גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית
אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית יש להם 39 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ארץ ישראל, אברהם יערי, אוניברסיטת תל אביב, אינטרנט, ספרות תורנית, ערבית, עברית, עיתונות יהודית היסטורית, פריז, צרפתית, ציונות, רחוב אתיופיה, רוסית, שמואל יוסף עגנון, שנת שמיטה, תנ"ך, זכרונות ארץ ישראל, חמצן, חבצלת (כתב עת), חינוך, חיים באר, גרמנית, דקדוק, דוד ילין, המאה ה-19, המאה ה-20, המנדט הבריטי, המגיד, האומות המאוחדות, הצבי, ..., הראשון לציון, היישוב הישן, כתב עת, ירושלים, ישיבה, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהודים, יידיש. להרחיב מדד (9 יותר) »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
אליעזר בן-יהודה וארץ ישראל · ארץ ישראל והספרייה הלאומית ·
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
אברהם יערי ואליעזר בן-יהודה · אברהם יערי והספרייה הלאומית ·
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
אוניברסיטת תל אביב ואליעזר בן-יהודה · אוניברסיטת תל אביב והספרייה הלאומית ·
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
אינטרנט ואליעזר בן-יהודה · אינטרנט והספרייה הלאומית ·
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
אליעזר בן-יהודה וספרות תורנית · הספרייה הלאומית וספרות תורנית ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
אליעזר בן-יהודה וערבית · הספרייה הלאומית וערבית ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
אליעזר בן-יהודה ועברית · הספרייה הלאומית ועברית ·
עיתונות יהודית היסטורית
אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.
אליעזר בן-יהודה ועיתונות יהודית היסטורית · הספרייה הלאומית ועיתונות יהודית היסטורית ·
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
אליעזר בן-יהודה ופריז · הספרייה הלאומית ופריז ·
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
אליעזר בן-יהודה וצרפתית · הספרייה הלאומית וצרפתית ·
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
אליעזר בן-יהודה וציונות · הספרייה הלאומית וציונות ·
רחוב אתיופיה
אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.
אליעזר בן-יהודה ורחוב אתיופיה · הספרייה הלאומית ורחוב אתיופיה ·
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
אליעזר בן-יהודה ורוסית · הספרייה הלאומית ורוסית ·
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
אליעזר בן-יהודה ושמואל יוסף עגנון · הספרייה הלאומית ושמואל יוסף עגנון ·
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
אליעזר בן-יהודה ושנת שמיטה · הספרייה הלאומית ושנת שמיטה ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
אליעזר בן-יהודה ותנ"ך · הספרייה הלאומית ותנ"ך ·
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
אליעזר בן-יהודה וזכרונות ארץ ישראל · הספרייה הלאומית וזכרונות ארץ ישראל ·
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
אליעזר בן-יהודה וחמצן · הספרייה הלאומית וחמצן ·
חבצלת (כתב עת)
גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.
אליעזר בן-יהודה וחבצלת (כתב עת) · הספרייה הלאומית וחבצלת (כתב עת) ·
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
אליעזר בן-יהודה וחינוך · הספרייה הלאומית וחינוך ·
חיים באר
נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.
אליעזר בן-יהודה וחיים באר · הספרייה הלאומית וחיים באר ·
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
אליעזר בן-יהודה וגרמנית · גרמנית והספרייה הלאומית ·
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
אליעזר בן-יהודה ודקדוק · דקדוק והספרייה הלאומית ·
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
אליעזר בן-יהודה ודוד ילין · דוד ילין והספרייה הלאומית ·
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
אליעזר בן-יהודה והמאה ה-19 · המאה ה-19 והספרייה הלאומית ·
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
אליעזר בן-יהודה והמאה ה-20 · המאה ה-20 והספרייה הלאומית ·
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
אליעזר בן-יהודה והמנדט הבריטי · המנדט הבריטי והספרייה הלאומית ·
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
אליעזר בן-יהודה והמגיד · המגיד והספרייה הלאומית ·
האומות המאוחדות
האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.
אליעזר בן-יהודה והאומות המאוחדות · האומות המאוחדות והספרייה הלאומית ·
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
אליעזר בן-יהודה והצבי · הספרייה הלאומית והצבי ·
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
אליעזר בן-יהודה והראשון לציון · הספרייה הלאומית והראשון לציון ·
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
אליעזר בן-יהודה והיישוב הישן · היישוב הישן והספרייה הלאומית ·
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
אליעזר בן-יהודה וכתב עת · הספרייה הלאומית וכתב עת ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
אליעזר בן-יהודה וירושלים · הספרייה הלאומית וירושלים ·
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
אליעזר בן-יהודה וישיבה · הספרייה הלאומית וישיבה ·
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
אליעזר בן-יהודה ויד יצחק בן-צבי · הספרייה הלאומית ויד יצחק בן-צבי ·
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
אליעזר בן-יהודה ויהדות · הספרייה הלאומית ויהדות ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
אליעזר בן-יהודה ויהודים · הספרייה הלאומית ויהודים ·
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית
- מה יש להם במשותף אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית
- דמיון בין אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית
השוואה בין אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית
יש אליעזר בן-יהודה 306 יחסים. יש אליעזר בן-יהודה 443. כפי שיש להם במשותף 39, מדד הדמיון הוא = 39 / (306 + 443).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
