סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אנטוניו טאבוקי ופרס מאן בוקר הבינלאומי

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אנטוניו טאבוקי ופרס מאן בוקר הבינלאומי

אנטוניו טאבוקי vs. פרס מאן בוקר הבינלאומי

אנטוניו טאבוקי (באיטלקית: Antonio Tabucchi; (24 בספטמבר 1943 – 25 במרץ 2012) סופר ואיש אקדמיה איטלקי, לימד פורטוגזית וספרות פורטוגזית באוניברסיטת סיינה באיטליה. טאבוקי היה מומחה לכתבי פרננדו פסואה, תרגם וביקר אותם ושאב מהם את מושגי הגעגוע, הבידיון וההטרונים. טאבוקי נחשף לעבודתו של פסואה בשנות ה-60 בעת שהותו בסורבון. הוא הוקסם ממנה עד כדי כך שעם שובו לאיטליה למד פורטוגזית כדי להיטיב להבין את המשורר, והתאהב בשפה ובתרבות הפורטוגזית. יחד עם אשתו הפורטוגזית, מריה ג'וזה דה לנקסטר, תרגם רבות מעבודותיו של פסואה לאיטלקית וכתב ספר מאמרים וקומדיה על אודות המחבר. טאבוקי נהג לבלות בכל שנה שישה חודשים בליסבון עם אשתו, ילידת העיר ושני ילדיהם. בשאר השנה שהה בכפר ילדותו ווקיאנו בטוסקנה, ולימד ספרות פורטוגזית באוניברסיטת סיינה. טאבוקי ראה עצמו כסופר רק במובן האונטולוגי מכיוון שמנקודת המבט האקזיסטנציאלית הוא היה מעדיף לראות עצמו כפרופסור, מרצה באוניברסיטה. ספרות בעיניו אינה מקצוע אלא "תערובת של תשוקות, חלומות ודמיון". כתיבתו שנונה, פוליטית, ביקורתית ואף חתרנית, אנטי פשיסטית, מזדהה עם המדוכאים ותומכת בזכויות האזרח ובחופש הביטוי. טאבוקי עקב בכאב אחר הידרדרותה הפוליטית והחברתית של איטליה בראשות סילביו ברלוסקוני ובשנת 2004 יצא לגמלאות מאוניברסיטת סיינה, עזב את איטליה ועבר לחיות בליסבון. ספריו זיכו אותו בפרסים רבים. ספריו ומאמריו תורגמו ב-18 מדינות, ביניהן ישראל. #הפניה פרס בוקר הבין-לאומי.

דמיון בין אנטוניו טאבוקי ופרס מאן בוקר הבינלאומי

אנטוניו טאבוקי ופרס מאן בוקר הבינלאומי יש להם 0 דברים במשותף (ביוניונפדיה).

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אנטוניו טאבוקי ופרס מאן בוקר הבינלאומי

יש אנטוניו טאבוקי 78 יחסים. יש אנטוניו טאבוקי 1. כפי שיש להם במשותף 0, מדד הדמיון הוא = 0 / (78 + 1).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אנטוניו טאבוקי ופרס מאן בוקר הבינלאומי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »