכרם בירושלים אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואהרן אברהם קבק · ראה עוד »
אהרן ליבושיצקי
אהרן ליבושיצקי (22 באוגוסט 1874 – 26 ביולי 1942) היה סופר ומחנך, סופר ילדים, משורר, מסאי, מתרגם, עורך כתבי עת, ומחבר ספרי לימוד פדגוגים יהודי-פולני.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואהרן ליבושיצקי · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואוסטריה · ראה עוד »
אוסייק
אוסייק (בקרואטית: Osijek) היא העיר הרביעית בגודלה בקרואטיה, והגדולה ביותר בחבל סלאבוניה, ובמחוז אוסייק-ברניה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואוסייק · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואוקראינה · ראה עוד »
אוריפידס
אֶוּריפִּידֶס (ביוונית עתיקה: Εὐριπίδης) 480 עד 406 לפנה"ס בקירוב, היה אחד משלושת המחזאים הטראגיים הגדולים באתונה העתיקה, יחד עם אייסכילוס וסופוקלס והצעיר מביניהם.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואוריפידס · ראה עוד »
אייסכילוס
אַייסכילוֹס (ביוונית: Αίσχύλος; 525 לפנה"ס – 456 לפנה"ס) היה מחזאי יווני.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואייסכילוס · ראה עוד »
אייל קמינקא
אייל קמינקא (נולד ב-14 בינואר 1974) הוא סופר ומשורר ישראלי, מומחה בחשיבה תוצאתית, מרצה ויועץ לארגונים ומנהלים בכירים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואייל קמינקא · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נ"ה טורטשינר
#הפניה נפתלי הרץ טור-סיני.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ונ"ה טורטשינר · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סאפפו
סַאפְּפוֹ (ביוונית: Σαπφώ, בניב האַיְאוֹלִי שדובר באזורה, נהגה: "פסַאפְּפו", Ψάπφω) הייתה משוררת לירית בת המאה השביעית לפני הספירה, תקופת יוון הארכאית, שחייתה באי לסבוס אשר ביוון, ככל הנראה בפוליס מִיטִילֶנֶה, שהיווה את המרכז התרבותי של המאה השביעית לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וסאפפו · ראה עוד »
סנקה
לוקיוס אנאוס סנקה (בלטינית: Lucius Annaeus Seneca), שנודע גם בפשטות כסֶנֶקָה (Seneca) או סנקה הצעיר (4 לפנה"ס בערך – 65 לספירה), היה פילוסוף, מדינאי, ומחזאי רומאי ב"תקופת הכסף" של הספרות הלטינית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וסנקה · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וספר יובל · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וספרות חז"ל · ראה עוד »
סלאבוניה
סמל סלאבוניה - מופיע גם בסמל קרואטיה (שני מימין) בין חמשת סמלי האזורים ההיסטוריים של המדינה סלאבוניה (בקרואטית Slavonija; בסרבית Славонија; בהונגרית Szlavónia) הוא חבל ארץ היסטורי וגאוגרפי במזרח קרואטיה, הגובל בחלקו בנהרות דראווה מצפון, סאווה מדרום ובדנובה ממזרח.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וסלאבוניה · ראה עוד »
סופוקלס
סופוקלס בגלריית אופיצי סופוקלס סוֹפוֹקְלֵס (ביוונית: Σοφοκλής) היה מחזאי יווני נודע שחי במאה החמישית לפני הספירה באתונה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וסופוקלס · ראה עוד »
סורבון
אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וסורבון · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וסורית · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ועברית · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופראג · ראה עוד »
פרנקפורט על האודר
בית העירייה, 2009 פרנקפורט על האוֹדֶר (בגרמנית: Frankfurt (Oder), בעבר Frankfurt an der Oder; בעברית מקובל גם פרנקפורט דאודר) היא עיר במדינת ברנדנבורג, גרמניה הממוקמת מערבית לנהר האודר.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופרנקפורט על האודר · ראה עוד »
פרס טשרניחובסקי
פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופרס טשרניחובסקי · ראה עוד »
פרעות קישינב
ראשי יהדות קישינב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה או קישנעווער פאגראם) היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופרעות קישינב · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרומתאוס הכבול
הפייסטוס כובל את פרומתאוס לסלע פרומתאוס הכבול או פרומתאוס האסיר (ביוונית: Προμηθεύς Δεσμώτης) היא טרגדיה יוונית המיוחסת לאייסכילוס.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופרומתאוס הכבול · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופריז · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופילוסופיה · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
פיוס ה-11
#הפניהפיוס האחד עשר.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ופיוס ה-11 · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וציונות · ראה עוד »
קתרסיס (כתב עת)
קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה הוא כתב עת הרואה אור פעמיים בשנה ועוסק בביקורת מחקרית של מדעי הרוח והחברה בישראל ויוצא לאור בהוצאת כרמל.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וקתרסיס (כתב עת) · ראה עוד »
קישינב
קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וקישינב · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ורב · ראה עוד »
רומן היסטורי
רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ורומן היסטורי · ראה עוד »
רובוטיקה
Kismet רובוט שפותח ב-MIT, מסוגל להביע טווח של הבעות אנושיותרובוטיקה היא תחום עיסוק ומחקר מולטידיסיפלינארי המתמקד בתכנון, עיצוב ובנייה של רובוטים - מכונות היכולות לנוע ולהגיב בהתאם למידע מהסביבה הנרכש באמצעות חיישנים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ורובוטיקה · ראה עוד »
ריגה
ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וריגה · ראה עוד »
ש. שרברק
שלמה שרברק אלכסנדר יזרעאל סמליל הוצאת ש. שרברק, המציגה את האות ש' ובתוכה ש' נוספת (.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וש. שרברק · ראה עוד »
שמעון גינצבורג
שמעון גינצבורג (1890, ליפניקי, ווהלין – 1944, ניו יורק) היה סופר עברי, מורה ומחנך, מתרגם, עורך, ופעיל ציוני; אחיהם של המתרגם פסח גינזבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ושמעון גינצבורג · ראה עוד »
שמואל קרויס
הרב שמואל קרויס (קראוס; Samuel Krauss; 18 בפברואר 1866, אוק, הונגריה – 4 ביוני 1948, קיימברידג', אנגליה) היה היסטוריון וחוקר תלמוד, איש חכמת ישראל, פרופסור בסמינר היהודי למורים בבודפשט בשנים 1894–1906 ובבית המדרש לרבנים בווינה בשנים 1906–1938.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ושמואל קרויס · ראה עוד »
שאילתות דרב אחאי
#הפניה שאילתות דרב אחא.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ושאילתות דרב אחאי · ראה עוד »
שלמה בונפיד
שלמה בן ראובן בּוֹנָפֵיד (נולד בשליש האחרון של המאה ה-14 – נפטר אחרי שנת 1445) היה מאחרוני המשוררים העבריים שפעלו בספרד הנוצרית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ושלמה בונפיד · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ושיר השירים · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ושירה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ותנ"ך · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחכמוני (ספר)
המקאמה השביעית של אל-חרירי מסוף המאה העשירית. תמונות מתוך כתב היד של מחברות אל-חרירי מקשטות את כריכות מהדורות תחכמוני של יהלום. "תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ותחכמוני (ספר) · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ולטינית · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וחמש מגילות · ראה עוד »
חזון עזרא
עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וחזון עזרא · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וחובבי ציון · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וחיפה · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וברלין · ראה עוד »
ברדיצ'ב
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וברדיצ'ב · ראה עוד »
ברוך שוחטמן
ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן, 1890 – כ' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וברוך שוחטמן · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ובזל · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בווינה
בית המדרש לרבנים בווינה (בגרמנית: Israelitisch-Theologische Lehranstalt תרגום: בית האולפנה הישראלי התאולוגי), היה מוסד להכשרת רבנים וללימוד מדעי הפילוסופיה שהתקיים בווינה אוסטריה, מיום ייסודו ב-15 באוקטובר 1893, ועד לפברואר 1938 עת פלשו הכוחות הנאצים לווינה, והרסו את המוסד.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ובית המדרש לרבנים בווינה · ראה עוד »
בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות
#הפניה בית המדרש הגבוה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ובית המדרש הגבוה ללימודי יהדות · ראה עוד »
בית הקברות נחלת יצחק
בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »
גאודזיה
היטל של כדור הארץ גֵּאוֹדֶזְיָה היא תחום במתמטיקה שימושית העוסק במדידה של פני כדור הארץ, מיפוי והתוויה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וגאודזיה · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וגניזת קהיר · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ודרשן · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ודוקטור · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והמבורג · ראה עוד »
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
"מרכז סטטה," בניין ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארצות הברית, עוצב על ידי פרנק גרי בנין "כיפה הגדולה", הבניין הכי מפורסם ב-MIT. ישנה מסורת ב-MIT לפיה סטודנטים מנסים להניח חפצים שונים על הכיפה הגדולה. המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (או MIT, ראשי תיבות באנגלית של Massachusetts Institute of Technology), הוא אוניברסיטה פרטית, המתמחה בתחומי המדע וההנדסה השוכנת במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית של גרמניה
הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Nationalbibliothek או DNB) היא ארכיון ביבליוגרפי מרכזי וספרייה לאומית של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והספרייה הלאומית של גרמניה · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והעלייה החמישית · ראה עוד »
הפרסים
הפרסים (ביוונית: Πέρσαι) היא טרגדיה יוונית שנכתבה על ידי אייסכילוס.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והפרסים · ראה עוד »
הקונגרס הציוני הראשון
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »
הלל ברזל
הלל ברזל (9 במאי 1925 – 9 בפברואר 2022) היה חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והלל ברזל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והלכה · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת דבר
הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא והוצאת דבר · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ווינה · ראה עוד »
ויקטור אפטוביצר
#הפניה אביגדור אפטוביצר.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וויקטור אפטוביצר · ראה עוד »
כלכלה פוליטית
ז'אן-ז'אק רוסו, ''Discours sur l'oeconomie politique'', 1758 כלכלה פוליטית חוקרת, כיצד קשרי הגומלין בין מערכות כלכליות (השוק, כלכלה לאומית/גלובלית, בנקים מרכזיים) ומערכות פוליטיות (מוסדות, פרלמנטים/ממשלות והחוק) משפיעות ותלויות אחת בשנייה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא וכלכלה פוליטית · ראה עוד »
יעקב ישראל דינסטג
#הפניה ישראל יעקב דינסטאג.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ויעקב ישראל דינסטג · ראה עוד »
יצחק ליב ברוך
יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »
יהודה אלחריזי
יהודה בן שלמה אלחריזי (נקרא גם יהודה חריזי, בערבית: يهودا بن سليمان الحريزي ابن شاؤول ابو زكريا; בספרדית: Yehudá al-Harizí; 1165, טולדו, ממלכת קסטיליה – 3 בדצמבר 1225, כ"ד בכסלו ד'תתקפ"ה, חלב, הסולטנות האיובית) היה נוסע, משורר, יוצר ומתרגם יהודי-ספרדי.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ויהודה אלחריזי · ראה עוד »
12 במרץ
12 במרץ הוא היום ה-71 בשנה, בלוח הגרגוריאני (היום ה-72 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו12 במרץ · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1866 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1880 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1893 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1896 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1897 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1900 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1903 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1912 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1938 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1944 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו1950 · ראה עוד »
22 בספטמבר
22 בספטמבר הוא היום ה-265 בשנה (266 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו22 בספטמבר · ראה עוד »
5 במאי
5 במאי הוא היום ה-125 בשנה (126 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן קמינקא ו5 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_קמינקא
