גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
67 יחסים: מארקלוס, מארב, מארולוס, משנה, מדרש, מדרשים, אנטוניוס פליקס, אלעזר בירבי קליר, אבא תחנה חסידא, אירוניה, נס, ספרי, סוכות, סיקריים, עקרבת, עלייה לרגל, עבר הירדן, עגלה ערופה, פאדוס, פסח, פרובינקיה סוריה, פרובינקיה יודיאה, פרישות (יהדות), פונטיוס פילאטוס, צליבה, קדמוניות היהודים, קהלת רבה, קומאנוס, קוואדראטוס, קינות לתשעה באב, קיסריה, ראשונים, רבת עמון, שמעון בר גיורא, שמואל קליין, שבת, שומרונים, שכם, שיר השירים רבה, תנורו של עכנאי, תלמוד, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, לשוננו, טרור, טופרכיה, חנוך אלבק, חנינה, בן ציון לוריא, בר כוכבא, ברייתא, ..., ג'נין, גלות, דעת (אתר אינטרנט), דחיקת הקץ, המאה ה-1, השמש, השומרון, התקופה הרומית בארץ ישראל, הגליל, יעקב נפתלי שמחוני, ירושלים בתקופת בית שני, ישראל שצמן, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף קלוזנר, יוסף בן מתתיהו, יוספוס, יוונית עתיקה. להרחיב מדד (17 יותר) »
מארקלוס
מארקלוס (לטינית: Marcellus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 36 עד 37 לספירת הנוצרים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ומארקלוס · ראה עוד »
מארב
אפגנים ללוחמים בריטים של חברת הודו המזרחית הבריטית הצועדים בין ההרים במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה. מארב צבאי הוא צורת קרב צבאית בה הצד התוקף משתמש ביתרון שבהסתתרות או באלמנט ההפתעה כדי לתקוף את הצד השני באופן לא צפוי.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ומארב · ראה עוד »
מארולוס
מארולוס היה נציב יהודה השביעי מטעם הרומאים בין השנים 37 עד 41 לספירת הנוצרים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ומארולוס · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ומשנה · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ומדרש · ראה עוד »
מדרשים
#הפניה מדרש.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ומדרשים · ראה עוד »
אנטוניוס פליקס
מרקוס אנטוניוס פליקס (לטינית: Marcus Antonius Felix) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 52 עד 60 לספירת הנוצרים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ואנטוניוס פליקס · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אבא תחנה חסידא
אבא תחנה (או תחנא) חסידא (אבא תחנה החסיד), על פי המדרש, היה אדם בתקופת חז"ל שמתואר כחסיד ובעל נפלאות.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ואבא תחנה חסידא · ראה עוד »
אירוניה
דוגמה לאירוניה: מודעת אבל שנתלתה על שלט פרסומת הנושא את הסיסמה "משדרג לך את הרגע" המונח אירוניה (ביוונית עתיקה: εἰρωνεία - אֵרונֵאַה; מילולית: "בורות מדומה") מתאר מצב מסוים ששונה מן המצב שהיה אמור להתרחש לכאורה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ואירוניה · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ונס · ראה עוד »
ספרי
סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וספרי · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וסוכות · ראה עוד »
סיקריים
פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וסיקריים · ראה עוד »
עקרבת
עקרבים או עקרבת (בלועזית: Acrabatenam) הייתה עיר יהודית קדומה ביהודה בתקופת הבית השני.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ועקרבת · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ועלייה לרגל · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ועבר הירדן · ראה עוד »
עגלה ערופה
עֶגְלָה עֲרוּפָה היא מצווה מהתורה לערוך טקס כפרה כאשר נמצא הרוג שלא ידוע מי או מה הרג אותו.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ועגלה ערופה · ראה עוד »
פאדוס
#הפניה קספיוס פאדוס.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ופאדוס · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ופסח · ראה עוד »
פרובינקיה סוריה
מפת פרובינקיה סוריה פרובינקיה סוריה (ביוונית: Συρίας; בלטינית: SYRIA) הייתה פרובינקיה רומית שהוקמה לאחר כיבושיו של פומפיוס במזרח התיכון בשנת 64 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ופרובינקיה סוריה · ראה עוד »
פרובינקיה יודיאה
מפת פרובינקיה יודיאה פרובינקיה יוּדַיְאָה (יהודה; ביוונית: Ἰουδαία, Ioudaia; בלטינית: Iudaea) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ופרובינקיה יודיאה · ראה עוד »
פרישות (יהדות)
פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ופרישות (יהדות) · ראה עוד »
פונטיוס פילאטוס
פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »
צליבה
גנבים צלובים על עצים. ציור מאת אנטונלו דה מסינה משנת 1475 צליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג בה נקשר או ממוסמר המוצא להורג לצלב עשוי מעץ, ומושאר בתנוחה זו עד מותו.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וצליבה · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קהלת רבה
קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת שנערך בארץ ישראל במאות 6-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וקהלת רבה · ראה עוד »
קומאנוס
#הפניה ונטידיוס קומאנוס.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וקומאנוס · ראה עוד »
קוואדראטוס
אוּמידיוּס קוואדראטוּס, היה נציב רומאי בפרובינקיה סוריה באמצע המאה הראשונה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וקוואדראטוס · ראה עוד »
קינות לתשעה באב
כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וקינות לתשעה באב · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וקיסריה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וראשונים · ראה עוד »
רבת עמון
#הפניה עמאן.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ורבת עמון · ראה עוד »
שמעון בר גיורא
תבליט שער טיטוס – בתהלוכת ניצחון זו הוצג שמעון בר גיורא השבוי, ובסופה הוצא להורג שמעון בר גיורא (ביוונית: Βαργιορᾶς, בלטינית: Bargioras; ? – 71 לספירה) היה מצביא יהודי, ממנהיגי המרד הגדול ברומאים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ושמעון בר גיורא · ראה עוד »
שמואל קליין
שמואל קליין (17 בנובמבר 1886, תרמ"ז – 21 באפריל 1940, י"ד בניסן ת"ש) היה רב, היסטוריון וחוקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ושמואל קליין · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ושבת · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ושומרונים · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ושכם · ראה עוד »
שיר השירים רבה
מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ושיר השירים רבה · ראה עוד »
תנורו של עכנאי
מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ותנורו של עכנאי · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ותלמוד · ראה עוד »
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ולשוננו · ראה עוד »
טרור
קריסת מגדלי התאומים בניו יורק בעת פיגועי 11 בספטמבר 2001, מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה בית הרוס בקיבוץ בארי לאחר מתקפת הפתע על ישראל, זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וטרור · ראה עוד »
טופרכיה
טופרכיה (ביוונית: τοπαρχία, "מקום"), הוא מונח יווני למחוז.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וטופרכיה · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וחנוך אלבק · ראה עוד »
חנינה
חנינה היא צעד שבו הגוף המוסמך (על-פי רוב ראש מדינה, דהיינו נשיא או מלך) מוחל לאדם שנאשם או הורשע בפלילים ומבטל בכך כל הליך משפטי רלוונטי, בין של חקירה, משפט או מאסר, וכן את הרישום פלילי אם כבר נכתב בגיליון ההרשעות.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וחנינה · ראה עוד »
בן ציון לוריא
#הפניה בן-ציון לוריא.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ובן ציון לוריא · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ובר כוכבא · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וברייתא · ראה עוד »
ג'נין
ג'נין בציורו של דייוויד רוברטס מ-1839 המסגד בג'נין בשנת 1925 לערך משה דיין ופמלייתו בעת סיור בג'נין, 1970, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית האוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין גֶּ'נִין (בערבית: جنين) היא עיר ברשות הפלסטינית שנמצאת בגבול בין צפון השומרון לדרומו של עמק יזרעאל, הנמצאת בתחומי שטח A. מרבית תושביה מוסלמים ומיעוטם נוצרים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וג'נין · ראה עוד »
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וגלות · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דחיקת הקץ
#הפניה שלוש השבועות.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ודחיקת הקץ · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי והמאה ה-1 · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי והשמש · ראה עוד »
השומרון
חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי והשומרון · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי והגליל · ראה עוד »
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ישראל שצמן
ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי וישראל שצמן · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוספוס
#הפניה יוסף בן מתתיהו.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ויוספוס · ראה עוד »
יוונית עתיקה
ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אלעזר בן דינאי ויוונית עתיקה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלעזר_בן_דינאי
