גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
75 יחסים: Chabad.org, מסכת מנחות, מסכת סוכה, מסכת פסחים, מסכת זבחים, מעלין בקודש (כתב עת), מצרים, מצוות עשה, מקובל, משמרות כהונה, משנה, מתנות כהונה, מלחמת היהודים, מזבח העולה, מוניטין, אמה (יחידת מידה), אלכסנדריה, אולם (בית המקדש), נותר, ספר שמואל, ספינה, סולת, סיני, עלות השחר, עובדיה מברטנורה, פרשת אמור, פרשת תרומה, קדמוניות היהודים, קורבן מוסף, קודשי קודשים, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רפואה וטרינרית, רש"י, רשב"ם, רבי חנינא, רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן, ריטב"א, שמות, שער הכוונות, שתי הלחם, שבת, שולחן לחם הפנים, שולחן הפנים, שיש, תקופת בית שני, תרגום יונתן בן עוזיאל, תלמוד, ..., תלמוד בבלי, תוספתא, תוספות, לבונה, זהר עמר, חצות הלילה (הלכה), חז"ל, בקעת תמנע, בית המקדש, בית המקדש הראשון, גלגל המזלות, גילדה, דברי הימים, דוד, המשכן, האר"י, העזרה, הקיסרות הרומית, היסטוריה, ויקרא, כרמי צור, כהן גדול, ישיבת הר ברכה, יונה גירונדי, יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (25 יותר) »
Chabad.org
Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וChabad.org · ראה עוד »
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומסכת מנחות · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומסכת זבחים · ראה עוד »
מעלין בקודש (כתב עת)
מעלין בקודש - ביטאון לעניין המקדש וקדשיו, הוא כתב עת שעוסק בהלכות הנוגעות לבית המקדש, סדרי עבודתו, והלכות טומאה וטהרה הקשורות אליו.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומעלין בקודש (כתב עת) · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומצרים · ראה עוד »
מצוות עשה
מִצְווֹת עֲשֵׂה היא הגדרה למכלול המצוות בתורה שציוויין 'קום ועשה'.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומצוות עשה · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומקובל · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומשנה · ראה עוד »
מתנות כהונה
המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל המתנות שניתנות מהתורה לכהנים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומתנות כהונה · ראה עוד »
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומלחמת היהודים · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומזבח העולה · ראה עוד »
מוניטין
מוניטין הוא הרושם הכללי שנוצר על אדם, בעיני אנשים אחרים, והוא החלק המוכר יותר מהתדמית.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ומוניטין · ראה עוד »
אמה (יחידת מידה)
אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ואלכסנדריה · ראה עוד »
אולם (בית המקדש)
המחשת מבנה המקדש: האולם בולט לצדדים בכניסה למבנה האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ואולם (בית המקדש) · ראה עוד »
נותר
בהלכות קרבנות, נותר הוא קרבן שלא נאכל בזמן שנקבע בתורה לאכילתו, או לא הוקרב על המזבח בזמן שקבעה התורה להקרבתו.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ונותר · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וספר שמואל · ראה עוד »
ספינה
#הפניה אונייה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וספינה · ראה עוד »
סולת
גרגירי סולת עוגת סולת סולת היא דגן, בדרך כלל חיטה, הטחון בטחינה דקה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וסולת · ראה עוד »
סיני
סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וסיני · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ועלות השחר · ראה עוד »
עובדיה מברטנורה
#הפניה עובדיה מברטנורא.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ועובדיה מברטנורה · ראה עוד »
פרשת אמור
פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ופרשת אמור · ראה עוד »
פרשת תרומה
שחזור של כלי המקדש פרשת תְּרוּמָה היא פרשת השבוע השביעית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ופרשת תרומה · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קורבן מוסף
קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וקורבן מוסף · ראה עוד »
קודשי קודשים
קודשי קדשים הם סוג מסוים של קרבנות שקדושתם חמורה, יותר מקרבנות קודשים קלים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וקודשי קודשים · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וראשונים · ראה עוד »
רפואה וטרינרית
חתול רפואה וטרינרית עוסקת באבחון, בטיפול ובריפוי בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ורפואה וטרינרית · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ורשב"ם · ראה עוד »
רבי חנינא
#הפניה רבי חנינא בר חמא.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ורבי חנינא · ראה עוד »
רבי יהושע בן לוי
רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בארמית בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, בראשית המאה השלישית.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ורבי יהושע בן לוי · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ורבי יוחנן · ראה עוד »
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וריטב"א · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ושמות · ראה עוד »
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ושער הכוונות · ראה עוד »
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ושתי הלחם · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ושבת · ראה עוד »
שולחן לחם הפנים
#הפניה שולחן הפנים.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ושולחן לחם הפנים · ראה עוד »
שולחן הפנים
שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון). שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ושולחן הפנים · ראה עוד »
שיש
שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ושיש · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ותוספתא · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ותוספות · ראה עוד »
לבונה
תפרחת ועלה הלבונה שרף הלבונה מור ולבונה לְבוֹנָה (שם מדעי: Boswellia) הוא סוג של עץ ממשפחת הבָּשְמִיִים, וכן שמו של שרף ריחני המופק ממנו.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ולבונה · ראה עוד »
זהר עמר
זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וזהר עמר · ראה עוד »
חצות הלילה (הלכה)
חצות הלילה הוא ציון זמן הלכתי מוסכם לרגע המחלק בין יום אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וחצות הלילה (הלכה) · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וחז"ל · ראה עוד »
בקעת תמנע
בקעת תִּמְנָע היא בקעה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית, כ-25 קילומטר מצפון לאילת.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ובקעת תמנע · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וגלגל המזלות · ראה עוד »
גילדה
גִּילְדָּה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולהבטיח כללי אתיקה בין חברי האגודה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וגילדה · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ודברי הימים · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ודוד · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים והמשכן · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים והאר"י · ראה עוד »
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים והעזרה · ראה עוד »
הקיסרות הרומית
#הפניה האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים והקיסרות הרומית · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים והיסטוריה · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וויקרא · ראה עוד »
כרמי צור
כַּרְמֵי צוּר הוא יישוב קהילתי והתנחלות בדרום-מערב גוש עציון, השוכן ממערב לכביש 60, במקטע בין צומת גוש עציון לחברון, בסמוך לעיר המקראית בית צור, על שמה הוא נקרא.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וכרמי צור · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וכהן גדול · ראה עוד »
ישיבת הר ברכה
הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים וישיבת הר ברכה · ראה עוד »
יונה גירונדי
רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ויונה גירונדי · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: לחם הפנים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לחם_הפנים
