גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין איסור ערלה וכשרות
איסור ערלה וכשרות יש להם 11 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מצוות התלויות בארץ, מורה הנבוכים, נטע רבעי, ספר הזוהר, רמב"ן, רמב"ם, תלמוד בבלי, ט"ו בשבט (מועד), בשר בחלב, הלכה למשה מסיני, כלאי הכרם.
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
איסור ערלה ומצוות התלויות בארץ · כשרות ומצוות התלויות בארץ ·
מורה הנבוכים
הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.
איסור ערלה ומורה הנבוכים · כשרות ומורה הנבוכים ·
נטע רבעי
נטע רבעי הוא כינוי בהלכה לפירות שגדלו בשנתו הרביעית של האילן, לאחר שלוש שנות ערלה.
איסור ערלה ונטע רבעי · כשרות ונטע רבעי ·
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
איסור ערלה וספר הזוהר · כשרות וספר הזוהר ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
איסור ערלה ורמב"ן · כשרות ורמב"ן ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
איסור ערלה ורמב"ם · כשרות ורמב"ם ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
איסור ערלה ותלמוד בבלי · כשרות ותלמוד בבלי ·
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
איסור ערלה וט"ו בשבט (מועד) · ט"ו בשבט (מועד) וכשרות ·
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
איסור ערלה ובשר בחלב · בשר בחלב וכשרות ·
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
איסור ערלה והלכה למשה מסיני · הלכה למשה מסיני וכשרות ·
כלאי הכרם
כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה איסור ערלה וכשרות
- מה יש להם במשותף איסור ערלה וכשרות
- דמיון בין איסור ערלה וכשרות
השוואה בין איסור ערלה וכשרות
יש איסור ערלה 58 יחסים. יש איסור ערלה 347. כפי שיש להם במשותף 11, מדד הדמיון הוא = 11 / (58 + 347).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין איסור ערלה וכשרות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
