סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אושוויינצ'ים ופולין במלחמת העולם השנייה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אושוויינצ'ים ופולין במלחמת העולם השנייה

אושוויינצ'ים vs. פולין במלחמת העולם השנייה

אנדרטה לזכר יהודי אושוויינצ'ים, בבית הקברות בקריית שאול אוֹשְׁוִויֵינְצִ'ים (בפולנית: Oświęcim, בגרמנית: Auschwitz, ביידיש: אָשפּיצין, מבוטא: אוֹשְׁפִּיצִין) היא עיר בשלזיה עילית בדרום פולין, הנמצאת כ-60 קילומטר מדרום-מערב לקרקוב, בסמוך לשפך נהר הסולה אל נהר הוויסלה. ב-1 בספטמבר 1939, ללא כל הכרזת מלחמה, פלשה גרמניה הנאצית לפולין ותוך חמישה שבועות חולקה המדינה בין גרמניה הנאצית לברית המועצות שפלשה לפולין ב-17 בספטמבר.

דמיון בין אושוויינצ'ים ופולין במלחמת העולם השנייה

אושוויינצ'ים ופולין במלחמת העולם השנייה יש להם 15 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת העולם השנייה, מחנה ריכוז, מחנה השמדה, אושוויץ, עבודת כפייה, קרקוב, ברית המועצות, גרמניה, גרמניה הנאצית, הצלב האדום, הצבא האדום, ורמאכט, ויסלה, יודנראט, 1 בספטמבר.

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

אושוויינצ'ים ומלחמת העולם השנייה · מלחמת העולם השנייה ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.

אושוויינצ'ים ומחנה ריכוז · מחנה ריכוז ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחנה השמדה

גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.

אושוויינצ'ים ומחנה השמדה · מחנה השמדה ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

אושוויץ

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.

אושוויינצ'ים ואושוויץ · אושוויץ ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

עבודת כפייה

על פי הגדרת ארגון העבודה הבינלאומי במונח עבודת כפייה נכללות כל העבודות המתבצעות כתכתיב בעקבות איום בסנקציה.

אושוויינצ'ים ועבודת כפייה · עבודת כפייה ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

אושוויינצ'ים וקרקוב · פולין במלחמת העולם השנייה וקרקוב · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

אושוויינצ'ים וברית המועצות · ברית המועצות ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

אושוויינצ'ים וגרמניה · גרמניה ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

אושוויינצ'ים וגרמניה הנאצית · גרמניה הנאצית ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

הצלב האדום

הצלב האדום (מכונה גם תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבין-לאומי) הוא ארגון בינלאומי העוסק בסיוע הומניטרי, ומונה מעל ל-16 מיליון מתנדבים.

אושוויינצ'ים והצלב האדום · הצלב האדום ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

אושוויינצ'ים והצבא האדום · הצבא האדום ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

ורמאכט

וֶרְמַאכְט (מגרמנית: Wehrmacht; מילולית: "כוח הגנה"; "צבא הגנה") היה שמו הרשמי של צבא גרמניה הנאצית בשנים 1935–1945.

אושוויינצ'ים וורמאכט · ורמאכט ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

ויסלה

ויסלה (בפולנית: Wisła (נשמע: ויסווה), בגרמנית: Weichsel (וייכסל) הוא הנהר הארוך ביותר בפולין, וזורם במרכזה מדרום לצפון. מקורו בהרים הבסקידים (מול הרי הטטרה), והוא זורם דרך קרקוב וורשה ונשפך אל הים הבלטי מזרחית לגדנסק. אורך הנהר 1,047 קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו 194,424 קמ"ר (מהם בשטח פולין 168,699 קמ"ר, שהם יותר מ-50% משטחה של פולין). נהרות גדולים המתנקזים אליו הם סַן, נַרֶב והבּוּג המערבי ממזרח, ופיליצה ממערב. מבידגושץ' עד הים הבלטי הוויסלה עביר לכלי שיט בגודל בינוני, אולם במעלה הנהר הוא אינו מספיק עמוק למעבר חלק מכלי השיט. בין קרקוב לוורשה הוויסלה שוב משמש כנתיב מים מסחרי חשוב, בעקבות הקמת מספר תאי שיט באזור קרקוב. נהר זה גם ידוע לשמצה בשל העובדה שבמהלך השואה הושלך אליו אפר של יהודים שגופותיהם נשרפו על ידי הנאצים במחנות ההשמדה.

אושוויינצ'ים וויסלה · ויסלה ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

יודנראט

אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

אושוויינצ'ים ויודנראט · יודנראט ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

1 בספטמבר

294x294 פיקסלים 1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת).

1 בספטמבר ואושוויינצ'ים · 1 בספטמבר ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אושוויינצ'ים ופולין במלחמת העולם השנייה

יש אושוויינצ'ים 140 יחסים. יש אושוויינצ'ים 209. כפי שיש להם במשותף 15, מדד הדמיון הוא = 15 / (140 + 209).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אושוויינצ'ים ופולין במלחמת העולם השנייה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »