גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
129 יחסים: מסכת מנחות, מסכת עבודה זרה, מסכת פסחים, מסכת זבחים, מסכת חולין, מעשר שני, מצקת, מקווה, משנה, משנה תורה, מליחה, מגיד משנה, מדאורייתא, מדרבנן, מהרא"י, מהרי"ל, מוקצה, מין במינו אינו בטל, ארבעה טורים, אליעזר ממיץ, אבר מן החי, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם דנציג, אורח חיים, איסור אכילת תולעים, איסור אכילת חלב, איסור ערלה, איסור חדש, איסור דבוק, איסור והיתר הארוך, נטע רבעי, נזיר, נבלות וטריפות, נותן טעם, נותן טעם לפגם, נותר, סמיכה לרבנות, ספקא דאורייתא לחומרא, ספקא דרבנן לקולא, ספר עבודה, ספר קרבנות, ספר זרעים, סלק, סיר בישול, עצם, עקיבא איגר, ערב פסח, עטין, עבודה זרה, פסח, ..., פת עכו"ם, פלאפל, פיקוח נפש, פיגול, צנון, קפילא, קטניות, קורבן פסח, ר"ן, רמ"א, רמב"ם, רא"ש, ראשונים, ראבי"ה, ראה, רש"י, רשב"א, שמיני, שניאור זלמן מלאדי, שערי דורא, שפתי כהן, שלמה לוריא, שבת, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שיפוד, תערובות, תרומות ומעשרות, תלמוד, תורה, לחם, לב, לימון, טעם, טבל, חמץ, חם מקצתו חם כולו, חתיכה נעשית נבלה, חתיכה הראויה להתכבד בה, חלאל, חלב, חלב נוכרי, חלב עכו"ם, חלב פרה, חז"ל, חזרת הגינה, חומוס, בעלי התוספות, בריה (הלכה), בשר בחלב, בישולי גויים, ביטול איסור לכתחילה, ביטול ברוב, גבינה, גוי, גיד הנשה, דאורייתא, דם, דבר שיש לו מתירין, הראב"ד, הרבנות הראשית לישראל, הלכה, הגעלת כלים, כלאי הכרם, כזית, כבד, כדי אכילת פרס, יעקב בן אשר, יצחק מדורא, יצחק אבן גיאת, ישראל איסרלן, יד סולדת בו, יהדות, יהונתן אייבשיץ, יהודה לנדא, יום הכיפורים, יוסף קארו, יורה דעה, יין נסך. להרחיב מדד (79 יותר) »
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומסכת מנחות · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומסכת זבחים · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומסכת חולין · ראה עוד »
מעשר שני
מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומעשר שני · ראה עוד »
מצקת
כסף, מסביבות 1877-1876 תרווד אלומיניום מַצֶּקֶת או תַּרְוָוד היא כלי מטבח המשמש לערבוב וליציקת נוזלים מכלי בישול לכלי הגשה או לכלי בישול קטנים יותר.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומצקת · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומקווה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומשנה תורה · ראה עוד »
מליחה
#הפניה הכשרת בשר#מליחה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומליחה · ראה עוד »
מגיד משנה
#הפניה וידאל די טולוזא.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומגיד משנה · ראה עוד »
מדאורייתא
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומדאורייתא · ראה עוד »
מדרבנן
#הפניה דרבנן.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומדרבנן · ראה עוד »
מהרא"י
#הפניה ישראל איסרלן.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומהרא"י · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומהרי"ל · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומוקצה · ראה עוד »
מין במינו אינו בטל
מין במינו אינו בטל הוא כלל יסודי בהלכות תערובות שבדיני איסור והיתר.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ומין במינו אינו בטל · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וארבעה טורים · ראה עוד »
אליעזר ממיץ
רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ה"רא"ם"), (נולד בערך בשנת 1140 - 1237), נתפרסם בעיקר בשל חיבורו "ספר יראים".
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואליעזר ממיץ · ראה עוד »
אבר מן החי
הפרה כשרה למאכל רק לאחר המתתה בשחיטה. אכילת אבר שניטל ממנה בעודה חיה – אסורה. אבר מן החי הוא שמה של מצוות לא תעשה האוסרת אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי, גם לאחר מיתת בעל החיים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואבר מן החי · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אברהם דנציג
רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואברהם דנציג · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואורח חיים · ראה עוד »
איסור אכילת תולעים
#הפניה איסור אכילת שרצים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואיסור אכילת תולעים · ראה עוד »
איסור אכילת חלב
איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »
איסור ערלה
איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאכול ואף ליהנות מפירות עצי הפרי בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואיסור ערלה · ראה עוד »
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואיסור חדש · ראה עוד »
איסור דבוק
איסור דבוק הוא מושג הלכתי בהלכות איסור והיתר, שפירושו הוא, שאמנם כל איסור שנופל בקדירה מתבטל בששים, אך חתיכת היתר הדבוקה לחתיכת האיסור, נאסרת למרות שיש בשאר התבשיל ששים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואיסור דבוק · ראה עוד »
איסור והיתר הארוך
איסור והיתר הארוך (ידוע בקיצור או"ה) הוא ספר על הלכות איסור והיתר.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ואיסור והיתר הארוך · ראה עוד »
נטע רבעי
נטע רבעי הוא כינוי בהלכה לפירות שגדלו בשנתו הרביעית של האילן, לאחר שלוש שנות ערלה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ונטע רבעי · ראה עוד »
נזיר
מכונות דפוס וגם כמצווה - העתקת ספרות קודש נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ונזיר · ראה עוד »
נבלות וטריפות
#הפניה טרפה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ונבלות וטריפות · ראה עוד »
נותן טעם
נותן טעם הוא מושג בהלכות איסור והיתר.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ונותן טעם · ראה עוד »
נותן טעם לפגם
בהלכה נותן טעם לפגם (נטל"פ) הוא תיאור מציאות בה טעמו של מאכל איסור נפגם מהיותו ראוי לאכילה, או שטעמו של המאכל האסור משפיע באופן שלילי על טעמו של מאכל היתר.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ונותן טעם לפגם · ראה עוד »
נותר
בהלכות קרבנות, נותר הוא קרבן שלא נאכל בזמן שנקבע בתורה לאכילתו, או לא הוקרב על המזבח בזמן שקבעה התורה להקרבתו.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ונותר · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספקא דאורייתא לחומרא
ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »
ספקא דרבנן לקולא
ספקא דרבנן לקולא, הוא מושג הלכתי הדן במצבים בהם יש ספק מציאותי בחיוב הלכתי מדרבנן.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וספקא דרבנן לקולא · ראה עוד »
ספר עבודה
ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וספר עבודה · ראה עוד »
ספר קרבנות
ספר קורבנות או ספר הקורבנות הוא הספר התשיעי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וספר קרבנות · ראה עוד »
ספר זרעים
ספר זרעים הוא הספר השביעי מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וספר זרעים · ראה עוד »
סלק
סלק מצוי (שם מדעי: Beta vulgaris), הקרוי לרוב סלק, הוא צמח דו־שנתי השייך למשפחת הסלקיים (Chenopodiaceae), והצמח היחיד מהסוג סלק הצומח בישראל.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וסלק · ראה עוד »
סיר בישול
סירי בישול סיר בישול הוא כלי לבישול מזון.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וסיר בישול · ראה עוד »
עצם
עצמות גפה עליונה אנושית עצם היא רקמת חיבור קשה וצפופה, המהווה חלק מרכזי בשלדם של רוב החולייתנים, מעניקה להם את צורתם, ומאפשרת את תפקודם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ועצם · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ועקיבא איגר · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וערב פסח · ראה עוד »
עטין
#הפניה בלוטת חלב.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ועטין · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ועבודה זרה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ופסח · ראה עוד »
פת עכו"ם
פַּת עַכּוּ"ם (או: פת גויים, פת נכרים) הוא איסור הלכתי המהווה חלק מהלכות הרחקה מגויים, לפיו לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי אסור באכילה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ופת עכו"ם · ראה עוד »
פלאפל
כדורי פלאפל פלאפל (בערבית: فلافل) הוא מאכל מזרח תיכוני מסורתי מטוגן בשמן עמוק בצורת כדור או קציצה העשוי מגרגרי חומוס, פול, או שילוב של שניהם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ופלאפל · ראה עוד »
פיקוח נפש
פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ופיקוח נפש · ראה עוד »
פיגול
פיגול הוא מושג הלכתי המלמד על קורבן שנפסל להקרבה או לאכילה, עקב מחשבה לא רצויה של הכהן בשעת ההקרבה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ופיגול · ראה עוד »
צנון
צרור צנונים הצנון (או צנון הגינה; שם מדעי: Raphanus sativus) הוא ירק ממשפחת המצליבים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וצנון · ראה עוד »
קפילא
246x246 פיקסלים קפילא הוא כינוי בהלכה לגוי הטועם תבשיל שנתערב בו איסור ויש חשש שנתן בו טעם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וקפילא · ראה עוד »
קטניות
שקי קטניות בשוק באוגנדה קִטְנִיּוֹת (ביחיד: קִטְנִית; שם מדעי: Fabaceae, לעיתים Leguminosae) היא משפחת צמחים בעלי פרחים הנמנית עם סדרת הקטניתאים (Fabales).
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וקטניות · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וקורבן פסח · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ור"ן · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ורא"ש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וראשונים · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וראבי"ה · ראה עוד »
ראה
#הפניה פרשת ראה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וראה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ורשב"א · ראה עוד »
שמיני
#הפניה פרשת שמיני.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושמיני · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שערי דורא
שערי דורא הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושערי דורא · ראה עוד »
שפתי כהן
שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושפתי כהן · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושלמה לוריא · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושבת · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
שיפוד
שיפודי במבוק שיפודי מתכת על מנגל שיפוד הוא מקל דק העשוי מעץ או מתכת המשמש לאחיזת חתיכות קטנות של אוכל ביחד.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ושיפוד · ראה עוד »
תערובות
#הפניה תערובת (הלכה).
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ותערובות · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ותורה · ראה עוד »
לחם
דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ולחם · ראה עוד »
לב
לב האדם מיקום הלב ביחס לצלעות הלֵּב הוא משאבת הדם המרכזית בבעלי חיים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ולב · ראה עוד »
לימון
עץ לימון לימון (שם מדעי: Citrus × limon) הוא מין של עץ מסוג ההדרים, שמגדלים באופן חקלאי בעבור פירותיו הקרויים באותו השם.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ולימון · ראה עוד »
טעם
טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וטעם · ראה עוד »
טבל
טֶבֶל הוא כינוי הלכתי לתוצרת שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וטבל · ראה עוד »
חמץ
עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחמץ · ראה עוד »
חם מקצתו חם כולו
חם מקצתו – חם כולו (בראשי תיבות: חמח"כ) הוא כלל הלכתי הקובע כי מתכת שמקור חום פוגע בחלק אחד שלה, הריהו מחמם את כולה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחם מקצתו חם כולו · ראה עוד »
חתיכה נעשית נבלה
חתיכת בשר שנבלע בה חלב ביחס גדול מ־1:60, נעשית כל החתיכה אסורה כנבלה וצריכה שישים כנגדה כדי לבטלה, במקרה והתבשלה בקדרה חמה של מאכלים המותרים. דין חנ"ן חתיכה נעשית נבלה, או בשם המלא - חתיכה עצמה נעשית נבלה, (בראשי תיבות חנ"נ או חענ"נ) הוא מושג הלכתי בתחום איסור והיתר שעיקרו בהלכות בשר וחלב, ומשמעו שחתיכת אוכל כשר שהתערב בו אוכל אסור, אף אם התערב בחלק קטן ממנו, נאסר כולו (.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחתיכה נעשית נבלה · ראה עוד »
חתיכה הראויה להתכבד בה
אומצה היא דוגמה ל'חתיכה הראויה להתכבד'חתיכה הראויה להתכבד בה, (בקיצור חתיכה הראויה להתכבד, ובראשי תיבות: חר"ל או חהר"ל) או בשמה המלא חתיכה הראויה להתכבד בה לפני האורחים, היא מושג הלכתי מתחום הכשרות, המשמש בדיני תערובות.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחתיכה הראויה להתכבד בה · ראה עוד »
חלאל
חג הקורבן בפקיסטן מדבקת "חלאל" על מוצר מזון דוכן בשר "חלאל" בסופרמרקט בקנדה חלאל (בערבית: حلال) הוא מונח בשריעה, דין דתם של המוסלמים, שמשמעותו "היתר".
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחלאל · ראה עוד »
חלב
פרה חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחלב · ראה עוד »
חלב נוכרי
חלב נוכרי (או חלב עכו"ם - עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחלב נוכרי · ראה עוד »
חלב עכו"ם
#הפניה חלב נוכרי.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחלב עכו"ם · ראה עוד »
חלב פרה
#הפניה חלב.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחלב פרה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחז"ל · ראה עוד »
חזרת הגינה
שורשים של חזרת בדוכן בשוק בווינה חֲזֶרֶת הגינה או חריפית הגינה (שם מדעי: Armoracia rusticana) היא מין צמח רב-שנתי ממשפחת המצליבים (הכוללת בין השאר גם את החרדל, הכרוב, הברוקולי והצנון).
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחזרת הגינה · ראה עוד »
חומוס
צלחת חומוס עם שמן זית, צנוברים, פטרוזיליה ופפריקה מנת חומוס כפי שמוגשת בחומוסייה ביפו חומוס (מערבית: حُمُّص,, תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הוא מאכל העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים המוגש כממרח.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וחומוס · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ובעלי התוספות · ראה עוד »
בריה (הלכה)
האוכל פרי שלם כברייתו, ייתכן שצריך לברך ברכה אחרונה בהלכה, בריה הוא כינוי לדבר שלם כשהוא באותו מצב בו נברא, ולא השתנה, הן לבעל חיים, הן לצומח או לכל דבר אחר.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ובריה (הלכה) · ראה עוד »
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ובשר בחלב · ראה עוד »
בישולי גויים
"הטבחית", ציור מאת פיטר ארטסן, שנת 1559, הולנד. ההלכה היהודית אוסרת אכילת בישולי גויים (גם בישולי עכו"ם, בישולי נכרים), כלומר מאכלים שמי שבישל אותם היה גוי.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ובישולי גויים · ראה עוד »
ביטול איסור לכתחילה
אין מבטלים איסור לכתחילה הוא כלל מהלכות תערובות.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וביטול איסור לכתחילה · ראה עוד »
ביטול ברוב
בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וביטול ברוב · ראה עוד »
גבינה
פועלות מייצרות גבינה במחלבת "תנובה" בתל אביב (1934) גבינות בשוק בבזל מכירת גבינות בשוק שוק גבינות חאודה בעיר חאודה, הולנד גבינה היא מוצר חלב מוצק המיוצר מחלב של פרות, עיזים, כבשים, תאו (באפלו) ויונקים אחרים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וגבינה · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וגוי · ראה עוד »
גיד הנשה
גיד הַנָּשֶׁה הוא גיד על כף הירך האחורית של חיה או בהמה, שאותו אסור לאכול על פי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וגיד הנשה · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ודאורייתא · ראה עוד »
דם
דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ודם · ראה עוד »
דבר שיש לו מתירין
דיני דבר שיש לו מתירין בשולחן ערוך, יורה דעה דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל במינו אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ודבר שיש לו מתירין · ראה עוד »
הראב"ד
#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר והראב"ד · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר והלכה · ראה עוד »
הגעלת כלים
#הפניה הכשרת כלים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר והגעלת כלים · ראה עוד »
כלאי הכרם
כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וכלאי הכרם · ראה עוד »
כזית
בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וכזית · ראה עוד »
כבד
ווריד הנבוב התחתון. הכבד האנושי - מבט תחתי. בירוק מסומן כיס המרה, ובאדום עורק הכבד המיוחד. נים בכבד (קרוי סינוסואיד הכבד Hepatic sinusoid), שמחובר אל שלוש מערכות של כלי דם:ש- כניסת דם מחומצן (צבע אדום בתרשים) מהסתעפות של עורק הכבדש- כניסת דם לא מחומצן (צבע תכלת בתרשים) מהסתעפות של וריד שער הכבדש- יציאת דם לא מחומצן אל הסתעפות של וריד הכבד (צבע סגול בתרשים) כבד הוא איבר חיוני הקיים בבעלי חוליות וגם בחיות אחרות.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וכבד · ראה עוד »
כדי אכילת פרס
פרס (.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וכדי אכילת פרס · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יצחק מדורא
רבי יצחק בן רבי מאיר הלוי מדורא (דירן) שבגרמניה, היה מרבני אשכנז במאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-13 - המאה ה-14).
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויצחק מדורא · ראה עוד »
יצחק אבן גיאת
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »
ישראל איסרלן
רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר וישראל איסרלן · ראה עוד »
יד סולדת בו
משקה שהיד סולדת בו יד סולדת בו (בלשון הירושלמי יד שולטת) הוא מונח הלכתי המייצג מידת חום שממנו נרתעת היד.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויד סולדת בו · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויהדות · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יהודה לנדא
רבי יהודה ליב לנדא (רֶבּ לייביש; כ"ט באלול ה'תקפ"ג, 5 בספטמבר 1823 - כ"ב בשבט ה'תר"ס, 22 בינואר 1900) היה רב ופוסק הלכה באימפריה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויהודה לנדא · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויוסף קארו · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויורה דעה · ראה עוד »
יין נסך
סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.
חָדָשׁ!!: איסור והיתר ויין נסך · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/איסור_והיתר
