סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אלקטרומגנטיות והיסטוריה של הפיזיקה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אלקטרומגנטיות והיסטוריה של הפיזיקה

אלקטרומגנטיות vs. היסטוריה של הפיזיקה

אֱלֶקְטְרוֹמַגְנֵטִיּוּת היא הענף בפיזיקה העוסק בתופעות הקשורות למטען חשמלי. היסטוריה של הפיזיקה היא פירוט התהליכים והאירועים שבהם הועלו השאלות בתחומי הפיזיקה – חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה; כיצד התפתחו הכלים להתמודדות עם השאלות הללו – הכלים המחשבתיים והכלים הניסיוניים-טכנולוגיים, וכיצד התפתחו התורות הנותנות מענה לשאלות הללו, תורות המרכיבות את הפיזיקה המוכרת לנו כיום, וכן התורות אשר התגלו כבלתי נכונות ונחשבות היום כמיושנות.

דמיון בין אלקטרומגנטיות והיסטוריה של הפיזיקה

אלקטרומגנטיות והיסטוריה של הפיזיקה יש להם 18 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מרחב-זמן, משוואות מקסוול, מגנטיות, מהירות האור, מכניקת הקוונטים, אלקטרודינמיקה קוונטית, אלברט איינשטיין, אטום, אופטיקה גאומטרית, פיזיקה, קרינה אלקטרומגנטית, תורת הקוונטים, תורת היחסות הפרטית, ג'יימס קלרק מקסוול, המאה ה-19, האפקט הפוטואלקטרי, הכוח הגרעיני החזק, כבידה.

מרחב-זמן

סריג דו-ממדי הנמצא בעל-מרחב תלת-ממדי. בפיזיקה, מרחב-זמן או רצף מרחב-זמן, הוא המרחב הארבַּע-ממדי, שנהוג לייצגו על ידי מערכת של קואורדינטות מרחביות וקואורדינטת זמן, שכל נקודה בה מציינת אירוע המתרחש במקום ובזמן מסוימים.

אלקטרומגנטיות ומרחב-זמן · היסטוריה של הפיזיקה ומרחב-זמן · ראה עוד »

משוואות מקסוול

בפיזיקה, באלקטרומגנטיות, משוואות מקסוול (על שם הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול) הן מערכת של ארבע משוואות דיפרנציאליות חלקיות המתארות את תכונותיהם של השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה.

אלקטרומגנטיות ומשוואות מקסוול · היסטוריה של הפיזיקה ומשוואות מקסוול · ראה עוד »

מגנטיות

מגנטים מַגְנֶטִיּוּת היא תופעה פיזיקלית לפיה עצם המפיק שדה מגנטי, כגון חומר פרומגנטי, מפעיל כוח דוחה או מושך על עצם אחר המפיק שדה מגנטי.

אלקטרומגנטיות ומגנטיות · היסטוריה של הפיזיקה ומגנטיות · ראה עוד »

מהירות האור

מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.

אלקטרומגנטיות ומהירות האור · היסטוריה של הפיזיקה ומהירות האור · ראה עוד »

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

אלקטרומגנטיות ומכניקת הקוונטים · היסטוריה של הפיזיקה ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »

אלקטרודינמיקה קוונטית

אלקטרודינמיקה קוונטית או QED היא התורה הקוונטית של אלקטרודינמיקה.

אלקטרודינמיקה קוונטית ואלקטרומגנטיות · אלקטרודינמיקה קוונטית והיסטוריה של הפיזיקה · ראה עוד »

אלברט איינשטיין

ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

אלברט איינשטיין ואלקטרומגנטיות · אלברט איינשטיין והיסטוריה של הפיזיקה · ראה עוד »

אטום

אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.

אטום ואלקטרומגנטיות · אטום והיסטוריה של הפיזיקה · ראה עוד »

אופטיקה גאומטרית

אופטיקה גאומטרית הוא מודל באופטיקה המתאר את התפשטות האור באמצעות קווים ישרים הנקראים "קרני אור".

אופטיקה גאומטרית ואלקטרומגנטיות · אופטיקה גאומטרית והיסטוריה של הפיזיקה · ראה עוד »

פיזיקה

דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

אלקטרומגנטיות ופיזיקה · היסטוריה של הפיזיקה ופיזיקה · ראה עוד »

קרינה אלקטרומגנטית

הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.

אלקטרומגנטיות וקרינה אלקטרומגנטית · היסטוריה של הפיזיקה וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »

תורת הקוונטים

#הפניה מכניקת הקוונטים.

אלקטרומגנטיות ותורת הקוונטים · היסטוריה של הפיזיקה ותורת הקוונטים · ראה עוד »

תורת היחסות הפרטית

תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית, מהפכנית בזמנה, שפותחה ופורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 (שנת הפלאות).

אלקטרומגנטיות ותורת היחסות הפרטית · היסטוריה של הפיזיקה ותורת היחסות הפרטית · ראה עוד »

ג'יימס קלרק מקסוול

מקסוול פסל של מקסוול באדינבורו גֵ'יימְס קְלֵרְק מַקְסְוֶל (באנגלית: James Clerk Maxwell; 13 ביוני 1831 – 5 בנובמבר 1879) היה פיזיקאי סקוטי.

אלקטרומגנטיות וג'יימס קלרק מקסוול · ג'יימס קלרק מקסוול והיסטוריה של הפיזיקה · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

אלקטרומגנטיות והמאה ה-19 · היסטוריה של הפיזיקה והמאה ה-19 · ראה עוד »

האפקט הפוטואלקטרי

אלקטרונים ממתכת האפקט הפוטואלקטרי (בעברית: התוצא החשמלורי) הוא תופעה פיזיקלית שבה נפלטים אלקטרונים מפני מתכת כאשר פוגעת בה קרינה אלקטרומגנטית ונבלעת בה.

אלקטרומגנטיות והאפקט הפוטואלקטרי · האפקט הפוטואלקטרי והיסטוריה של הפיזיקה · ראה עוד »

הכוח הגרעיני החזק

#הפניה הכוח החזק.

אלקטרומגנטיות והכוח הגרעיני החזק · היסטוריה של הפיזיקה והכוח הגרעיני החזק · ראה עוד »

כבידה

תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.

אלקטרומגנטיות וכבידה · היסטוריה של הפיזיקה וכבידה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אלקטרומגנטיות והיסטוריה של הפיזיקה

יש אלקטרומגנטיות 63 יחסים. יש אלקטרומגנטיות 85. כפי שיש להם במשותף 18, מדד הדמיון הוא = 18 / (63 + 85).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אלקטרומגנטיות והיסטוריה של הפיזיקה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »