גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
134 יחסים: A, B, D, E, F, G, H, I, J, K, L, M, N, O, Ґ, P, R, S, T, U, V, Y, Z, Њ, Ў, Ё, Џ, Ц, Ш, Ќ, Ѓ, Ј (כתב קירילי), Ђ, Є, І (כתב קירילי), Ї, Ѕ (כתב קירילי), Љ, Ћ, מקדונית, מרכז אסיה, מזרח אירופה, מו, מונטנגרית, מונגולית, מונגוליה, מולדובנית, מיסיון, אנגלית, אפסילון, ..., אלאוטית, אלפא, אלפבית, אלפבית עברי, אלפבית רוסי, אלפבית לטיני, אלפבית גלגוליטי, אלפבית יווני, אטא, אזרית, אבזינית, אבחזית, אדיגית, אומיקרון, אוסטית, אופסילון, אוקראינית, אות, אותיות רישיות ואותיות קטנות, אוזבקית, אודמורטית, אינגושית, נו (אות), סאחה, סרבו-קרואטית, סרבית, סלאבית כנסייתית עתיקה, סיגמא, פאי (אות), פי, פיוטר הגדול, צ, צ'צ'נית, קפא, קרלית, קרואטיה, קזחית, קברדינית, קדוש (נצרות), קירגיזית, קירילוס ומתודיוס, רו, רומאני (שפה), רוסינית, רוסית, רוסיה, ש, שפה, שפות אורליות, שפות איראניות, שפות סלאביות, שפות רומאניות, שפות טורקיות, שפות באזור הקווקז, שפות הודו-אירופיות, שלמה אברהם רוזאניס, למדא, טאו (אות), טטרית, טג'יקית, טורקמנית, טובאנית, זטא, ברית המועצות, בשקירית, בלארוסית, בטא, בוסנית, בולגרית, בוכרית, ג'והורי, גמא, דת, דלתא (אות), המאה ה-10, האלפבית הבשקירי, האימפריה הרוסית, האימפריה הביזנטית, היסטוריון, כתב מונגולי, כתב אזרחי (כתב קירילי), כי, יוטא, 1708. להרחיב מדד (84 יותר) »
A
האות A (באנגלית נהגית אֵי; בצרפתית, בספרדית ובגרמנית: אַה) היא האות הראשונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וA · ראה עוד »
B
B היא האות השנייה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וB · ראה עוד »
D
האות D היא האות הרביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וD · ראה עוד »
E
האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וE · ראה עוד »
F
F היא האות השישית באלפבית הלטיני, נהגית כפ"א רפויה, כלומר עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/IPA: /f).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וF · ראה עוד »
G
האות G היא האות השביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וG · ראה עוד »
H
האות H היא האות השמינית באלפבית הלטיני, נהגית כ"ה" עיצורית, כלומר עיצור סדקי, חוכך, אטום (/IPA: /h).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וH · ראה עוד »
I
I (איי) היא האות התשיעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וI · ראה עוד »
J
J (גֵּ'י או חוֹטָא) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וJ · ראה עוד »
K
K היא האות האחת עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וK · ראה עוד »
L
L (אל) היא האות השתים-עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וL · ראה עוד »
M
M (אם) היא האות השלוש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וM · ראה עוד »
N
N (אן) היא האות הארבע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וN · ראה עוד »
O
O (או) היא האות החמש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וO · ראה עוד »
Ґ
גֶּה (ביוניקוד: גֶּה עם עלייה) היא האות החמישית בוריאנט האוקראיני של האלפבית הקירילי המייצגת עיצור וילוני, סותם, קולי (הגיית ג דגושה בעברית מודרנית).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וҐ · ראה עוד »
P
האות P (פִּי) היא האות השש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וP · ראה עוד »
R
האות R (אר) היא האות השמונה עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וR · ראה עוד »
S
S (אֶס) היא האות התשע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וS · ראה עוד »
T
האות T (טי) היא האות העשרים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וT · ראה עוד »
U
האות U (יו) היא האות העשרים ואחת באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וU · ראה עוד »
V
V (וי) היא האות העשרים ושתים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וV · ראה עוד »
Y
Y (ואי) היא האות העשרים וחמש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וY · ראה עוד »
Z
האות Z (באנגלית: זד; באנגלית אמריקנית: זי) היא האות העשרים ושש והאחרונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וZ · ראה עוד »
Њ
נִייֵה (אות גדולה: Њ, אות קטנה: њ) היא אות בכתב הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЊ · ראה עוד »
Ў
אוּ קצרה היא אות באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЎ · ראה עוד »
Ё
יוֹ היא אות באלפבית הקירילי אשר משמשת בשפות רוסית, בלארוסית, רוסינית ומונגולית, בכולם היא מהווה כאות השביעית בסדר האלפבית (פרט לרוסינית בה היא מהווה כאות התשיעית).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЁ · ראה עוד »
Џ
גֶּ'ה היא אות בואריאנט של האלפבית הקירילי שפיתח ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ומשמשת בסרבית ובמקדונית לייצוג הצליל /ʤ/ (כמו ג' במילה ג'ירפה).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЏ · ראה עוד »
Ц
כתב היד של האות צֵה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום /t͡s/ אשר דומה לצליל "Ts" באנגלית או "צ" בעברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЦ · ראה עוד »
Ш
שַה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת ברוב השפות הנכתבות באלפביתים קיריליים, גם באלה המשמשים שפות סלאביות וגם באלה שמשמשים שפות שאינן סלאביות, לייצוג עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום /ʃ/ (כאות ש בעברית) או עיצור כפוף, חוכך, אטום /ʂ/ - בעל צליל קרוב לקודמו.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וШ · ראה עוד »
Ќ
קִייֵה היא אות של הכתב הקירילי, המשמשת רק באלפבית המקדוני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЌ · ראה עוד »
Ѓ
גֶּ'ה היא האות הששית בווריאנט המקדוני של האלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /ʥ/ או /ɟ/.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЃ · ראה עוד »
Ј (כתב קירילי)
יֵה היא אות בכתב הקירילי אשר מקורה באות היוונית הפונטית יוט וצורתה כשל האות הלטינית J בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЈ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ђ
דֵ'ה היא אות בכתב הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЂ · ראה עוד »
Є
יֶה (ביוניקוד: יֶה אוקראינית) היא האות השמינית בוריאנט האוקראיני של האלפבית הקירילי המייצגת את התנועה /je/ או /jɛ/ כמו במילה Єрусалим (יֶרוּסָלִים - ירושלים).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЄ · ראה עוד »
І (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'І' לספרה '1', הושמטה לעיתים הספרה 1 מן המקלדת והשתמשו באות І במקום. אִי היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית יוטא וצורתה כשל יוטא גדולה וכשל האות הלטינית I בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וІ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ї
יִי היא האות השלוש-עשרה ב של האלפבית הקירילי המייצגת את התנועה /ji/.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЇ · ראה עוד »
Ѕ (כתב קירילי)
דְזֶה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת כיום במקדונית ומהווה כאות העשירית בה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЅ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Љ
לִייֵה (אות גדולה: Љ, אות קטנה: љ) היא אות בכתב הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЉ · ראה עוד »
Ћ
תְשֵ'ה היא אות של הכתב הקירילי, המשמשת רק באלפבית הקירילי הסרבי, וצורתה (במיוחד זו של האות הקטנה) דומה לזו של H לטינית קטנה (Ћ ћ).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וЋ · ראה עוד »
מקדונית
מקדונית (Македонски Makedonski) היא שפה ממשפחת השפות הסלאביות הדרומיות המדוברת בעיקר בצפון מקדוניה, בה היא שפה רשמית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומקדונית · ראה עוד »
מרכז אסיה
מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומרכז אסיה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומזרח אירופה · ראה עוד »
מו
מוּ (אות גדולה: Μ אות קטנה: μ) היא האות השנים עשר באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומו · ראה עוד »
מונטנגרית
מונטנגרית הוא השם שניתן במונטנגרו לניב העיקרי (השטוקאווי) של השפה הסרבו-קרואטית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומונטנגרית · ראה עוד »
מונגולית
השפות המונגוליות (בכתב מונגולי) (בכתב קירילי: Монгол хэл) הן קבוצת שפות המדוברות במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומונגולית · ראה עוד »
מונגוליה
מונגוליה (בכתב מונגולי:, באלפבית קירילי: Монгол улс, מילולית: ארץ המונגולים. מבוטא מוֹנְגוֹל אוּלְס) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומונגוליה · ראה עוד »
מולדובנית
מולדובנית (limba moldovenească, או лимба молдовеняскэ באלפבית קירילי מולדובני) הוא אחד משני שמותיה של השפה הרומנית ברפובליקת מולדובה, כפי שנקבע בחוקתה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומולדובנית · ראה עוד »
מיסיון
מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ומיסיון · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואנגלית · ראה עוד »
אפסילון
אֶפְּסִילוֹן (אות גדולה: Ε, אות קטנה: ε) היא האות החמישית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואפסילון · ראה עוד »
אלאוטית
אלאוטית (Unangam Tunuu) היא שפה במשפחת השפות האסקימו-אלאוטיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואלאוטית · ראה עוד »
אלפא
אָלפָא (אות גדולה: Α, אות קטנה: α, ביוונית: ἄλφα אָ֫לפַה) היא האות הראשונה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואלפא · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית רוסי
שפה הרוסית משנת 1574 המציג את האלפבית האלפבית הרוסי המודרני (ברוסית: русский алфавит) הוא וריאציה של האלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואלפבית רוסי · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אלפבית גלגוליטי
אותיות באלפבית האלפבית הגלגוליטי (אנגלית: Glagolitic) או גְּלַגּוֹלִיצַה, ידוע כאלפבית הסלאבי הקדום ביותר.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואלפבית גלגוליטי · ראה עוד »
אלפבית יווני
האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואלפבית יווני · ראה עוד »
אטא
אֵטָא (אות גדולה: Η, אות קטנה: η) היא האות השביעית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואטא · ראה עוד »
אזרית
אַזֶרית, או אזרבייג'נית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili), הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואזרית · ראה עוד »
אבזינית
#הפניה אבזית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואבזינית · ראה עוד »
אבחזית
אַבְּחָזִית (аҧсуа бызшǝа, аҧсшǝа) היא השפה המדוברת במחוז הבדלני אבחזיה שבגאורגיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואבחזית · ראה עוד »
אדיגית
שלט בכניסה לכפר כמא בעברית, אנגלית ואדיגית. אדיגית (Адыгабзэ "אדיגאבזה") או צ'רקסית מערבית (КӀахыбзэ) הידועה בישראל גם בשם צ'רקסית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואדיגית · ראה עוד »
אומיקרון
אומיקרון (אות גדולה: Ο, אות קטנה: ο, ביוונית: όμικρον), ביוונית: "או קטנה", היא האות החמש עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואומיקרון · ראה עוד »
אוסטית
אוסטית היא שפה הודו-איראנית מזרחית המדוברת בחבל אוסטיה השוכן במורדות הרי הקווקז.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואוסטית · ראה עוד »
אופסילון
אוּפְּסִילוֹן (אות גדולה: \Upsilon, אות קטנה: \upsilon) היא האות העשרים באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואופסילון · ראה עוד »
אוקראינית
אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואוקראינית · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואות · ראה עוד »
אותיות רישיות ואותיות קטנות
איור המציג את האות A על שתי צורותיה אות רֵישית או אות גדולה (באנגלית: Capital letter, בספרדית: Letra capital o Letra mayúscula) הוא מושג הקיים בשלושת סוגי האלפבית האירופאיים (לטיני, יווני וקירילי) וכן באלפבית הארמני, שמשמעו אות הנכתבת בצורה הגדולה יותר מבין שתי צורות הכתיבה של האות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואותיות רישיות ואותיות קטנות · ראה עוד »
אוזבקית
left אוזבקית (אלפבית לטיני: O‘zbek tili; אלפבית קירילי: Ўзбек тили), הנמנית במשפחת השפות הטורקיות, היא שפתה הרשמית של אוזבקיסטן.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואוזבקית · ראה עוד »
אודמורטית
אוּדְמוּרְטִית (удмурт кыл; ברוסית: Удмуртский язык) היא שפה אוראלית המדוברת על ידי האודמורטים ברפובליקה אודמורטיה שבפדרציה הרוסית, שם היא שפה רשמית לצד הרוסית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואודמורטית · ראה עוד »
אינגושית
אינגושית היא שפה המדוברת בפי המתיישבים בחבלי צ'צ'ניה ואינגושטיה המכונים גם חבל צ'צ'נו-אינגושיה הנמצא באזור הקווקז.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ואינגושית · ראה עוד »
נו (אות)
נו (אות גדולה: Ν, אות קטנה: &nu), ביוונית מודרנית נִי, היא האות השלוש עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ונו (אות) · ראה עוד »
סאחה
#הפניה רפובליקת סאחה-יקוטיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וסאחה · ראה עוד »
סרבו-קרואטית
סרבו-קרואטית בשנת 2005 סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו-אירופית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וסרבו-קרואטית · ראה עוד »
סרבית
סרבית היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וסרבית · ראה עוד »
סלאבית כנסייתית עתיקה
סלאבית כנסייתית עתיקה או סלבונית היא השפה הסלאבית הכתובה הראשונה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וסלאבית כנסייתית עתיקה · ראה עוד »
סיגמא
סִיגְמַא או סִיגְמַה (גדולה Σ, קטנה σ, קטנה סופית ς) היא האות ה-18 באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וסיגמא · ראה עוד »
פאי (אות)
פִּי (בעברית מקובל להגות את שמה פַּאי, על דרך האנגלית; אות גדולה: Π, אות קטנה: π או ϖ) היא האות השש-עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ופאי (אות) · ראה עוד »
פי
פִי (אות גדולה: Φ, אות קטנה: φ או ϕ) היא האות העשרים ואחת באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ופי · ראה עוד »
פיוטר הגדול
דיוקן בשמן של פיוטר הגדול, מעשה ידי ז'אן מארק נאטייה. צויר לאחר 1717. כיום מצוי בגלריית רומנוב בארמון החורף שבסנקט פטרבורג. פְּיוֹטֶר הראשון אַלְכְּסֵיְיבִיץ' רוֹמָנוֹב (ברוסית: Пётр I Алексеевич Рома́нов; 30 במאי 1672 – 28 בינואר 1725 לפי הלוח היוליאני) המוכר בשם פיוטר הגדול וכן פטר הגדול, היה שליט רוסיה החל מ-7 במאי 1682 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ופיוטר הגדול · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וצ · ראה עוד »
צ'צ'נית
צ'צ'נית (Нохчийн) היא השפה המדוברת במחוז צ'צ'ניה שברוסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וצ'צ'נית · ראה עוד »
קפא
קַפָּא (אות גדולה: \ \Kappa, אות קטנה: \ \kappa) היא האות העשירית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וקפא · ראה עוד »
קרלית
קַרֶלית (Karjalan kieli) היא שפת העם הקרלי המדוברת בפי כ-80 אלף איש במחוז קרליה ובאזורים אחרים בצפון החלק האירופי של רוסיה וכן בפינלנד.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וקרלית · ראה עוד »
קרואטיה
הבנק הלאומי של קרואטיה רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska,, הגייה:, תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וקרואטיה · ראה עוד »
קזחית
קזחית היא שפה טורקית, השפה הרשמית של קזחסטן וכ-18.5 מיליון תושביה רואים בה שפת אם.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וקזחית · ראה עוד »
קברדינית
קברדינית (באדיגית: Къэбэртайбзэ "קברתאיבזה", בקברדינית: Къэбэрдейбзэ "קברדיבזה") המכונה גם צ'רקסית מזרחית היא ניב השפה הצ'רקסית המדובר בעיקר ברפובליקת קברדינו-בלקריה שברוסיה, משתייכת תחת הגדרה זאת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וקברדינית · ראה עוד »
קדוש (נצרות)
על פי האמונה הנוצרית, הקדושים הם בני אדם שעברו קאנוניזציה (הוכרזו כקדושים) על ידי הכנסייה לאחר מותם, בזכות הקשר החריג שלהם עם האל, מעשיהם המיוחדים או הצטיינותם המוסרית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וקדוש (נצרות) · ראה עוד »
קירגיזית
קירגיזית (Кыргыз тили, Кыргызча, قىرعىزچا, قىرعىز تىلى) היא שפה טורקית ושפתה הרשמית של קירגיזסטן.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וקירגיזית · ראה עוד »
קירילוס ומתודיוס
קירילוס (826 – 869) ומתודיוס (815 – 885) (ביוונית: Κύριλλος και Μεθόδιος; בסלאבית כנסייתית עתיקה: Кѷриллъ и Меѳодїи; ברוסית מודרנית: Кирилл и Мефодий) היו זוג אחים יוונים ביזנטיים ילידי סלוניקי של המאה ה-9 שפעלו כשליחי הנצרות אל הסלאבים של מוראביה הגדולה ופאנוניה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וקירילוס ומתודיוס · ראה עוד »
רו
רו (אות גדולה: Ρ, אות קטנה: ρ או ϱ) היא האות השבע-עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ורו · ראה עוד »
רומאני (שפה)
רומאני (Romani chib) היא שפתם של חלק מהצוענים (בני רומה), והיא למעשה גם שם כולל לשפות המדוברות על ידי הצוענים השייכות לענף ההודו-ארי של קבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ורומאני (שפה) · ראה עוד »
רוסינית
רוּסִינית (руська бесіда, Русиньскый язык) היא שפה סלאבית המדוברת על ידי הרוסינים, קבוצה אתנית החיה בהרי הקרפטים במערב אוקראינה ובמזרח סלובקיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ורוסינית · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ורוסית · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ורוסיה · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וש · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושפה · ראה עוד »
שפות אורליות
מפת תפוצה של השפות האורליות השפות האוּרליות הן משפחת שפות שמוצאן בהרי אורל (Ural) שברוסיה, ועל-אף התפשטותן באירופה הן אינן חלק מקבוצת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושפות אורליות · ראה עוד »
שפות איראניות
השפות האיראניות הן קבוצת שפות המשתייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות, תחת הגדרה זו למשפחת השפות ההודו-איראניות ותחת קבוצה זו לקבוצה נפרדת - השפות האיראניות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושפות איראניות · ראה עוד »
שפות סלאביות
השפות הסלאביות (או סלוויות על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית) הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במדינות במזרח אירופה וארצות הבלקן ובאזורים סלאבים במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושפות סלאביות · ראה עוד »
שפות רומאניות
השפות הרומאנית באירופה הדיאלקטים של השפות הרומאניות באירופה חמש השפות הרומאניות העיקריות בעולם: אדום-רומנית, צהוב-איטלקית, כחול-צרפתית, ירוק-ספרדית, כתום-פורטוגזית אירופה הלטינית שפות נאו-לטיניות שפות רומאניות הניבים של השפות הרומאנית La Spezia–Rimini Line מפה עולמית של הלשונות הרומאניות השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושפות רומאניות · ראה עוד »
שפות טורקיות
קבוצת השפות הטורקיות היא משפחה של שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר בטורקיה ובמרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושפות טורקיות · ראה עוד »
שפות באזור הקווקז
באזור הקווקז מדוברות מגוון שפות ממשפחות שונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושפות באזור הקווקז · ראה עוד »
שפות הודו-אירופיות
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, ומדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »
שלמה אברהם רוזאניס
שלמה אברהם רוֹזָאנֶיס (בבולגרית: Соломонъ А. Розанесъ; 14 באפריל 1862, רוסצ'וק, וילאייט הדנובה, האימפריה העות'מאנית – י"א באייר תרצ"ח, 12 במאי 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מגדולי ההיסטוריונים של יהדות ספרד בדורות האחרונים, חוקר תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ושלמה אברהם רוזאניס · ראה עוד »
למדא
לַמְדַא (לעיתים נכתב: "לַמְבְּדַא"; ביוונית: Λάμ(β)δα) היא האות ה-11 באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ולמדא · ראה עוד »
טאו (אות)
טאו (אות גדולה Τ, אות קטנה: τ) היא האות התשע עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וטאו (אות) · ראה עוד »
טטרית
טטרית היא שפה טורקית המדוברת בפי הטטרים במזרח אירופה ובמרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וטטרית · ראה עוד »
טג'יקית
טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהווה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וטג'יקית · ראה עוד »
טורקמנית
טורקמנית (türkmençe,türkmen dili; כתב ערבי-פרסי: تورکمن ﺗﻴﻠی, تورکمنچه; כתב קירילי:түркменче, түркмен дили) היא שפה מהקבוצה הדרום-מערבית של השפות הטורקיות, השפה הלאומית של העם הטורקמני והרשמית בטורקמניסטן.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וטורקמנית · ראה עוד »
טובאנית
טובאנית (тыва дыл, ידועה גם כטוביאנית, טיבאן או טובין) היא אחת השפות הטורקיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וטובאנית · ראה עוד »
זטא
זטא - באות גדולה: Ζ, ובאות קטנה - ζ היא האות השישית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וזטא · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וברית המועצות · ראה עוד »
בשקירית
בשקירית (башҡорт теле - IPA) היא שפתה הרשמית של הרפובליקה הבשקירית והעם הבשקירי.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ובשקירית · ראה עוד »
בלארוסית
מפה של ניבי בלארוסית משנת 1903 בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל השפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ובלארוסית · ראה עוד »
בטא
בטא או בטה (אות גדולה: Β, אות קטנה: β או ϐ) היא האות השנייה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ובטא · ראה עוד »
בוסנית
בוסנית היא צורה סטנדרטית של השפה הסרבו-קרואטית, המשויכת לקבוצת המוסלמים הסלאבים הדרומיים, הבוסניאקים.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ובוסנית · ראה עוד »
בולגרית
בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ובולגרית · ראה עוד »
בוכרית
בוכרית או בוכורית (אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי"` אלפבית קירילי бухори - "בוכורי") או טג'יקית-יהודית היא שפה יהודית, ניב של הטג'יקית שהיא בתורה ממשפחת הלשונות הפרסיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ובוכרית · ראה עוד »
ג'והורי
ג'וּהוּרי (çuhuri, жугьури, ז׳אוּהאוּראִ), הידועה גם כ"טאטית יהודית", היא שפתם של יהודי ההרים בקהילות שבצפון הקווקז ובמזרחו.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וג'והורי · ראה עוד »
גמא
גמא (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ) היא האות השלישית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וגמא · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ודת · ראה עוד »
דלתא (אות)
דלתא או דלתה - (אות גדולה Δ, אות קטנה - &delta) היא האות הרביעית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ודלתא (אות) · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי והמאה ה-10 · ראה עוד »
האלפבית הבשקירי
האלפבית הבשקירי (בשקירית: Башҡорт әлифбаһы, הגייה מקורבת: בַּשְׁקוֹרְתְּ אֶלִיפְבַּהֻו) הוא גרסה של האלפבית הקירילי שבו נכתבת השפה הבשקירית.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי והאלפבית הבשקירי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
האימפריה הביזנטית
כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי והיסטוריון · ראה עוד »
כתב מונגולי
כתב מונגולי (במונגולית 17px - "מונגול ביצ'יג") הוא הכתב העתיק בו נכתבת השפה המונגולית מאז המאה ה-13 ונמצא בשימוש עד ימינו אנו (הכתב הרשמי כיום במונגוליה הוא הכתב הקירילי).
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וכתב מונגולי · ראה עוד »
כתב אזרחי (כתב קירילי)
ממוזער כתב אזרחי, כתב קירילי רוסי, או גראז'דנקה (ברוסית: Гражда́нский шрифт או гражданка) הוא סוג של אלפבית קירילי שהוכנס לשימוש ברוסיה על ידי פיוטר הגדול לשימוש בכל הפרסומים שאינם לפולחן דתי: פרסומים רשמיים, כתבי-עת צבאיים, טכניים, מדעיים, חינוכיים וסיפורת.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וכתב אזרחי (כתב קירילי) · ראה עוד »
כי
כִֿי (אות גדולה: Χ, אות קטנה: &chi) היא האות העשרים ושתיים באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי וכי · ראה עוד »
יוטא
יוטא (אות גדולה: Ι, אות קטנה: ι) היא האות התשיעית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ויוטא · ראה עוד »
1708
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית קירילי ו1708 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אלפבית קרילי, קירילית, האלפבית הקירילי, כתב קירילי.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_קירילי
