תוכן עניינים
114 יחסים: ממלכת אטרוריה, מאיר בניהו, מסכת הוריות, מסכתות קטנות, מעגל טוב, מצרים, מקובל, מרדכי אליהו, מרוקו, מלך צרפת, מדרש, מדרש רבה, מוסד הרב קוק, מוריה (כתב עת), מכון בן צבי, אמסטרדם, אנקונה, אנגליה, אנוסים, ארמון ורסאי, ארץ ישראל, אלכסנדריה, אליהו טואף, אברהם אזולאי, אבות דרבי נתן, אונקלוס, אוניברסיטת בר-אילן, אור החיים (ספר), אוטוביוגרפיה, אירופה, איטליה, נא אמון, ספר תורה, עין יעקב (ספר), פאס, פני יהושע, פרשת בשלח, פרשת השבוע, פוסק, פיזה, צרפת, קונסטנטינופול, ראשי תיבות, רפאל יצחק זרחיה אזולאי, רפאל ישעיה אזולאי, רפואה, רש"י, רב, רב מובהק, שמות רחובות בישראל, ... להרחיב מדד (64 יותר) »
- ביבליוגרפים עבריים
- ביבליופילים
- ילידי 1724
- נפטרים ב-1806
ממלכת אטרוריה
ממלכת אטרוריה (באיטלקית: Regno di Etruria) הייתה ממלכה בטוסקנה, שהתקיימה כמדינת חסות של הקיסרות הצרפתית הראשונה בין השנים 1801–1807.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וממלכת אטרוריה
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומאיר בניהו
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומסכת הוריות
מסכתות קטנות
מסכתות קטנות הן קבוצת חיבורים הערוכים בסגנון המשנה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומסכתות קטנות
מעגל טוב
הספר מעגל טוב הוא יומן מסע שנכתב על ידי החיד"א (המאה ה-18) בעקבות מסעותיו כשד"ר עבור עניי חברון וירושלים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומעגל טוב
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומצרים
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומקובל
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומרדכי אליהו
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומרוקו
מלך צרפת
#הפניה מלכי צרפת.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומלך צרפת
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש
מדרש רבה
אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומדרש רבה
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומוסד הרב קוק
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומוריה (כתב עת)
מכון בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ומכון בן צבי
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואמסטרדם
אנקונה
אנקונה (באיטלקית) היא עיר בת כ-100,000 תושבים במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואנקונה
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואנגליה
אנוסים
"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואנוסים
ארמון ורסאי
פסל בסגנון קלאסי בכניסה לגני הארמון הטריאנון הגדול אולם המראות הטריאנון הקטן גני ארמון ורסאי כפי שהם נראים מהארמון הלוג'יה (המסדרון) המקשר בין שני חלקי הטריאנון הגדול ההכרזה על הקמת האימפריה הגרמנית באולם המראות, 1871.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וארמון ורסאי
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וארץ ישראל
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואלכסנדריה
אליהו טואף
הרב אליהו רפאל עזריאל טואף (באיטלקית: Elio Toaff; 30 באפריל 1915 - 19 באפריל 2015), הרב של רומא בשנים 1951–2001, נחשב לסמכות הרבנית העליונה של יהדות איטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואליהו טואף
אברהם אזולאי
רבי אברהם אזולאי (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643; יש הטוענים כי נפטר בכ"א בחשוון) היה מקובל ופוסק, סב סבו של החיד"א.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואברהם אזולאי
אבות דרבי נתן
אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואבות דרבי נתן
אונקלוס
אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואונקלוס
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואוניברסיטת בר-אילן
אור החיים (ספר)
אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואור החיים (ספר)
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואוטוביוגרפיה
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואירופה
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ואיטליה
נא אמון
#הפניה תבאי (מצרים).
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ונא אמון
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וספר תורה
עין יעקב (ספר)
עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ועין יעקב (ספר)
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ופאס
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ופני יהושע
פרשת בשלח
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ופרשת בשלח
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ופרשת השבוע
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ופוסק
פיזה
פיזה (באיטלקית: Pisa) היא עיר באיטליה במחוז טוסקנה בת כ-87,500 תושבים, אשר שוכנת בשפך הנהר ארנו לים התיכון.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ופיזה
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וצרפת
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וקונסטנטינופול
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וראשי תיבות
רפאל יצחק זרחיה אזולאי
רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי (1701–1765) היה דיין, מרבני ירושלים במאה ה-18.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל יצחק זרחיה אזולאי
רפאל ישעיה אזולאי
רבי רפאל ישעיה אזולאי היה שד"ר ואב בית הדין אנקונה, איטליה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ורפאל ישעיה אזולאי
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ורפואה
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ורש"י
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ורב
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ורב מובהק
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ושמות רחובות בישראל
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ושאלות ותשובות
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ושם הגדולים
שלמה אומברטו נכון
שלמה אוּמבֶּרטו נכון (Umberto Nahon; ו' בתשרי ה'תרס"ו, 4 באוקטובר 1905, ליבורנו, איטליה – ג' בשבט ה'תשל"ד, 15 בינואר 1974, ירושלים) היה ממנהיגי התנועה הציונית באיטליה בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ושלמה אומברטו נכון
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ושלום שרעבי
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ושלוש רגלים
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ושד"ר
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ושולחן ערוך
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ותנ"ך
תהלים
#הפניה תהילים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ותהלים
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ותהילים
תוניס
תוּנִס (בברברית: ⵜⵓⵏⴻⵙ; בצרפתית: Tunis) היא בירת תוניסיה והעיר הגדולה בה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ותוניס
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ותוניסיה
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ותורה
ליבורנו
מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וליבורנו
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וחמש מגילות
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וחברון
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וחידושי תורה
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וחיים בן עטר
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וחיים ויטאל
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ובני ברק
ברכי יוסף
ברכי יוסף הוא פירוש לשולחן ערוך מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי, המכונה "החיד"א".
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וברכי יוסף
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וברית מילה
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וביבליוגרפיה
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וגרמניה
גדולי ישראל
#הפניה גדול הדור.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וגדולי ישראל
ד' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וד' בשבט
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ודברי הימים
דוד פארדו
רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ודוד פארדו
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ודיין (הלכה)
ה' באדר ב'
#הפניהה' באדר.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וה' באדר ב'
ה'תקס"ו
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וה'תקס"ו
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והאימפריה העות'מאנית
הספרייה הלאומית של פריז
#הפניה הספרייה הלאומית של צרפת.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והספרייה הלאומית של פריז
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והפטרה
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והר המנוחות
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והר הזיתים
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והלכה
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והגדה של פסח
הולנד
הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והולנד
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי והים התיכון
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ווינה
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וכ' באייר
י"א באדר
פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וי"א באדר
יעקב יהושע פלק
הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויעקב יהושע פלק
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק אייזיק בן יעקב
יצחק נסים
הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק נסים
יצחק הכהן רפפורט
הרב יצחק הכהן רפפורט (תל"ט, 1679 – י"ז בתמוז תקט"ו, יולי 1755) היה רב ופוסק באיזמיר ובירושלים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויצחק הכהן רפפורט
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וירושלים
ישיבת פירירא
#הפניה ישיבת בית יעקב (פירירא).
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת פירירא
ישיבת בית יעקב (פירירא)
ישיבת בית יעקב פירירא הייתה ישיבה ותיקה בירושלים שהתקיימה בין השנים ה'תנ"א (1691) ועד תחילת המאה העשרים.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת בית יעקב (פירירא)
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת המקובלים בית אל
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויהדות אשכנז
יהודה החסיד (ירושלים)
רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויהודה החסיד (ירושלים)
יום טוב אלגאזי
#הפניה יום-טוב אלגאזי.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויום טוב אלגאזי
יום השנה
נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויום השנה
יונה נבון
הרב יונה נבון (תע"ג, 1713 - ט"ז בשבט תק"כ, פברואר 1760) היה רב ותלמיד חכם בירושלים במאה ה-18, שד"ר, מחבר הספר "נחפה בכסף" ורבו של החיד"א.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויונה נבון
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ויורה דעה
1 במרץ
1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ו1 במרץ
14 במרץ
14 במרץ הוא היום ה-73 בשנה (74 בשנה מעוברת), בשבוע ה11 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ו14 במרץ
1769
נולד נפוליון בונפרטה.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ו1769
20 בינואר
20 בינואר הוא היום ה-20 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ו20 בינואר
26 באוקטובר
26 באוקטובר הוא היום ה-299 בשנה (300 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ו26 באוקטובר
29 ביוני
29 ביוני הוא היום ה-180 בשנה, (181 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חיים יוסף דוד אזולאי ו29 ביוני
ראה גם
ביבליוגרפים עבריים
- אהרן סורסקי
- אהרן פריימן
- אפרים דיינרד
- חיים יוסף דוד אזולאי
- חיים מיכל
- יוליוס פירסט
- יוסף צדנר
- משה שטיינשניידר
- שבתי בס
ביבליופילים
- אוגוסטו פינושה
- אנגלברט פרנרסטורפר
- ביבליופיליה
- דוד ששון
- חיים יוסף דוד אזולאי
- חיים מיכל
- לוקיוס ליקיניוס לוקולוס
- קונסטאנטין קאראדז'ה
- תומאס ג'פרסון
ילידי 1724
- אווה אקבלד
- אנטון פרידריך בישינג
- ארנסט פרידריך, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד
- ג'ורג' סטובס
- היינריך העשרים וארבעה, רוזן רויס-אברסדורף
- הנרי לורנס
- וילהלם, רוזן שאומבורג-ליפה
- ז'ורז' לואי לה סאז'
- חיים יוסף דוד אזולאי
- יוהאן ברנהרד באזדוב
- יוהאן נפומוק קרל, נסיך ליכטנשטיין
- לואיז, נסיכת בריטניה
- ליימן הול
- מריה אמליה מסקסוניה
- מריה אנטוניה, דוכסית בוואריה
- מריה פרנצסקה, רוזנת פפאלץ-זולצבאך
- מרקו קולטליני
- סופיה אנטוניה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל
- עמנואל קאנט
- פליפה דה נווה
- פרידריך גוטליב קלופשטוק
- פרידריך הרביעי, רוזן הסן-הומבורג
- פרידריך מיכאל, רוזן פפאלץ-צווייבריקן-בירקנפלד
- קוסמו אלכסנדר
- קלוד בלבסטר
- קרל פרידריך וילהלם, נסיך ליינינגן
- קרל תאודור, הנסיך הבוחר מבוואריה
נפטרים ב-1806
- אווגניוס וולגאריס
- אליזבת קרטר
- בנג'מין בניקר
- ג'ון ברקינרידג' (תובע כללי)
- ג'ון ראסל
- ג'ון תומאס סיטון
- ג'ורג' מקרטני
- ג'ורג' סטובס
- ג'ורג'ינה קוונדיש, הדוכסית מדבונשייר
- הארכידוכס פרדיננד, דוכס ברייזגאו
- הורשיו גייטס
- הנרי נוקס
- ויליאם פטרסון
- ויליאם פיט הבן
- וילם החמישי, נסיך אורנז'
- ז'אן-אונורה פרגונאר
- ז'אן-ז'אק דסאלין, קיסר האיטי
- חיים יוסף דוד אזולאי
- יוהאן כריסטוף אדלונג
- לואי פרדיננד, נסיך פרוסיה (1772–1806)
- מונגו פארק
- מיכאל היידן
- מיכאל פון מלאס
- מריה אנטוניה מנאפולי וסיציליה
- פאבל ציציאנוב
- פדריקו גראווינה
- פייר וילנב
- פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד
- צ'ארלס ג'יימס פוקס
- קיטגאווה אוטאמרו
- קלש אחמד-ביי
- קרל וילהלם פרדיננד, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל
- רוברט בארקר
- שאה עלאם השני
- שארל-אוגוסטן דה קולון
- שמואל קעלין
- תומא-אלכסנדר דיומא
אזכור
ידוע גם בשם חיד"א, החיד"א.