גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
54 יחסים: מסורת, מסכת זבחים, מסכת ברכות, מעשר בהמה, משנה, משנה תורה, משה, מחלוקת, מדרשי הלכה, מידות שהתורה נדרשת בהן, ארבעה טורים, אינציפיט, ספרא, סדר רב עמרם גאון, פסוקי דזמרא, פרשת הקרבנות, פרשת הקורבנות, קרבן שלמים, קבלת הדם, קדשי קדשים, קדשים קלים, קורבן (יהדות), קורבן אשם, קורבן עולה, קורבן פסח, קורבן שלמים, קורבן תודה, קורבן חטאת, קורבן התמיד, רמב"ם, רא"ש, רא"ה, רב ספרא, רבי אלעזר בן עזריה, שתי הלחם, שחיטה, שולחן ערוך, תנ"ך, תנאים, תפארת ישראל (פירוש למשנה), תפילת שחרית, תלמוד, תוספות, זריקת הדם, חצר המשכן, חצות, ברייתא, בדיעבד, בכור בהמה טהורה, המשכן, ..., העזרה, הלכה למשה מסיני, ישראל ליפשיץ, יום הכיפורים בבית המקדש. להרחיב מדד (4 יותר) »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומסורת · ראה עוד »
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומסכת זבחים · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומסכת ברכות · ראה עוד »
מעשר בהמה
מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומעשר בהמה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומשנה תורה · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומשה · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומחלוקת · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וארבעה טורים · ראה עוד »
אינציפיט
הדף הראשון של התלמוד (ש"ס וילנא) ובו מודגשת המילה הפותחת, "מאֵימתי" אינציפּיט (Incipit, בלטינית: "זה מתחיל") או אתחלתא פירושם מספר מילים ראשונות של שורת הפתיחה של טקסט, כגון שיר או ספר.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ואינציפיט · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וספרא · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פרשת הקרבנות
#הפניה פרשת הקורבנות.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ופרשת הקרבנות · ראה עוד »
פרשת הקורבנות
פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ופרשת הקורבנות · ראה עוד »
קרבן שלמים
#הפניה קורבן שלמים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקרבן שלמים · ראה עוד »
קבלת הדם
קבלת הדם מצוואר הקרבן, היא אחת משלבי הקרבת קרבנות.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקבלת הדם · ראה עוד »
קדשי קדשים
#הפניה קודשי קודשים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקדשי קדשים · ראה עוד »
קדשים קלים
#הפניה קודשים קלים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקדשים קלים · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן אשם
קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקורבן אשם · ראה עוד »
קורבן עולה
קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקורבן עולה · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקורבן פסח · ראה עוד »
קורבן שלמים
קָרְבָּן שְׁלָמִים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש ובמקדשים פיניקיים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקורבן שלמים · ראה עוד »
קורבן תודה
קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקורבן תודה · ראה עוד »
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקורבן חטאת · ראה עוד »
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וקורבן התמיד · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ורא"ש · ראה עוד »
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ורא"ה · ראה עוד »
רב ספרא
רב ספרא (280 לערך – 338 לערך) היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ורב ספרא · ראה עוד »
רבי אלעזר בן עזריה
רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ושתי הלחם · ראה עוד »
שחיטה
שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ושחיטה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ותנאים · ראה עוד »
תפארת ישראל (פירוש למשנה)
#הפניה ישראל ליפשיץ.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ותפארת ישראל (פירוש למשנה) · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ותפילת שחרית · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ותלמוד · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ותוספות · ראה עוד »
זריקת הדם
בהלכות קרבנות, זריקת דם הקורבן, על ידי כהן מבני אהרן על המזבח, היא אחד משלבי הקרבת הקרבן, ומבחינות מסוימות החשוב שבהם.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וזריקת הדם · ראה עוד »
חצר המשכן
המשכן וסביבו החצר (ציור מאתר מכון המקדש). הקמת הגדר, ציור של מכון המקדש חֲצַר הַמִּשְׁכָּן הייתה החצר שסביב המשכן אשר שמשה לעבודת הקרבת הקורבנות.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וחצר המשכן · ראה עוד »
חצות
שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וחצות · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וברייתא · ראה עוד »
בדיעבד
#הפניה לכתחילה ובדיעבד.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ובדיעבד · ראה עוד »
בכור בהמה טהורה
מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ובכור בהמה טהורה · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן והמשכן · ראה עוד »
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן והעזרה · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
ישראל ליפשיץ
ישראל ליפשיץ הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג, ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן וישראל ליפשיץ · ראה עוד »
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: איזהו מקומן ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/איזהו_מקומן
