גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
156 יחסים: ממד (מתמטיקה), ממד (אלגברה ליניארית), מספר זוגי, מערכת משוואות ליניאריות, מערכת משוואות הומוגנית, מערכת צירים קרטזית, מעלה (פולינום), מציין של שדה, מקרה פרטי, מקבילון, מרחב (מתמטיקה), מרחב מנה (אלגברה ליניארית), מרחב מכפלה פנימית, מרחב ליניארי, מרחב טופולוגי, מרחב דואלי, מרחב וקטורי, משפט קיילי-המילטון, משפט הממדים, משפט הממדים עבור העתקות ליניאריות, משפט הפירוק הספקטרלי, משפט הקוסינוסים, משתנה, משוואה ליניארית, מתמטיקה, מטריצת מעבר, מטריצת תמורה, מטריצה, מטריצה משולשית עליונה, מטריצה אלמנטרית, מטריצה אלכסונית, מטריצה אורתוגונלית, מטריצה נילפוטנטית, מטריצה סימטרית, מטריצה ריבועית, מטריצה לכסינה, מטריצה חיובית, מטריצה הפיכה, מטריצות צמודות, מבנה אלגברי, מדעי המחשב, מדעי הטבע, מדעי החברה, מודול (מבנה אלגברי), מכפלה סקלרית, מכפלה טנזורית, מישור (גאומטריה), אמנון יקותיאלי, אם ורק אם, אנליזה פונקציונלית, ..., אסוציאטיביות, אקסיומת הבחירה, ארתור קיילי, אלגברת הקווטרניונים, אלגברה, אלגברה מופשטת, אופרטור, אורך, אי-שוויון קושי-שוורץ, אינסוף, איזומורפיזם, איבר האפס, איבר יחידה, נקודה (גאומטריה), נגזרת, סקלר (מתמטיקה), סגור אלגברי, סדרת פיבונאצ'י, ערך עצמי, פעולה אסוציאטיבית, פעולה בינארית, פתרון משוואות, פונקציה, פונקציה על, פונקציה חד-חד-ערכית, פולינום, פירוק LU, פירוק QR, פירוק פולרי, פירוק לערכים סינגולריים, צורת ז'ורדן, צורה רציונלית, צירוף ליניארי, קרל פרידריך גאוס, קריפטוגרפיה, קבוצה פתוחה, קבוצה פורשת, קבוצה צפופה, קומוטטיביות, קואורדינטות, קואורדינטות קוטביות, קוסינוס, קוד, ראשי תיבות, רנה דקארט, שמשון עמיצור, שלמה הבלין, שדה (מבנה אלגברי), שדה מקומי, שדה מושלם, שדה סגור אלגברית, שדה סופי, שדה המספרים הממשיים, שדה המספרים המרוכבים, שדה המספרים הרציונליים, תלות ליניארית, תחדיש, תבנית ריבועית, תבנית ביליניארית, תהליך גרם-שמידט, תורת ההצגות, ליכסון מטריצות, טריוויאלי, טופולוגית זריצקי, טופולוגיה (טופולוגיה), זוג סדור, זווית, חשבון אינפיניטסימלי, חבורה אבלית, חוק הפילוג, חוג (מבנה אלגברי), חילופיות, בסיס (אלגברה), גאומטריה, גאומטריה אנליטית, גאומטריה אלגברית, גאומטריה אוקלידית, גרעין (אלגברה), גבריאל קרמר, גוטפריד וילהלם לייבניץ, דמיון מטריצות, דרגה (אלגברה ליניארית), דטרמיננטה, דירוג מטריצות, המאה ה-20, המישור המרוכב, הנדסה, העתקה ליניארית, הצפנה, הרמן גראסמן, הרכבת פונקציות, החבורה הליניארית הכללית, וקטור (אלגברה), ויליאם רואן המילטון, כפל מטריצות, כפל בסקלר, כלל קרמר, יריעת גרסמן, ישר, 1637, 1693, 1750, 1843, 1844, 1857, 3Blue1Brown. להרחיב מדד (106 יותר) »
ממד (מתמטיקה)
במתמטיקה, הממד הוא מספר (לרוב מספר טבעי), המתאר את מספר דרגות החופש במרחב.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וממד (מתמטיקה) · ראה עוד »
ממד (אלגברה ליניארית)
באלגברה ליניארית, הממד של מרחב וקטורי הוא מספר האיברים בבסיס של המרחב.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וממד (אלגברה ליניארית) · ראה עוד »
מספר זוגי
#הפניה זוגיות (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומספר זוגי · ראה עוד »
מערכת משוואות ליניאריות
נקודה המשותפת לכולם במתמטיקה, מערכת משוואות ליניאריות היא אוסף של משוואות ליניאריות באותם משתנים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומערכת משוואות ליניאריות · ראה עוד »
מערכת משוואות הומוגנית
#הפניה מערכת משוואות ליניאריות#מערכת הומוגנית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומערכת משוואות הומוגנית · ראה עוד »
מערכת צירים קרטזית
מערכת הצירים הקַרְטֶזית היא מערכת צירים שהגה בשנת 1637 המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, כדרך להצגה מדויקת של מיקום נקודות במישור ובמרחב התלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומערכת צירים קרטזית · ראה עוד »
מעלה (פולינום)
#הפניה פולינום.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומעלה (פולינום) · ראה עוד »
מציין של שדה
#הפניה מאפיין (אלגברה).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומציין של שדה · ראה עוד »
מקרה פרטי
בלוגיקה (ובמתמטיקה), מתייחס המונח מקרה פרטי לאחד משני מצבים:;מקרה יחיד זהו מצב בו נתונות שתי טענות מהתבנית הבאה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומקרה פרטי · ראה עוד »
מקבילון
מקביליות בגאומטריה של המרחב, מקבילון הוא פאון תלת-ממדי בן שש פאות, שכולן מקביליות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומקבילון · ראה עוד »
מרחב (מתמטיקה)
במתמטיקה, מרחב הוא שם כללי לקבוצה בעלת תכונות מוגדרות הנושאת איתה מבנה נוסף.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומרחב (מתמטיקה) · ראה עוד »
מרחב מנה (אלגברה ליניארית)
באלגברה ליניארית, מרחב מנה של מרחב וקטורי V המתקבל מתת-מרחב W, הוא מרחב וקטורי המתקבל כתוצאה מ"דחיסת" W ל-0.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומרחב מנה (אלגברה ליניארית) · ראה עוד »
מרחב מכפלה פנימית
באלגברה ליניארית, מרחב מכפלה פנימית הוא מרחב וקטורי, עבורו מוגדרת פעולה בינארית בין כל שני איברים במרחב, המכונה מכפלה פנימית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומרחב מכפלה פנימית · ראה עוד »
מרחב ליניארי
#הפניה מרחב וקטורי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומרחב ליניארי · ראה עוד »
מרחב טופולוגי
בטופולוגיה, מרחב טופולוגי הוא מושג שמאפשר להכליל מושגים כמו התכנסות, קשירות, רציפות והפרדה בין נקודות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומרחב טופולוגי · ראה עוד »
מרחב דואלי
המרחב הדואלי של מרחב וקטורי V מעל שדה F, או הכללה של מרחב כזה, הוא המרחב של כל הפונקציות המעתיקות מן המרחב לשדה עליו מוגדר המרחב.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומרחב דואלי · ראה עוד »
מרחב וקטורי
באלגברה ליניארית, מרחב וקטורי (קרוי גם מרחב ליניארי) הוא מערכת מתמטית מעל שדה, שבה מוגדרות פעולות של חיבור שני איברים, וכפל של איבר בסקלר מן השדה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומרחב וקטורי · ראה עוד »
משפט קיילי-המילטון
משפט קיילי-המילטון הוא משפט באלגברה ליניארית, הקובע שכל מטריצה ריבועית A (מעל שדה) מאפסת את הפולינום האופייני שלה \ f(\lambda).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומשפט קיילי-המילטון · ראה עוד »
משפט הממדים
מִשְׁפַּט הַמְּמַדִּים (בשפות אחרות ידוע בשם זהות גראסמן או נוסחת גראסמן, על-שם הרמן גראסמן) הוא משפט באלגברה ליניארית האומר כי סכום הממדים של שני מרחבים וקטוריים פחות ממד החיתוך שלהם שווה לממד הסכום שלהם.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומשפט הממדים · ראה עוד »
משפט הממדים עבור העתקות ליניאריות
סקיצת ההעתקה ליניארית בין מרחבים וקטוריים, עם תיאור הגרעין והתמונהמשפט הממדים עבור העתקות ליניאריות הוא משפט באלגברה ליניארית העוסק בשוויון עבור העתקה ליניארית בין מימד התחום לבין מימד תמונת וגרעין ההעתקה הליניארית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומשפט הממדים עבור העתקות ליניאריות · ראה עוד »
משפט הפירוק הספקטרלי
במתמטיקה, ובפרט באלגברה ליניארית ואנליזה פונקציונלית, משפט הפירוק הספקטרלי (הנקרא לעיתים משפט הלכסון האוניטרי) הוא שורה של תוצאות הנוגעות לאופרטורים ליניאריים או למטריצות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומשפט הפירוק הספקטרלי · ראה עוד »
משפט הקוסינוסים
טקסט.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומשפט הקוסינוסים · ראה עוד »
משתנה
במתמטיקה ויישומיה, משתנה הוא סמל המסמן כמות, איבר של קבוצה, או ערך לוגי, העשויים להשתנות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומשתנה · ראה עוד »
משוואה ליניארית
במתמטיקה, משוואה ליניארית היא משוואה שכל המשתנים בה הם ממעלה ראשונה, כלומר מופיעים ללא חזקות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומשוואה ליניארית · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומתמטיקה · ראה עוד »
מטריצת מעבר
באלגברה ליניארית, מטריצת מעבר בין בסיסים של אותו מרחב וקטורי מממד סופי, היא מטריצה ריבועית שהכפל בה מתרגם וקטורי קואורדינטות לפי הבסיס הראשון לוקטורי קואורדינטות לפי הבסיס השני.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצת מעבר · ראה עוד »
מטריצת תמורה
בתורת המטריצות, מטריצת תמורה היא מטריצה ריבועית בינארית שמכילה בדיוק אחדה אחת בכל שורה ובכל עמודה ואפסים בכל המקומות האחרים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצת תמורה · ראה עוד »
מטריצה
דוגמה למטריצה במתמטיקה, מַטְרִיצָה (Matrix) היא מערך דו-ממדי, שרכיביו הם סקלרים, לרוב מספרים, או איברים בחוג כללי יותר.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה · ראה עוד »
מטריצה משולשית עליונה
#הפניה מטריצה משולשית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה משולשית עליונה · ראה עוד »
מטריצה אלמנטרית
באלגברה ליניארית, מטריצה אלמנטרית היא מטריצה המתקבלת ממטריצת היחידה על ידי פעולת שורה אלמנטרית אחת.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה אלמנטרית · ראה עוד »
מטריצה אלכסונית
מטריצה אלכסונית היא מטריצה ריבועית שבה כל האיברים שאינם באלכסון הראשי שווים לאפס.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה אלכסונית · ראה עוד »
מטריצה אורתוגונלית
באלגברה ליניארית, מטריצה אורתוגונלית היא מטריצה ריבועית שרכיביה ממשיים המקיימת את התנאי \ A^t A.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה אורתוגונלית · ראה עוד »
מטריצה נילפוטנטית
במתמטיקה, מטריצה נילפוטנטית היא מטריצה ריבועית M כך ש- M^q.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה נילפוטנטית · ראה עוד »
מטריצה סימטרית
מטריצה סימטרית באלגברה ליניארית, מטריצה סימטרית היא מטריצה ריבועית A, הנשמרת תחת פעולת השחלוף, כלומר, מתקיים \ A^\top.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה סימטרית · ראה עוד »
מטריצה ריבועית
במתמטיקה, מטריצה ריבועית היא מטריצה שמספר העמודות שלה שווה למספר השורות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה ריבועית · ראה עוד »
מטריצה לכסינה
באלגברה ליניארית, מטריצה ריבועית A היא לכסינה (או ניתנת ללכסון) אם היא דומה למטריצה אלכסונית, כלומר, אם קיימות מטריצה אלכסונית D ומטריצה הפיכה P, כך ש-D.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה לכסינה · ראה עוד »
מטריצה חיובית
באלגברה ליניארית, מטריצה ממשית סימטרית A היא מטריצה חיובית (positive) אם התבנית הריבועית q(x).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה חיובית · ראה עוד »
מטריצה הפיכה
באלגברה ליניארית, מטריצה ריבועית תיקרא הפיכה אם קיימת מטריצה ריבועית אחרת, כך שמכפלתן היא מטריצת היחידה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצה הפיכה · ראה עוד »
מטריצות צמודות
#הפניה דמיון מטריצות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומטריצות צמודות · ראה עוד »
מבנה אלגברי
מבנים אלגבריים שונים. הוספת תכונה מתאימה מצמצת את המחלקה באלגברה מופשטת, מבנה אלגברי הוא מבנה מתמטי המורכב מקבוצה עם פעולה, או פעולות, המקיימות אקסיומות מסוימות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומבנה אלגברי · ראה עוד »
מדעי המחשב
מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומדעי המחשב · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומדעי הטבע · ראה עוד »
מדעי החברה
מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומדעי החברה · ראה עוד »
מודול (מבנה אלגברי)
במתמטיקה, מודול הוא מבנה אלגברי הכולל חבורה אבלית, שעליה פועל חוג באמצעות כפל בסקלר, באותו אופן שבו שדה פועל על מרחב וקטורי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומודול (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
מכפלה סקלרית
מכפלה סקלרית היא פעולה על שני וקטורים מהמרחב האוקלידי \mathbb^n שמחזירה סקלר (ומכאן שמה).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומכפלה סקלרית · ראה עוד »
מכפלה טנזורית
במתמטיקה, מכפלה טנזורית היא בנייה מתמטית המקבלת שני מבנים אלגבריים ובסיס משותף, ומחזירה מבנה אחר, הנוצר משניהם בסיועו של הבסיס.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומכפלה טנזורית · ראה עוד »
מישור (גאומטריה)
בגאומטריה, מישור הוא מושג יסודי, המשקף את העצם הדו-ממדי הבסיסי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ומישור (גאומטריה) · ראה עוד »
אמנון יקותיאלי
אמנון יקותיאלי (נולד ב-21 באוגוסט 1959) הוא מתמטיקאי ישראלי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואמנון יקותיאלי · ראה עוד »
אם ורק אם
אם ורק אם (ראשי תיבות: אמ"ם) או "אימוּם" (בלשון חז"ל: תנאי כפול, וסימונו בלוגיקה פורמלית: \Leftrightarrow, \leftrightarrow או ≡) בתחום הלוגיקה המתמטית הוא קַשָּׁר לוגי בין שתי טענות השקולות זו לזו במובן שכל אחת אמיתית כשהשנייה אמיתית, אך אם אחת אינה אמיתית גם השנייה שגויה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואם ורק אם · ראה עוד »
אנליזה פונקציונלית
אָנָלִיזָה פוּנְקְצְיוֹנָלִית הוא ענף של אנליזה מתמטית העוסק בחקר התכונות של וקטורים, פונקציונלים ואופרטורים הפועלים במרחבים ליניאריים בעלי מושג של אורך (נורמה) של וקטור.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואנליזה פונקציונלית · ראה עוד »
אסוציאטיביות
#הפניה פעולה אסוציאטיבית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואסוציאטיביות · ראה עוד »
אקסיומת הבחירה
אקסיומת הבחירה היא אחת האקסיומות של תורת הקבוצות האקסיומטית לפיה, בהינתן אוסף של קבוצות לא ריקות, ניתן לבחור איבר אחד מכל קבוצה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואקסיומת הבחירה · ראה עוד »
ארתור קיילי
ארתור קֵיילי (באנגלית: Arthur Cayley; 16 באוגוסט 1821 בריצ'מונד, סארי - 26 בינואר 1895 בקיימברידג' אנגליה) היה מתמטיקאי בריטי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וארתור קיילי · ראה עוד »
אלגברת הקווטרניונים
#הפניה אלגברת הקווטרניונים של המילטון.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואלגברת הקווטרניונים · ראה עוד »
אלגברה
נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואלגברה · ראה עוד »
אלגברה מופשטת
אלגברה מופשטת היא ענף של האלגברה שבמסגרתו מוגדרים ונחקרים מבנים אלגבריים כגון שדות, חבורות וחוגים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואלגברה מופשטת · ראה עוד »
אופרטור
במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואופרטור · ראה עוד »
אורך
תיבה שבאיור אורכים שונים ביחס להספקטרום האלקטרומגנטי אורך הוא גודל פיזיקלי המתאר ממד של אובייקט.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואורך · ראה עוד »
אי-שוויון קושי-שוורץ
במתמטיקה, אי־שוויון קושי-שוורץ הוא אי־שוויון הקושר את המכפלה הפנימית והנורמה במרחבי מכפלה פנימית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואי-שוויון קושי-שוורץ · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואינסוף · ראה עוד »
איזומורפיזם
במתמטיקה, אִיזוֹמוֹרְפִיזְם הוא התאמה בין שני מבנים מתמטיים באופן ששומר על המאפיינים המגדירים את המבנה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואיזומורפיזם · ראה עוד »
איבר האפס
איבר האפס הוא מונח אלגברי לציון איבר במבנה אלגברי שהוא איבר היחידה ביחס לפעולת החיבור המוגדרת במבנה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואיבר האפס · ראה עוד »
איבר יחידה
איבר יחידה (גם: איבר נייטרלי או איבר אדיש) הוא איבר בקבוצה שכאשר מבוצעת עליו פעולה בינארית עם איבר אחר, היא איננה משנה את האיבר האחר.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ואיבר יחידה · ראה עוד »
נקודה (גאומטריה)
סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, המאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »
נגזרת
משיק לגרף פונקציה (הנגזרת בנקודת ההשקה היא שיפוע המשיק) אנימציה הממחישה את מושג הנגזרת כשיפוע המשיק לגרף הפונקציה בכל נקודה בחשבון אינפיניטסימלי, הנגזרת של פונקציה ממשית מתארת את ההשתנות של פונקציה ביחס לשינוי הפרמטר שהיא מוגדרת לפיו.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ונגזרת · ראה עוד »
סקלר (מתמטיקה)
במתמטיקה, סקלר הוא איבר של שדה מתמטי המשמש להגדרת גודל המרחב הווקטורי המוגדר כנגד שדה זה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וסקלר (מתמטיקה) · ראה עוד »
סגור אלגברי
באלגברה, הסגור האלגברי (algebraic closure) של שדה F הוא השדה הקטן ביותר המכיל את F, שהוא סגור אלגברית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וסגור אלגברי · ראה עוד »
סדרת פיבונאצ'י
במתמטיקה, סדרת פיבונאצ'י (Fibonacci) היא הסדרה ששני איבריה הראשונים הם 1,1 וכל איבר לאחר מכן שווה לסכום שני קודמיו.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וסדרת פיבונאצ'י · ראה עוד »
ערך עצמי
באלגברה ליניארית, ערך עצמי (eigenvalue) של טרנספורמציה ליניארית או של מטריצה הוא סקלר כלשהו, המסומן לרוב כ-\lambda, כך שקיים וקטור שונה מווקטור האפס (הנקרא וקטור עצמי) שהפעלת הטרנספורמציה עליו, או הכפלתו במטריצה, מכפילה אותו באותו סקלר.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וערך עצמי · ראה עוד »
פעולה אסוציאטיבית
במתמטיקה, פעולה אסוציאטיבית היא פעולה בינארית המקיימת את חוק הקיבוץ, כלומר, לכל \ a,b,c מתקיים \ a*(b*c).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופעולה אסוציאטיבית · ראה עוד »
פעולה בינארית
הפעולה \circ לוקחת שני איברים x,y ומחזירה איבר חדש x \circ y פעולה בינארית (או אופרטור בינארי) היא פעולה מתמטית המתבצעת בין שני איברים בקבוצה (לא בהכרח שונים זה מזה).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופעולה בינארית · ראה עוד »
פתרון משוואות
#הפניה משוואה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופתרון משוואות · ראה עוד »
פונקציה
פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופונקציה · ראה עוד »
פונקציה על
במתמטיקה, פונקציה מקבוצה A לקבוצה B היא על אם כל איבר בקבוצה B מתקבל כערך של הפונקציה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופונקציה על · ראה עוד »
פונקציה חד-חד-ערכית
פונקציה חד-חד-ערכית (חח"ע) היא פונקציה המקבלת כל ערך פעם אחת לכל היותר.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופונקציה חד-חד-ערכית · ראה עוד »
פולינום
במתמטיקה, פולינום במשתנה \ x הוא ביטוי מהצורה \ a_0 + a_1 x + \cdots + a_n x^n כאשר \ a_0,a_1,\dots,a_n הם קבועים; למשל, 3x^2+7x-5.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופולינום · ראה עוד »
פירוק LU
באנליזה נומרית ובאלגברה ליניארית, פירוק LU הוא פירוק של מטריצה למכפלה של מטריצה משולשית תחתונה (לרוב מסומנת באות L, כסימן למילה Lower) ומטריצה משולשית עליונה (לרוב מסומנת באות U, כסימן למילה Upper).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופירוק LU · ראה עוד »
פירוק QR
פירוק QR הוא פירוק באלגברה ליניארית ובאנליזה נומרית של מטריצה A למכפלה A.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופירוק QR · ראה עוד »
פירוק פולרי
במתמטיקה, פירוק פולרי של מטריצה היא הכללה מסוימת של הצגת מספר מרוכב בהצגה פולרית: z.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופירוק פולרי · ראה עוד »
פירוק לערכים סינגולריים
העתקות פשוטות: העתקת סיבוב (rotation)כ ''V*D'', העתקת מתיחה (scaling)כ ''Σ'' שמותחת את הנקודות לאורך מערכת הצירים המסובבת והעתקת סיבוב נוספת ''U''. הערכים σ1 ו-σ2 של צירי האליפסה הם הערכים הסינגולריים של ''M''. פירוק לערכים סינגולריים (Singular value decomposition - SVD) היא שיטת פירוק באלגברה ליניארית של מטריצה מרוכבת או ממשית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ופירוק לערכים סינגולריים · ראה עוד »
צורת ז'ורדן
צורת ז'ורדן של מטריצה ריבועית A היא מטריצה דומה ל- A, שיש לה מבנה של מטריצת בלוקים המורכבת מ"בלוקי ז'ורדן" (ראו להלן).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וצורת ז'ורדן · ראה עוד »
צורה רציונלית
באלגברה ליניארית, צורה רציונלית קנונית של מטריצה נתונה היא מטריצת בלוקים מסוימת הדומה לה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וצורה רציונלית · ראה עוד »
צירוף ליניארי
צירוף ליניארי או קומבינציה ליניארית הוא סכום של מספר סופי של וקטורים שכל אחד מהם מוכפל בסקלר.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וצירוף ליניארי · ראה עוד »
קרל פרידריך גאוס
יוהאן קרל פרידריך גאוס (בגרמנית: Johann Carl Friedrich Gauß, 30 באפריל 1777 – 23 בפברואר 1855) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקרל פרידריך גאוס · ראה עוד »
קריפטוגרפיה
קריפטוגרפיה (בעברית: תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר) היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים על רובדיהם השונים, בסביבה פתוחה הנגישה לצד שלישי המכונה "אויב", או "יריב" פוטנציאלי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקריפטוגרפיה · ראה עוד »
קבוצה פתוחה
בטופולוגיה ובענפים אחרים הקרובים לה במתמטיקה, קבוצה U נקראת קבוצה פתוחה אם לכל נקודה בקבוצה קיים r>0 כך שכל הנקודות במרחב שמרחקן מהנקודה הוא לכל היותר r - שייכות גם כן ל־U.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקבוצה פתוחה · ראה עוד »
קבוצה פורשת
קבוצה פורשת (או קבוצת יוצרים) היא קבוצת וקטורים שבאמצעותם ניתן להציג כצירוף ליניארי את כל ואך ורק וקטורים במרחב הנפרש.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקבוצה פורשת · ראה עוד »
קבוצה צפופה
בטופולוגיה, תת-קבוצה A של מרחב טופולוגי X נקראת קבוצה צפופה, אם כל קבוצה פתוחה ולא ריקה ב-X, מכילה איבר מתוך A. תכונה זו שקולה לכך שהסגור של A שווה למרחב כולו.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקבוצה צפופה · ראה עוד »
קומוטטיביות
#הפניה פעולה קומוטטיבית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקומוטטיביות · ראה עוד »
קואורדינטות
קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת (בעברית: שיעורים) הן קבוצת מספרים המציינת את מיקומו של גוף במרחב כלשהו.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקואורדינטות · ראה עוד »
קואורדינטות קוטביות
המחשת קואורדינטות קוטביות 1 \ \theta.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקואורדינטות קוטביות · ראה עוד »
קוסינוס
גרף הפונקציה קוסינוס קוסינוס (מסומן ב-\cos) היא פונקציה טריגונומטרית בסיסית, המתאימה לכל זווית מספר ממשי בין (1-) ל-1.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקוסינוס · ראה עוד »
קוד
קוד בתורת הקודים הוא אוסף של "מילים" מעל אלפבית כלשהו בן \ q אותיות – כך שניתן להמיר מידע שניתן בצורה של אותיות או מספרים לסדרה של מילות קוד בתהליך שנקרא קידוד, ולאחר מכן לשחזר את הקידוד ולהפיק מהמלים את האינפורמציה המקורית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וקוד · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וראשי תיבות · ראה עוד »
רנה דקארט
פסל של רנה דקארט מאת ז'אן פויפורקט בסגנון אר דקו באמסטרדם תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רֶנֶה דֶקַארְט (31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ורנה דקארט · ראה עוד »
שמשון עמיצור
שמשון אברהם עמיצור (26 באוגוסט 1921 - 5 בספטמבר 1994) היה מתמטיקאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושמשון עמיצור · ראה עוד »
שלמה הבלין
שלמה הַבְלִין (נולד בז' באב תש"ב, 21 ביולי 1942) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושלמה הבלין · ראה עוד »
שדה (מבנה אלגברי)
הרציונליים הם שדות שדה הוא קבוצה שעליה פועלים חיבור, חיסור, כפל, וחילוק המתנהגים כמו הפעולות המתאימות על המספרים הרציונליים והממשיים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושדה (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
שדה מקומי
במתמטיקה, שדה מקומי הוא שדה קומפקטי באופן מקומי ביחס לערך מוחלט לא טריוויאלי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושדה מקומי · ראה עוד »
שדה מושלם
באלגברה, שדה מושלם (באנגלית: Perfect field) הוא שדה אשר כל הרחבת שדות סופית שלו היא הרחבה ספרבילית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושדה מושלם · ראה עוד »
שדה סגור אלגברית
במתמטיקה, שדה F הוא סגור אלגברית אם לכל פולינום לא קבוע עם מקדמים מ-F קיים שורש ב-F.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושדה סגור אלגברית · ראה עוד »
שדה סופי
באלגברה, שדה סופי הוא שדה שיש בו מספר סופי של איברים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושדה סופי · ראה עוד »
שדה המספרים הממשיים
שדה המספרים הממשיים (או: השדה הממשי) הוא השדה הסדור היחיד שהוא שדה סדור שלם.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושדה המספרים הממשיים · ראה עוד »
שדה המספרים המרוכבים
במתמטיקה ויישומיה, שדה המספרים המרוכבים הוא השדה שאבריו הם המספרים המרוכבים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושדה המספרים המרוכבים · ראה עוד »
שדה המספרים הרציונליים
שדה המספרים הרציונליים (או: השדה הרציונלי) הוא האוסף של כל השברים (כגון \ \frac, \frac, \frac), יחד עם פעולות החיבור והכפל הרגילות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ושדה המספרים הרציונליים · ראה עוד »
תלות ליניארית
תלויה ליניארית הוא מושג באלגברה ליניארית המתאר קבוצת וקטורים במרחב וקטורי, אשר אפשר להציג אחד מהווקטורים שלה כצירוף ליניארי של וקטורים אחרים בקבוצה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ותלות ליניארית · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ותחדיש · ראה עוד »
תבנית ריבועית
במתמטיקה, תבנית ריבועית היא תבנית מהצורה Q(x).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ותבנית ריבועית · ראה עוד »
תבנית ביליניארית
תבנית ביליניארית היא פונקציה בשני משתנים B: V \times V \rightarrow F, כאשר V מרחב וקטורי מעל שדה הבסיס F, שהיא ליניארית בכל אחד משני המשתנים שלה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ותבנית ביליניארית · ראה עוד »
תהליך גרם-שמידט
תהליך גרם-שמידט (Gram–Schmidt process) הוא תהליך המקבל בסיס סדור של מרחב מכפלה פנימית ומחזיר בסיס אורתונורמלי (אפשר לבצע את התהליך באופן חלקי לקבלת בסיס אורתוגונלי).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ותהליך גרם-שמידט · ראה עוד »
תורת ההצגות
#הפניה הצגה ליניארית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ותורת ההצגות · ראה עוד »
ליכסון מטריצות
#הפניה מטריצה לכסינה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וליכסון מטריצות · ראה עוד »
טריוויאלי
#הפניה טריוויאלי (מתמטיקה).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וטריוויאלי · ראה עוד »
טופולוגית זריצקי
#הפניה טופולוגיית זריצקי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וטופולוגית זריצקי · ראה עוד »
טופולוגיה (טופולוגיה)
#הפניה מרחב טופולוגי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וטופולוגיה (טופולוגיה) · ראה עוד »
זוג סדור
זוג סדור הוא זוג של שני עצמים מתמטיים, עם חשיבות לסדרם.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וזוג סדור · ראה עוד »
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וזווית · ראה עוד »
חשבון אינפיניטסימלי
חשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי (נקרא גם אינפי או חדו"א, ראשי תיבות של: חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי; ובאנגלית: Calculus - קלקולוס; במונחי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן-הָאֵינְסוֹפִיִּים) הוא ענף של המתמטיקה שחוקר שינוי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וחשבון אינפיניטסימלי · ראה עוד »
חבורה אבלית
חבורה אָבֶּלִית או חבורה חילופית היא חבורה המקיימת את עיקרון החילופיות, לפיו יישום של פעולה * על שניים מאברי הקבוצה לא תלויה בסדר בה נכתבים האיברים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וחבורה אבלית · ראה עוד »
חוק הפילוג
במתמטיקה ובעיקר באלגברה, חוק הפילוג הוא תכונה של פעולות בינאריות, שמכלילה את חוק הפילוג של החיבור והכפל המוכר מאריתמטיקה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וחוק הפילוג · ראה עוד »
חוג (מבנה אלגברי)
במתמטיקה, חוג הוא מבנה אלגברי בעל שתי פעולות בינאריות, המקיימות מספר אקסיומות (שיפורטו להלן), המכלילות כמה תכונות בסיסיות של חוג המספרים השלמים ושל חוג המטריצות מעל שדה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וחוג (מבנה אלגברי) · ראה עוד »
חילופיות
#הפניה פעולה קומוטטיבית.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וחילופיות · ראה עוד »
בסיס (אלגברה)
בסיס הוא קבוצת וקטורים במרחב וקטורי בה אפשר להציג כל איבר במרחב כצירוף ליניארי של הקבוצה, באופן יחיד.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ובסיס (אלגברה) · ראה עוד »
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וגאומטריה · ראה עוד »
גאומטריה אנליטית
קואורדינטות קרטזיות במתמטיקה, גֵּאוֹמֶטְרִיָּה אָנָלִיטִית או הַנְדָּסָה שִׁעוּרִית היא ענף העוסק בחקר הגאומטריה באמצעות כלים אלגבריים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וגאומטריה אנליטית · ראה עוד »
גאומטריה אלגברית
גאומטריה אלגברית היא ענף במתמטיקה העוסק בשילוב של אלגברה מופשטת (בעיקר אלגברה קומוטטיבית) עם גאומטריה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וגאומטריה אלגברית · ראה עוד »
גאומטריה אוקלידית
אוקלידס הגאומטריה האוקלידית היא התורה המתמטית של נקודות, ישרים ומעגלים במישור, המבוססת על האקסיומות שהציג וסיכם אוקלידס בספרו יסודות, והכללות שלה למרחב התלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וגאומטריה אוקלידית · ראה עוד »
גרעין (אלגברה)
גרעין (Kernel) של הומומורפיזם בין מבנים אלגבריים הוא אוסף האיברים שההומומורפיזם מעביר אל האיבר הנייטרלי (לדוגמא: איבר האפס של מרחב וקטורי, איבר האפס של חוג, האיבר הנייטרלי של חבורה).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וגרעין (אלגברה) · ראה עוד »
גבריאל קרמר
גבריאל קרמר (בצרפתית: Gabriel Cramer, 31 ביולי 1704, ז'נבה, שווייץ – 4 בינואר 1752, צרפת) היה מתמטיקאי שווייצרי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וגבריאל קרמר · ראה עוד »
גוטפריד וילהלם לייבניץ
גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (בגרמנית: Gottfried Wilhelm von Leibniz; 1 ביולי 1646 – 14 בנובמבר 1716) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פיזיקאי ואיש אשכולות גרמני שהשפעתו בולטת הן בהיסטוריה של המתמטיקה והן בהיסטוריה של הפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וגוטפריד וילהלם לייבניץ · ראה עוד »
דמיון מטריצות
דמיון הוא יחס שקילות בין מטריצות ריבועיות מאותו גודל, המוגדר באופן כזה ששתי מטריצות דומות זו לזו אם הן מייצגות את אותה טרנספורמציה ליניארית, בבסיסים שונים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ודמיון מטריצות · ראה עוד »
דרגה (אלגברה ליניארית)
באלגברה ליניארית, דרגת העמודות \ \rho_(A) של מטריצה A מוגדרת להיות ממד מרחב העמודות שלה, כלומר, המספר המקסימלי של וקטורי עמודה בלתי תלויים ליניארית מבין עמודות המטריצה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ודרגה (אלגברה ליניארית) · ראה עוד »
דטרמיננטה
איור הממחיש את ביטוי נפחו של מקבילון תלת־ממדי בעזרת דטרמיננטה באלגברה ליניארית, הדֵּטֶרְמִינַנְטָה של מטריצה ריבועית, היא סקלר התלוי ברכיבי המטריצה, ושווה לאפס אם ורק אם המטריצה אינה הפיכה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ודטרמיננטה · ראה עוד »
דירוג מטריצות
דירוג מטריצות היא הפעלה של פעולות מתמטיות מסוימות על מטריצה, שאינן משנות את מרחב הפתרונות שלה.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ודירוג מטריצות · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית והמאה ה-20 · ראה עוד »
המישור המרוכב
הצגת המספר 3+2i במישור המרוכב מישור המספרים המרוכבים הוא אמצעי להצגת המספרים המרוכבים בצורה גאומטרית, כשם שציר המספרים משמש להצגת המספרים הממשיים.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית והמישור המרוכב · ראה עוד »
הנדסה
טורבינות רוח, דוגמה לפרויקט הנדסי רב תחומי הנדסה אווירונאוטית והנדסת מכונות - מנוע סילון פראט אנד ויטני F100. הנדסת אלקטרוניקה - מעגל משולב. הנדסה קרבית. הנדסה היא שם כללי ליישום המדע לצורכי האנושות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית והנדסה · ראה עוד »
העתקה ליניארית
באלגברה ליניארית, העתקה ליניארית או טרנספורמציה ליניארית, היא העתקה (פונקציה) ממרחב וקטורי למרחב וקטורי, השומרת על החיבור והכפל בסקלר.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית והעתקה ליניארית · ראה עוד »
הצפנה
הצפנה היא תהליך קריפטוגרפי של קידוד מידע, שממיר את הייצוג המקורי של המידע, המכונה טקסט גלוי (באנגלית: plaintext), לצורה חלופית, המכונה טקסט מוצפן (באנגלית: ciphertext).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית והצפנה · ראה עוד »
הרמן גראסמן
הרמן גינתר גראסמן (בגרמנית: Hermann Günther Graßmann; 15 באפריל 1809 - 26 בספטמבר 1877) היה איש אשכולות גרמני.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית והרמן גראסמן · ראה עוד »
הרכבת פונקציות
\ (g \circ f)(x), '''הרכבה''' של \ g על \ f במתמטיקה, ההרכבה של פונקציות היא פונקציה המתקבלת מהפעלת פונקציות בזו אחר זו.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית והרכבת פונקציות · ראה עוד »
החבורה הליניארית הכללית
בתורת החבורות, החבורה הליניארית הכללית ממעלה n מעל השדה F היא אוסף המטריצות ההפיכות בעלות n שורות ועמודות שאיבריהן שייכים לשדה F, ביחס לפעולת הכפל של מטריצות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית והחבורה הליניארית הכללית · ראה עוד »
וקטור (אלגברה)
#הפניה מרחב וקטורי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ווקטור (אלגברה) · ראה עוד »
ויליאם רואן המילטון
סר ויליאם רואן המילטון (באנגלית: William Rowan Hamilton; 4 באוגוסט 1805 – 2 בספטמבר 1865) היה מתמטיקאי ואסטרונום אירי.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וויליאם רואן המילטון · ראה עוד »
כפל מטריצות
במתמטיקה, במיוחד באלגברה לינארית, כפל מטריצות הוא פעולה בינארית שמייצרת מטריצה משתי מטריצות.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וכפל מטריצות · ראה עוד »
כפל בסקלר
באלגברה, כפל וקטור בסקלר היא אחת הפעולות הבסיסיות המאפיינות מרחב וקטורי (ובאופן כללי יותר: מודול).
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וכפל בסקלר · ראה עוד »
כלל קרמר
#הפניה נוסחת קרמר.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וכלל קרמר · ראה עוד »
יריעת גרסמן
בגאומטריה אלגברית, יריעת גרסמן (או גרסמניאן) היא יריעה אלגברית פרויקטיבית חלקה \operatorname(k,V), שהנקודות שלה נמצאות בהתאמה למרחבים מממד (אפיני) קבוע k במרחב וקטורי V. לדוגמה, \operatorname(1,V) אינו אלא המרחב הפרויקטיבי V. אם V מרחב מממד n, יריעת גרסמן, שמקובל לסמן אותה גם ב-^, משוכנת (על ידי שיכון פלוקר) במרחב הפרויקטיבי ^. יריעת גרסמן קרויה על-שם הרמן גרסמן.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ויריעת גרסמן · ראה עוד »
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית וישר · ראה עוד »
1637
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ו1637 · ראה עוד »
1693
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ו1693 · ראה עוד »
1750
;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ו1750 · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ו1843 · ראה עוד »
1844
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ו1844 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ו1857 · ראה עוד »
3Blue1Brown
3Blue1Brown הוא ערוץ יוטיוב העוסק במתמטיקה שנוצר ומנוהל על ידי גרנט סנדרסון.
חָדָשׁ!!: אלגברה ליניארית ו3Blue1Brown · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלגברה_ליניארית
